03/07/2013

1. בפני תביעה כספית על סך 144,234 ש"ח. בדיון שהתקיים ביום 27.3.12 ב"כ התובע הודיעה, שהתובע מפחית סכום של 40,000 ש"ח מהתביעה. כמו כן ב"כ תובע הודיעה, שהתובע הצליח לגבות סכום נוסף של 23,000 ש"ח נכון ליום 14.9.11. זאת בגין גביה שנעשתה מאדם שמשך שיק שהופקד בחשבון ולפיכך הסכום הנ"ל הורד מחוב הנתבעים. כמו כן ב"כ התובע הודיעה, שבגין שיק נוסף שהופקד בחשבון, התובע הצליח לגבות מספר סכומים מזערים בסך עשרות שקלים בחודש, וגם סכומים האלה יופחתו מהחוב של הנתבעים.

2. התובע הינו תאגיד בנקאי. הנתבעת 1 פתחה חשבון בנק אצל התובע. הנתבע 2, שהינו בעלה של הנתבעת 1, ערב לחשבון. בחשבון נוצר חוב בלתי נפרע שבגינו הצדדים ניהלו מו"מ להסדר. ביום 12.6.09 נחתם בין הצדדים הסכם. עיקרו של ההסכם הוא, שהנתבעים ישלמו לתובע סכום של 130,000 ש"ח , ב-60 תשלומים של 2,842.94 ש"ח, החל מיום 31.7.09, כאשר החוב ישא ריבית בהתאם לקבוע בהסכם. כמו כן הוסכם, שהתובע יהיה רשאי לנקוט בהליכי גביה של שיקים שהופקדו בחשבון (להלן: "ההסכם").הנתבעים לא פרעו את חובם ולפיכך הוגשה התביעה.

3. התביעה הוגשה מלכתחילה על סכום של 144,234 ש"ח. החוב בחשבון עמד על 104,234 ש"ח. בנוסף נזקף לחובת הנתבעים סכום של 40,000 ש"ח, בגין ערבות בנקאית שהתובע הנפיק בחשבון לבקשתם. בשלב מאוחר יותר, לאחר הגשת התביעה, ערבות הבנקאית פקעה. לפיכך התובע הפחית מסכום החוב סכום של 40,000 ש"ח. זאת מאחר שלאחר שהערבות הבנקאית פקעה, הבנק מימש פקדון על סך 40,000 ש"ח (ששימש ערובה לערבות הבנקאית) ולפיכך סכום זה הופחת. מעבר לכך, התובע הצליח לגבות סכומים, מסויימים כפי שפורט לעיל, ועל כן נעשתה הפחתה נוספת.

4. הנתבעים למעשה הודו בעיקר העובדות המפורטות בכתב התביעה. הדבר אף עולה מעדותו של הנתבע 2, שהעיד מטעם שני הנתבעים בדיון בפני כב' רשם בית המשפט מר ניר זיתוני, שהתקיים ביום 24.1.11 (ראה עמוד 3 שורות 3-4 לפרוטוקול). עם זאת, הנתבעים העלו מספר טענות הגנה כפי שיפורטו לעיל.

5. הנתבעים טענו שהתובע גרם להם לנזק, בכך שלא איפשר להם לגבות שיקים שהופקדו בחשבון וסורבו ע"י הבנקים הנמשכים, ועל כן יש להפחית נזק זה מחובם לתובע.

6. הנתבעים טענו שהתובע גרם להם לנזק בכך שהעמיד את החוב על פי ההסכם לפרעון מיידי, זאת מאחר והובטח להם בעל פה, שהם יוכלו לשלם את התשלומים הראשונים על פי ההסכם באמצעות שיקים שהופקדו בחשבון לנכיון, ואשר ייגבו ממושכיהם.

7. הנתבעים טענו שהתובע גרם להם לנזק, בכך שלא פרע פקדון בסך 40,000 ש"ח, אשר היה אפשר באמצעותו לשלם את התשלומים הראשונים לפי ההסכם. לפיכך לטענתם יש לדחות את התביעה, כאשר במקום התביעה, על התובע לאפשר להם לשלם את החוב על פי ההסכם באמצעות אותו פקדון, ולאחר מכן ע"י תשלומים שיעשו.

8. בפתח ישיבת ההוכחות שהתקיימה ביום 5.6.13 ב"כ הנתבעים הודיע, שהם ניתקו עימו קשר מזה כחודשיים. כמו כן הוא הודיע שהנתבע 1 פנה אליו וביקש לשחרר אותו מהמשך הייצוג ואף לקח עימו את המסמכים הרלוונטים. בנסיבות אלה ב"כ הנתבעים שמונה באמצעות הלשכה לסיוע משפטי שבמשרד המשפטים, ביקש מזו האחרונה לשחררו מהייצוג, אולם הוא סורב, שכן הנתבעים לא מינו לעצמם מייצג אחר. לפיכך ביקש ב"כ הנתבעים מבית המשפט להשתחרר מהייצוג ולחילופין ביקש, לדחות את הישיבה למועד אחר, על מנת שעדות הנתבעים תישמע. בקשות אלה של ב"כ הנתבעים נדחו. בישיבת ההוכחות נשמעה עדותו של העד מטעם התובע, והוא אף נחקר בחקירה נגדית ע"י ב"כ הנתבעים.

דיון

9. שוכנעתי מעדות העד מטעם התובע, שהנתבעים אכן חייבים כמפורט בכתב התביעה. לבית המשפט הוצג הסכם שנחתם עם הנתבעים, אשר לא הוכחש על ידם, וכן הוצגו מסמכים המבססים את החוב הנטען. מהצד השני לא מצאתי שיש ממש באף אחד מטענות ההגנה שהעלו הנתבעים, כפי שיפורט להלן.

10. אני דוחה את טענת הנתבעים שהתובע גרם להם לנזק, בכך שלא איפשר להם לגבות שיקים שהופקדו בחשבון. התובע היה רשאי להחזיק שיקים אלה בידיו, שכן הוא רכש בהן בעלות והוא לא היה חייב להחזירם לנתבעים. מעבר לכך שוכנעתי, שהתובע ביצוע פעולות גביה ביחס לשיקים אלה, וככל שהצליח לגבות כספים הם נזקפו לטובת החשבון, ובכך הופחת חובם של הנתבעים.

11. אני דוחה את טענת הנתבעים שהתובע גרם להם נזק בכך, שלא איפשר להם לשלם את התשלומים הראשונים על פי ההסכם מתוך פקדון על סך 40,000 ₪.פקדון זה שימש כבטוחה לערבות הבנקאית שניתנה. כל עוד הערבות היתה בתוקף, הבנק היה רשאי שלא לפרוע את הפקדון. לפיכך, אין בסיס לטענת הנתבעים בענין זה. הבנק נהג כשורה כאשר מיד לאחר שהערבות הבנקאית פקעה, הוא פרע את הפקדון לטובת החשבון, ובכך הפחית את חובם של הנתבעים.

12. אני דוחה את טענת הנתבעים שהובטח להם כי יוכלו לשלם את התשלומים הראשונים על פי ההסכם, באמצעות שיקים שהופקדו בחשבון לנכיון. טענה זו הועלתה בעל פה, בעלמא, ללא עיגון בחומר הראיות וללא מסמך שיתמוך בה. טענה זו הינה גם בניגוד להסכם עצמו.

13. סיכומו של דבר, אינני מוצא שהנתבעים הוכיחו הגנה מפני התביעה.

14. הנתבעים ניתקו קשר עם בא כוחם מזה מספר חודשים, ולא הופיעו לישיבת ההוכחות שנקבעה, למרות שזומנו כדין באמצעות בא כוחם. בית המשפט לא נעתר לבקשת בא כוחם לשחררו מייצוג, או לדחות את מועד ישיבת ההוכחות, או לקבוע ישיבת הוכחות נוספת כדי לשמוע את עדותם. בהקשר זה ב"כ הנתבעים העלה שתי טענות. הטענה הראשונה היא, שנמנע מהנתבעים הליך הוגן וראוי, כאשר הוא נאלץ לייצג אותם בניגוד לרצונם ובהעדר כל המסמכים הדרושים לכך, שכן הם נלקחו חזרה ע"י הנתבע. הטענה השניה היא, שנמנע מהנתבעים לקבל את יומם בבית המשפט, כאשר לא נשמעה עדותם.

15. יש לדחות את שתי הטענות הנ"ל. אילו הנתבעים היו מגישים בקשה מסודרת לשחרר את בא כוחם מהמשך הייצוג, כאשר הם ממשיכים לנהל את ההליך המשפטי, בין בעצמם ובין באמצעות מייצג חלופי, בית המשפט היה נעתר לבקשה. זה איננו המצב. הנתבעים ניתקו קשר עם בא כוחם, לא הופיעו לדיון בבית המשפט ולא הגישו כל בקשה בענין (בין בעצמם ובין באמצעות בא כוחם). לא יעלה על הדעת שביום הדיון עצמו, שנקבע לשמיעת הוכחות הצדדים, יבקש ב"כ הנתבעים להשתחרר מהייצוג. בקשה מעין זו לא מאפשרת להביא את ההליך לידי סיום תוך זמן סביר. מעבר לכך, יש בבקשה זו לקפח את זכות התובע להביא את התביעה לבירור, תוך זמן סביר ולקבל את הסעד המבוקש על ידו, ככל שיוכיח את עילת התביעה. גם בטענה השניה אין ממש. לא נמנע מהנתבעים לקבל את יומם בבית המשפט. הנתבעים הם שניתקו קשר עם בא כוחם ולא הופיעו לדיון שנקבע. משכך, לא קופחו זכויותיהם.

סיכום

16. התביעה מתקבלת בניכוי סכום של 40,000 ש"ח ובניכוי סכומים שהתובע הצליח לגבות באמצעות שיקים שהופקדו לחשבון.

תוצאה

17. אני מחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע סכום של 104,234 ש"ח נכון ליום 7.12.09. סכום זה ישא ריבית בנקאית מירבית המשתנה מעת לעת כמקובל אצל התובע, שתחושב ותצטרף לקרן כחלק בלתי נפרד ממנה, החל מתום הרבעון האחרון אשר בגינו חוייבה הריבית, ועד לתשלום המלא בפועל. מסכום החוב כמפורט בסעיף זה, יש להפחית 23,000 ש"ח נכון ליום 14.9.11 בצירוף ריבית בנקאית מירבית כמפורט לעיל. כמו כן יש להפחית מסכום החוב כל סכום שהתובע הצליח לגבות לטובת החשבון נשוא התביעה בצירוף ריבית בנקאית מירבית כמפורט לעיל, וזאת על פי תצהיר בעל תפקיד מתאים אצל התובע.

18. כמו כן הנתבעים ישלמו לתובע שיפוי בגין אגרת בית המשפט ששולמה (משוערך להיום) הוצאות משפט בסך 800 ₪, וכן שכ"ט עו"ד בסך 10,000 ש"ח בצירוף מע"מ כדין.

19. התובע רשאי להגיש בקשה למתן פסיקתא (בצירוף תצהיר בעל תפקיד מוסמך), בו יפרט את סכום החוב העדכני, בהתאם לאמור בפסק דין זה.

20. המזכירות תמציא העתק פסק דין זה לצדדים.

ניתן היום, כ"ה תמוז תשע"ג, 03 יולי 2013.