בפניי תביעה כספית לתשלום סך של 164,042 ₪.

תיק זה נשמע בפני חברי כבוד השופט (בדימוס) א. שחורי, עם פרישתו הובא התיק בפני; הצדדים הסכימו למתן פסק דין על יסוד כל החומר הקיים בתיק מבלי שיהיה צורך בשמיעתו בשנית.

העובדות בתמצית:

מועצה מקומית חורפיש פרסמה מכרז לביצוע עבודות שיקום כביש פנימי (מס' 27). במכרז זכתה חברת קרינה בע"מ , שהעבירה את הביצוע לנתבעת – כקבלן משנה.

הנתבעת החלה בביצוע העבודות בעצמה , מאוחר יותר העבירה את המשך הביצוע לתובע (כקבלן משנה). בין הצדדים כאן נחתם חוזה בין הצדדים ביום 2.3.05 (נספח א' לכתב התביעה), אשר בהסכמה שונו תנאיו בתאריך 12.4.05.

בסופו של יום, העבודות הושלמו ואושר תשלום סופי בידי מועצה מקומית חורפיש , הנתבעת קיבלה כספים עבור הביצוע והעבירה חלק מהסכומים לתובע, אך התובע טוען כי הנתבעת נותרה חייבת לו כספים נוספים כעולה מכתב התביעה.

הנתבעת בתורה הגישה כתב תביעה שכנגד וביקשה החזר כספים שלטענתה שולמו ביתר .

טענות התובע בתמצית;

התובע טוען כי:

א. הוא התחייב לבצע את העבודות בהפחתת רווח קבלני בשיעור 7% לעניין החשבון הראשון ולגבי יתר החשבונות סוכם כי הרווח הקבלני יעמוד על שיעור 9%. כך שהסכום המגיע לו עומד על סך של 645,840 ₪ (כולל מע"מ) ובניכוי הנחה בשיעור 10% כמוסכם בסך- 581,256 ₪ (כולל מע"מ)

ב. התובע טוען, כי הוסכם כי לעניין סעיפים 51.3 ו- 51.4 של המכרז לא ישולם רווח קבלני לנתבעת כלל. מדובר בסעיפים אלו בעבודות שבוצעו בהיקף כספי של 136,730 ₪.

ג. התובע טוען, כי ע"פ הסיכום בין הצדדים יש לבצע קיזוז מוסכם בסכום של 135,000 ₪ בגין עלות חומרים ו/או תשלום לספקים ע"י הנתבעת. בנוסף יש לקזז סכום של 277,325 ₪ שקיבל מהנתבעת.

התובע ערך את החישוב כלהלן:

שווי העבודות שבוצעו ע"י התובע בפועל (כולל מע"מ)- 645,840 ₪ (559,969 ₪ לפני מע"מ)

סה"כ סכום לקבל – (כולל מע"מ) 541,248 ₪ (444,526 ₪ לפני מע"מ)

(581,256 ₪ - 136730 (סכום שאין עליו רווח קבלני) = 444,526 ₪

רווח קבלני על סכום זה הינו 40,007.34 ₪. [ 40,007.34 - (645,840 * 90%) = 541,248 ₪ ]

סה"כ שולם (כולל מע"מ)- 277,325 ₪

יתרה לשלם (כולל מע"מ) 263,923 ₪

קיזוז מוסכם 135,000 ₪

יתרה לשלם - 128,923 ₪

סכום משוערך ליום התביעה (23.12.09) 164,042 ₪

טענות הנתבעת:

הנתבעת גורסת, כי שילמה לתובע ביתר בהתחשב בנתונים הבאים –

אין חולק, כי ב-2.3.05 נחתם ההסכם נספח ב' לתצהיר התובע.

התובע מאשר, כי הנתבעת ביצעה חלק מעבודות המכרז לפני שהחליטה להעביר את הביצוע לתובע. לאחר שהחל התובע בביצוע העבודות, בעקבות ההסכם מיום 2.3.05, הוא פנה אל הנתבעת ובקש שתקבל על עצמה לספק את המצעים הדרושים ובתמורה יוגדל הרווח הקבלני ל-9%. זהו הרקע לחתימת הנספח להסכם מיום 12.4.05. כיוון שכך, מכחישה הנתבעת את טענת התובע, כי סוכם על רווח קבלני בשיעור 9% רק החל מהחשבון השני שיוגש. בנוסף לכך מוכחשת טענת התובע כי סוכם בין הצדדים שהעבודות נשוא סעיפים 51.3 ו-51.4 למכרז, יבוצעו ללא רווח קבלני.

ב-12.4.05 נחתם נספח להסכם הנ"ל, נספח ג' לתצהיר התובע לשון הנספח להסכם ברורה ומכאן שהוסכם כי התובע יקבל את המגיע לו מחשבון חלקי 5 ואילך בלבד.

החשבון הנכון , לשיטת התובעת, הינו אפוא כדלקמן:

א. השווי הכולל של העבודות שבוצעו לפי חשבון סופי בניכוי 10% הנחה 945,760 ₪ (לפני מע"מ).

ב. שווי העבודות שבוצעו ע"י הנתבעת עד וכולל חשבון חלקי 4 596,225 ₪

ג. עבודות חשמל שבוצעו ע"י קבלן אחר 37,701 ₪

ד. שווי העבודות שבוצעו ע"י התובע 311,834 ₪

ה. רווח קבלני בשיעור 9% 28,065 ₪

יתרה לתשלום 283,769 ₪

ו. קיזוז עבור חומרים וציוד שסופקו לאתר 156,388 ₪

ז. תיקונים ע"י קבלן אחר 10,600 ₪

יתרה לתשלום 116,781 ₪ (לפני מע"מ)

יש לציין, כי שווי העבודות שבוצעו לפי חשבון סופי מאושר הינו 945,760 ₪ לאחר הנחה של 10% ולפני מע"מ. הנתון הכולל 10% הנחה אינו במחלוקת (סעיף 24 לתצהיר התובע).

הנתבעת שילמה לתובע ע"ח העבודות שביצע סך 237,029 ₪ (לפני מע"מ). אין חולק, כי עבודות החשמל בשווי 37,701 ₪ (לפני מע"מ), כמפורט בחשבון הסופי המאושר, לא בוצעו ע"י התובע.

בפועל שילמה הנתבעת לתובע סך של 237,029 ₪ ומכאן שהנתבעת זכאית להחזר סך 120,248 ₪ סכום ששולם ביתר. מכאן נולדה התביעה שכנגד.

השאלות שבמחלוקת בין הצדדים;

א. מהי פרשנות ההסכם בנוגע לרווח הקבלני.

ב. מהו היקף ושווי העבודות שבוצעו בידי הנתבעת והאם חשבון מס' 4 כולל עבודות שביצע התובע או לא.

ג. האם קיימות עבודות נוספות שהנתבעת ביצעה ושיש מקום לקזזם לרבות קיזוזים בעניין החומרים וקיזוזים אחרים.

הכרעה;

הפלוגתא הראשונה:

א. אחוז רווח קבלני –

ע"פ גרסת התובע כפי שהוצגה בסעיף 7 לתצהירו, שנתמכה ע"י מנהל עבודה מטעמו מר סאלח עאמר, הוסכם שמן החשבון הראשון ינוכה רווח קבלני בשיעור 7% בלבד ומן החשבונות האחרים 9% וכי הוסכם שלעניין הסעיפים 51.3 ו-51.4 שבמכרז לא ינוכה רווח קבלני כלל.

אין בידי לקבל טענת התובע בנקודה זו;

ראשית, לשון ההסכם.

במסמך מיום 12.4.05 שהוא תיקון להסכם מיום 2.3.05 הוסכם כדלקמן:

"א. סוכם להוסיף את הרווח הקבלני של סונא בע"מ ב-2% נוספים כמובן הרווח קבלני על כל החשבונות המגיעים לסונא או קרינה בע"מ ישולם ממנו 91% למר ראדי עזאם".

תוספת זו שבנספח מיום 12.4.05 יש לקרוא על רקע המוסכם בסעיף 4(א) להסכם מיום 2.3.05 אשר זה לשונו:

"ידוע לצד ב' שהינו נכנס לבצע עבודה אשר התחיל אותה צד א' וידוע לו שהוא ימשיך לבצע את העבודה עפ"י סעיפים של החוזה בהפחתת רווח קבלני של 7% וידוע לו שההתחשבנות תהיה עם צד א' ולא עם מועצה מקומית חורפיש".

לשונו המפורשת של ההסכם והתוספת לו , ברורה ונהירה ואין בה כל סייג לעניין תחולה חלקית או ממועד מסוים או מחשבון מסוים. לא ברור על סמך מה טוען התובע כי הוסכם על הגדלת אחוז הרווח הקבלני רק החל מהחשבון השני, שעה שבלשון ההסכם אין הבדלה והבחנה כנטען על ידו.

מלשון ההסכמים לא משתמע כי סוכם כי הרווח הקבלני יעמוד על % 9 החל מהחשבון השני ואם כך היה, הדבר היה נרשם בתוספת לחוזה. הטענה לפיה סוכם אחרת לא הוכחה ולא נתמכה במסמכים ו/או בראיות כלשהם.

שנית, בתצהירו טוען התובע כי די להפנות לחשבון הראשון שהוגש מטעמו (נספח ד' לתצהירו) לפיו אושר לתשלום סך 106,570 ₪ (כולל מע"מ) בעוד שמהסכום שהועבר אליו נוכה רווח קבלני בסך 8,869 ₪ (כולל מע"מ). בדיקת הסכומים הנקובים בתצהיר התובע מלמדת שאחוז הרווח הקבלני שנוכה היה 8.3% ולא 7%. שיעור הניכוי קרוב יותר לשיעור שצוין בידי הנתבעת מאשר לשיעור שנטען בידי התובע. סבירה יותר הנמקתו של מנהל הנתבעת מאשר גרסת התובע לפיה מדובר בהתחשבנות על חשבון ולא התחשבנות סופית וממנה לא ניתן ללמוד אודות הסיכום אודות אחוז הרווח הקבלני, שונה מזה שהוסכם.

לא מצאתי תימוכין בנסיבות תיק זה בין בראיות ישירות או נסיבתיות המאששות קיומה של פרשנות כנטען בידי התובע-ביחס לאחוז הרווח הקבלני, לפיה שיעור 7% יחול החל מחשבון מס' 6.

ב. סעיפים פטורים מרווח קבלני-

התובע טען לסיכום בינו לבין הנתבעת שלא ינוכה רווח קבלני בגין העבודות נשוא הסעיפים 51.3 ו-51.4. טענה זו היא למעשה החרגת הוראות ההסכם שלא יחול על פריט כזה או אחר בהסכם. מדובר בטענה שמוציאה מתחולת ההסכם עבודות מסוימות , ללא שהוזכר הדבר מפורשות בהסכם.

התובע לא הצליח להוכיח קיומה של החרגה או להוכיח שהיה סיכום בעל פה לגבי החרגה זו. טענה זו הינה טענה בעלמא הנטענת ע"י בעל דין בניגוד ללשונו המפורשת של ההסכם שבין הצדדים; לו היה סיכום היה מצוין במפורש בגוף ההסכם.

מעבר לאמרה, לא הובא כל נתון או נסיבה או בדל ראיה לסיכום הנטען על ידו.

הפלוגתא השנייה - חשבון חלקי 4:

המחלוקת לעניין חשבון חלקי 4 היא עיקר המחלוקת בין הצדדים. התובע טען ביחס לחשבון מס' 4 כי:

חשבון חלקי (4) לא שיקף כמויות מדויקות אלא שהכמויות אושרו על חשבון ותוך כדי הערכה ולבסוף אושרו כמויות אחרות שכללו עבודות שהתובע ביצע בתקופה שבין חתימת החוזה ועד לאישור חשבון 4 בידי המפקח, ועל כן הוא זכאי לתשלום בגין עבודות אלו (סעיף 10 לתצהיר).

לא היתה מצדו הסכמה לכך שחשבון חלקי ( 4) ייצא מההתחשבנות בין הצדדים וייזקף לנתבעת בלבד היות ולא היתה כל מדידה ו/או בדיקה לחשבון זה ועל כן לא יכול שהסכים כי ההתחשבנות לא תכלול אותו (סעיף 13 ו- 28 לתצהיר).

מנגד עומדת גרסתה של הנתבעת לפיה, על פי ההסכם אין התובע זכאי כלל לתמורה אשר שולמה בגין העבודות הכלולות בחשבון ( 4 ) ולכן ההתחשבנות בין הצדדים צריכה להיות תשלום של החשבון הסופי בניכוי חשבון 4, ניכוי ההנחה, הקיזוזים והרווח הקבלני.

עמדה זו נסמכת בראש ובראשונה על הוראת התוספת להסכם מיום 12.4.05 קובעת כי: "כמובן שסונה ביצעה את העבודה עד שלב חשבון מס' 4 וכמובן ההתחשבנות בין הצדדים עבור כל העבודות שיבוצעו מתייחסים לחשבונות עתידיים (חשבון חלקי 5 ומעלה)".

מחד גיסא, לשון הסעיף מחריגה את חשבון 4 מההתחשבנות של הצדדים וקובעת כי הנתבעת ביצעה עבודות עד חשבון 4 כולל וההתחשבנות בין הצדדים תחל מחשבון 5 והלאה.

מאידך גיסא, אין חולק שההסכם הוא של מדידות ומחירים: מניסוח סעיפים 3 ו- 4 להסכם מיום 2.3.05 אנו למדים כי מהותו של ההסכם הינה עבודות שתמורתן תשולם לפי התקדמות העבודה ומדידות בחשבון הסופי אשר יבוצע ע"י מודד מוסמך.

הנתבעת החלה בביצוע העבודות ובשלב מסוים הועבר הביצוע לידי התובע; שני הצדדים היו חייבים לבצע בדיקה בטרם יחל התובע בעבודתו , לצורך בחינת היקף העבודה שבוצעה בידי הנתבעת מכלל הוראות החוזה ועל מנת שהמדידה של ביצוע העבודות וההפרדה וההבדלה בין העבודות שבוצעו בידי התובע לנתבעת, תהיה בדיקה קלה ופשוטה.

שני הצדדים כשלו בכך ,כישלון זה הקשה וסיבך את פעולת החישוב , בפרט כאשר ההסכמות של הצדדים כפי שבאו לידי ביטוי אינם עולים בקנה אחד עם העובדות בשטח. בתוספת להסכם קיימת הוראה מחריגה את חשבון (4) , אך ממכלול הראיות והמסמכים שהובאו בפני ניתן לקבוע כי הן התובע והן הנתבעת ביצעו חלק מהעבודות נשוא חשבון מס' (4).

אין חולק כי ח-ן חלקי 4 הוגש ב- 28.2.05 וכי אישור מהנדס המזמינה, המועצה המקומית חורפיש, מר מוחסן שנאן, ניתן ב-18.4.05, בעוד ההסכם בין הצדדים נחתם ביום 2.3.05 והתוספת לו ביום 12.4.05.

ביום 2.3.05 התובע נכנס לשטח והחל לעבוד, והוא עבד במשך התקופה עד לאישור חשבון חלקי מס'(4) על כך הצדדים אינם חלוקים.

אכן בין הצדדים התעוררה מחלוקת בקשר למועד אישור החשבון ע"י המפקח מטעם המזמינה מר כמאל פארס. על סמך הראיות שהוצגו יש לקבוע כי אישור המפקח ניתן עובר ובסמוך למועד אישור החשבון ע"י מהנדס המועצה, דהיינו, עובר ובסמוך ליום 18.4.05. מבחינת אופן התנהלות המפקח ומהנדס המועצה בחשבונות חלקיים אחרים (כגון: חשבונות 3 + 5), ניתן להסיק שאישור מהנדס המועצה ניתן בסמוך לאחר אישור המפקח, כך גם העיד המהנדס כי לא נהג לעכב אישור חשבונות לאחר אישור המפקח.

עוד אין חולק, כי בין 2.3.05, מועד חתימת ההסכם הראשון שבין הצדדים לבין 18.4.05, תקופה של כחודש וחצי, עבד התובע באתר ולא הנתבעת. לכך יש להוסיף כי על פי עדות המפקח הוא נהג לאשר בחשבונות החלקיים גם תשלום עבור עבודות שבוצעו בין מועד הגשת החשבון לבין מועד אישור החשבון. מכאן התבקשה המסקנה כי התובע זכאי לתשלום עבור כל העבודות שביצע בין 2.3.05 לבין 18.4.05, עבודות שנכללו בחשבון חלקי 4 ואושרו ע"י המפקח בסמוך ל-18.4.05.

מעיון ביומני העבודה (נספח ח' לתצהיר התובע) ניתן לקבוע למעשה אלו עבודות בוצעו ע"י הנתבעת בין 7.2.05 (מועד אישור ח-ן חלקי 3) לבין 28.2.05 (מועד הגשת ח-ן חלקי 4). מעיון ביומני העבודה עולה כי: בין 2.2.05 לבין 4.2.05 לא בוצעה עבודה עקב גשמים (דף 20 ליומן) ;בין 6.2.05 לבין 11.2.05 לא בוצעה עבודה עקב גשמים (עמ' 21 ליומן העבודה); בין 13.2.05 לבין 18.2.05 בוצעה עבודת חפירה והנחת קו ניקוז + שוחות (עמ' 22 ליומן); בין 20.2.05 לבין 22.2.05 לא בוצעו עבודות עקב גשמים ;בין 23.2.05 לבין 25.2.05 בוצעו עבודות הכנה להנחת אספלט (עמד 23 ליומן) ;בתאריך 28.2.05 בוצעו עבודות אספלט ;בתאריך 1.3.05 לא בוצעה עבודה (עמ' 24 ליומן).

מעיון באותם יומנים עולה, כי במהלך חודש 2 לשנת 2005 לא בוצעה עבודה ע"י הנתבעת במשך תקופה ממושכת, בפרט עולה כי הנתבעת לא ביצעה עבודות לפי פרק 40 למכרז ונתון זה יש להביא בחשבון גם על רקע העובדה שעבודות לפי פרק 40 שאושרו בחשבון חלקי 3 אושרו על חשבון ולא בוצעו בפועל ע"י הנתבעת.

מכל האמור ניתן להסיק, כי טענת התובע לפיה בין 2.3.05 לבין אישור חשבון 4 ביום 18.4.05 הוא ביצע חלק מהעבודות שנכללו בחשבון מס'( 4) , גרסה שמצאתי לה תימוכין במסמכים שהוא הכין (נספח יא לתצהירו), בעדות של עאמר סאלח ובעדותו.

היקף העבודות שבוצעו בידי התובע בחשבון 4;

קבעתי לעיל, כי אכן התובע זכאי לתמורה בגין העבודות שבוצעו על ידו ונכללו בחשבון מס' 4, למרות האמור בתוספת להסכם; הנטל להוכיח היקף העבודות שבוצעו ואשר נכללו בחשבון 4 ובגינן זכאי לתמורה, מוטל על התובע.

התובע הציג חשבון כדלקמן:

1. סעיף 40.7.100 (קירות) – בחשבון חלקי מצטבר 3 לא מאוזכרות עבודות בסעיף זה. בחשבון חלקי מצטבר 4 נרשם כי בוצעה כמות של 8.74 מ"ק. בחשבון הסופי אושרה כמות של 10.24 מ"ק לפי מחיר של 1,300 ₪/מ"ק ובסה"כ אושר לתשלום סך 13,312 ₪, סכום שהתובע זכאי לו מכיוון שהוא זה אשר ביצע את העבודה.

2. סעיף 40.7.330 (קירות תומכים) – בחשבון חלקי מצטבר 3 אושרה כמות של 150 מ"ק. בחשבון חלקי מצטבר 4 אושרה כמות של 154 מ"ק וההפרש בין החשבונות מסתכם ב-4 מ"ק. בחשבון סופי אושר כמות של 731 מ"ק לפי מחיר של 320 ₪/מ"ק ובסה"כ אושר לתשלום סך של 233,920 ₪. לגרסת התובע, הנתבעת ביצעה מתוך הכמות הכוללת רק 46.2 מ"ק ומכאן שהתובע זכאי להפרש התמורה.

3. סעיף 40.7.400 (קיר גדר) – בחשבון מצטבר 3 אושרה כמות של 90 מ"ר בחשבון מצטבר 4 אושרה כמות של 169 מ"ר (בציון הערה כי הכמויות גדלו עקב עבודות בשלוחת אבו רבאח) ההפרש בין החשבונות הינו 79 מ"ר. בחשבון סופי אושר כמות של 146 מ"ר לפי מחיר של 250 ₪/מ"ר ובסה"כ אושר לתשלום סך 36,500 ₪. לגרסת התובע ביצעה הנתבעת רק 47.7 מ"ר והתובע זכאי להפרש התמורה.

4. סעיף 40.7.470 (תוספת לקירות תומכים דו צדדי) – בחשבון מצטבר 3 אושרה כמות של 40 מ"ר. בחשבון סופי אושרה כמות של 136 מ"ר לפי מחיר של 150 ₪/מ"ר ובסה"כ אושר לתשלום סכום של 20,400 ₪. מתוך הכמות הכוללת אישרה הנתבעת לתובע 100 מ"ר .

סך כל ההפרש המגיע לתובע, מעבר למה שאושר ע"י הנתבעת בפרק 40 לעבודות המכרז (קירות) - 83,785 ₪ (לא כולל מע"מ). זאת, בנוסף לסכום של 207,640 ₪, שאישרה הנתבעת לתשלום, לפי הפירוט כדלקמן:

1. בסעיף 40.7.100 – 13,200 ₪.
2. בסעיף 40.7.330 – 34,560 ₪.
3. בסעיף 40.7.400 – 30,325 ₪.
4. בסעיף 40.7.470 – 5,700 ₪.

עמדת הנתבעת:

יש לקבוע, כי לא עלה בידי התובע להוכיח את טענתו שהוא אכן ביצע חלק מהעבודות הכלולות בחשבון חלקי 4. אין חולק כי חשבון חלקי מס' 4 הוגש למזמינה ביום 28.2.05 וכי הוא נבדק ואושר ע"י המפקח מטעם המזמינה – המהנדס כמאל פארס אשר העבירו לאישור מהנדס המועצה. עוד אין חולק כי חשבון חלקי 4 אושר ע"י מהנדס המועצה מר מוחסן שנאן ביום 18.4.05. המחלוקת שבין הצדדים נסובה סביב השאלה מתי אושר החשבון ע"י המפקח כמאל פארס, כאשר הנתבעת טוענת שהוא אושר לפני שנחתם ההסכם עם התובע ביום 2.3.05 ואילו התובע טוען שהוא אושר בתאריך מאוחר יותר ובסמוך לאישורו ע"י מהנדס המועצה ב-18.4.05. גרסת התובע היא, שבעת אישור החשבון החלקי נלקחו בחשבון עבודות שבוצעו בין מועד הגשת החשבון לבין מועד אישורו, דהיינו, בין 28.2.05 לבין 18.4.05, המסקנה אליה הגיע התובע בסיכומיו איננה מתיישבת עם חומר הראיות והיא נסמכת על הנחות מוטעות.

הנכון הוא, כי הנתבעת העבירה העתק מחשבון חלקי 4 לאחר אישורו ע"י המפקח לידי התובע לפני 2.3.05, מועד חתימת ההסכם, וזאת כדי שיבדוק אותו ויהיה מודע למה שבוצע ע"י הנתבעת ומהיכן הוא מתחיל. אין לתמוה הכיצד זה הוגש החשבון ב-28.2.05 ואושר בתוך ימים ספורים לפני 2.3.05 שכן ניתן לראות שגם חשבון חלקי מס' 5, נספח ו' לתצהיר התובע, הוגש ביום 12.4.05 ואושר ע"י המפקח ביום 16.4.05. אין כל קושי לאשר חשבון בתוך פרק זמן קצר היות ומדובר בחשבון מצטבר והנתונים מועברים למפקח באופן שוטף. במקרה דנן ולנוכח העברת ביצוע העבודה לתובע התבקש המפקח לאשר את החשבון לאחר ביצוע מדידה מדויקת ומהר ככל האפשר וכך נעשה. חשבון חלקי 4 אושר אם כן על סמך מדידה מדויקת.

לחלופין, גם אם תתקבל הטענה כי בתאריך 2.3.05 טרם אושר חשבון חלקי 4 ע"י המפקח הרי החתימה על הנספח להסכם ההתקשרות נעשתה ביום 12.4.05, דהיינו, 40 יום לאחר החתימה על ההסכם במתכונתו הראשונה. אין זה סביר שגם ב- 12.4.05, חשבון חלקי 4 טרם אושר ע"י המפקח שהרי הוכח כי חשבון חלקי 5 הוגש לאישור המפקח ביום זה, דהיינו ביום 12.4.05 ועל כן סביר להניח שחשבון חלקי 5 לא הוגש לפני שאושר חשבון חלקי 4 ע"י המפקח.

חשבון חלקי 4 הוגש ביום 28.2.05 ושני המהנדסים אשר העידו מטעם התובע מסרו כי חשבון חלקי זה מתייחס לעבודות שבוצעו עד למועד עריכת החשבון וכי הבדיקה נעשתה נכון ליום עריכת החשבון (עמ' 16 לפרוטוקול שורות 16,17, עמ' 17 שורות 1-4, עמ' 8 שורות 20-24).

עיון ביומני העבודה (נספח ח' לתצהיר התובע) מעלה, כי אין ממש בטענת התובע כי הנתבעת לא ביצעה חלק מן העבודות שבחשבון חלקי 4 ובפרט עבודות פרק 40 למכרז. תשומת הלב מופנית לדפי היומן: 11, 14-17, 19.

עוד מופנית תשומת הלב, לסתירה שהתגלתה בין גרסת התובע לבין גרסת העד מטעמו סאלח עאמר. בעוד שהתובע טען, כי במועד חתימת ההסכם וגם במועד חתימת הנספח לא הובא לידיעתו חשבון חלקי 4, אישר העד סאלח עאמר בעת חקירתו, כי חשבון חלקי 4 הוצג בעת החתימה על ההסכם ב-2.3.05 אם כי טען שבאותו שלב היה מדובר בחשבון לא מאושר. משהוצגה בפני העד טענת התובע שלא ראה את החשבון לפני ההסכם, הוא השיב שזכרונו של התובע בגד בו.

האם הוכיח התובע את היקף העבודה; ממכלול הראיות שהובאו בפני ניתן לקבוע כי שני הצדדים ביצעו עבודות שנכללו בחשבון מס (4) , ויש לדחות את טיעוני הצדדים ביחס לחשבון זה. לא ברור הכיצד הצדדים ביצעו התחשבנות שאינה עולה בקנה אחד עם טענות שני הצדדים כאחד. הנתבעת שילמה תשלומים הכוללים תמורה חלקית בגין חשבון מס' 4, בניגוד לטענתה.

יחד עם זאת, אותה התחשבנות לא מקבלת את טיעוני התובע ביחס לעבודות הנטענות על ידו. ההתחשבנות שבוצעה , היוותה איזון ראוי למחלוקת בין הצדדים בכך שהכירה כי שני הצדדים עבדו וביצעו עבודות שנכללו בחשבון מס' 4.

התובע זימן לעדות את המהנדס כמאל פארס אשר העיד, כדלקמן:

"לשאלתך מי ביצע את העבודה, אני משיב קבלן ראשי מחב' קרינה. לשאלתך מי בפועל ביצע את העבודה, אני משיב שאני זוכר שמרואן (מנהל הנתבעת) ביצע חלק מהעבודה, באיזה שהוא שלב נכנס ראדי עזאם שהשלים את ביצוע העבודה עבור קרינה ו/או מרואן". (עמ' 3 לפרוטוקול הדיון מיום 22.12.10 שורות 6-8).

ובהמשך:

"אתה מציין שהנתבעת טוענת שהחשבונות החלקיים 1-4 ובמיוחד חשבון חלקי מס' 4 משקף באופן נכון, אמין ומדויק את העבודות שהיא ביצעה עד אותו שלב בשטח ושהכמויות המופיעות שם נכונות. אני משיב שבאופן כללי אין חשבון חלקי שאמור לשקף ב-100% את הביצוע. אני מסתכל בחשבון נספח 4 ואני רואה פריטים מאד מדויקים עד לאגורה ולכן אני מניח שלגבי פריטים אלה מישהו בדק בדיוק.

לשאלתך מה לגבי היתר, אני משיב שיש סעיפים שנמחקו, יש סעיפים שלא נמחקו. יתכן שיש סעיפים מדויקים אבל ישנם סעיפים שאני רואה כאן שלא הייתה מדידה מדויקת. יתכן שהם קרובים למדידה המדויקת אבל לא ממש מדידה מדויקת.

לשאלתך אם ביצעתי מדידות או בקשתי לקבל מדידה לפני כל חשבון חלקי או תכנית ביצוע, אני משיב שלא בקשתי לקבל אבל מאחר ואני מכיר את השטח אני לא צריך מדידות כדי לעשות חישוב של כמויות. בדרך כלל לא מבקשים כמויות מדויקות אבל ראשית אני מכיר את השטח ואת הכמויות ואם אני רואה שביקשו 4000 ואני אישרתי 2643 אני מניח שנעשה חישוב מדויק למדי" (עמ' 4 לפרוטוקול הדיון שורות 16-27).

ולהלן:

"במקרנו אני יכול לומר לך מי ביצע מה, למרות שמבחינתי לא משנה מי מבצע מבחינת מערכת היחסים בין הקבלן הראשי לקבלני המשנה אבל בגדול אני יכול לומר לך מי ביצע מה.

אתה שואל באופן ספציפי לגבי קירות תומכים אני משיב שמכיוון שנשאר לנו תקציב הוספנו עוד כביש למכרז הקיים, הקבלן החדש נכנס בעיקר לכביש החדש. את הכביש המקורי עשה הקבלן הראשי. הקבלן הראשי עשה את הקירות התומכים בכביש הישן, הוא התחיל לבצע קירות בכביש החדש והופסקה העבודה בגלל השכנים ונהרסו חלק מהקירות... את הכביש ההוא (הכביש "החדש") קראו שלוחת נביל רבאח, כי נביל רבאח גר בסוף הכביש. הכל היו קירות אבן. כל הביצוע היו קירות אבן. אני חושב שהיו שם גם קירות תומכי כביש וגם קירות גדר" (עמ' 5 לפרוטוקול הדיון שורות 4-13).

ולהלן:

"לשאלתך איזה עבודות בוצעו בשלוחה הזאת, אני משיב לך שלגבי הפרויקט שאתה מתכוון אליו ביצענו קירות תומכים, יישור תשתיות (עבודות עפר), מצעים, כורכר ואספלט.

לשאלתך מי ביצע את העבודות האלה, אני חוזר ומציין בפניך שרב העבודות בוצעו ע"י התובע כי זה היה השלב האחרון של הביצוע. אני זוכר שהקירות בהתחלה נהרסו בגלל ההתנגדות של השכן" (עמ' 5 לפרוטוקול שורות 26-29).

ולהלן:

"אני יכול לומר לך שהקטע שנעשה בין הבית של נביל רבאח ובין הכביש נבנה ונהרס מספר פעמים. לשאלתך אם נכון שעבודות העפר (מצעים ואספלט וגם יישור) בכביש זה בוצעו ע"י התובע, אני משיב לך שלמיטב זכרוני זה נכון" (עמ' 6 שורות 1-4).

ולהלן:

"לשאלתך אם נכון שאותן עבודות עפר מצעים ויישור ואספלט בוצעו גם ליד כביש בי"ס תיכון במסגרת הפרויקט הזה, נכון שעיקר העבודה והמכרז היה למעשה בכביש בי"ס התיכון. אתה מבקש שאאשר שכל עבודות העפר (יישור, תשתיות ואספלט) נעשו ע"י התובע, אני משיב לך שזה לא נכון. חב' סונא התחילה לעשות את המצעים האלה, את עבודות העפר כולל קו ניקוז בכביש של ביה"ס. בשלב כלשהו התובע המשיך וגמר את העבודות בכביש הזה ועבר לשלוחה שדיברנו עליה קודם נביל רבאח" (עמ' 6 שורות 5-10).

ולהלן במסגרת החקירה הנגדית:

"אתה מפנה אותי לחשבון חלקי נספח 4 עמ' 4, לבקשתך שאאשר את הפריטים שאישרתי שם 40.7.300 ו-40.7.400 ו-40.7.470 אתה מפנה אותי לתיקונים שלי, אני רואה את התיקונים, אני רואה שבחלק הורדתי וחלק הוספתי. כנראה שהיה בלבול בין שני הסעיפים. אתה מבקש שאאשר על סמך הסכומים שהם מדויקים שכאן מדובר במדידות מדויקות (המספרים 169, 154, 38) ואני מאשר שאם נקבתי בסכומים כאלה אז סימן שיש מדידות מדויקות.

לגבי סעיף 400 שהעליתי מ-90 מ"ר ל-169 גם כתבתי הסבר שהייתה הגדלה מהחוזה בגלל שלוחת נביל רבאח ואתה מבקש שוב שאאשר שבפריטים האלה מדובר במדידה מדויקת, אני מאשר לך שמספר כזה זה על סמך חישוב מדויק" (עמ' 8 לפרוטוקול שורות 7-14).

ולהלן:

"אתה מבקש שאסכים שבחשבון 4 לא רשמתי בסעיפים שזה ע"ח ולבקשתך שאאשר שזה מצביע על זה שנעשתה מדידה מדויקת, אני משיב שנעשה יותר בדיקה לעומק על מנת להגיע לסכום קרוב, לקראת החשבון הסופי מתחילים לעשות את זה. אני לא יכול לזכור למה נכנסתי יותר לעומק בחשבון מס' 4 אבל אני יכול לאשר על פי נוהג העבודה שלי שסתם לא הייתי עושה את זה. לשאלתך אם ידעתי באותו שלב שסונא עוזבת ונכנס קבלן אני משיב שהם אמרו לי שהם רוצים למסור את העבודה לקבלן משנה, לא היה קורה שיום אחד אני מגיע לשטח והייתי רואה מישהו חדש" (עמ' 8 סיפא ו-9 רישא לפרוטוקול).

המפקח אף התייחס למחלוקת בעניין מועד מתן אישורו לחשבון החלקי 4 שהוגש ב-28.2.05 במסגרת החקירה החוזרת:

"לגבי חשבון חלקי 4 ולתאריך המצוין עליו 18.4.05 כתאריך אישור חשבון מס' 4 ולשאלתך כמה זמן לוקח לבדוק חשבון כזה, אני משיב שהחשבון הוגש ב-3.2.05 (בפועל הוגש החשבון ב-28.2.05). לוקח לי בערך שבועיים לבדוק בדרך כלל שבועיים. אם יש בעיות בחשבון הוא מתעכב. יש פרק זמן בין מועד ההגשה לבין מועד האישור ובפרק הזמן הזה העבודות נמשכות, אבל יש אפשרות שאני אאשר בחשבון גם עבודות שבוצעו בפרק הזמן שחלף בין מועד ההגשה לבין מועד האישור.

אני מבהיר כי ב-28.2.05 הוגש חשבון מס' 4 למועצה, אושר על ידי בתאריך שלא רשמתי, אני רואה את אישור מהנדס המועצה ב-18.4.05, האישור הזה אחרי האישור שלי. בדרך כלל לא חולף זמן רב בין האישור שלי לבין האישור של המהנדס, לכן אני יכול להניח שהאישור שלי היה בסמוך, אבל זה לא ודאי. אני נוהג לאשר את העבודות שבוצעו עד יום האישור, דהיינו בפרק הזמן החולף בין יום הגשת החשבון לבין יום האישור אבל זה לא כלל בל יעבור ואני לא זוכר ספציפית מה היה בחשבון הזה" (עמ' 11 לפרוטוקול שורות 3-13).

בהעדר נתונים מדויקים, מדידות לעבודות שבוצעו בידי התובע ואשר נכללו בחשבון מס'4 , לא ניתן למתוח קו ברור ונהיר המבדל בין העבודות שבוצעו בידי התובע לבין העבודות שנעשו בידי הנתבעת, גם לאחר חקירת כל המעורבים לרבות המהנדס והמפקח, ההתחשבנות שבוצעה בפועל בין הצדדים מגלמת לטעמי את ההכרה של שני הצדדים כי זהו הקו שראוי לעצור בו.

התובע לא הצליח להוכיח בפני במדויק את כמות והיקף העבודה שבוצעה על ידו ואשר נכללה בחשבון מס (4) , מצד שני הוכח בפני כי בוצע תשלום עבור התובע שהוא עודף על הסכומים המגיעים לו עבור החשבונות האחרים, מתבקשת מסקנה, כי התמורה ששולמה לו כללה גם תמורה בגין חשבון חלקי מס' 4.

תשלום זה מהווה הכרה של הנתבעת בטענות התובע והשלמה של התובע עם חוסר היכולת להוכיח היקף מדויק של עבודות אלו והמזכים אותו בתמורה נוספת מעבר לזו ששולמה בפועל.

ממרום ההתחשבנות ניתן להבין, כי הצדדים הבינו והפנימו עניין זה ואף ביצעו התחשבנות ביניהם שכימתה באופן כזה או אחר את החלוקה בעבודות ותמורתן, משכך הנתבעת שילמה סכומים עבור עבודות אלו ואין בידי התובע לכמת במדויק את היקף העבודות שביצע.

התובע לא המציא יומני עבודה מטעמו; אף עד מרכזי (מר לני פארס) לא זומן כלל על ידו. הוכח בפני, בניגוד לגרסת התובע, כי בוצעו על ידי הנתבעת עבודות: חפירה, פיזור והידוק מצעים ועבודות הקשורות בקירות תומכים.

על כן, אין לקבל את גרסת התובע כפי שבאה לידי ביטוי, בתביעה.

קיזוזים עבור אספקת חומר;

בנספח לתצהיר מר מחול צורפו חשבוניות עבור אספקת חומר וטבלה מסכמת. עוד צורפה חשבונית מס מס' 101 של בני ג'מיל דכוור כאשר בפרטי החשבונית נרשם בזו הלשון:

"עבודה בלבד לתיקון ליקויים ותיקונים בכביש 27 בחורפיש לפי דיווח מפקח מיום 30.1. העבודה כוללת סידור קולטן נעים באדר, התאמת שוחה יוסף שנאן, ניקיון טפסנות הקולטנים, חציבת בטון סביב הקולטנים, ביצוע אספלט במקום הבטון, החלפת מכסה ביוב על יד טליע באדר, אטימת חורים בכל הקירות התומכים, חיתוך צנרת ביקורות, פתרון לבעיית המים על יד ריאד שרף".

תאריך החשבונית 21.3.06 ע"ס 10,600 ₪ (לפני מע"מ ובצירוף מע"מ בשיעור של 16.5% עולה הסכום ל-12.349 ₪. בנספח ה' לתצהיר מרואן רוכזו כל החשבוניות אשר הונפקו עבור אספקת חומרים לתובע. הסכום הכולל היה 193,575 ₪. ואולם סכום זה כולל את חשבונית בני ג'מיל דכוור ולפיכך אם מופחת הסכום הזה מהסכום הכולל עומד שווי החומרים ושכר הציוד שסופק לתובע ע"ס 181,226 ₪ (כולל מע"מ). עם זאת בכתב סיכומי הנתבעת הועמד הסכום על 144,846 ₪ (לפני מע"מ) או 169,469 ₪ כולל מע"מ. התובע גרס שהסכום הנכון הינו 135,000 ₪ וביקש שלא להכיר בחשבוניות שאינן חתומות על ידו כדלקמן. המחלוקת שבין הצדדים בשאלת הקיזוז בגין אספקת מצעים מתייחסת לחשבוניות של ספקים שאינן מאושרות וחתומות ע"י התובע או מי מטעמו.

אין מחלוקת בין הצדדים, כי הנתבעת זכאית הייתה לקזז מחשבון התובע את שווי החומרים שסופקו על ידה (מצעים) ושכר כלים שלה שהועסקו באתר.

גרסת התובע היא, כי סכום הקיזוז הינו 135,000 ₪ כולל מע"מ ואילו גרסת הנתבעת היא ששווי החומרים, שכר כלים, תמורת בדיקות ומדידות, הסתכם בסך 144,846 ₪ לפני מע"מ (סך 169,469 ₪ כולל מע"מ).

עמדת התובע נסמכה על כך שלא כל החשבוניות אשר מציגה הנתבעת, חתומים ע"י התובע. מנגד טען התובע בעת חקירתו הנגדית (עמ' 28 סיפא לפרוטוקול הדיון ועמ' 29), כי יש ברשותו ריכוז חשבוניות על מנת להוכיח כי הנתבעת איננה זכאית לקיזוז סכומים מעבר לסך של 135,000 ₪. למרות התחייבותו להציג באופן מרוכז חשבוניות אלה, לא עמד בכך והמסמכים לא הוצגו.

תשומת הלב מופנית לכך שגם אם יופחתו סכומי החשבוניות שאינן חתומות ע"י התובע מן הסכום הכולל, לא תתקבל תוצאה סכום של 135,000 ₪ לקיזוז. מכאן שגם לעניין זה מן הראוי לאמץ את עמדת הנתבעת.

אי לכך, הקיזוזים שביצעה הנתבעת בדין יסודם.

המסקנה:

ההתחשבנות שנערכה על ידי הצדדים, לפני הגשת התביעה, היא התחשבנות שראוי שהצדדים יאמצו גם עתה.

טיעוני הצדדים ביחס לחשבון מס' 4, לא התקבלו ואין מקום לשלם לתובע מעבר למה ששולם ואין מקום להורות לו להשיב דבר.

התוצאה:-

התביעה נדחית.

התביעה שכנגד נדחית.

כל צד יישא בהוצאותיו.

ניתן היום, כ"א סיון תשע"ג, 30 מאי 2013, בהעדר הצדדים.