1. עומדת לדיון סוגיית שכרו של מומחה בית המשפט, מר זאב כהן, אשר מונה ביום 28.7.13 (להלן: "המומחה").

המומחה ציין כי שכר הטרחה עבור חוות הדעת (ללא הרחבת חווה"ד) עומד ע"ס 81,300 ₪. המומחה נתן הנחה בשיעור 15% כך ששכר הטרחה המבוקש על ידו הוא 69,105 ₪ (להלן: "שכר הטרחה המבוקש"). בגין הרחבת חווה"ד מבקש המומחה סך נוסף של 7,500 ₪.

בדיון מיום 21.9.14 הגיעו הצדדים להסכמה, אשר קיבלה תוקף של פסק דין.

בסיום הדיון, ביקשו הצדדים כי בית המשפט יורה על הפחתת שכרו של המומחה.

פרוטוקול הדיון הועבר למומחה, אשר הגיש תגובתו ביום 26.10.14.

לאחר שבפני מונחת בקשת המומחה לשכר טרחה, עמדת בעלי הדין ותשובת המומחה, יש להכריע בסוגיית שכר טרחת המומחה.

ההליכים המתייחסים למינוי המומחה

2. להלן אסקור את ההליכים המתייחסים למינוי המומחה:

במסגרת כתב המינוי (בדיון מיום 18.6.13) נקבע כי המומחה יחווה דעתו בכל המחלוקות, כפי שהן עולות מכתבי הטענות, ובכלל זאת יתייחס לשיעורן של זכויות הבנייה במקרקעין, האפשרויות השונות בפירוק השיתוף, ודמי השימוש הראויים. בנוסף התבקש המומחה לקבוע את שווי הנכס כנמכר במקשה אחת ממוכר מרצון לקונה מרצון.

עם מינויו, הגיש המומחה בקשה לאישור שכר טרחתו. המומחה ביקש כי שכר טרחתו יהיה בהתאם לתעריף שאושר ע"י שר המשפטים לשכרו של שמאי מכריע, דהיינו כנגזרת מסכום חוות הדעת על פי טבלה שצירף לבקשתו.

לעניין תנאי התשלום, ביקש המומחה: מקדמה בסך 20,000 ₪ בצירוף מע"מ, היתרה – כנגד מסירת חוות הדעת / טיוטה. המומחה ציין כי תינתן הנחה בסך 15%.

בהחלטה מיום 26.1.14 אושר שכר הטרחה כמבוקש.

בעקבות פניית המומחה בבקשה להורות לצדדים להשלים את סכום המקדמה ניתנה ביום 9.3.14 החלטה: "צד אשר לא הסדיר את נושא שכר טרחת המומחה- יעשה זאת לאלתר".

ביום 20.3.14 שב המומחה ופנה בבקשה להסדרת תשלום המקדמה. בהחלטה מיום 23.3.14 נאמר:

"על מר צברי ומר הרמלין לשלם את המקדמה עבור שכ"ט מומחה בית המשפט לאלתר".

בהחלטה נוספת מיום 23.3.14, ניתנו הוראות בדבר הרחבת חוות הדעת, והמומחה התבקש להתייחס גם לשווי המקרקעין כתפוסים ע"י דייר מוגן (להלן: "הרחבת חווה"ד"). עוד נקבע כי בשכר הטרחה עבור הרחבת חווה"ד יישאו מר צברי ומר הרמולין.

בהחלטה מיום 2.4.14 הושהתה עבודת המומחה לזמן קצוב, וזאת לבקשת הצדדים ועל מנת לאפשר להם לגבש הסדר. במסגרת ההחלטה, שוב נאמר כי: "ככל שמי מהצדדים לא שילם את המקדמה למומחה, עליו לעשות כן לאלתר".

בפנייתו מיום 31.3.14 הודיע המומחה כי ביקר במקום וקיבל מסמכים. המומחה ציין כי באם לא יועברו מסמכים נוספים עד 5.4.14 ישלים את חוות הדעת עד ליום 10.4.14.

ביום 6.4.14 הודיע המומחה כי הוכנה טיוטת חוות דעת הכוללת 35 עמודים. המומחה ביקש כי אם ייחתם הסכם, ישולם לו שכר טרחה בשיעור 80% משכר הטרחה שאושר לו, וזאת לאור היקף שעות העבודה. בהחלטה מיום 9.4.14 נאמר כי הוראות יינתנו לאחר קבלת הודעת עדכון מטעם הצדדים.

בהחלטה מיום 12.5.14 נעתרה פניית התובעים לחידוש עבודה המומחה.

בהמשך עתרו הצדדים בהסכמה לעיכוב חוות דעת המומחה. בהחלטה מיום 19.5.14 נקבע כי:

"אכן ראוי כי הצדדים יגבשו הסכם פשרה אולם אין מקום להשהות את עבודת השמאי ללא תיחום מועד. בשלב זה... תושהה השלמת חוות הדעת למשך 21 יום".

ביום 5.6.14 פנה המומחה במכתב בו פורט חשבון שכר הטרחה. בהחלטה מיום 8.6.14 נקבע כי הוראות לעניין שכר טרחת המומחה יינתנו לאחר שהצדדים ימסרו הודעת עדכון.

שכר הטרחה המבוקש על ידי המומחה עומד כאמור (לאחר הנחה) ע"ס 69,105 ₪. בגין הרחבת חווה"ד מבקש המומחה סך נוסף של 7,500 ₪.

בעלי הדין טוענים כי שכר הטרחה מופרז ומבקשים להפחיתו.

שיקולים בפסיקת שכר טרחת מומחה

3. סוגיית שכרו של מומחה שמונה מטעם בית המשפט מוסדרת בתקנה 131(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. התקנה קובעת, כי בית המשפט רשאי "לקבוע למומחה את שכרו והוצאותיו ואת אופן תשלומם". לבית המשפט אשר מינה את המומחה נתון שיקול דעת לקבוע מהו השכר הראוי בנסיבות העניין ומי יישא בו. (ע"א 453/81 קלוזנר נ' עמל הנגב בע"מ, פ"ד לו(4) 225 (1982), וכן רע"א 6049/09 חברת דואר ישראל בע"מ נ' מופיד חמוד (28.9.10), להלן: "עניין דואר ישראל").

מומחה הממונה על ידי בית המשפט, משמש למעשה כידו הארוכה של בית המשפט בנושא בו מונה, ומטבע הדברים, ככלל, כמו גם במקרה זה, המינוי משקף את האמון שבית המשפט רוחש למומחה הממונה.

עוד ראוי להדגיש, כי בית המשפט מתייחס במלוא ההערכה לזמנו של המומחה ולערכם הרב של שירותיו.

יחד עם זאת ומבלי להמעיט באמון ובהערכה למומחה, עדיין בפסיקת שכר הטרחה מביא בית-המשפט בחשבון גם שיקולים אחרים, לרבות עשיית-צדק עם הצדדים וכן שיקולי-מדיניות כלליים (עניין דואר ישראל).

במסגרת השיקולים באשר לפסיקת שכר טרחת המומחה, על בית המשפט לשוות לנגד עיניו, בין היתר, את היקף העבודה שהושקעה בפועל ביחס להיקף העבודה הנדרש באופן סביר, וכן את התעריף המבוקש ביחס לתעריף הסביר. לבסוף, על בית המשפט לבחון את סבירותו של הסכום הכולל ואת סבירותו באופן יחסי למקובל בהקשרים משפטיים דומים (רע"א (מחוזי ב"ש) 7588-01-12 פפיסמדוב נ' פלוני (23.2.12), להלן: "עניין פפיסמדוב").

שיעור שכר הטרחה

4. לאחר ששקלתי בכובד ראש את מכלול הנסיבות, מצאתי לנכון להתערב בשכר הטרחה המבוקש על ידי המומחה.

אדגיש, כי הנחת היסוד שבסיס החלטתי היא, כי המומחה זכאי לשכר טרחה ראוי והולם. פסיקת שכר טרחה ראוי מתחייבת מכיבוד זכות הקניין של המומחה (עניין פפיסמדוב).

זאת ועוד. פסיקת שכר ראוי למומחים מתחייבת גם משיקולי מדיניות הנוגעים לקיומם התקין של ההליכים המשפטיים שבהם נדרשת מעורבות מומחים. קיפוח המומחים וצמצום שכר טרחתם, עלול לגרום להם להימנע ממתן חוות דעת במסגרת מינויים של בית המשפט, ובכך יינזקו הן בעלי הדין והן המערכת המשפטית (עניין פפיסמדוב).

בצד יישום העקרונות האמורים, יש להימנע מלפסוק למומחה בית משפט שכר טרחה החורג משמעותית מן המקובל.

5. כאמור, בסמוך לאחר המינוי ביקש המומחה כי שכר טרחתו יהיה בהתאם לתעריף שאושר ע"י שר המשפטים לשכרו של שמאי מכריע, דהיינו באחוזים מסוימים מסכום חוות הדעת.

במצב דברים זה, המומחה אומנם ביקש אישור מראש לגבי שכר טרחתו (ואישור אכן ניתן) ואולם מאחר שביקש לקבוע אותו כנגזרת מסכום חוות הדעת, הרי שלצדדים (כמו גם לבית המשפט) לא היתה יכולת לדעת מה יהיה החיוב הסופי.

עם זאת, יש ליתן את הדעת לכך שכבר ביום 5.6.14 שלח המומחה את פירוט החשבון לבעלי הדין, תוך נקיבת סכומים ברורים, וחרף כך מאז ועד לדיון ביום 21.9.14 לא העלו בעלי הדין כל טענה לעניין שיעור שכר הטרחה המבוקש.

6. בבקשתם להפחתת שכר טרחת המומחה, טענו בעלי הדין כי גזירת שכר הטרחה כנגזרת מסכום חוות הדעת עלולה "ליצור סוג של ניגוד אינטרסים בין חוות דעת המומחה לפסוק לפי מיטב שיפוטו ובין השכר שנקב בו באחוזים מתוצאתו" (עמ' 10 לפרוטוקול מיום 21.9.14).

הריני רואה לנכון לשוב ולציין כי חזקה על המומחה כי פעל על פי מיטב מקצועיותו והעריך את המקרקעין לפי ערכם האמיתי. הגם שחוות דעתו לא הוגשה בפועל, הרי מפניות המומחה ופירוט עבודתו, התרשמתי כי ביצע עבודה יסודית. כך למשל, ציין המומחה כי הכין טיוטת חוות הדעת המשתרעת על פני 35 עמודים!

7. בעניין דואר ישראל הביע כב' הנשיא אשר גרוניס את עמדתו לפיה:

"נראה, כי כאשר מסתבר למומחה ששכרו עשוי להגיע לשיעור גבוה יחסית לסכום שבמחלוקת ראוי שיַפנה את תשומת ליבם של הצדדים ובית המשפט שמינה אותו לנקודה האמורה". (עניין דואר ישראל).

והדברים נכונים לענייננו. היקף העבודה המושקעת על ידי המומחה, לא עומד תמיד ביחס ישר לתמורה כנגזרת מסכום חוות הדעת. בנסיבות הענין, ראוי היה כי המומחה יעדכן את בית המשפט ואת הצדדים וינקוב בסכום שכר הטרחה אותו הוא מבקש, וזאת בשלב מקדמי של ההליכים וקודם להכנת חוות הדעת.

8. בשים לב להיקף הנושאים שבהם היה על המומחה לחוות דעתו, הריני סבורה כי שכר טרחה בשיעור 69,105 ₪ גבוה באופן משמעותי מהמקובל לחוות דעת מעין אלה.

בתגובתו, ובהתייחס להשוואת עבודת שמאי מכריע אל מול עבודתו בתיק זה, ציין המומחה, בין היתר, כי שמאי מכריע אינו נדרש להעיד על שומתו. לדבריו, הגם שהסוגיות שבהן נדרש לחוות דעתו רחבות מהנושאים בהם דן שמאי מכריע, הוא נמנע מלבקש תוספת שכר טרחה, ואף נתן הנחה בשיעור 15%.

במקרה הנוכחי, לא נדרש המומחה ליתן עדות, ואף לא נדרש להשיב לשאלות הבהרה. למעשה, כמפורט לעיל, עבודתו הופסקה בטרם הוגשה חוות הדעת. הגם שכאמור, נחה דעתי כי המומחה ביצע את חלק הארי של העבודה, עדיין לא ניתן להתעלם מכך, שבסופו של יום לאור הסכם הפשרה בין הצדדים, התייתר הצורך להגיש את חוות הדעת, המומחה לא נדרש להשיב לשאלות הבהרה ואף לא להעיד.

מכל מקום, גם בהינתן העובדה כי המומחה ביצע את מרבית העבודה, עדיין נראה לי כי שכר הטרחה המבוקש על ידו גבוה עד מאד, ואינו תואם את שכר הטרחה המקובל עבור חוות דעת דומות.

במסגרת פסיקת שכר הטרחה אין להתעלם מציפייתו של המומחה לקבל את שכר הטרחה על פי המנגנון שהתבקש על ידו ואושר בהחלטה שיפוטית, אך בד בבד יש לבחון את מכלול השיקולים הרלבנטיים.

9. בנסיבות העניין, ולאחר שבחנתי את הסוגיה על כל היבטיה, הריני קובעת כי שכר טרחתו של המומחה בגין חוות הדעת יופחת ויועמד ע"ס 55,000 ₪ בצירוף מע"מ (להלן: "שכר הטרחה המאושר"). לא מצאתי מקום לשנות משכר הטרחה שהתבקש עבור הרחבת חווה"ד (בסך 7,500 ₪ בצירוף מע"מ).

המומחה ישלח לצדדים חשבון מעודכן בהתאם לשיעור שכר הטרחה המאושר.

חרף האמור, מי מבעלי הדין אשר ישלם למומחה את שכר טרחתו בתוך 30 יום ממועד קבלת חשבון מעודכן, יחויב לשלם 85% בלבד מחלקו בשכר הטרחה המאושר.

גביית שכר הטרחה

10. בנסיבות העניין, לאור ריבוי ההחלטות המורות לבעלי הדין לשלם את שכר טרחת המומחה, ובשים לב להודעת המומחה כי מר צברי ומר הרמולין טרם שילמו את מלוא סכום המקדמה, הריני מוצאת לנכון להתייחס מראש לאפשרות אי תשלום מלוא שכר הטרחה למומחה על ידי מי מהצדדים.

יובהר, כי על בעלי הדין לשלם את שכר טרחת המומחה, כפי שיידרש על ידו בחשבון המעודכן אשר ייערך בהתאם להחלטה זו.

בעניין דואר ישראל הדגיש כב' הנשיא גרוניס כי: "המומחה זכאי לקבל את שכרו בלא שיהא עליו לנקוט הליכי גבייה". על כן, שם נקבע מנגנון לפיו אם המשיב לא ישלם את שכר הטרחה למומחה, תשלמו המבקשת והיא שתנקוט בהליכי גבייה כנגד המשיב לגבי אותו חלק ששילמה במקומו.

העיקרון כי המומחה זכאי לקבל את שכרו בלא לנקוט הליכי גבייה, נכון לענייננו, ברם, אינני סבורה כי המנגנון שנקבע בעניין דואר ישראל ניתן ליישום, מאחר שכל בעלי הדין הינם אנשים פרטיים, ואין זה סביר לחייב מי מהם לשלם למומחה עבור האחרים.

במסגרת בחינת האפשרויות הישימות בענייננו, מצאתי לנכון להסתמך על ע"א 453/81 שם נקבע כי:

"לעניין קביעת שכר בלבד הופך בעל המינוי כעין תובע, במסגרת ההליך שבו הוא מונה, בעת שהוא מגיש תביעתו לקביעת שכרו, ומשניתן צו חיוב בנדון, אין הוא שונה לעניין ערעור מכל צו אחר, שניתן בגדר הסמכות" (ע"א 453/81 קלוזנר נ' המועצה המקומית אופקים, לו (4) 225 (18.10.82)).

על יסוד האמור, הריני קובעת כי משניתן צו המחייב את בעלי הדין לשלם למומחה, הרי המומחה זכאי לפעול, כפי שזכאי היה לפעול בעל דין שנפסקו לזכותו הוצאות.

על כן, הריני קובעת כי המומחה יהא רשאי לפנות ישירות ללשכת ההוצאה לפועל כנגד מי מבעלי הדין אשר לא ישלם את שכר הטרחה כמתחייב.

סוף דבר

11. על כל אחד מבעלי הדין לשלם למומחה את חלקו בשכר הטרחה כפי שיחושב על ידי המומחה, על פי חשבון מעודכן אשר יהיה מבוסס על הקביעות הבאות:

שכר טרחתו של המומחה בגין חוות הדעת יועמד ע"ס 55,000 ₪ בצירוף מע"מ (להלן: "שכר הטרחה המאושר"). מי מבעלי הדין אשר ישלם למומחה את שכר טרחתו בתוך 30 יום ממועד קבלת החשבון המעודכן, יחוייב לשלם 85% בלבד מחלקו בשכר הטרחה המאושר.

שכר הטרחה עבור הרחבת חוות הדעת יעמוד ע"ס 7,500 ₪ בצירוף מע"מ וישולם ע"י מר עזרא צברי ומר צדקיהו הרמולין, בנוסף לחלקם בשכר הטרחה המאושר.

המומחה רשאי להגיש את החשבון המעודכן לבית המשפט על מנת שיקבל תוקף של החלטה.

המומחה יהא רשאי לפנות ישירות ללשכת ההוצאה לפועל לאכיפת ההחלטה כנגד מי מבעלי הדין אשר לא ישלם את שכר הטרחה כמתחייב.

המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים ולמומחה.

ניתנה היום, ו' חשוון תשע"ה, 30 אוקטובר 2014, בהעדר הצדדים.