בפניי בקשה לביטול פסק בוררות, אשר ניתן ביום 24.08.11 על ידי הבורר זאב בוגלר מרשות המהנדסים וזאת לאחר שהנתבעת עמדה על קיומו של סעיף בוררות בהסכם בין הצדדים ובקשה את העברת התיק לבוררות במפורש.

בפסק זה קבע הבורר, בין היתר, כי על המבקשת להזיז את מתקן האשפה ושעוני המים לצידו הצפון מערבי של המבנה, וזאת לטענת המבקשת, בניגוד לדרישות הרשויות הקבועות בהיתר הבניה אותו קיבלה. לחילופין, קבע הבורר, כי במידה ולא ימצא מקום חלופי לפחי האשפה ודרך הגישה תשאר בנתונים הקיימים, אזי יש לפצות את המשיב בשיעור שייקבע על ידי בית המשפט בגין חניה לא תיקנית. הבורר אף קבע, כי בעת מעמד חתימת ההסכם לרכישת הדירה הוחתם המשיב על תוכנית חנייה בשונה ממה שבוצע בפועל.

להלן יבואו בתמצית טענות המבקשת כנגד פסק הבוררות:

1. חריגת הבורר מסמכויותיו- לטענת המבקשת, החלטתו של הבורר חורגת מהסמכות שניתנה לו על ידי הצדדים, שכן הסעד שהתבקש על ידי המשיב היה מתן צו עשה להזזת מתקן האשפה ושעוני המים, ולמעשה לא ניתן היה לתת את הצו המבוקש, שכן מדובר בביצוע עבודות בניגוד להיתר הבנייה. כמו כן, הסעד כאמור שהתבקש על ידי המשיב היה מתן צו עשה בלבד, למרות זאת פסק הבורר, כי יש לפצות את המשיב פיצוי כספי, בשיעור שיקבע על ידי בית המשפט. לטענתה של המבקשת, המשיב לא תבע במסגרת הבוררות פיצוי כספי ואף לא הציג ראיות כלשהן בעניין הזה ולכן, מדובר בסעד אשר הבורר לא התבקש ליתן וממילא לא היה בסמכותו.
2. פסיקתו של הבורר סותרת את תקנת הציבור- לטענת המבקשת, הזזת המתקנים לצידו המערבי של המבנה בניגוד לקבוע בהיתר הבניה, מהווה עבירה על חוקי התכנון והבנייה, ומשכך קביעה זו סותרת את תקנת הציבור. עוד טוענת המבקשת, כי הבורר לא ערך על כל פניה לוועדה המקומית לתכנון ובנייה על מנת לברר האם ניתן לשנות את מיקום מתקן האשפה ושעוני המים.

לטענות אלו התייחס המשיב בתגובתו כדלקמן:

1. המשיב מציין, כי הודיע מפורשות בכתב תביעתו כי הוא עומד על אכיפת התחייבותה של המבקשת בהסכם המכר ואין הוא מוכן לקבל פיצוי כספי תחתיה. לטענתו, הבורר אכן חרג מסמכויותיו בפוסקו לו פיצוי כספי מהמבקשת ועל כן, יש לבטל חלק זה של פסק הבוררות על מנת שצו העשה יעמוד על כנו ללא מגבלת זמן. לחילופין, מבקש המשיב להחזיר את פסק הבוררות לבורר על מנת שיתקן את פסק הבוררות בהתאם לאמור לעיל.
2. לטענת המשיב, אין הפסק סותר את תקנת הציבור- ראשית, הבורר פסק, כי על המבקשת להעביר את פחי האשפה ממקומם "בתיאום עם הרשויות העירוניות ובאישורן". על כן, על המבקשת לבצע את ההעברה על פי היתר כדין שיינתן לה.

שנית, כפי שקיבלה המבקשת היתר בניה לבנות את מתקן האשפה בצד הדרום מערבי של הנכס, באפשרותה לפנות שוב לרשויות המוסמכות ולקבל את אישורן להעברתו למקום אחר. עוד מוסיף המשיב, כי העברת מיקומו של מתקן האשפה תפתור ליקוי ואי התאמה, בהתאם לקביעתו של הבורר, כי דרך הגישה לחנייה איננה עומדת בהנחיות תכנון חניות של משרד התחבורה. בכך לטענתו, תבוא תקנת הציבור על סיפוקה.

בטרם דיון בבקשה לביטול פסק הבוררות איפשרתי לצדדים לפנות לעיריית נהריה על מנת לבדוק אם יש אפשרות לפתור את העניין ללא צורך במתן החלטה ו/או פס"ד. עפ"י מכתבו של יעקב כהן מחלקת תברואה ואיכות הסביבה מעיריית נהריה מתאריך 16.5.12, ולאחר סיור שנערך עם הצדדים צוין על ידו במכתבו:

"1. ערכתי סיור בויצמן 73 והנני להודיעך שמיקום מיכלי האשפה הנוכחי אושר בזמנו על ידי (עם קבלת ההיתר לשני יח"ד נוספות).

2. המיקום הנוכחי הוא המיקום האפשרי היחידי ולהערכתי הוא אינו מהווה הפרעה כלשהי לחנייה לדיירי הבית. אין שום אפשרות לשנות את המיקום הנוכחי של מיכלי האשפה".

יש לציין כי מכתבו זה של נציג עיריית נהריה סגר את הגולל על פתרון של צו אכיפה כזה או אחר כפי שנתבקש ע"י המשיב והוא עומד בסתירה בין השאר לפסק הבורר.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים שנתנו גם בכתב כפי שצוין בהחלטה זו וגם בע"פ במעמד ישיבת ביהמ"ש מיום 2.9.12, אני נותן בזאת את החלטתי.

דין הבקשה לביטול פסק הבוררות להידחות למעט ביטול חלק אחד ויחיד בפסק הבוררות אותו חלק הנוגע לפיצוי כספי שעצם קביעתו מהווה חריגה מסמכות אבל אינה מהווה חריגה מסמכות ברמה או בהיקף שיש בה כדי להביא לידי ביטול פסק הבוררות.

להלן נימוקי בימ"ש בהגעה לתוצאה האמורה:

1. עילות ביטול פסק בוררות מצויות בסעיפים 24, 25 לחוק הבוררות. העילות הרלוונטיות אליהן מתייחסת המבקשת בפנייתה לביהמ"ש עניינן בטענה לפעולת הבורר ללא סמכות או חריגה מסמכות הנתונות לו לפי הסכם הבוררות.

עוד טוענת המבקשת כי תוכנו של הפסק מנוגד לתקנת הציבור.

2. הגעתי למסקנה לאחר בחינות טענות הצדדים כי הבורר לא חרג מסמכותו ו/או פסק בניגוד לתקנת הציבור.

א. אמנם המשיב ניסח את תביעתו כתביעה לצו עשה בלבד, ואולם, בכתב התביעה תאר התובע ובהרחבה את כל מסכת טענותיו כנגד הנתבעת תוך ציון מפורש שהייתה הפרה של התחייבות הנתבעת וכי הוצגו בפניו מצגי שווא. עמדה זו הוצגה גם בצורה מפורשת בפני הבורר והתקבלה על ידו. הבורר הינו מהנדס וחזקה עליו כי בדק האם מדובר בחניה תיקנית כאשר מדובר ב-3 פגישות לפחות עפ"י פסק הבוררות שבמהלכן נשמעו טענות הצדדים ונבדקו. נכון הדבר, שהמהנדס הבורר לא היה צריך לתת את דעתו בנושא פיצוי כספי כזה או אחר שלא נדרש, אבל ניתן להתייחס לסוגיה זו של פיצוי כספי כסוגיה שהיא בשוליים ואיננה מהותית לצורך עצם הכרעתו לטובת המשיב וכנגד עמדת המבקשת.

ב. אני מקבל את עמדת המשיב לעניין הטענה להפרת תקנת הציבור. הבורר לא חייב להעתיק את מיתקן האשפה אלא היפנה בעניין זה למתן רשות של הרשות המקומית, רשות שכזו עפ"י מכתבו של יעקב כהן מיום 16.5.12 לא ניתנה, ומשכך לא ניתן למעשה לבצע סעד של אכיפה.

ודוק, הבורר אכן לא התבקש לבדוק עמידה של הנתבעת/המבקשת בהיתר בנייה בדיקתו הייתה צריכה ללמד האם החניה כפי שמופיע בהיתר במקום בו מצוי מיתקן האשפה הוא תקני או לא, ובעניין זה ביצע מדידות והגיע למסקנה שלא כך הוא.

אשר על כן אני דוחה את בקשת המבקשת לביטול פסק הבוררות והוא יישאר על כנו.

הוברר בתיק זה כי סעד האכיפה לצערי איננו אפשרי ואיננו מעשי, ומכל מקום לא הועמד בפני חומר מתוכו אלמד אחרת.

התובע/המשיב לא כימת את התביעה כתביעה כספית לאור העובדה כי רצונו היה בצו עשה. משהוברר כי עמדתו התקבלה, אך צו עשה אינו מעשי אני מאפשר לו לתקן את כתב התביעה ולתבוע סעדים כספיים שהוא מוצא לנכון לעשות כן.

תיקון כתב התביעה ייעשה תוך 30 יום והנתבעת תוכל להגיש כתב הגנה מתוקן תוך 30 יום לאחר מכן.

התיק נקבע לקדם משפט נוסף ליום 4.3.13 שעה 08.30.

בנוגע להוצאות משפט הדבר ידון במסגרת ההליך העיקרי.

המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים בדואר רשום

ניתנה היום, ט"ז אלול תשע"ב, 03 ספטמבר 2012, בהעדר הצדדים.