בפניי בקשת חייבת להכריזה פושטת רגל.

הכונ"ר אינו מתנגד לבקשת החייבת, לאחר ששוכנע כי לא נמצא חוסר תום לב ביצירת חובותיה ובהתנהלותה בהליכי הפש"ר ואף סבור כי יש לתת במקרה דנן הפטר לאלתר.

לא הובעה התנגדות נושים לעמדת ב"כ הכונ"ר כעולה מהודעתו מיום 7/1/2013..

ביום 10.3.2010 ניתן צו לכינוס נכסי החייבת על פי בקשתה, בגין חובות מוצהרים בסך 250,000 ₪
ל-12 נושים, כאשר מושת עליה תשלום חודשי בסך 250 ₪.

עד מועד הגשתה של חוות הדעת על ידי הכונ"ר הוגשו נגד החייבת 8 תביעות חוב בסכום כולל של 232,611 ₪, מתוכם סך של 1,900 ₪ נתבעו בדין קדימה. לא נתבעו חובות בדין קדימה.

המבחן העיקרי להכרזתו של חייב כפושט רגל, ע"פ הפקודה והכללים שהתפתחו בפסיקה, הוא אם החייב נהג בתום לב עובר להליכי פשיטת הרגל ובמהלכם. בהעדר תום לב, אין החייב זכאי לחסות בצל המטריה של הפקודה. (שלמה לוין ואשר גרוניס, פשיטת רגל, מהדורה שלישית, בעמ' 173; כן ראה ע"א 5503/92 קירצמן ואח' נגד כונס הנכסים הרשמי, פ"ד מט(1) עמ' 749 בעמ' 756).

וראה גם ע"א 6021/06 דגנית פיגון נ' כונס הנכסים הרשמי תק-על 2003 (3) 1913 (2009).

מנימוקי הבקשה, לאור עמדת הכונ"ר ובהעדר התנגדות מטעם נושי החייבת אשר לא התייצבו לישיבת בית המשפט שנוהלה בעניינה של החייבת, אני מקבלת את הבקשה ומכריזה כי החייבת פושטת רגל.

בשל הנסיבות האישיות של החייבת ולאור הסכמת הצדדים אני מורה על מתן הפטר לאלתר לחייבת בהתאמה כל ההגבלות אשר הוטלו על החייבת בהליך זה בטלות.

לאור תוצאות ההליך ישולמו הוצאות ההליך ושכר הכונס מכספים שהצטברו בקופת הכינוס עד מועד מתן פסק דין זה.

פסק דין זה ניתן על ידי כרשמת בית המשפט המחוזי בחיפה.

ניתן היום, י' שבט תשע"ג, 21 ינואר 2013, בהעדר הצדדים.