בפני תביעה ותביעה שכנגד, בגין עסקה בה מכרה התובעת לנתבעת מרכזית טלפונים.

התובעת טוענת כי לא שולמה לה יתרת התמורה בגין העסקה ואילו הנתבעת טוענת לנזקים כבדים שנגרמו לה בגין אספקת מרכזיה אשר לא תאמה את צרכיה.

הצדדים הסכימו כי פסק הדין יינתן על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט התשמ"ד, 1984.

פסק הדין ניתן לאחר שעיינתי בתצהירים באסמכתאות, בחוות הדעת ובסיכומים שהוגשו.

ככלל, אני מעדיפה את חוות דעת המומחה מטעם התובעת לעניין הנזקים הישירים שנגרמו לנתבעת.

כמו כן אני מקבלת את טענת התובעת לפיה חלה על הנתבעת חובת הקטנת הנזק והיה עליה להחליף את המרכזייה בסמוך לאחר שנתגלו הכשלים במרכזיה.

יחד עם זאת אני מקבלת את טענת הנתבעת בכל הקשור לנזקים שנגרמו לה בגין הוצאות הפרסום, בחודש אפריל 2007 ואני מקבלת את טענתה כי מסע הפרסום לא נשא פרי, בין היתר, בשל כשלי המרכזיה שסופקה.

כמו כן אני מקבלת את טענת הנתבעת לנזק שנגרם לה בגין פגיעה בתדמיתה.

מנזקים אלו של הנתבעת יש להפחית את עלות ההפרש בין המרכזיות כמפורט בתביעת התובעת ולהתחשב בחובתה להקטין את הנזק.

מן הנימוקים הנ"ל, נקבע כדלקמן:

התביעה שהגישה התובעת נדחית.

התובעת תשלם לנתבעת במסגרת התביעה שכנגד שהוגשה, סך של 15,000 ₪.

אין צו להוצאות לרבות מכוח החלטת כב' הרשם מיום 20/7/10.

החזר אגרות ב2 התביעות על פי התקנות.

ניתן היום, כ"ד טבת תשע"ג, 06 ינואר 2013, בהעדר הצדדים.