(בבקשה מס' 11 – בקשה למתן הוראות להורות למוסד לביטוח לאומי

להשיב לחייב סך של 40,552 ₪)

א. מבוא

1. בפני בקשה שהגיש ב"כ החייב להורות למוסד לביטוח לאומי להשיב לו סך של 40,552 ₪ אשר היו אמורים להשתלם לו במסגרת קצבת נכות מעבודה או תשלום דמי פגיעה, לה היה זכאי החייב.

2. החייב טען בבקשתו כי ביום 13.1.2010 ניתן לבקשתו צו כינוס וביום 23.1.2011 הוכרז פושט רגל.

נטען כי ממועד מתן צו הכינוס בעניינו ניכה המוסד לביטוח לאומי שלא כדין מגמלת הנכות המגיעה לו סך של 1,400 ₪ וכספים אלה הועברו שלא כדין לגרושתו במסגרת תשלומי דמי מזונות וזאת בהליכי הוצאה לפועל שניהלה הגרושה. כן נטען כי כספים בסך 27,229 ₪ ובסך 13,323 ₪ אשר הגיעו לחייב כתשלומי גמלת נכות רטרואקטיבית נוכו אף הם מהתשלומים המגיעים לחייב והועברו לתיק המזונות שניהלה גרושתו בלשכת ההוצאה לפועל ושולמו לה וזאת על אף התראה והודעות ששלח החייב למוסד לביטוח לאומי בה דיווח על הליכי פשיטת הרגל בהם הוא מצוי ועל האיסור להעביר כספים אלו.

3. בעלי התפקיד הצטרפו לבקשת החייב ואולם ביקשו כי הכספים יושבו לקופת הכינוס ולא לידי החייב.

4. ביום 4.6.2012 התקיים דיון בבקשת החייב. במהלך הדיון, אליו לא הופיעו נציגי המוסד לביטוח לאומי הוברר כי לאחר שהוכרז החייב פושט רגל חולקו דיבידנדים על ידי הנאמן ובמסגרת חלוקה זו קיבל המוסד לביטוח לאומי כספים על חשבון תביעת החוב שהגיש בעניינו של החייב.

5. מאחר ולדיון אשר נקבע ליום 4.6.2012 לא התייצבו צדדים הכרחיים לרבות הנאמן, גב' ענבל כהן גרושת החייב ונציג המוסד לביטוח לאומי נדחה הדיון בבקשה למועד נוסף.

6. ביום 15.7.2012 התקיים דיון נוסף בבקשה אליה כן התייצב נציג המחלקה המשפטית של המוסד לביטוח לאומי. הוברר כי העדרות נציג המוסד לביטוח לאומי מהישיבה מיום 4.6.2012 נבעה מן העובדה כי המוסד לביטוח לאומי לא הוזמן לדיון ולא היה מודע לו.

לדיון ביום 15.7.2012 לא התייצבה גב' ענבל כהן.

7. בדיון מיום 15.7.2012 ניתנה לנציג המוסד לביטוח לאומי שהות להגיש תגובה מסודרת לבקשה אשר תומצא לכל הצדדים הרלוונטים ולאחר מכן לאלו תנתן הזכות להשיב.

8. ביום 10.9.2012 הוגשה תשובת המוסד לביטוח לאומי ממנה עולה כי אין מחלוקת של ממש בין הצדדים בנוגע לעובדות הרלוונטיות. בתגובה מודה המוסד לביטוח לאומי כי:

I סך של 40,552 ₪ הועברו על ידי המוסד לביטוח לאומי לתיק ההוצאה לפועל שמנהלת גב' כהן ענבל נגד החייב בגין חוב מזונות וזאת בחודשים 9-10.2011, לאחר שהוצא צו כינוס ולאחר שהחייב הוכרז פושט רגל ולמרות שכל הליכי ההוצאה לפועל שנוהלו נגד החייב עוכבו כאמור בסעיף ה' לצו הכינוס.

II לחייב חוב מזונות למוסד לביטוח לאומי בסך 12,103 ₪. לא הובהר בתגובה האם מדובר בחוב שנוצר לאחר מתן צו הכינוס.

אין מחלוקת בין הצדדים כי עסקינן בחוב בדין קדימה.

III סכום ההחזר שיכול החייב לתבוע במסגרת הבקשה דנן הינו רק סך של 27,897 ₪.

IV הכספים שהועברו על ידי המוסד לביטוח לאומי לתיק ההוצאה לפועל שניהלה גרושת החייב נגדו הועברו בטעות בתום לב בהתאם לצו עיקול.

V אם יחויב המוסד לביטוח לאומי להשיב כספים שהעביר בטעות יש להורות לגב' ענבל כהן להשיב כספים אלו למוסד לביטוח לאומי משום שזכתה בכספים אלו מבלי שהייתה זכאית לכך.

גב' ענבל כן הייתה רשאית לקבל כספים אלו רק אם הייתה מקבלת היתר להמשיך בהליכי ההוצאה לפועל נגד החייב בגין חוב המזונות או עותרת לקציבת מזונות מכוח סעיף 128 לפקודת פשיטת הרגל ולפיכך העברת הכספים לידיה נעשתה, שלא כדין, ובדרך של העדפת נושים.

VI המנעות מחיוב גב' כהן להשיב כספים למוסד לביטוח לאומי, היה וזה יחוייב להשיב כספים לקופת הכינוס שהעביר בטעות לגב' כהן, תביא למצב בו קופת המדינה שילמה פעמיים, גם שילמה חוב החייב לזוכה וגם חויבה לשלם כספים לחייב.

9. בתשובת הנאמן מסכים הנאמן לעמדת נציג המוסד לביטוח לאומי למעט לטענתו כי מסכום ההחזר יש לקזז סכום חובו של החייב למוסד לביטוח לאומי בסך 12,103 ₪.

נטען כי כל הסכום שהועבר בטעות על ידי המוסד לביטוח לאומי, בסך 40,552 ₪, צריך להיות מוחזר לקופת הכינוס.

הנאמן טוען כי לאחר ההעברה לקופת הכינוס היה וסכום חוב החייב למוסד לביטוח לאומי הינו סכום בר תביעה ומדובר בחוב בדין קדימה זה ישולם למוסד לביטוח לאומי כדיבידנד ואם מדובר בחוב שנוצר לאחר הליכי הפש"ר יהיה על המוסד לפעול במסגרת סעיף 128 לפקודת פשיטת הרגל ואין המוסד זכאי להחזר בגין מזונות, אותם המשיך לשלם לזוכה, מבלי שנקצבו מזונותיה, שכן לעניין זה נכנס המוסד לביטוח לאומי בנעלי גרושת החייב.

10. ב"כ הכונ"ר הצטרפה ותמכה בעמדת הנאמן. גב' כהן לא הגישה כל תגובה.

ב. המסקנה

1. לאחר שעיינתי בכל החומר הרלוונטי אני סבורה כי צודק הנאמן בטענותיו ובכפוף לסייגים שהועלו בתגובתו לטענות ב"כ המוסד לביטוח לאומי יש לקבל עמדת המוסד לביטוח לאומי כי כספים שהועברו לזוכה, גב' כהן, הועברו בטעות, ויש להורות על השבתם לקופת הכינוס, ובמקביל לחייב גב' כהן להשיב כספים שקיבלה שלא כדין מן המוסד לביטוח לאומי, ולהתיר לצורך כך למוסד לביטוח לאומי לקזז מכספים המשולמים או ישולמו לה בעתיד על ידו סכום חובה בגין השבת הכספים כמבוקש בבקשה זו.

2. אין מחלוקת בין הצדדים כי אכן העביר המוסד לביטוח לאומי שלא כדין ובטעות כספים שהגיעו לחייב לתיק ההוצאה לפועל שנהלה גרושת החייב גב' כהן נגדו בהוצאה לפועל למרות שהליכים אלו עוכבו בצו הכינוס. לפיכך לא היה מקום לפעול על פי צו עיקול שהוצא במסגרת הליכים אלו לאחר שניתן צו כינוס.

3. בהתאמה אין מחלוקת כי סך של 40,552 ₪ הועברו שלא כדין ובטעות, מן המוסד לביטוח לאומי, לתיק ההוצאה לפועל שניהלה גב' כהן, ויש מקום להשיב כספים אלו לקופת הכינוס באופן שהם ישמשו לתשלום על חשבון חוב החייב לקופת הכינוס.

4. מכיוון שמדובר בכספים שקיבלה גב' כהן שלא כדין, תוך ביצוע העדפת נושים ומתוך אי כיבוד הוראת צו הכינוס ועיכוב הליכי ההוצאה לפועל הכלולים בצו הכינוס על גב' כהן להשיב למוסד לביטוח לאומי כספים אלו שקיבלה ממנו בדרך של גביית כספים מתיקי ההוצאה לפועל, וכך אני מורה.

המוסד לביטוח לאומי יהיה רשאי לגבות כספים אלו בדרך של קיזוז כספים מכספים אותם יחוייב הוא לשלם לגב' כהן ובלבד שיעשה קיזוז על פי הוראות כל דין הכל כמבוקש בתגובת נציג המוסד לביטוח לאומי.

5. אשר למחלוקת לעניין גובה הסכום שחייב המוסד לביטוח לאומי להשיב לקופת הכינוס אני סבורה כי צודק הנאמן בטיעוניו.

ב"כ המוסד לביטוח לאומי לא הבהיר האם סך של 12,103 ₪ הינו חוב מזונות שחייב החייב למוסד לביטוח לאומי כחוב עבר או כחוב חדש במהלך ניהול ההליכים.

באם מדובר בחוב עבר, זהו חוב בר תביעה בדין קדימה אשר ישולם למוסד לביטוח לאומי כדיבידנד לאחר השבת הכספים לקופת הכינוס.

6. באם מדובר בחוב חדש שיצר החייב לאחר תחילת הליכי פשיטת הרגל יש לברר מניין נוצר חוב זה. שהרי עסקינן בחייב שהוכרז פושט רגל במהלך ניהול הליכי פשיטת רגל משעוכבו הליכי גביית מזונות החייב על גרושת החייב והבא בנעליה, המוסד לביטוח לאומי, לדאוג להגשת בקשה נדרשת לקציבת מזונות כדי שלא יווצר מצב בו ישולם סכום מזונות מעבר לנדרש או למגיע מהחייב גם אם סכום זה משולם בעבור החייב על ידי המוסד לביטוח לאומי.

7. לא ניתן להסכין עם מצב בו הן גרושת החייב והן המוסד לביטוח לאומי נוקטים במדיניות של שב ואל תעשה למרות שהם מודעים להליכי הפש"ר שמנהל החייב ואינם מגישים בקשה לקציבת מזונות וגרושת החייב ממשיכה לנהל הליכי הוצל"פ באופן אסור.

בכך נמנעת היכולת מבית המשפט המוסמך לבחון המצב לאשורו ואת יכולת החייב לשלם מזונותיו ונמנע ממני ולקצוב גובה סכום המזונות לכל תקופת ההליך.

המנעות מעשייה כזו פוגעת גם בנושי החייב, בצדדים להליך הפש"ר ובמטרותיו.

8. מכיוון שכך צודק הנאמן כי באם סך של 12,103 ₪ הינו חוב שנוצר לחייב לאחר תחילת הליכי הפש"ר כל עוד לא הוגשה בקשה לקציבת מזונות אין לאפשר קיזוז אוטומטי של חוב זה מכספים המגיעים לחייב ולקופת הכינוס הבאה בנעליו מן המוסד לביטוח לאומי.

סיכום

לאור כל האמור לעיל אני נעתרת לבקש'ה בחלקה ומורה למוסד לביטוח לאומי להשיב לקופת

הכינוס סך של 40,552 ₪.

המוסד לביטוח לאומי יהיה רשאי לתבוע השבת סכום זה מהגב' ענבל כהן בכל דרך חוקית שיראה לנכון לעשות כן.

סכום חוב החייב לקופת הכינוס בסך 12,103 ₪ באם מדובר בחוב בר תביעה ישולם כדיבידנד.

באם מדובר בחוב שאינו בר תביעה תוגש על ידי גב' כהן או על ידי המוסד לביטוח לאומי בקשה לקציבת מזונות ובמסגרת זו ידון גם חוב זה.

החלטה זו ניתנה על ידי כרשמת.

ניתנה היום, כ"ב כסלו תשע"ג, 06 דצמבר 2012, בהעדר הצדדים.