בפני תביעה אשר הוגשה בסדר דין מהיר ובמסגרתה עותר התובע לחיוב הנתבעת בתשלום סך של 50,000 ₪, בטענה להפרת חוזה לרכישת חנות.

בדיון אשר התקיים בפני הגיעו הצדדים להסכמה, כאמור בפרוטוקול הדיון, שלפיה פסק הדין יינתן לפי הסמכות הנתונה לבית המשפט בסעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. עוד הסכימו הצדדים כי בפסק הדין תחויב הנתבעת לשלם לתובע סך אשר לא יפחת מ- 5,000 ₪ ולא יעלה על 20,000 ₪. הצדדים הסכימו שפסק הדין הניתן כאמור - ינומק.

נוכח הסכמה זו, ראוי להבהיר כי הסכמה למתן פסק דין בדרך זו פירושה הסמכת בית המשפט לפסוק "בדרך של פשרה". ועוד ראוי להבהיר כי בקשה להוסיף נימוקים לפסק הדין הניתן בדרך זו משמעותה נימוקים תמציתיים בלבד, שאחרת אין כל משמעות להסכמה למתן פסק הדין על דרך הפשרה כאמור ובשונה מפסק דין רגיל הניתן בתביעות בסדר דין מהיר.

לנוכח הסכמה זו להלן ההכרעה:

1. המסגרת המבטאת את זכויות וחובות הצדדים הינה זו שבאה לידי ביטוי בהסכם הכתוב עליו חתמו ביום 21.6.05, הסכם לפיו מכר התובע לנתבעת את החנות שהפעיל בתחנה המרכזית החדשה בתל-אביב תמורת סך של 200,000 ₪ בצירוף מע"מ. לא מצאתי בסיס לטענת התובע לסיכום אחר בעל-פה השונה מהאמור בהסכם, מה גם שממילא מבקש התובע לאכוף את ההסכם הכתוב כלשונו ותו לא. החריג היחיד שהסתבר לשינוי המוסכם בכתב הוא אופן התשלום, שכן אין מחלוקת על כך שהנתבעת לא העבירה תשלומים בסכומים ובמועדים שנקבעו בכתב.
2. הסתבר כי הנתבעת שילמה לתובע חלק מהתמורה שהוסכמה, בסך של 169,000 ₪, באמצעות שיקים שחלקם הופקד במישרין לחשבון התובע וחלקם נמסר לתובע. כך עולה מפירוט השיקים שצירפה הנתבעת לתביעה נפרדת שהגישה לצו מניעה זמני (11 שיקים בסך 5,000 ₪ + 39 שיקים של 3,000 ₪, כאשר הנתבעת הודתה שאחד משיקים אלו לא נפרע).
3. הסתבר שהנתבעת שילמה חלק נוסף מהתמורה, בסך כולל של 30,758 ₪, בהעברה במישרין לצדדי ג' להם חייב היה התובע כספים. התובע הודה שהנתבעת שילמה עבורו סך של 8,000 ₪ לעורך הדין שייצג אותו בענייניו האישיים. הנתבעת הציגה אסמכתאות לתשלומים שעשתה בסך של 22,758 ₪ נוספים ואף שאותם צדדי ג' לא זומנו לעדות, האסמכתאות שהוצגו היו בפני התובע מאז הוגש כתב ההגנה בתחילת 2010 והוא לא הגיש כל תצהיר הכופר בהן. טענות הנתבעת לתשלומים שהעבירה לצדדי ג' אף מתיישבות עם אותה טענה לה מסכים התובע בדבר תשלום חובותיו הוא לעורך דינו.
4. הסתבר שהנתבעת העבירה לתובע תשלומים נוספים במזומן, אך לא בהיקף לו טענה הנתבעת, בסך של 23,242 ₪. התובע הרי קבל מהנתבעת שיקים ולא סביר בעיני שהיה ממלא פיו מים ומסתפק בשיקים שקבל, מה גם שלתובע הייתה הזדמנות ברורה להתייחס לכך בהליכים בהם נקטה הנתבעת נגדו לצו מניעה זמני באוקטובר 2005. מאידך, לא סביר בעיני שהסכום ששולם במזומן היה 23,242 ₪ בדיוק, כטענת הנתבעת. הנתבעת טוענת ששילמה סכום זה ביום שקבלה את החשבונית, 30.6.05 אולם באותה נשימה טוענת שפרעה חובות של התובע לצדדי ג' שבועות לאחר מכן. לא סביר כלל שהנתבעת "ידעה" שהיקף החובות לצדדי ג' יהיה כזה שישלים בדיוק את תשלום התמורה שהוסכמה. נראה לפיכך שלתובע שולמו כספים במזומן אך קשה לנקוב בסכום מדויק נוכח הזמן שחלף והיעדר ראיות.
5. הסתבר שהתובע בקש לחזור בו מההסכם במהלך ספטמבר 2005 והם, התובע באמצעות באמצעות מי מטעמו, נכנסו לחנות שלא כדין, מנעו את כניסת הנתבעת ואף כנראה שנטלו לעצמם סחורה של הנתבעת והסבו לה נזקים. פירוט טרוניות הנתבעת נעשה בבקשה שהוגשה לצו מניעה זמני ואשר צרף התובע עצמו לכתב התביעה בלא שיכפור באמור בבקשה. הנתבעת לא הציגה ראיות לנזק שנגרם לה עקב זאת (לטענתה – 90,000 ₪) אך מצאתי שיש הצדקה להתחשב בכך בסיכום ההתחשבנות.
6. לא מצאתי מקום ליתן משקל לטענת התובע שיש להוסיף לחובות הנתבעת תשלומים ששילם כדמי ניהול וחשמל בגין התקופה בה החזיקה הנתבעת בחנות, כאשר תשלומים אלו קוזזו מהערבות הבנקאית שמסר למשכירי החנות, שכן לטענה זו לא הובאה כל ראיה, דוגמת תדפיסי בנק, מכתב המשכירים, בקשת החילוט וכד'.
7. מובהר שהאמור מובא בתמצית ואין בכך כדי לבטא התעלמות מיתר הטענות שנטענו והראיות שהוצגו.

לפיכך, לאחר ששקלתי את מכלול הטענות כאמור, אני מחייב את הנתבעת לשלם סך של 15,000 ₪.

חוב זה ישולם על ידי הנתבעת ב- 15 תשלומים שווים ורצופים של 1,000 ₪, החל מיום 20.6.13 ובכל 20 לחוד שלאחר מכן.

היה ולא תעמוד הנתבעת בביצוע התשלומים כאמור, כי אז יעמוד מלוא הסכום (15,000 ₪) לפירעון מיידי (בניכוי הסכומים ששולמו) וכן גם תישא הנתבעת בהוצאות התובע בסך של 3,000 ₪ נוספים, כאשר לחוב הכולל שיועמד לפירעון כאמור יתווספו הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד מתן פסק דין זה. איחור של 7 ימים בביצוע תשלום מהתשלומים לא ייחשב להפרת התחייבות הנתבעת.

הואיל ומסתבר שבינתיים מתנהלים כנגד התובע הליכי פשיטת רגל (פש"ר 28505-01-11), יועברו כל התשלומים בהם חויבה הנתבעת למנהל המיוחד, עו"ד ארז חבר (רח' יצחק שדה 17, תל אביב).

ניתן היום, כ"ח סיון תשע"ג, 06 יוני 2013, בהעדר הצדדים.