בפניי בקשת התובעים להאריך את המועד להגשת בקשה לביטול פסק דין ולבטל את פסק הדין מיום 3.4.12 שבו הוריתי על מחיקת התביעה בגין אי תשלום המחצית השניה של האגרה. הבקשה הוגשה ביום 19.9.12.

בהחלטתי מיום 20.9.12 הוריתי על קבלת תגובה ותשובה. רק נתבע 3 הגיש תגובה שבה התנגד לביטול פסק הדין.

דין הבקשה לביטול פסק הדין להידחות.

ביום 5.7.11 קבעתי את התיק להוכחות ביום 1.3.12.

בהתאם לתקנה 6(א)(2) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 תשולם המחצית השניה של האגרה עד 20 ימים לפני התאריך שנקבע לדיון לראשונה בהליך.

בדיון שהתקיים ביום 1.3.12 הסתבר כי התובעים לא שילמו את המחצית השניה של האגרה. על אף שלפי תקנה 100 לתקנות סד"א ניתן היה להורות על מחיקת התביעה בשלב זה מחמת אי תשלום האגרה, לא עשיתי כן אלא הארכתי את המועד לתשלום האגרה עד יום 31.3.12, והבהרתי בהחלטתי כי אם עד אותו מועד לא תשולם האגרה תמחק התביעה.

גם במועד מוארך זה לא שילמו התובעים את האגרה, ואף לא פנו לבית המשפט בבקשה להארכת מועד. לא מצאתי בבקשה הסבר מניח את הדעת לכך. כל שטענו התובעים הוא כי האגרה לא שולמה "עקב טעות משרדית", שמהותה לא פורטה, ולא צורף תצהיר כדין התומך בטענה.

בנסיבות אלה אין מקום לבטל את פסק הדין. לפיכך הבקשה נדחית.

הואיל והמחצית השניה של האגרה שולמה לאחר המועד שקבעתי לכך, ולנוכח מחיקת התביעה, אני מורה למזכירות להחזיר לתובעים, באמצעות בא כוחם, את המחצית השניה של האגרה.

ניתנה היום, כ' חשון תשע"ג, 05 נובמבר 2012, בהעדר הצדדים.