רקע עובדתי

1. הנאשם הורשע, כהודייתו, בעבירות של סחר בסמים מסוכנים, לפי סעיפים 13 ו- 19 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג – 1973 (להלן: "הפקודה") - בריבוי מופעים; החזקת סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית, לפי סעיפים 7(א) ו- (ג) רישא לפקודה והחזקת כלים, לפי סעיף 10 רישא לפקודה.

2. כתב האישום המתוקן כולל ארבעה אישומים.

מעובדות האישום הראשון, עולה כי בתאריך 25.10.09, החזיק הנאשם בביתו בסמים ;מסוכנים מסוג "חשיש" במשקלים של 44.3041 גרם ו - 0.9206 גרם. באותן נסיבות, החזיק בשלושה כלים להכנת סם מסוכן, וכן בסכום של 183,200 ₪, מחולק לחבילות חלקן מנוילנות.

מעובדות האישום השני, עולה כי בין החודשים ינואר-פברואר 2009, מכר הנאשם לאחר סם מסוכן מסוג "חשיש" בכמות של כ- "אצבע", במשקל שאינו ידוע למאשימה ותמורת סכום של 100 ₪.

מעובדות האישום השלישי, עולה כי במהלך שנת 2009, מכר הנאשם לאותו אחר, בכשלוש הזדמנויות שונות, סמים מסוכנים מסוג "חשיש" בכמות של כ "אצבע", במשקל שאינו ידוע למאשימה ותמורת סכום של 200 ₪ בגין כל רכישה.

מעובדות האישום השישי, עולה כי במהלך שנת 2009 עובר לחודש אוקטובר 2009, מכר הנאשם לאחר, בכארבע הזדמנויות שונות, סמים מסוכנים מסוג "חשיש" בכמות של כ "חצי אצבע", במשקל שאינו ידוע למאשימה ותמורת סכום של 100 ₪ בגין כל רכישה.

עתירות הצדדים ותמצית טענותיהם

3. בתימוכין באסמכתאות, עתר ב"כ המאשימה להשית על הנאשם עונש מאסר לריצוי בפועל, מאסר מותנה, קנס, פסילת רישיון נהיגה בפועל ועל תנאי, וחילוט סכום של 70,000 ₪ בהסכמה.

הודגשו חומרת מעשי הנאשם, הנזק הנגרם לחברה מהפצת סמים מסוכנים, חשיבות הרתעת הרבים והענישה המחמירה המתבקשת, כמדיניות בעבירות כגון דא.

נטען כי יש לזקוף לחובת הנאשם העדר המלצת שירות המבחן לשלבו בהליך טיפולי, למרות התרשמות חיובית מהתנהלותו.

4. בתימוכין באסמכתאות, עתר ב"כ הנאשם שלא להחמיר עם הנאשם בגזירת עונשו ולבחינת עניינו בנסיבות העושה והמעשים ולהסתפק בהשתת עונש מאסר לריצוי בעבודות שירות וחילוט סכום של 70,000 ₪ כמוסכם.

הודגשו עברו הנקי של הנאשם, גילו, הודייתו בכתב אישום שתוקן בהרחבה, שחסכה זמן שיפוטי ומגלמת נטילת אחריות והבעת חרטה, הימצאו בהליך שיקומי, חלוף הזמן מבלי שהוסיף והסתבך בפלילים, העובדה כי הקים משפחה ומצפה לילדו השני וסביבתו התומכת.

עוד הפנה הסנגור לכמויות "מזעריות" של הסם המסוכן נשוא האישומים השונים, שהיית הנאשם במעצר ושחרורו בתנאים מגבילים ועתר לאפשר לו המשך פסיעה בדרך הישר בה החל, כהעדפת האינטרס הציבורי ותוך גזירת עונשו כפי סיכויי שיקומו.

כעדה לעונש נשמעה הגב' ליזי ספיר, אשת הנאשם, שהעידה כי בשלוש השנים האחרונות, השניים בונים ומרחיבים את משפחתם, הנאשם תחת טיפול, מוסר בדיקות שתן נקיות משרידי סם, עובד לפרנסת משפחתו, לא הסתבך מאז ביצוע העבירות ומאלו, עתרה כי יתאפשר להם לנהל חיי משפחה יחדיו.

5. הנאשם ניצל את זכות המילה האחרונה, הביע תחושות חרטה ובושה על מעשיו, הפנה למחיר הכבד שהוא ובני משפחתו משלמים כתוצאה ממעשיו וכדבריו: "זה צלקות שאני אקח איתי לכל החיים".

מתחם העונש ההולם

6. כמצוות המחוקק בסעיף 40 ג' (א) לחוק, בקביעת מתחם העונש ההולם את מעשי העבירות שביצע הנאשם, בהתאם לעיקרון המנחה הקבוע בסעיף 40 ב' לחוק, יש להתחשב בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירות, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירות.

7. הגנה על שלום הציבור מפני פגיעתם הקשה של סמים מסוכנים, מהווה ערך חברתי משמעותי בו פגע הנאשם פגיעה משמעותית, פעם אחר פעם.

הנאשם סחר בסם מסוכן בכשמונה הזדמנויות שונות, תכנן את מעשיו לבדו, שלט בהם ולא נודעה מידת השפעתו של אחר על מעשיו. הנאשם אינו קרוב לסייג אחריות פלילית.

8. חומרת העבירות מהווה את שיקול החובה העיקרי לנאשם. נהרות של דיו נשפכו אודות נגע הפצת סמים מסוכנים והצורך לבערו באמצעות ענישה מחמירה. כבר נקבע כי יש לנהל מלחמת חורמה ממשית באמצעות ענישה מכאיבה כנגד סוחרי סמים המוציאים את הסמים המסוכנים, על פגיעתם הקשה, מד' אמותיהם לעבר הציבור.

בנוסף, יפה ההפניה לדברים שנקבעו בע"פ 966/94 - אמזלג נ' מ"י (11.12.95), לאמור:

"נגע הסמים אוכל באוכלוסייה שלנו בכל פה; והחברה הכריזה עליו מלחמת חורמה ומצפה שהעונשים שיגזרו על ידי בתי המשפט בשל עבירות סמים ישתלבו במאבק הכולל להדברת הנגע. עונש הולם למחזיקי סמים שלא-לשימוש-עצמי - קרי: למשולבים במערך ההפצה -מכוון לקבוע בהכרת הכול את החומרה היתירה שאנו מייחסים להפצת הסמים, ולהרתיע עבריינים בכוח מלשלוח ידם בפעילות ההפצה. שתי תכליות מרכזיות אלו ניתן להשיג רק על ידי הטלת עונשים חמורים; ולעניות דעתי - השיקולים האישיים של שיקום העבריין חייבים לסגת מפני השיקולים של טובת הכלל".

אשר לטענת ההגנה לעניין סוג הסם המסוכן והיקפי הסחר וההחזקה בו, כבר נקבע כי:

"אין להקל ראש בעבירות הנוגעות לסמים המוגדרים כ'קלים'... העובדה שסמים אלה הפכו אולי נפוצים גם...בקרב צעירים אינה צריכה להביא להתייחסות מקלה עם אלה המבקשים לעשות רווח מנפוצות השימוש בסמים אלה ותורמים להגעת הסם אל קהל ה'צרכנים'" (ר' ע"פ 2000/06 – מ"י נ' ויצמן (20/7/06)).

העבירות החמורות אותן ביצע הנאשם, נושאות בצדן עונש מאסר לריצוי מאחורי סורג ובריח.

כך, נקבע כי:

"בחינת הפסיקה בעבירות כגון אלה מעלה קשת רחבה של עונשים: החל מחודשי מאסר בודדים לריצוי בפועל ועד למאסר של שלוש ואף ארבע שנים. בהתייחס לנסיבות ביצוע העבירות במקרה דנן... נראה כי המגמה הכללית בפסיקה הנה הטלת עונשים חמורים במידה ניכרת... (ר' רע"פ 10517/04- אסייג נ' מ"י (23.11.09); ר' רע"פ 1720/11 - גליק נ' מ"י (07.03.11); ר' רע"פ 677/07 - טבדידישווילי נ' מ"י (23.01.07); ר' 1982/09/11 – תורג'מן נ' מ"י (05/07/11)).

יפים הדברים שנקבעו ברע"פ 211/09 - אזולאי נ' מ"י (22.6.10) -

"הענישה בעבירות מסוג זה נועדה, קודם כל, לשרת את מטרת הגמול לעבריין על עיסוק בסם העלול לסכן חיי אדם ולפגוע בבריאות המשתמשים בו; שנית, על העונש להעביר מסר חד-משמעי של הרתעה ביחס לעבריינים פוטנציאלים, ולשמש אות אזהרה אפקטיבי לכל מי שמתכוון לקחת חלק במערכת ההעברות והסחר בסמים, תהא אשר תהא הפונקציה אותה הוא ממלא בשרשרת זו של העברת הסם מיד ליד. מזה זמן רב, מדגישים בתי המשפט בפסיקתם את חשיבות הערך הענישתי בעבירות סמים כאחד הכלים החשובים בפעילות לביעורו של נגע הסמים. ההחמרה בענישה בגין עבירות סמים משרתת את מטרות הגמול וההרתעה, שהן היעדים העיקריים של הענישה בתחום הסמים".

9. מכל המפורט, אני קובע את מתחם העונש ההולם לאירוע האישום הראשון, כדלקמן:

מאסר הנע ממאסר מותנה ועד מאסר בפועל בן 3 חודשים; קנס בהיקף של אלפי שקלים ופסילת רישיון נהיגה לתקופה של מספר חודשים.

אני קובע את מתחם העונש ההולם לאירוע האישום השני, כדלקמן:

מאסר בפועל הנע בין 6 ל-12 חודשים; מאסר מותנה; קנס בהיקף של אלפי שקלים ופסילת רישיון נהיגה לתקופה של מספר חודשים.

אני קובע את מתחם העונש ההולם לכל אחד מאירועי האישום השלישי והשישי, כדלקמן:

מאסר בפועל הנע בין 16 ל- 26 חודשים; מאסר מותנה; קנס בהיקף של אלפי שקלים ופסילת רישיון נהיגה לתקופה של מספר חודשים.

נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות

10. בגזירת העונש המתאים לנאשם שמלפניי וכמצוות המחוקק בסעיף 40 יא' לחוק, יש מקום להתחשב בנסיבותיו האישיות, אשר אינן קשורות בביצוע העבירות. נסיבות אלה נלמדות מן האמור בתסקירי שירות המבחן ומטיעוני הסנגור לעונש. בנוסף, נלמדו נתונים מדברי הנאשם ורעייתו.

הנאשם כבן 35, נשוי, אב לילד, מצפה לילדו השני, עובד כשכיר במשרד תיווך ואין בעברו הרשעות קודמות.

בעניינו של הנאשם הוגשו שלושה תסקירים מאת שירות המבחן, שסופו של יום נמנע מלבוא בהמלצה טיפולית ועונשית.

נסקר רקע חייו של הנאשם שלא ארחיב בנושא מחמת צנעת הפרט. אך אציין כי הנאשם החל לצרוך סמים מסוג "חשיש" מגיל צעיר, לא גויס לצה"ל מחמת אי התאמה והשתלב במסגרת תעסוקתית. משפחתו תוארה כנורמטיבית, מעורבת ותומכת.

שירות המבחן התרשם כי הנאשם נוטה להעצמה עצמית ומציג תפקוד תקין וחיובי כלפי חוץ וזאת במנותק מדיווחיו על שימוש בסמים מסוכנים, שם טען הנאשם כי הבחין בהשלכות הסם המסוכן על תפקודו והתנהלותו.

בנוסף, שירות המבחן ציין כי הנאשם מפחית מחלקו ואחריותו בביצוע העבירות למרות היותו בהליך טיפולי והוא עדיין אינו מפנים את דפוסיו העבריינים. בהיבט הטיפולי, כפי שעולה מהתסקירים, חסרה התייחסותו הישירה של הנאשם להתנהלותו העבריינית ולהרשעתו.

הנאשם מסר דגימות שתן שנמצאו נקיות משרידי סם מסוכן, הוא נוטל חלק בטיפול במסגרת שירות המבחן באופן עקבי ומבטא רצון להמשיך ולשמור על ניקיונו מצריכת סמים מסוכנים.

הנאשם שיתף את שירות המבחן בשביעות רצונו מהתהליך הטיפולי וכי במהלך היותו במעצר בית נישא והינו אב לילדה. לדברי הנאשם, הקמת המשפחה מעצימה את נכונותו להתמיד בהפסקת השימוש בסמים מסוכנים וכי עבר שינוי משמעותי בחייו במהלך תקופת הטיפול.

ממוצגי ההגנה עולה כי הנאשם סיים בהצלחה טיפול בקבוצת שליטה בכעסים כפי שעולה מנ/4 וכן מתמיד להגיע לשיחות פרטניות בהן מגלה אחריות וכנות. ניכר כי הנאשם ערך שינוי משמעותי בחייו במהלך תקופת טיפולו, כמצוין בנ/3.

אמנם, הנאשם שיקע עצמו בהליך טיפולי, שיכול וחשוב לצרכיו האישיים. אולם, אך אין בבחירתו את העצמה הנדרשת כדי לשקוט שהתנהלותו העבריינית תהא נחלת עברו. הנאשם אינו מקשר את ההליך הטיפולי להתנהלותו העבריינית, מתקשה להתייחס לבחירותיו ולדפוסי התנהגותו העברייניים, מצבו אינו מאפשר בחינה פנימית מדוקדקת הנדרשת בכל שינוי אורחות מיוחל והוא מתקשה ליטול אחריות מלאה על מעשיו.

לפיכך, קיים קושי של ממש לקבוע כי הנאשם השתקם או קיים סיכוי ממשי שישתקם, כנוסח סעיף 40 ד' לחוק, כך שלא קבעתי את עונשו כפי סיכויי שיקומו ובחריגה המתבקשת ממתחם העונש ההולם.

נסיבות העושה והמעשים הרבים, אינן מצדיקות השתת עונש שאינו משקף את הגמול הנדרש לנאשם, את הוקעת מעשיו ואת הסלידה שמעוררות עבירות סחר בסם מסוכן בלב החברה.

דחיתי את טענת ההגנה כי יש להתמקד אך בניקיון הנאשם מצריכת סמים מסוכנים, ובמחויבותו להליך טיפולי. תחילתו של שיקום מוצלח, בנטילת אחריות והפנמת פסול המעשה. השתלבות בהליך טיפולי, המנותקת למעשה ממניעיו העברייניים של הנאשם, עקרה לדידי בבחינת האינטרס הציבורי הגלום בשיקום עבריינים, משאינה יכולה להביא לשינוי המיוחל ולאיון הסיכון הנובע מן הנאשם.

לא התעלמתי מהשפעות העונש על הנאשם ועל בני משפחתו. עם זאת, לא נשמעו נסיבות שהשפיעו על הנאשם בהקשר לביצוע סחר בסם מסוכן בשמונה מופעים.

11. אשר לאסמכתאות אליהן הופנו הצדדים, כל מקרה נשקל כפי נסיבותיו הייחודיות ולא מצאתי אפשרות לגזור גזירה שווה בין אלו מהאסמכתאות לבין עניינו של הנאשם שמלפניי.

12. נסיבות הזכות לנאשם אינן מבוטלות ובהן עברו הנקי, התיקון הנרחב שהוכנס בכתב האישום, הודייתו המשקפת מידת מה של קבלת אחריות על מעשיו, נוף חייו הנורמטיבי, ניקיונו מצריכת סמים מסוכנים, העובדה כי טרם ריצה עונש מאסר, פסיעתו בדרך שיקומית והתא המשפחתי שהקים.

אולם, בהעדר יכולת לברך על המוגמר בבחינת שיקומו של הנאשם, או להגדיר סיכויי שיקום ממשיים בעתידו - אין בנסיבותיו האישיות את העוצמה הנדרשת כדי לקבל את עתירת ההגנה ולהשית עליו עונש פחות ערך ממאסר של ממש.

על אף שהנאשם נמצא מתאים לריצוי עונש מאסר בעבודות שירות, סברתי כי אין זהו סוג העונש ההולם את מכלול נסיבות העושה והמעשים.

הנאשם לא הרחיב ציפיותיו לעניין תוצאת גזר דינו מעצם הזמנת חוות דעת הממונה על עבודות השירות, מהלך שביקשה ההגנה "מבלי להתחייב...לעמדה העונשית" ותוך שהתביעה מבהירה עמדתה לעונש מאסר בפועל (ר' פרו' מיום 6/12/11).

סוג עונש זה תואם את עניינם של אסירים, שראוי לצמצם בעבורם את נזקי המאסר הממשי, אגב הליך הענישה, תוך בחינת שיקומם והעמדת תרומה מטעמם לחברה שנפגעה ממעשיהם. הכל, כשראוי לילך את כברת הדרך לקראתם בענישתם.

ריבוי העבירות בעניינו של הנאשם, הקשה מראש שקילת עונש שכזה והנאשם דחה בשתי ידיו אפשרות בחינת יישומו בפועל, לנוכח התרשמויות והמלצות שירות המבחן, שלא מצא לנכון לכלול בהן שילוב הנאשם בצו מבחן. בהליך טיפולי מטעם הנאשם "כתוכנית כבקשתך", אין די כדי לשקוט שלא ישוב עוד לסורו.

מנגד, שיקולי הזכות לנאשם מביאים לגזירת עונשו באופן מתון, על מנת שלא ירחק היום שישוחרר ממאסרו ויוכל להמשיך ולשקם את אורחותיו.

סוף דבר

1. 13. מכל המקובץ ולאחר שביקשתי לאתר את היחס ההולם בין מעשי העבירות בנסיבותיהם ומידת אשמו של הנאשם לבין סוג ומידת העונש שיושת עליו, אני קובע בעניינו את העונשים, כדלקמן -

מאסר בפועל  - לתקופה של 9 חודשים בהפחתת ימי מעצרו בין הימים 9.12.09-25.2.10.

הנאשם יתייצב לתחילת ריצוי עונשו ביום 2.4.13 בשעה 12:00 במזכירות הפלילית של בית משפט זה וזאת ברוח החג.

מורה על עיכוב יציאה מן הארץ והפקדת דרכון, כתנאי לעיכוב ביצוע עונש המאסר.

הביטחונות שבתיק המעצר – בעינן.

מאסר על תנאי  - לתקופה של 6 חודשים. הנאשם יישא בעונש זה אם בתקופה של שלוש שנים מיום שחרורו יעבור על כל עבירה מסוג פשע על פי הפקודה.

מאסר על תנאי  - לתקופה של 3 חודשים. הנאשם יישא בעונש זה אם בתקופה של שלוש שנים מיום שחרורו יעבור עבירה נוספת מסוג עוון על פי הפקודה.

קנס – בסכום של 8,000 או מאסר הנאשם למשך 30 ימים תחתיו; הקנס ישולם בתוך 30 ימים.

פסילה – מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 6 חודשים מיום שחרור הנאשם ממאסרו.

פסילה על תנאי – מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 3 חודשים. הנאשם יישא בעונש זה אם בתקופה של שלוש שנים מיום שחרורו יעבור על כל עבירה על פי הפקודה.

חילוט – אני מכריז על הנאשם סוחר סמים כמבוקש וכמוסכם. סכום של 70,000, כפי שנתפס בחזקת הנאשם - יחולט. היתרה שנתפסה בסכום של 30,000 ₪ - תושב לנאשם לאלתר.

מוצגים – סמים מסוכנים – השמדה.

זכות ערעור בתוך 45 ימים.

ניתן היום, י"ג ניסן תשע"ג, 24 מרץ 2013, במעמד הצדדים.