1. בקשה להגדלת צו התשלומים החודשי העומד כיום על סך 2,000 ₪ ולהעמידו על סך 4,500 ₪.

2. החייב, נשוי בן 53, צו לכינוס נכסיו ניתן ביום 06.06.2016 בגין חובות מוצהרים בסך 320,000 ₪ ל-4 נושים. במסגרת צו הכינוס הוטל עליו צו תשלומים בסך 2,000 ₪ החל מיום 01.08.2016. אשתו של החייב הגב' דורית לוי מצויה אף היא בהליך פש"ר במסגרתו הושת עליה תשלום חודשי בסך של 500 ₪.

3. ביום 08.11.2016 הופחת צו התשלומים החודשי לסך של 1,000 ₪ לתקופה קצובה של חמישה חודשים החל מחודש 11/2016 ועד 3/2017 וזאת בהתחשב במסמכים הרפואיים שהגיש החייב, הכנסתו לאחר פיטוריו, הסכום שקיבל על חשבון פיצויי פיטורין והוצאות החייב המדווחות.

4. ביום 03.12.2017 הגישה המנהלת המיוחדת בקשה להגדלת התשלום החודשי. במסגרת הבקשה נטען כי במהלך חקירתו של החייב הצהיר כי איננו עובד ולא עבד במהלך שנת 2016 ולפני כן עבד במכבסה במשך 5 שנים, וזאת כאשר מתלושי השכר שצירף החייב לדוחות החודשיים לחודשים 5-10/2017 עולה כי החייב החל לעבוד מיום 01.01.2015 אצל בנו טל אור לוי ומשכתר בממוצע סך של 8,000 ₪. עוד נטען כי כעולה מהדוחות החודשיים שהוגשו, לחייב הכנסה פנויה בסך של כ-5,000 ₪ וזאת ללא תשלום לכונס הרשמי. יתרה מזאת נטען כי אשתו של החייב לא עובדת והתשלומים המבוצעים לקופת הכינוס שלה מבוצעים על-ידי החייב. בנסיבות העניין נטען כי נושיה של רעיית החייב אינם עדיפים על נושיו של החייב. כמו כן צוין בבקשה כי לחובתו של החייב 3 פיגורים על-סך 6,000 ₪.

5. החייב בתגובתו התנגד לבקשה וטען כי הנו משתכר בשכר שהנו פחות משכר מינימום ומדובר בעבודה עונתית, כאשר בתקופת החורף אין כמעט עבודה בתחום הצימרים. נטען כי אכן נשארת הכנסה פנויה בתקופת הקיץ, אך הכנסה זו "מתאדה ונעלמת" בתקופת החורף. נטען כי במידה ותתקבל בקשת המנהלת המיוחדת היא תהא הרת אסון על החייב וברור כי החייב לא יוכל לעמוד בתשלום החודשי. עוד צוין בתגובה כי החייב הגיש הצעת פשרה לסילוק חובותיו כאשר הציע תשלום 35% ממכלול החוב.

6. בתשובתה לתגובת החייב, חזרה המנהלת המיוחד על האמור בבקשה והוסיפה כי בדיון מיום 29.11.2017 נחקר בנו של החייב אשר הנו המעסיק של החייב, וטען כי אביו עובד אצלו ומשתכר שכר שנע בין 8,000-9,000 ₪, ולא ציין כי ישנו שוני בין השכר שמקבל החייב בתקופת הקיץ לעומת תקופת החורף ואף הוסיף כי המחזור השנתי הממוצע הנו בסך של 450,000 ₪. עוד נטען כי הצעת החייב לשלם לנושיו תשלום חודשי בסך של 3,000 ₪ מחזקת את עמדת המנהלת המיוחדת כי הכנסותיו של החייב מצדיקות היעתרות לבקשה.

7. לאחר עיון בבקשה, בתגובה ובתשובה נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל באופן חלקי. נראה כי, על מנת להכריע בטענות המנהלת המיוחדת יש לפנות אל הדו"חות הדו-חודשיים שהוגשו לעיוני. הובאו לעיוני 3 דוחות עבור החודשים 5-6/2017, 7-8/2017, 9-10/2017. עיון בדוחות הדו-חודשיים מביאני למסקנה כי הכנסות החייב עומדות ע"ס 7,827 ₪ בממוצע. עיון בדוחות מעלה כי כי בשקלול ההכנסות וההוצאות של החייב, ולאחר תשלום ההוצאות והתשלומים לכנ"ר בתיק החייב ובתיק אשתו נותרת לחייב הכנסה פנויה שאינה נופלת מ-1,500 ₪ בממוצע. כך לדוגמא מעיון בדו"ח הדו-חודשי לחודשים 5-6/2017 עולה כי הכנסת החייב עמדה על 15,066 כאשר הוצאותיו עמדו על 9,016 ₪, בשקלול האמור עולה כי לחייב עמדה הכנסה פנויה בסך של 6,050 ₪. כך גם לגבי חודשים 7-8/2017, בהם נשארה לחייב יתרה ממוצעת בסך 3,480 ₪; ויתרה בסך 2,384 ₪ בחודשים 9-10/2017.

8. די באמור לעיל כדי להורות על העלאת צו התשלומים. יתרה מזאת אציין כי כעולה מהדוחות הדו-חודשיים החייב מדווח על הוצאות כלכלה בסל 4,000 ₪ ל-2 נפשת ועל הוצאות חשמל בסכומים עגולים של 1,500 ₪ מדי חודשיים ללא צירוף אסמכתאות.

9. מצאתי לדחות את טענות החייב בעניין הפחתת שכרו בתקופת החורף, שכן טענה זו נטענה בעלמא ללא צירוף כל אסמכתאות כאשר מחקירת בנו של החייב בדיון מיום 29.11.2017 לא נטען כי משכורתו של החייב היא "עונתית". מכל מקום טענה זו ניתן היה להוכיח באמצעות דוחות כספיים של העסק- והדבר לא הוכח.

10. באיזון הראוי, מצאתי לקבל את עמדת המנהלת המיוחדת בחלקה, ולהורות על העלאת צו התשלומים החודשי של החייב ולהעמידו על-סך 3,500 ₪ החל מחודש 2/2018.

11. כמן כן, על החייב להסיר את מחדליו המפורטים בבקשת המנהל המיוחד תוך 30 ימים מהיום.

ניתנה היום, ט"ז טבת תשע"ח, 03 ינואר 2018, בהעדר הצדדים.