1) בפניי תובענה כספית מיום 23.12.2009 בסך של 19,000 ₪ . הצדדים הגיעו לידי הסדר לפיו בית המשפט יפסוק את פסוקו על יסוד הוראת סעיף 79א לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) , תשמ"ד – 1984 על יסוד כתבי הטענות והתצהירים אשר הוגשו מטעם הצדדים.

2) התובע הינו תושב הישוב מג'דל-שמס שברמת-הגולן . הנתבע הינו בעל עסק לביצוע עבודות בנייה בתחום השיש בשם "שיש הגולן-נביל איוב" . במהלך שנת 2006 התקין הנתבע בביתו של התובע לוח שיש מסוג "קיסר" בתמורה לתשלום סך של 8500 ₪ , אולם לשיטת התובע , העבודה בוצעה ברשלנות – דבר אשר גרם לכך שנתגלעו סדקים בגוף לוח השיש . לאחר ההתקנה פנה התובע אל הנתבע בדרישה לתקן את השיש , אולם לשיטת התובע , גם התיקון בוצע באופן רשלני משום שהנתבע לא שעה להפצרותיו של התובע להחליף את לוח השיש הנ"ל בלוח שיש חדש , אלא הסתפק בהדבקת "סרגלי שיש" לאורך הסדק שנתגלע בחלקו התחתון של השיש . עוד טען התובע , כי הנתבע פנה אליו במספר בקשות נוספות להחליף את הלוח אולם נענה בתשובות של "לך ושוב" .

3) התובע צירף לכתב התביעה חוות-דעת מקצועית מטעמו של המהנדס אמון כמאל חסן , אשר ביצע את הבדיקה בביתו של התובע בתאריך 16.4.2009 . על פי ממצאי הבודק בעת ביצוע הבדיקה , מצב השיש היה בכי רע מאחר ונתגלעו בו סדקים כאשר חלקו אף התנתק ופורק . אי לכך קבע המומחה , כי לצורך תיקון המצב יש לבצע עבודות הכוללות פירוק והתקנה מחדש של לוח השיש , הסיפון , אריחי קרמיקה , הכיור , סוללת המטבח , הקרמיקה וכן ביצוע של תיקוני טיח וחידוש צבע מעל לשיש . על פי אומדן המומחה כלל עלויות הפירוק והתיקון מחדש מסתכמות בסכום כולל של 10,906 ₪ (בלא מע"מ) וכי עלות העבודות הבלתי צפויות הנכללות בתיקון הינה בשיעור של 1090 ₪ (בלא מע"מ) . בנוסף לכך , עותר התובע לשפותו בגין נזק לא ממוני (עגמת נפש) בסך כולל של 5000 ₪ וכן בעלות החזר שכר טרחת המומחה מטעמו . עוד טוען התובע כי הנתבע הפר חובות חקוקות הקבועות בדיני התכנון והבנייה ובתקנים אשר נקבעו מכוחם וכן מכח דיני הנזיקין . עוד טוען התובע , כי יש לזקוף לחובת הנתבע את הימנעותו מלצרף לתיק ביהמ"ש חוות-דעת של מומחה מטעמו וכן גם את הימנעותו מלהציג אסמכתא בדבר תקינות לוח השיש אותה היה סיפק בידיו להשיג מחברת "קיסר" ו/או מ"מכון התקנים" .

4) הנתבע חולק על טענת התובע וכן גם על מסקנות המומחה מטעם התובע בהדגישו , כי העבודה בוצעה ללא דופי . לגרסת הנתבע , במהלך שנת 2007 פנה אליו התובע בדרישה לבצע תיקון בלוח השיש ואי לכך ביצע הנתבע תיקון של סדק קטן אשר נתגלע בשיש , אשר לפי הערכתו , נתגלע כתוצאה מנפילה של חפצים כבדים על גבי השיש לאחר התקנתו , או לחילופין , נוכח מחדליו של התובע . עוד טוען הנתבע כי אין ליתן כל משקל לחווה"ד שכן ההתקנה בוצעה במהלך שנת 2006 בה בשעה שחווה"ד ניתנה במהלך שנת 2009 , ומכאן ברי כי התובע המשיך לעשות שימוש בלוח השיש לאורך תקופה ארוכה לאחר גילוי הסדק . עוד טוען הנתבע כי התובע מבקש להתעשר על חשבונו שלא כדין בעת שהינו עותר לקבלת סכום העולה עשרות מונים על פני עלות ההתקנה .

5) כידוע, בבוא בית המשפט לפסוק בעניין שלפניו בדרך של פשרה בהתאם לסעיף 79א' לחוק בתי המשפט, אין עליו לנמק את הפסק ובפרט משהצדדים לא עתרו לעשות כן [ראה : ע"א 757/88 ברמן נ' איילון חב' לביטוח בע"מ (לא פורסם)] מתוך מגמה לצמצם את המשך ההתדיינות ביניהם במסגרת בערכאות הערעור (ראה : ע"א 1639/97 אגיאפוליס נ' הקסטודיה אינטרנציונלה דה טרס סנטה, פ"ד נג(1) 337) .

6) לאחר עיון בכתבי הטענות, בתצהירי עדות הראשית ובכל החומר שבתיק ובתוקף סמכותי לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) , תשמ"ד - 1984 הנני מחייב את הנתבע לשלם לתובע סך של 13,000 ₪ . נוכח ההסדר הדיוני אליו הגיעו הצדדים אינני מוצא לנכון לפסוק הוצאות משפט לטובת התובע .

ניתן היום, י"ב סיון תשע"ג, 21 מאי 2013, בהעדר הצדדים.