בקשה לביטול הליכים הגישו המבקשים.

המבקשת 1, נושה, הגישה את הבקשה עוד ביום 13.11.12 מהטעם כי החייב אינו ממלא את החיובים שהוטלו עליו יצר חובות ניכרים, חוסה תחת הגנת הפקודה ומאידך מעוכבת הנושה מלפעול לגביית החובות מחמת צו הכינוס, ובכך מנצל למעשה את ההליכים לרעה.

המנהלת המיוחדת, שאת תגובתה בקשתי, הסכימה לאפשר לחייב להסיר את המחדלים תוך 90 ימים זאת לאחר שהחייב התחייב "תוך 90 ימים להשלים את כל הפיגורים בתשלום החודשי ובנוסף לשלם את התשלומים החודשיים במועדם וכסדרם..." (סעיף 3 לתגובת החייב).

את הסכמת המנהלת המיוחדת קבלתי ואפשרתי לחייב להסיר את המחדלים (החלטה מיום 10.12.12).

החייב לא הסיר את המחדלים וכדברי המנהלת המיוחדת "לא השלים את פיגוריו, וישנם 20 פיגורים נכון להיום" (סעיף 3 לבקשת המנהלת המיוחדת מיום 20.3.13), משכך עתרה המנהלת המיוחדת לבטל ההליכים, מאחר שהחייב לא מילא את הבטחותיו להסיר המחדלים, לא הגיש דוחות, ויצר חוב פיגורים ניכר שכן התשלום האחרון ששילם היה בשנת 2011, כך שהצטבר חוב פיגורים בגין 20 תשלומים.

אפשרתי לחייב להגיב, כפי שאכן עשה אך לא מצאתי כל הסבר למחדלים, גם לא כל הסבר מדוע לא מילא את התחייבותו שעל בסיסה לא בטלתי את ההליכים לבקשת הנושה, התגובה גם לא כללה כל הסבר מדוע אינו מגיש דוחות חודשיים, "ההסבר" היחידי של החייב היה כי הורשע בדין בגין אי דיווח לשלטונות המס ו"נאלץ להתמודד עם דרישות של שלטונות המס לתשלומים גבוהים ביותר ולקנסות באלפי שקלים הנובעים מהליכים פליליים שנקטו שלטונות המס" (סעיף 1 לתגובה).

כאמור אין תגובת החייב כוללת הסבר למחדלים שיצר, גם לא לכך כי לא ניצל את ההזדמנות שניתנה לו, גם לא הבהיר מדוע לא הגיש דוחות חודשיים - פעולה שאינה כרוכה בעלויות אך מבטאת את יחס החייב להליך, ואין ספק כי החייב פשוט מתעלם מחיוביו בהליכים אלה. אמנם החייב 'מזכיר' לבית משפט כי מטרת הליכי הפש"ר היא לאפשר לחייב לפתוח דף חדש בחייו ואולם אין מטרה זו עומדת כשלעצמה והיא משולבת במכלול נסיבות וביניהן אינטרס הנושים, התנהלות החייב בהליכים, נסיבות קריסתו, יחסו לנושים ולחיובים בהליך ועוד; האפשרות הניתנת לחייבים לפתוח דף חדש היא מטרה ראויה, ואפשרות כזו ניתנת חדשות לבקרים לחייבים הראויים לכך, אין מקום לאפשר לחייב זה המזלזל בחיובים שהוטלו עליו, אינו ממלא אחר החלטות שיפוטיות ואינו ממלא אחר הבטחותיו למנהלת המיוחדת.

התרשמתי כי החייב מבקש להוותר בהליך זמן רב ככל שניתן כדי להמשיך ולקבל את הגנת הפקודה מפני נושיו בלי לעשות כמתחייב ואולי חלוף הזמן יקהה את המחדלים.

ניתן גם ללמוד על יחסו להליכים מכך שהגם שביקש ארכה נוספת מהמנהלת המיוחדת להסיר המחדלים עד ליום 15.5.13 וזו אכן אפשרה הארכה הרי "המנהלת המיוחדת המתינה עד היום אולם החייב לא השלים את פיגוריו עד ליום 15.5.13" (סעיף 5 לבקשה) ועדכנה כי בינתיים רק גדל חוב הפיגורים ועומד היום על סך של 32,200 ₪.

לא רק זאת אלא שהמנהלת המיוחדת אף ציינה כי החייב כלל לא עדכן אותה בהליכים הפליליים ובגזר הדין שניתן ביום 6.3.13.

עוד ציינה המנהלת המיוחדת כי אמנם החייב הציע "הצעת הסדר" אולם לא ראתה לקדמה בטרם יוסרו הפיגורים וממילא ציינה המנהלת המיוחדת כי ההצעה מבטאת ברובה את סכום הפיגורים שממילא חייב (הציע 50,000 ₪) ואילו סכום תביעות החוב שהוגשו עומד על סך של למעלה מ-15,000,000 ₪. כך שאפילו היה מציע את הסכום האמור מעל השלמת חוב הפיגורים ממילא מדובר בהצעה לא רלוונטית לחלוטין, אך כל זאת מעבר לצורך לנוכח התנהלות החייב בהליכים.

מכל אלה אני מקבלת את בקשת המנהלת המיוחדת שרק מדגישה את בקשת הנושה שכאמור הגישה את הבקשה לפני זמן ארוך.

אני מבטלת את ההליכים.

ההגבלות שהוטלו על החייב במהלך ההליכים יבוטלו בחלוף 60 ימים.

עם ביטול ההליכים - תבטל המזכירות את מועד הדיון הקרוב.

ניתנה היום, כ"ד סיון תשע"ג, 02 יוני 2013, בהעדר הצדדים.