התביעה יסודה בנזקים שנגרמו לרכב התובעת בתאונה נשוא התביעה, בה היו מעורבים רכב התובעת ומשאית הנתבע. הצדדים חלוקים ביניהם בדבר נסיבות התאונה.

נהגת רכב התובעת העידה שהיא נהגה רכבה בנתיב השני מימין, הבחינה באוטובוס העומד בצידו הימני של הכביש, והמשיכה בנסיעתה. לפתע היא חשה כי רכבה נדחף מאחור על ידי משאית, שפגעה ברכב בצידו השמאלי אחורי וגררה את הרכב ימינה לעבר האוטובוס שמימין לדרך. רכבה נמעך והיא חולצה דרך החלון.

הנתבע העיד שהוא נהג את המשאית בנתיב הימני, ומרחוק הבחין באוטובוס, על כן עבר לנתיב השני מימין. הוא נסע במקביל לאוטובוס ולפתע שמע מכה. הוא עצר וראה שרכב התובעת ניסה להיכנס ברווח שבין המשאית לאוטובוס, נתקע במשאית וכך נפגע.

בנוסף לשני הנהגים המעורבים, העידו בפני גם התובעת עצמה, בעלת הרכב, אימה של נהגת הרכב, ונהג האוטובוס שעמד בימין הדרך. הוגשו גם מסמכים ותמונות. בחנתי את הראיות, והגעתי למסקנה שיש להעדיף את גרסת התובעת, ומלוא האחריות לתאונה רובצת על הנתבע.

עדותו של הנתבע אינה סבירה, ורבות בה התמיהות. אציין רק לעיקריות שבהן. ראשית, לא סביר בעיני שנהגת רכב התובעת תחליט ל"השתחל" עם רכבה ברווח שנותר בין משאית לאוטובוס, ותמשיך בנהיגתה למרות שלטענת הנתבע, הרווח הולך וצר, ואין מקום לרכב לעבור. שנית, מתמונות הנזק עולה שרכב התובעת ניזוק מאחור, בצד השמאלי אחורי, ולפי גרסת הנתבע ניתן היה לצפות לפגיעה משמעותית דווקא בצידו הקדמי של הרכב. שלישית, מעדותו הראשית של הנתבע עולה שהוא לא הבחין ברכב התובעת עד לפגיעה, ואינני מקבלת את דבריו בחקירה הנגדית, כי ראה את רכב התובעת טרם הפגיעה, כשהוא מתקרב למשאית.

אני ערה לטענת ב"כ הנתבע כי בהודעת נהגת רכב התובעת נכתב שעובר לתאונה היה רכבה בעמידה, ובעדות נטען שהרכב היה בנסיעה. סתירה זו אינה משמעותית בנסיבות. לא רק שהנהגת העידה שלא היא כתבה את הדברים, ולא רק ששני הנהגים העידו שרכב התובעת היה בנסיעה, אלא שבהודעה במשטרה שניתנה קודם לכן, נכתב שרכב התובעת היה בנסיעה.

סיכומם של דברים, אני מקבלת את עדות נהגת רכב התובעת, וקובעת שהמשאית סטתה ימינה, פגעה ברכב והדפה אותו לעבר האוטובוס שעמד בימין הדרך. לפיכך זכאית התובעת לפיצוי על מלוא נזקיה, למעט הנזקים בגין הפסד הנאה, הוצאות ובזבוז זמן, שלא הוכחו.

לאור האמור אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובעת סך של 21,643 ₪ צמוד ונושא ריבית מיום 10.08.09 בתוספת אגרת משפט כפי ששולמה, שכר העד כפי שנפסק ושכ"ט עו"ד בשיעור 15% בתוספת מע"מ. התשלום יבוצע בתוך 30 יום מהיום.

מזכירות מתבקשת לשלוח לצדדים עותק מפסק הדין.

ניתן היום, י"ג חשון תשע"ג, 29 אוקטובר 2012, בהעדר הצדדים.