1. המבקש הגיש בקשה לפטור מיתרת אגרה. המבקש קבל דרישה לתשלום אגרה בסך של כ-41,000 ₪. מדובר בבחור צעיר שנאלץ לשאת בחלק ניכר מסכום הפיצוי של חברו אשר נפגע בתאונת דרכים כנוסע באופנוע שנהג המבקש. התשלום נדרש מהמבקש על ידי קרנית, שפצתה את הנפגע. התיק הסתיים בהליך של פשרה.

2. תקנה 14(ג) לתקנות בתי משפט (אגרות) התשס"ז 2007 קובעת את מסגרת הדיון בבקשה לפטור מתשלום אגרה:

"הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית משפט שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה, רשאי בית המשפט לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה; בית המשפט יתחשב ביכולתו האישית של המבקש בלבד, בהסתמך על רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו, אם הוא סמוך על שולחנם בלבד."

3. בעל דין המבקש לקבל פטור מאגרה נדרש להוכיח שניים: האחד, כי הוא חסר יכולת כלכלית על בסיס הצגת תשתית עובדתית ראייתית מלאה ביותר ועדכנית (בש"א 4807/11 מזרחי נ' פ.ש. פת (29.6.2011)). השני, לשכנע שקיימים סיכויים מספקים להצלחת ההליך (קיומה של עילה לצורך פטור מאגרה) (ע"א 8955/14 ואן קול נ' מדינת ישראל (31.12.2014)).

4. תצהירו של המבקש איננו מפורט. על המבקש לציין את גובה משכורותו, את שכר הדירה בה הוא מתגורר, את הכנסתה של אשתו, האם הוא מקבל עזרה מהוריו/חמיו, האם קיים רכוש כלשהו, האם הוא מקבל קצבה כלשהי ועוד. תצהיר כנדרש על פי התקנות יוגש בתוך 7 ימים מהיום.

5. אבקש את התייחסות הצדדים ונציג היועמ"ש בתוך 10 ימים לאחר הגשת התצהיר.

6. אלי למעקב החלטה ביום 18.3.15.

7. המזכירות תודיע לצדדים על החלטה זו.

ניתן היום, ו' אדר תשע"ה, 25 פברואר 2015, בהעדר הצדדים.

הוקלד על ידי מיכל זבטני