טוען...

פסק דין מתאריך 09/03/14 שניתנה ע"י ריאד קודסי

ריאד קודסי09/03/2014

בפני כב' הרשם הבכיר ריאד קודסי

התובעים



1. קרול פייביש ת.ז 067422386
2. שושנה פייביש ת.ז 065116931

נגד

הנתבעת

נטליה בביצ'ב ת.ז 321603474

פסק דין

רקע:

  1. תחילתו של הליך זה בהגשת בקשה לביצוע שטר ביחס לשיק המשוך מחשבונה של הנתבעת על סך 30,000 ש"ח (להלן: "השיק"), ז.פ ליום 1.8.07, במסגרת תיק הוצל"פ שמספרו 02-23860-09-2.
  2. ביום 25.1.11 זומנו הצדדים לשמיעת ההתנגדות, במהלך הדיון נחקרה הנתבעת על תצהירה, ובהחלטתי מיום 13.2.11 ניתנה לה הרשות להתגונן כנגד התביעה.

פרשת התביעה:

  1. התובעים הינם הבעלים של דירה המצויה ברחוב האשוח 4/41 שבנצרת עילית (להלן: "הדירה"). הדירה הושכרה לנתבעת ולבן זוגה, מר רזניק אוולד (להלן: "רזניק", שניהם ביחד ייקראו להלן: "השוכרים") בהתאם להסכם שכירות שנחתם בין הצדדים ביום 10.9.05 לתקופה שמיום 1.10.05 ועד ליום 27.9.06 (להלן: "ההסכם").
  2. על פי גרסת התובעים, במעמד חתימת ההסכם מסרה הנתבעת שיקים לטובת דמי השכירות וכן שיק ביטחון, הוא השיק נשוא התביעה אשר הוגש לביצוע. הוסכם כי, השיקים לא יופקדו על ידי התובעים וכי דמי השכירות ישולמו מידי חודש במזומן או בהפקדות בנקאיות כנגד כל שיק שנמסר. עוד הוסכם בין הצדדים כי, השוכרים יעבירו את חשבונות המים והארנונה על שמם ויישאו בתשלומם.
  3. התובעים טוענים כי, בסמוך למועד סיום תקופת השכירות, ניסו ליצור קשר עם השוכרים על מנת לברר האם מעוניינים בהמשך השכירות, אולם ניסיונותיהם לא צלחו, אף לא זכו להתייחסות ומענה ביחס לדרישות בכתב שהופנו אליהם. לאחר שהתובעים הצליחו לאתר את השוכרים, נעתרו לבקשתם להאריך את תקופת השכירות בשלושה חודשים, היינו עד ליום 27.12.06, אולם, גם בסיומה של תקופת הארכה זו לא הודיעו השוכרים האם מעוניינים בהמשך השכירות. התובעים נאלצו בשנית לנהל עמם מרדף עיקש עד שביום 23.3.07 הוארך ההסכם פעם נוספת לתקופה של 6 חודשים.
  4. ביום 19.6.07 פנה התובע לשוכרים בכתב והזכיר לשוכרים כי, הסכם השכירות מסתיים ביום 27.6.07 וכי עליהם להסדיר חוב בגין דמי השכירות שלא שולם על ידם במועד. חרף האמור, טוענים התובעים כי, השוכרים המשיכו להתגורר בדירה ובשלב מסוים אף העבירו דמי שכירות עד לחודש 09/2007 בניסיון לכפות עליהם את הארכת ההסכם, ובסופו של דבר היות והשוכרים לא התפנו, נאלצו התובעים לנתק את הדירה מאספקת המים.
  5. לטענת התובעים, בתחילת חודש 11/2007 הגיע תובע מס' 1 לביקור בדירה שם פגש את מר רזניק ואז התוודע לראשונה למצבה המוזנח של הדירה ולנזקים שנגרמו בה. נטען כי, מר רזניק התחייב לתקן את כל הליקויים ולהשיב את הדירה כפי שקיבל אותה, אולם במועד הפינוי, סוף חודש 11/2007, נותרה הדירה עם ליקויים.
  6. התובעים טוענים כי, השוכרים הפרו את הסכם השכירות כאשר לא פינו את הדירה במועד, הותירו חובות בגין מיסי עירייה שלא שולמו על ידם, לא החזירו את מפתחות הדירה עם מועד הפינוי, דבר שאילץ את התובעים לשאת בעלות החלפת מנעול דלת הכניסה, הותירו את הדירה עם ליקויים רבים.

  1. אם כן, עותרים התובעים לתשלום סך של 39,381 ש"ח בהתאם לפירוט שלהלן:
  2. פיצוי בגין 5 חודשי איחור במסירת הדירה (לפי 50$ ליום) – 27,000 ש"ח.
  3. עלות התיקונים בדירה – 6,500 ש"ח.
  4. חובות בגין תשלומים שוטפים (ועד בית, גז, מים, ארנונה) – 501 ש"ח.
  5. יתרת חוב לעירייה בגין ארנונה – 1039 ש"ח.
  6. הוצאות עבור החלפת מנעול בדירה – 500 ש"ח.
  7. הוצאות שונות (טלפונים, נסיעות) – 1,000 ש"ח.
  8. עוגמת נפש וטרטור – 2,500 ש"ח.

פרשת ההגנה:

  1. הנתבעת טוענת כי, דין התביעה לדחייה מהטעם שטענות התובעים מסולפות ואינן נשענות על תשתית ראייתית כלשהי. על פי גרסתה, השיק שהוגש לביצוע נמסר על ידה לתובעים כבטוחה להבטחת זכויותיהם בהסכם השכירות, אלא שהיא כלל לא הייתה צד להסכם זה שכן, בפועל שימשה הדירה את מר רזניק בלבד. לדבריה, מאחר ובמועד חתימת ההסכם לא היו ברשות מר רזניק שיקים, נמסרו לידי התובעים שיקים המשוכים מחשבונה, והטענה היא כי, צירופה כצד להסכם נעשה אך בשל כך, כאשר התובעים ידעו שאין לה כל חלק בדירה ו/או בהסכם השכירות. לדברי הנתבעת, לא הייתה לה כל מעורבות בדירה במהלך כל תקופת השכירות, כאשר כל מו"מ, דו שיח או החלטה בעניין ההסכם נעשה בין התובעים לבין מר רזניק בלבד שכן, היא התגוררה עם בנה וניהלה משק בית בנפרד ממר רזניק.
  2. ביחס לטענות התובעים הנוגעות לעיכוב במסירת הדירה, לחובות ולליקויים, טענה הנתבעת כי, ככל שידוע לה, מר רזניק השיב את הדירה לידי התובעים בתום תקופת השכירות, לאחר שזו הוארכה מפעם לפעם בהסכמה, כאשר היא נקייה מכל חוב ובמצבה כפי שקיבל אותה לרבות תיקונים, צביעה וניקיון יסודי.

ראיות הצדדים:

  1. התובעים הגישו שני תצהירים מטעמם, וכנספחים לכתב התביעה צירפו את הסכם השכירות, העתקי שיקים שנמסרו להם על ידי הנתבעת לטובת דמי השכירות החודשיים, העתקי המכתבים שנשלחו מטעמם אל השוכרים, מסמך החתום בידי הצדדים לגבי הארכת תקופת השכירות.

הנתבעת הגישה תצהיר מטעמה ומטעם ומטעם מר רזניק.

  1. ביום 31.10.13 התקיים בפניי דיון. תובע מס' 1 (להלן: "קרול") העיד בעצמו ונחקר על תצהירו בחקירה נגדית, מטעם ההגנה העידה הנתבעת, כמו כן העיד מטעמה מר רזניק, שניהם נחקרו על תצהיריהם בחקריה נגדית.

ב"כ הצדדים הגישו סיכומיהם בכתב.

  1. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים והתרשמתי באופן בלתי אמצעי מעדויותיהם ומעדויות העדים מטעמם, הגעתי לכלל מסקנה כי, דין התביעה להתקבל בחלקה כפי שיפורט להלן.

דיון ומסקנות:

  1. על פי סעיף 29(א) לפקודת השטרות (נוסח חדש) חזקה כי, מי שחתימתו מצויה על שטר נעשה צד לו בעד ערך ומי שמבקש לטעון כנגד עסקת היסוד, מוטל עליו נטל הראיה.

לעניין זה מציין שלום לרנר בספרו דיני שטרות (מהדורה שנייה, 2007), עמ' 292 כדלקמן:

"התובע בעילה שטרית אינו חייב לפרט את העובדות שבמסגרתן נמשך או נעשה השטר, ואם עשה כך, יהיה על הנתבע להוכיח שתיים: שהשטר נמשך במסגרת עסקה פלונית, ושבאותה עסקה הפר האוחז את ההסכם והתמורה נכשלה".

ההלכה הפסוקה מימים ימימה כפי שנקבעה עוד בע"א 333/63 שמולוביץ נ' "סיקו" חברת דרום אפריקה ישראל לקונסטרוקציה שותפות מוגבלת, פ"ד יח, עמ' 550 קובעת כי, החזקה הנ"ל חלה גם כאשר מדובר בשיק שנמסר כביטחון, וכך נפסק:

"אין כל יסוד לטענת בא כוח המערער כי על המשיבה היה להוכיח את הפרת החוזה על ידי המערער ואת נזקה, כדי לזכות בסכום השטרות. עילת התביעה לא הייתה הפרת חוזה, אלא התחייבות המערער על ידי שטרות, ואף "שטרי בטחון בכלל "שטרות" המה. חזקת התמורה לפי סעיף 29(א) פועלת במקרה מסוג זה באופן שנטל ההוכחה לעובדות המצדיקות את 'מימוש הביטחון' על ידי אוחז השטר אינו מוטל עליו, אלא על חותם השטר מוטל נטל ההוכחה כי אוחז השטר אינו רשאי לתבוע על פיו 'מוציא מחברו על הראיה'; 'שטר יוצר 'חזקה' לטובת האוחז בו, וחותם השטר הוא בגדר 'המוציא מחברו עליו הראיה' לפי סעיף 29(א)".

אם כן, הכלל הוא כי, כאשר מדובר בשטר ביטחון, טענה של עושה שטר ביטחון לפיה אינו חייב על פי השטר, צריכה הוכחה בשתי אלה: ראשית, כי אמנם ניתן השטר לביטחון, היינו על תנאי, ושנית, כי העסקה שלביטחונה ניתן השטר לא התקיימה או נפגמה, כלומר כי התנאי לחבות לא התקיים.

  1. בענייננו, אין חולק כי, השיק שהוגש לביצוע הינו שיק ביטחון אותו מסרה הנתבעת לתובעים אגב הסכם שכירות מיום 10.9.05, זאת להבטחת קיום תנאי ההסכם. לפיכך, השאלה הנשאלת היא האם הרימה הנתבעת את הנטל לסתור את החזקה הקבועה בסעיף 29 הנ"ל והאם הוכיחה כי, לא התקיימו התנאים לצורך הצגת השיק לפירעון.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים כפי שעולים מתצהיריהם ולאחר שהתרשמתי מהעדויות והראיות שוכנעתי כי, הנתבעת לא הרימה את הנטל המוטל על כתפיה זאת מאחר והגעתי לכלל מסקנה לפיה תנאי ההסכם הופרו על ידי השוכרים, ואנמק;

  1. כבר כעת אבהיר כי, טענת הנתבעת לפיה, היא כלל לא התגוררה בדירה נשוא ההסכם וכי, מסירת השיקים המשוכים מחשבונה נעשתה מתוך עזרה למר רזניק, אינה מעלה ואינה מורידה בענייננו שעה שמדובר בתביעה שיטרית המקימה לאוחז השטר זכות על פיו, ולו מכוח האחיזה בו, לפיכך, השאלה הדרושה הכרעה בענייננו היא האם הופרו תנאי ההסכם על ידי השוכרים, אם לאו.

דמי השכירות:

  1. על פי הסכם השכירות, תקופת השכירות הינה מיום 1.10.05 ועד ליום 27.9.06 תמורת דמי שכירות חודשיים בסך של 2,350 ש"ח. לאחר תקופה זו, הוארכה השכירות בהסכמת הצדדים, שבאה לידי ביטוי בכתב (נספח ה' לכתב התביעה, עדות הנתבעת בדיון מיום 25.1.11 עמ' 4 ש' 28-31), תחילה ל- 3 חודשים, ולאחר מכן לתקופה נוספת של 6 חודשים. בהתאם להסכמות הללו, יוצא כי היה על השוכרים לפנות את הדירה עד ולא יאוחר מיום 27.6.07, אלא אם יוכח אחרת.
  2. מעדויות הצדדים ומעיון בראיות שהוגשו עולה כי, אין מחלוקת על כך שתקופת השכירות הוארכה, מעבר לתקופה עליה הוסכם בכתב, לפחות עד לסוף חודש 09/2007 שכן, עד למועד זה שילמו השוכרים דמי שכירות עבור הדירה, במלואם- להוציא 100 ש"ח בגין חודש 08/2007 (סכום שלא הוכחש). נתון עובדתי זה עולה מנספח ה' לתצהירו של מר רזניק, מסמך אשר נערך על ידי קרול (הוגש ביום 31.10.13 וסומן נ'-1). ראה גם עדותו של קרול מיום 31.10.13 (עמ' 18 שורה 8).
  3. אם כן, המחלוקת בין צדדים מתייחסת לדמי השכירות עבור חודשים 10-11/2007, כאשר לטענת התובעים פינוי הדירה היה בסוף חודש נובמבר בעוד שעל פי גרסת הנתבעת הפינוי היה כבר בסוף חודש אוקטובר.

כזכור, נטל ההוכחה מוטל על הנתבעת להוכיח את גרסתה.

כפי שציינתי לעיל, הנתבעת הצהירה כי, ככל הידוע לה, פינוי הדירה היה במועד עליו התחייבו הצדדים בהסכם השכירות, ומעדותה עולה כי, המדובר בסוף חודש אוקטובר (שנת 2007). תמיכה לגרסה זו ניתן למצוא בתצהירו של מר רזניק, על פי גרסתו, תקופת השכירות הסתיימה בהסכמה ביום 31.10.07, הסכמה זו נרשמה על גב הסכם השכירות המקורי המוחזק על ידי התובעים ובידו אין כל עותק הימנו, ולדבריו מיום 1.11.07 הוא מתגורר בשכירות בדירה אחרת ברח' כרכום 20/9 בנצרת עילית (צורף כראיה מצב חשבון לנכס זה ממחלקת ארנונה וכן חשבון מים). מר רזניק טוען כי, על אף שהתובעים הוזמנו לדירה כבר ביום 31.10.07 על מנת לקבל את המפתחות, בפועל הגיעו ביום 6.11.07, במועד זה נרשמו על ידי התובעים קריאות המונה של המים, החשמל והגז ואף פורטו דמי השכירות ששולמו על ידו לתובעים במהלך שנת 2007 (נספח ה' לתצהירו).

לאחר שעיינתי ובחנתי היטב את הראיות שהגישו הצדדים ולאחר שהתרשמתי מעדויותיהם, הגעתי למסקנה לפיה, מועד הפינוי של הדירה היה בסוף חודש 10/2007 ולכל המאוחר עד ליום 6.11.07, המועד בו נעשה רישום על ידי התובעים ביחס למונה החשמל, הגז והמים (נ'-1 לפרוטוקול 31.10.13).

  1. לאחר שהגעתי למסקנה זו יוצא כי, השוכרים הפרו את הסכם השכירות, הפרה המקנה למשכיר, התובעים בענייננו, זכות לקבל פיצוי עבור העיכוב במסירת החזקה של הדירה, בהתאם לסעיף 16 להסכם השכירות (50$ עבור כל יום שחל עיכוב בפינוי הדירה).

תשלומים שונים:

  1. התובעת עותרת, כאמור, לתשלום סך כולל של 1,881 ש"ח עבור חובות שהותירו השוכרים אחרי עזיבתם את הדירה, הכוללים- ארנונה, מים, גז, ועד בית. אומנם הנתבעת היא שנושאת בנטל הראייתי בתביעה זו, חרף זאת, היות ולא שוכנעתי מראיות התביעה כי אכן השוכרים צברו חובות אלה, לא אוכל להיעתר לבקשתם ולהעניק להם סעד זה. התובעים לא צירפו ראיה לכך ששולם חוב לועד בית ע"ס 75 ש"ח, כמו כן ביחס לחוב גז ע"ס 266 ש"ח, לא הוכח לאיזה תקופה מתייחסת הקבלה שצורפה. בנוסף, לא ניתן ללמוד מהדו"ח שצורף לתביעה, המתיימר להיות חובות ארנונה ומים שצברו השוכרים במהלך תקופת השכירות, האם אכן כך הדבר.
  2. נוכח האמור, לא מצאתי לפסוק לתובעים עבור ראש נזק זה.

נזקים:

  1. גם בנקודה זו לא השכילו התובעים לצרף ראיה כלשהי לליקויים, לכאורה, שהותירו השוכרים בדירה, כמו כן, לא הוכח החלפת מנעולו/או כל הוצאה נוספת.
  2. לאור זאת, אין מקום לפסוק פיצוי כלשהו בגין הנזקים הנטענים.

לסיכום:

  1. התביעה מתקבלת בחלקה. אני מורה לנתבעת לשלם לתובעים סך של 7,000 ש"ח (חישוב לפי 40 ימי עיכוב במסירת החזקה). נוסף על האמור, זכאים התובעים לתשלום סך של 100 ש"ח בגין שכר דירה עבור חודש 08/2007, כאמור בסעיף 19 לעיל.
  2. כמו כן, תישא הנתבעת בהוצאות התובעת סך של 400 ₪ ושכ"ט עו"ד סך של 2,000 ש"ח.

הסכומים הנ"ל ישולמו תוך 30 יום ויתווספו להם הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.

המזכירות תמציא העתיק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ז' אדר ב תשע"ד, 09 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.

החלטות נוספות בתיק
תאריך כותרת שופט צפייה
14/02/2010 החלטה על בקשה של נתבע 1 העברת מקום הדיון 14/02/10 גילה ספרא-ברנע לא זמין
25/02/2010 החלטה מתאריך 25/02/10 שניתנה ע"י ריאד קודסי ריאד קודסי לא זמין
13/02/2011 החלטה מתאריך 13/02/11 שניתנה ע"י ריאד קודסי ריאד קודסי לא זמין
12/06/2011 הוראה לתובע 1 להגיש כתב תביעה בסדר דין מהיר ריאד קודסי לא זמין
30/11/2013 החלטה מתאריך 30/11/13 שניתנה ע"י ריאד קודסי ריאד קודסי צפייה
03/12/2013 החלטה על תוספת לתגובה לבקשה לסילוק על הסף 03/12/13 ריאד קודסי לא זמין
09/03/2014 פסק דין מתאריך 09/03/14 שניתנה ע"י ריאד קודסי ריאד קודסי צפייה
צדדים בהליך
תפקיד שם בא כוח
תובע 1 קרול פייביש אורנה אלדר מזרחי
נתבע 1 נטליה בביצ'ב נאשד אבו ריא