<#2#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד שמי לוי

הנאשם בעצמו

ב"כ הנאשם עו"ד יאיר רגב

<#3#>

גזר דין

1. מבוא
2. הנאשם הורשע, על יסוד הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן, במסגרת הסדר טיעון, בעבירה של גניבה בידי עובד, ממעבידו, לפי סעיף 391 עם סעיף 34ב' לחוק העונשין, תשל"ז-1977.
3. על פי הסדר הטיעון, סוכם בין הצדדים כי לאחר שהנאשם יודה בעובדות כתב האישום המתוקן ויורשע, יעתרו הצדדים במשותף לקבל תסקיר מבחן עובר לטיעונים לעונש. סוכם, כי ככל שהתסקיר יהיה חיובי בפרמטרים שצוינו על ידי הצדדים, יעתרו הצדדים במשותף להטלת עונש של 6 חודשי מאסר שירוצו בדרך של עבודות שירות, ומאסר מותנה. בנוסף, תעתור המאשימה להטלת קנס ופיצוי לשיקול דעתו של בית המשפט, ואילו ההגנה תהיה רשאית לטעון כי יוטל על הנאשם רק אחד הרכיבים הכספיים, קנס או פיצוי. סוכם עוד, כי ככל שהתסקיר יהיה שלילי, תעתור המאשימה למאסר בפועל שירוצה מאחורי סורג ובריח.

כתב האישום המתוקן

1. על פי החלק הכללי בכתב האישום המתוקן, בין השנים 1998 עד 2008, עבד הנאשם בתפקידים שונים במוסך רנו-ניסאן (להלן: "המוסך"). אדם בשם צורי בריגע (להלן: "צורי"), עבד בחברת מפעלי ע. שנפ ושות' בע"מ (להלן:"חברת שנפ"). במסגרת תפקידו, היה אחראי צורי לספק מצברים למוסכים באזור הדרום וביניהם למוסך.

בתקופה הרלוונטית לכתב האישום, בין השנים 2005-2008 או בסמוך לכך, היה אחראי הנאשם על "החשמליה" במוסך, ובמסגרת תפקידו הזמין מצברים, העבירם למחסן באמצעות צורי והעביר את תעודת המשלוח שקיבל עבורם להנהלת חשבונות המוסך, להמשך טיפולם בתשלום.

צורי נהג להגיע למוסך במסגרת תפקידו, עם משאית המצברים, בתדירות של כפעמיים בשבוע, על מנת למלא את מלאי המצברים במוסך, כאשר הליך האספקה התנהל כדלקמן:

• 1. על פי דרישתו של הנאשם, העביר צורי למוסך את המצברים ממשאיתו, הכניסם למחסן ומילא תעודת משלוח בהתאם.
  2. בתעודת המשלוח מילאו הנאשם וצורי את פירוט המצברים שסופקו על ידו למוסך, ועל פי רוב הנאשם חתם עליה.
  3. הנאשם העביר את תעודת המשלוח החתומה להנהלת חשבונות המוסך להמשך טיפולם בהעברת התשלום.

(להלן: "תהליך האספקה").

עוד צוין בחלק הכללי, כי במועד קבלת המצבר החדש, המוסך משלם סכום כספי בהתאם לסוג המצבר. כן מתחייב המוסך, עם מכירת המצבר החדש ללקוח, להחזיר לחברת שנפ את המצבר הישן שמוסר לו אותו לקוח. עם החזרת המצבר הישן, מזכה חברת שנפ את המוסך עבור המצבר הישן, מתוך הסכום ששילם המוסך עבור המצבר, בהתאם לסוג האריזה.

1. על פי עובדות כתב האישום, בתקופה הרלוונטית, עובר לשנת 2005, החליטה הנאשם לגנוב מצברים ולמכור אותם באופן פרטי, כל זאת בסיועו של צורי.

הנאשם, בסיועו של צורי, במהלך הליך האספקה, נהג לגנוב מהמוסך מצברים באופן הבא, בתדירות של פעם או פעמיים בשבוע, במשך למעלה משלוש שנים:

• 1. א. הנאשם, חתם על תעודת המשלוח ופרטיה מולאו על ידי צורי. חלק מהמצברים שסופקו על פי תעודת המשלוח הועברו למחסן המוסך ואילו חלקם נגנבו על ידי הנאשם.
  2. ב. הנאשם, בסיועו של צורי, גנב בכל פעם בין 2 ל-3 מצברים, לעיתים גם ישירות מהמחסן.
  3. ג. בכל המקרים עלותם של המצברים שולמה על ידי המוסך.

את המצברים הגנובים, מכר הנאשם במזומן, במחיר הנמוך מערכם בשוק, בסך של 300 ל-500 ₪ בהתאם לסוג המצבר, כאשר התמורה שולשלה לכיסו.

עבור כל אחת מההזדמנויות שצורי סיפק מצברים לנאשם וסייע לו בגניבה, שילם הנאשם לצורי סך של בין 50 ₪ ל-100 ₪, מבלי שבעלי המוסך ידעו על כך.

כן נכתב בכתב האישום, כי מאחר והנאשם לא החזיר לחברת שנפ את האריזות עבור המצברים הגנובים, חויב המוסך, בנוסף על התשלום עבור המצבר, גם בגין האריזה שלא הוחזרה.

באופן המפורט לעיל, גנב הנאשם כ-750 מצברים בסכום כולל של 300,000 ₪, אשר אינו כולל את מחיר האריזות של המצברים הגנובים, אשר לא הוחזרו לחברת שנפ על ידי הנאשם וצורי.

1. תסקיר המבחן
2. בתסקירו, ציין שירות המבחן כי הנאשם כבן 39, נשוי ואב לשלושה, כאשר שניים מילדיו סובלים מבעיות בריאותיות, ובעיקר בנו, אשר זקוק לניתוחים רבים ולמעקב רפואי מתמשך.

צוין עוד, כי הנאשם סיים 12 שנות לימוד בבית ספר מקצועי בו התמחה בחשמל רכב, התגייס בגיל המתאים לצבא, שירת שירות צבאי מלא ומשרת כיום במילואים. מחוות דעת של מפקדו בצבא, שהוצגה לשירות המבחן, עולה כי הנאשם מועיל רבות לפלוגה בה מוצב, הן מקצועית והן חברתית, וכי תרם רבות למיסוד תהליכי העבודה בשעת חרום.

לאחר שחרורו מצה"ל השתלב הנאשם בעבודה, ועבד כעשר שנים בחברה בה נעברה העבירה בה הורשע.

הנאשם שיתף את שירות המבחן בקשייו הכלכליים המשמעותיים, כאשר לדבריו משפחתו חייבת לבנק עשרות אלפי שקלים והם מתקשים אף לשלם את התשלומים השוטפים.

באשר לעבירה נשוא תיק זה, צוין כי הנאשם לוקח אחריות באופן כללי, אולם ניכר פער בין דבריו לבין המיוחס לו בכתב האישום, כאשר בולטת הפחתה בחלק העברייני, וקיימת נטייה לרציונליזציות ולצידוקים שונים. שירות המבחן ציין כי להבנתו, העבירות בוצעו על רקע מצבו הכלכלי הירוד של הנאשם.

אשר לגורמי הסיכון מהנאשם, ציין שירות המבחן את נתוניו האישיים, אשר פורטו בתסקיר, את העובדה כי הוא מציג עצמו כקורבן, מתמקד בעצמו ובצרכיו, ואיננו מודע באופן מספק לקשייו. לעניין זה ציין שירות המבחן כי המליץ לנאשם להשתלב בטיפול במסגרתם, על מנת לבחון סוגיות אלו, אולם הנאשם ביקש להמשיך בכוחות עצמו, נוכח רצונו לפרוע את חובותיו ולסייע לילדיו בצרכיהם המיוחדים.

שירות המבחן ציין, כי בבחינת גורמי הסיכוי לשיקום, הוא מתרשם מאדם שתפקודו במסגרות היה יציב ובהם התמיד לאורך השנים, כי זו הסתבכות ראשונה ויחידה שלו בפלילים, כי ממסמכים אישיים שהוצגו בפניו עולה תמונה של גבר מתפקד, אשר מבצע את המוטל עליו בכל המסגרות שהיה בהם בצורה תקינה.

שירות המבחן ציין כי להערכתו, עונש מאסר בפועל יפגע במשפחתו של הנאשם בהיותו המפרנס העיקרי, ועל כן הוא סבור כי עונש של מאסר שירוצה בדרך של עבודות שירות יהיה הולם בשל המשמעות המעשית והגבול הברור של הפסול במעשי הנאשם.

1. טענות הצדדים
2. המאשימה עותרת לכבד את הסדר הטיעון, ולהטיל על הנאשם פיצוי וקנס משמעותיים.

המאשימה הדגישה את העובדה כי העבירה בוצעה במשך 3 שנים; את כמות המצברים שנגנבו ושווי הגניבה הגבוה; ואת העובדה כי נגרם למעסיק נזק נוסף בכך שנגנבו אריזות של מצברים שלא הוחזרו לחברה, כאשר אם היו מוחזרות היה המעסיק יכול לקבל את שוויין הכספי. כן הפנתה לכך שעל צורי, שהורשע בסיוע לגניבה בלבד, הוטלו 4 חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות, כאשר חלקו של הנאשם רב יותר מזה של צורי.

המאשימה הדגישה כי ככלל היא עותרת בעבירות מסוג זה, למאסר בפועל מאחורי סורג ובריח, ואולם נוכח הקשיים הראייתיים שהתגלו בתיק, שהועלו על ידי בית המשפט, כמו גם הליך הגישור שנערך, התגבש הסדר הטיעון. כן ציינה המאשימה כי יש ליתן משקל לכך שהנאשם הודה בעבירה, חסך את זמנו של בית המשפט והקל על ההליכים האזרחיים שמתנהלים בינו לבין מעבידו. כן ציין ב"כ המאשימה כי ההסדר מקובל על המתלונן לחלוטין.

עוד הפנה ב"כ המאשימה לכך שתסקיר המבחן איננו חיובי במובנים מסוימים, וכי נוכח עונש המאסר המקל המוסכם, יש לאזן זאת בהטלת רכיבים כספיים משמעותיים, המתאימים גם בשל כך שהעבירה בוצעה למטרת רווח כספי וגרמה לנזק כספי למעביד.

1. ב"כ הנאשם עותר לכך שבית המשפט יכבד את הסדר הטיעון, יטיל על הנאשם פיצוי כספי בלבד, ויימנע מהטלת קנס כספי.

הסנגור הפנה לאלמנטים החיוביים בתסקיר שירות המבחן, מהם עולה כי הנאשם מתמיד במסגרות, מפרנס את משפחתו, וכי זכה להערכה רבה במסגרת הצבא ואף במקומות עבודה אחרים.

הסנגור הדגיש כי במהלך ניהול ההוכחות בתיק התברר כי צורי לא רק סייע לנאשם בביצוע העבירה, אלא כי חלקו היה משמעותי יותר, כי הוא היה הרוח החיה בביצוע העבירות והוא שהביא את המצברים למוסך בו עבד הנאשם. על כן, לטענתו, על עונשו של הנאשם להיות חמור במידה מועטה מזה שנגזר על צורי.

לדברי הסנגור, בהתחשב בכך שעל צורי הוטל רק מאסר בדרך של עבודות ופיצוי, יש להטיל אף על הנאשם דכאן רק פיצוי בנוסף למאסר בדרך של עבודות שירות.

עוד הדגיש הסנגור כי הנאשם לקח אחריות על מעשיו, כי הוא נעדר כל עבר פלילי לפני ביצוע העבירות או אחריהן, כי הוא מעוניין בשינוי ומבקש להמשיך לעבוד ולפרנס את משפחתו. עוד ציין כי ריצוי מאסר בדרך של עבודות שירות לתקופה ממושכת תגרום לנאשם נזק שכן הוא ייאלץ להתפטר מעבודתו, ולא יקבל שכר, דבר שיגרום למשבר כלכלי רציני לו ולמשפחתו. כן הדגיש כי מתנהלת נגד הנאשם תביעה אזרחית ועל כן אין צורך במסגרת ההליך הפלילי להטיל עליו הן פיצוי והן קנס.

1. הנאשם בדברו האחרון ציין כי הוא לוקח אחריות על מעשיו וכי כך גם אמר לקצינת המבחן, וכי אם לא יתפרנס הדבר יגרום לנזק קשה ומשמעותי לבני משפחתו.

דיון והכרעה

1. העבירה בה הורשע הנאשם הינה חמורה והערך החברתי שנפגע מביצועה, שהינו הגנה על שלום הציבור, על רכושו ועל יחסי האמון שבין מעביד לעובדיו, הוא רב. כן חמורות מאד נסיבותיה.
2. אין צורך להכביר במילים אודות החומרה שבעבירת גניבה ממעביד. לא בכדי קבע המחוקק בגין עבירה זו עונש מירבי של שבע שנות מאסר. לעבירה זו נלוות פגיעה באמון אשר רוכש המעביד לעובדיו ומכאן, בין היתר, חומרתה. יפים לעניין זה הדברים שנקבעו בע"פ (מח' ת"א) 72220/04 מדינת ישראל נ' כהנים (2006):

"באשר לאופי העבירה - לצד הנזק הרכושי שאיננו טעון, כאמור, פרשנות, עומד גם אופיין של העבירות שמדובר בהן. מדובר במעילה באמון ברמה החמורה ביותר שניתן להעלות על הדעת. המשיב ניצל את אמון מעבידיו ומשך כספים לצרכיו הפרטיים. הפסיקה החד משמעית שמדובר בגניבה ממעביד מצביעה על צורך בענישה של ממש שכוללת רכיב של מאסר מאחורי סורג ובריח, ולא בכדי".

1. במקרה זה, העבירה בוצעה פעמים רבות, בתדירות של גניבת 2-3 מצברים בשבוע, לאחר תכנון ובאופן מתוחכם, בשותפות עם אדם אחר, על פני תקופה ארוכה של כשלוש שנים.

יפים לעניין זה דברי בית המשפט המחוזי בעניין כהנים שלעיל:

"באשר למספר העבירות – אמירתו של שירות המבחן, שבה נתלה גם הסניגור, כאילו מדובר בעבירה ראשונה ויחידה, איננה נכונה, עובדתית ומשפטית, ואיננה משקפת את העובדות בתיק זה. לאורך כשנתיים וחצי ביצע, כאמור, המשיב שמונים עבירות שחזרו על עצמן. כל אחד מן המעשים עומד על רגליו באופן עצמאי. בתיאוריה, ולא רק בתיאוריה, ניתן היה להגיש נגד המשיב 80 כתבי אישום, או לחלופין, כתב אישום שימנה 80 אישומים, ולא לרכז את כל המקרים לטבלה המהווה חלק מאישום אחד. כל אחד מהמעשים דרש התארגנות, זיוף, הצגת הפתק המזוייף בבנק וקבלת הכסף. הפעולות הרבות הכרוכות בביצוע המעשים, כמו גם הזמן הרב שלאורכו נמשכו נתנו למשיב הזדמנויות אינספור לחזור בו ממעשיו הנלוזים ולהפסיקם. המשיב לא הפסיק עד אשר נתפס ולפיכך יש להתייחס לריבוי המקרים כאל נימוק שאין שני לו בחומרתו".

1. זאת ועוד, הנאשם גנב כמות גדולה מאד של מצברים ששוויים רב מאד וגרם נזק רב למעבידיו הן כספי והן נפשי. כפי שעולה מדברי המתלונן, הנאשם מעל באמונו לא כעובד בלבד, אלא כבעל תפקיד בכיר, וכמי שהמתלונן נהג בו כבן משפחה. תחושת הבגידה שחש המתלונן בנסיבות אלה הינה משמעותית במיוחד. על נזק זה העידו המתלוננים במהלך שמיעת הראיות בתיק.

וכך העיד ראובן גרשונוביץ, מעסיקו של הנאשם:

"אני אישית נפגעתי יותר מאשר הגניבה מזה שזה הוא. כי הקשר בינינו היה כמו אבא ובן. מה שהייתי צריך ממנו, ומה שהיה צריך ממני, לא היינו צריכים לדבר פעמיים. הכל. אם הייתי צריך אותו אחרי העבודה, או היה צריך ללכת יותר מוקדם, לא התחשבנו על השעות, מערכת היחסים בינינו הייתה הכי גדולה שאפשר. כשהבן שלי היה מאושפז אחרי תאונת דרכים קשה שנתנו לו 30 אחוז לחיות הוא הראשון שרץ אלי ודאג לי להכל, עשה הכל, לא העליתי על דעתי בכלל שזה יבוא ממנו. זה היה האיש האחרון שהייתי אומר שזה הוא יהיה. אם היו שואלים אותי דקה קודם, זה לא הוא. ואמרתי לחוקר, אותו אל תחקור אפילו (עמ' 120, שורות 13-19).

כן העיד ראובן כי העסק נפגע באופן כה קשה כתוצאה מהגניבה, עד כי החל בפעולות למכירתו, אולם לבסוף מכר קומה גדולה מתוך שתיים וחצי קומות שבעסק, והחל "להתיישר".

1. לקולא יש לשקול את הודאת הנאשם בביצוע העבירה ואת העובדה שלקח אחריות על מעשיו. כן יש ליתן משקל לכך שהוא נעדר כל עבר פלילי, כי מהתסקיר עולה כי שירת בצבא ומשרת כיום במילואים באופן הראוי להערכה, כי הוא עבד במסגרות קבועות על מנת לפרנס את משפחתו, כי מצבו הכלכלי הקשה וכי נסיבותיו האישיות קשות, הכוללות בעיות רפואיות של ילדיו.

זאת ועוד, במהלך ניהול התיק התגלו קשיים ראיתיים משמעותיים, שבשלהם, ובעקבות גישור שנערך לצדדים, הגיעו הצדדים להסדר הטיעון שהוצג בפני בית המשפט.

1. לאחר ששקלתי את כל השיקולים המפורטים לעיל, ואת התאמת העונש לאינטרס הציבורי, הגעתי למסקנה שהסדר הטיעון סביר וכי יש לכבדו.
2. אשר לרכיבים הכספיים שבמחלוקת. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, אני סבורה כי יש להטיל על הנאשם קנס כספי משמעותי וכן פיצוי משמעותי. רכיב המאסר בדרך של עבודות שירות הוא מקל יחסית לחומרת העבירה ולנסיבותיה, אשר פורטו לעיל, ועל כן אין להקל בעונשו גם ברכיבים הכספיים. בנוסף העבירות נעשו למטרת רווח כספי וגרמו נזק כספי משמעותי למתלוננים.

על צורי, שהורשע בסיוע לדבר עבירה, הוטלו 8,000 ₪ פיצוי למתלונן בלבד. ואולם, פיצוי זה ניתן על יסוד זה שנקבע בגזר הדין כי הרווח הכספי של צורי, כתוצאה מביצוע העבירה, היה 7,200 ₪ שקיבל כטובת הנאה עבור הסיוע. זאת בניגוד לנאשם שהורשע בכך ששלשל לכיסו רווחים ישירים כתוצאה מגניבת המצברים הרבים שגנב ומכירתם. על כן קיים פער משמעותי בין צורי ובים הנאשם לעניין הרווח הכספי שגרפו כתוצאה מביצוע העבירות.

בנוסף, צורי הורשע בסיוע לגניבה בלבד, בעוד הנאשם הורשע בגניבה עצמה. אינני יכולה ליתן בשלב זה משקל לטענת הסנגור כי במהלך ניהול התיק התברר כי חלקו של צורי היה רב יותר משל מסייע, משום שלא התברר במהלך ניהול התיק מה חלקו של צורי אשר נותר מעורפל, ועל בית המשפט להתייחס לעבירות בהן הודה והורשע בלבד.

1. לאחר ששקלתי את כל המפורט לעיל, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:
   1. א. שישה חודשי מאסר בפועל שירוצו בדרך של עבודות שירות במרכז אבחון ושיקום, ברח' ספיר 3, נס ציונה, חמישה ימים בשבוע, 8.5 שעות עבודה יומיות. תחילת ריצוי עבודות השירות ביום 1.3.14.
   2. ב. מאסר על תנאי לתקופה של 8 חודשים לבל יעבור הנאשם את העבירה שבה הורשע או כל עבירת רכוש אחרת מסוג פשע.
   3. ג. קנס כספי בסך 10,000 ₪ או 100 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב-10 תשלומים שווים ורצופים. תשלום ראשון ביום 1.1.14 ויתר התשלומים בכל 1 לכל חודש לאחר מכן.

לא יבוצע תשלום כלשהו במועד, תעמוד כל יתרת הקנס לפירעון מידי.

• 1. ד. פיצוי למתלונן על סך 25,000 ₪ אשר יופקדו בקופת בית המשפט ב- 10 תשלומים
  2. שווים ורצופים. תשלום ראשון ביום 1.1.14 ויתר התשלומים בכל 1 לכל חודש לאחר מכן.

זכות ערעור כחוק.

<#4#>

ניתנה והודעה היום כ' טבת תשע"ד, 23/12/2013 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי לימור שאער