לפני:

כב' השופטת מיכל נעים דיבנר

התובעים ע"י ב"כ עוה"ד גיל-עד הלר

הנתבעים ע"י ב"כ עוה"ד סבן ועו"ד הופמן

פסק דין

התביעה דנן הוגשה ביום 22.12.09 בבית משפט השלום והועברה לבית דין זה בהחלטה מיום 18.2.10. בהחלטה מיום 30.12.10, שניתנה בבקשת הנתבעים, הוחלט על עיכוב ההליכים בתביעה דנן, עד להכרעה בתובענה אחרת המתנהלת בין הצדדים. חרף ההחלטה האחרונה, התובעים לא עידכנו את בית הדין בעת שניתנה הכרעה בתובענה האחרת וביום 8.11.09, לאחר שהדבר נודע לבית הדין מבירור שערך לצורכי מעקב, ניתנה לתובעים התראה לפני מחיקת התביעה מחמת חוסר מעש.

ביום 9.12.12 הודיעו התובעים כי הם מסכימים למחיקת התביעה וביקשו כי לא יעשה צו להוצאות, נוכח העובדה שלמעשה לא התקיים דיון בתיק והמחיקה נעשתה בשלביו המוקדמים.

הנתבעים בתגובתם עמדו על פסיקת הוצאות ראויה, בין היתר נוכח טענתם כי מלכתחילה התביעה דנן הוגשה כאמצעי הפחדה ותו לא. עוד הפנו התובעים לעובדה שבקשתם לעיכוב ההליכים בתביעה דנן התקבלה, מבלי שנפסקו לזכותם הוצאות.

לאחר עיון בטענות הצדדים אני מורה כדלקמן:

א. התביעה נמחקת.

ב. בהתחשב בעובדה שמחד טרם התקיים דיון בתיק והנתבעים כלל לא הגישו כתב הגנה (נוכח קבלת הבקשה לעיכוב ההליכים) ומאידך –בקשת הנתבעים לעיכוב ההליכים התקבלה ולא נמסר על ידי התובעים כל נימוק מדוע החליטו למחוק את התביעה – אני מורה כי התובעים ישאו בהוצאות הנתבעים בסך 2,500 ₪ (לשניהם יחד), אשר ישולמו בתוך 30 ימים מהיום.

ניתנה היום, י"ג טבת תשע"ג, 26 דצמבר 2012, בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.