(בבקשה למינוי מומחה חלופי)

תיק זה הועבר לטיפולי מכבוד השופט קידר.

1. בתאריך 7.2.07 ארעה לתובע תאונת דרכים עת נהג ברכבו והתנגש בעמוד.

2. תביעתו זו שהוגשה בשנת 2009 היא תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף בהתאם להוראות חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה – 1975 (להלן: "הפלת"ד"). הנתבעת היא מי שהיתה מבטחת רכבו באותה העת.

3. לאור טענותיו של התובע כי בעקבות התאונה נגרמה לו נכות בתחום האורתופדיה, מינה כבוד השופט קידר את ד"ר טנצמן כמומחה בית המשפט על מנת שיחווה דעתו בדבר מצבו הרפואי של התובע בתחום זה.

4. בחוות דעתו שמיום 6.11.11 חיווה דעתו ד"ר טנצמן כי לתובע לא נותרה נכות בגין התאונה.

5. בקדם המשפט שהתקיים לאחר הגשת חוות הדעת, ביקשה ב"כ התובע לחקור את המומחה על חוות דעתו זו. וכך, בתאריך 29.5.13 נחקר המומחה. החקירה היתה לפני כבוד השופט קידר. בתום אותו דיון הציעה ב"כ התובע להעמיד את חוות הדעת לביקורת נוספת, וכבוד השופט קידר אפשר לה פרק זמן של כחודש וחצי להגשת בקשות כלשהן, שאם לא כן יורה על הגשת ראיות. משחלף המועד להגשת בקשות ואלו לא הוגשו - הורה כבוד השופט על הגשת ראיות ואף נקבע מועד להוכחות. בהמשך, ביקשה ב"כ התובע ארכה להגשת בקשותיה, וכבוד השופט קידר נעתר לה.

6. שאז, עבר התיק לטיפולי.

עובר למועד ההוכחות ביקשתי לקיים דיון מקדים על מנת לעמוד על המחלוקת שבין הצדדים. כמו כן, לאחר הגשת תחשיבי נזק ניתנה על ידי הצעה לסיום התיק בפשרה, הצעה שלא התקבלה.

7. לאחר כל אלה, הגיש התובע בקשה למנות מומחה חלופי במקום מינויו של ד"ר טנצמן, ואף הביע הסכמתו לממן את שכר טרחתו של אותו מומחה חדש. לטענתו, בשים לב לממצאי בדיקות אובייקטיביות רבות המעידות על פגיעתו, הרי שקביעותיו של המומחה אינן משקפות את חומרת מצבו הרפואי ויש בהן כדי לקפחו במידה ניכרת. עוד צרף התובע לבקשתו התייעצות פנימית עם מומחה אחר, ד"ר אגסי, אשר העריך את שעור נכותו ב – 20% (בגין עמ"ש צווארי ומותני).

8. הנתבעת מתנגדת למינוי מומחה אחר תחתיו של ד"ר טנצמן ועותרת להוצאתה מתיק בית המשפט של אותה התייעצות פנימית עם ד"ר אגסי, שהיא בבחינת חוות דעת אסורה בתיקים המתנהלים לפי הפלת"ד. הנתבעת מדגישה כי בית המשפט ישקול את פסילת חוות דעתו של מומחה רק במקרים חריגים ויוצאי דופן בהם יש חשש לעיוות דין או כאשר המומחה פעל בחוסר תום לב, בעוד ביקורת על מסקנותיו הרפואיות של המומחה או על מקצועיותו אינן מהוות נימוק לפסילת חוות דעתו.

9. לאחר שעיינתי בתיק בית המשפט, בבקשה התובע ובתגובת הנתבעת עליה (התובע ביכר שלא להגיש תשובה אף כי האפשרות ניתנה לו), הגעתי לכלל מסקנה כי יש למנות בתיק זה מומחה נוסף בתחום האורתופדיה. אך עוד בטרם אדרש לנימוקיי, אדגיש כי לא היה כל מקום לצרופה של הערכת הנכות כפי שנכתבה בידי ד"ר אגסי. עסקינן בתיק המתנהל על פי הפלת"ד, והדרך היחידה להוכיח נכותו של תובע היא באמצעות מומחה בית משפט, כפי שאכן נעשה עת מונה ד"ר טנצמן, ולא באמצעות הגשת חוות דעת פרטיות. על כן, הערכת נכות זו, אשר לה מאפייני חוות דעת, לא תהא לחלק מתיק בית המשפט.

10. כאמור, התיק הועבר לטיפולי מכבוד השופט קידר אשר עמד לפני פרישה, ולעת כתיבת שורות אלו כבר פרש. דאז, פוצל הדיון באופן שנחקר תחילה רק מומחה בית המשפט, בטרם ניתנה החלטה על הגשת ראיות.

11. סעיף 177 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984 קובע " נמנע משופט, מכל סיבה שהיא, לסיים את הדיון, רשאי שופט אחר לנהוג בעדות שנרשמה בפרוטוקול הדיון או שצורפה אליו כאילו הוא עצמו שמע או רשם את העדות, ורשאי הוא להמשיך מן השלב שבו הפסיק קודמו". קראתי את עדותו של המומחה לפני כבוד השופט קידר. מחד גיסא, המציא התובע תיעוד רפואי רב המעיד על רצף תלונות, בדיקות (אם בדיקות קליניות אם בדיקות עזר) שבהן ממצאים ביחס להגבלה בתנועות עמ"ש ורגישות בצוואר, כולם לאחר התאונה. מאידך גיסא, עמד המומחה איתן על חוות דעתו, כי אין לתובע כל נכות בעקבות התאונה. הוא ציין כי מרבית תלונותיו של התובע הינן לגבי עמ"ש צווארי – כאשר הבדיקה הקלינית תקינה, ואילו הממצאים בבדיקות העזר מצביעים על שינויים ניווניים טבעיים. גם לאחר שהוצגו לו במהלך חקירתו הנגדית בדיקות מתאריכים שלאחר חוות דעתו – כך EMG (מיום 10.2.12) המציין פגיעה שורשית בעמ"ש צווארי ומותני ו – MRI (מיום 8.6.12) ובו ממצאים שונים של בלטי דיסק בחוליות עמ"ש צווארי - לא שינה המומחה מעמדתו (ראו פרוטוקול מיום 29.5.13).

12. לאחר חקירתו של המומחה המשיך התובע להתלונן על כאבים. בבדיקה שנערכה בתאריך 2.7.13 על ידי ד"ר פבזנר - מומחה לכירורגיה וטיפולים במחלות עמ"ש וכאב נמצאה הגבלת תנועות בינונית בצוואר וירידה בתחושה, פריצת דיסק בחוליות 4-5C, לחץ על חוט שדרה ובלטי דיסק בחוליות 3-4C ו – 5-6C. בסיום הבדיקה הופנה לניתוח דיסק 4-5C והומלץ על הגבלת פעילות פיזית לצמיתות. בבדיקה של ד"ר חסון מיום 26.8.13 נמצא ספזם חזק מעל הצוואר ובבדיקתו מיום 26.11.13 "ספזם והגבלה משמאל... רגישות מעל עמ"ש צווארי".

13. כאמור, הדרך היחידה בה יכול התובע להוכיח נזקו היא באמצעות מומחה בית משפט. סברתי, לאחר קריאה מדוקדקת של חוות הדעת וחקירתו של המומחה שנערכה לפני כבוד השופט קידר כי תמונת מצבו הרפואי של התובע לא התבהרה עד-תום. לפיכך, על מנת להגיע לחקר האמת ולאמוד את שעור נכותו של התובע, אם בכלל, יש מקום לנקוט בהליך החריג של מינוי מומחה נוסף (השוו: רע"א 337/02 מזרחי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נו(4) 673 (2002)). יודגש, כי אין באמור כדי לפסול את חוות דעתו של ד"ר טנצמן או כדי לערער אחר מקצועיותו או מהימנותו. חוות דעתו תעמוד לצד חוות דעת נוספת.

14. בשכר טרחתו של המומחה הנוסף יישא התובע, כמימון ביניים עד למתן פסק הדין.

למען הסר ספק, אין להמציא למומחה הנוסף את חוות הדעת של ד"ר טנצמן, ואין להמציא לו את הערכת הנכות של ד"ר אגסי (מיום 17.7.14).

כתב מינוי ייחתם במקביל להחלטתי זו.

המזכירות תמציא החלטתי זו לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, ט"ו טבת תשע"ה, 06 ינואר 2015, בהעדר הצדדים.