לפני בקשה לאישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית, אשר עניינה המחיר המשולם עבור סולר על ידי לקוחות פזומט בתחנות פז שאינן כלולות בהסדר פזומט. הבקשה והסדר הפשרה עברו גלגולים שונים, שיתוארו להלן. בסופו של יום מצוי לפני הסדר פשרה, המורכב מהסכם הפשרה השני שנחתם בין הצדדים ביום 4.6.2013, דברי ב"כ המשיבות בפרוטוקול הדיון מיום 9.10.2013 והודעות שנמסרו לבית המשפט בתאריכים 8.12.2013 ו- 2.1.2014 (להלן, יחדיו: "הסדר הפשרה"). לאחר שבחנתי את הסדר הפשרה הגעתי לכלל דעה שניתן לאשרו, וזאת מהטעמים שיפורטו בפסק דין זה.

א. רקע עובדתי

1. המשיבה 1 (להלן: "חברת פזומט"), שהיא חברת בת של המשיבה 2 (להלן: "חברת פז") מפעילה הסדר מיוחד המאפשר ללקוחות עסקיים לרכוש בתחנות דלק הנושאות את השם "פז" (להלן: "תחנות פז"), מוצרי נפט באופן מרוכז באמצעות התקן תדלוק מיוחד או כרטיס מיוחד (להלן: "הסדר פזומט" ו"התקן פזומט", בהתאמה).
2. ביחס לתדלוק בבנזין חל הסדר פזומט בכל תחנות פז, כאשר הלקוח נדרש לשלם בעבור בנזין שנרכש באמצעות התקן פזומט את הנמוך מבין שני אלו: מחיר תדלוק בשירות עצמי או מחיר תדלוק בשירות מלא בהפחתת ההנחה שסוכמה עימו (לפי האמור בהסדר הפשרה, מאז שנת 2011 מרבית הלקוחות משלמים על פי מחיר שירות עצמי, קרי ההנחה הניתנת ללקוחות הסדר פזומט ביחס לרכישת בנזין היא זעומה, ואינה עולה לרוב על דמי השירות הנגבים בגין תדלוק בשירות מלא).
3. שונים הדברים ביחס לתדלוק בסולר באמצעות התקן פזומט. עד לסוף שנת 2011 חל הסדר פזומט ביחס לתדלוק בסולר רק ביחס לחלק מתחנות פז, וזאת על פי רשימה שהתעדכנה מעת לעת על ידי חברת פזומט, לפי שיקול דעתה הבלעדי (להלן: "תחנות הסולר שבהסדר סולר מוזל" או "התחנות שבהסדר פזומט"). עניין זה בה לידי ביטוי בהסכם הפזומט משנת 2003, בזו הלשון:

"בגין מכירת סולר בתחנות הסולר שבהסדר סולר מוזל, יקבל הנחה של ___ אג' ממחיר מחירון המומלץ לצרכן של פז, לתדלוק באמצעות עובד תחנת הדלק בתחנות הדלק שבהסדר.

תחנות הסדר הסולר המיוחד יהיו על פי הרשימה המצורפת בזה וכפי שתתעדכן מעת לעת (להלן הרשימה שבתוקף). מוסכם בזה שפז תהיה רשאית לגרוע או להוסיף תחנות לרשימה שבתוקף לפי שיקול דעתה הבלעדי.

למען הסר ספק מובהר בזאת כי רכישת סולר ע"י הלקוח התחנת פז שאינה מופיעה ברשימה לא תזכה את הלקוח בתנאים המפורטים לעיל"

1. עניינה של התובענה בגובה התשלום הנגבה מלקוחות הסדר פזומט בתחנות פז שלא נכללו במועד התדלוק בהסדר סולר מוזל (להלן: "תחנות שאינן בהסדר פזומט"). ודוק, בתחנות שאינן בהסדר פזומט, כמו בכל תחנות פז, יכול היה הלקוח לתדלק שלא באמצעות התקן פזומט, על ידי תשלום במזומן או בכרטיס אשראי. במקרה כזה היה הלקוח משלם את המחיר ללקוח מזדמן בתחנה. ואולם, הלקוח יכול היה גם לתדלק בתחנות שאינן בהסדר פזומט באמצעות התקן פזומט, ובמקרה שעשה כן הוא היה מחויב באופן ריכוזי כאילו בוצע התדלוק בהסדר פזומט. במילים אחרות, העובדה שמדובר בתחנה שאינה בהסדר פזומט לא מנעה את התדלוק באמצעות התקן פזומט, אלא רק הביאה לכך שתנאי התדלוק היו שונים משמעותית. שוני זה התבטא בכך שבעוד שבתחנות שבהסדר פזומט חויב הלקוח שתדלק באמצעות התקן פזומט בהתאם למנגנון הנוהג בהסדר פזומט, דהיינו מחיר המחירון המומלץ לצרכן של פז בניכוי ההנחה שסוכמה עם הלקוח (להלן: "מחיר הפזומט"), הרי שבתחנות שאינן בהסדר חויב הלקוח שתדלק באמצעות התקן פזומט במחיר המחירון המומלץ של פז במלואו (דהיינו ללא ניכוי ההנחה. להלן: "מחיר מחירון פז"). ודוק, מחיר מחירון פז איננו "מחיר התחנה" (קרי המחיר הנדרש בתחנה מלקוח מזדמן), כי אם מחיר אחיד המופיע במחירון המפורסם מעת לעת על ידי חברת פז, כאשר מחיר הסולר במחירון זה (להבדיל ממחירי הבנזין) נקבע לפי שיקול דעתה הבלעדי של חברת פז (וזאת לאור הוצאת הסולר מפיקוח ממשלתי בשנת 1993).
2. ואל יקל הדבר בעיניכם. בשונה מהנחות הבנזין, שהן כאמור זעומות, ההנחות שסוכמו בין לקוחות הסדר פזומט למשיבות ביחס לסולר הן בסכומים משמעותיים, אשר הלכו וטפחו במהלך השנים, והגיעו לאחוזים ניכרים ממחיר הסולר. כך, למשל בנובמבר 2011, בסמוך למועד הגשת התביעה, עמדה ההנחה המוסכמת בין חברת פזומט למבקשת 2, על 500 אגורות (קרי, 5 ש"ח). משמעות הדבר שבמקום לשלם באותו מועד 6.18 ש"ח לליטר סולר בהתאם למחיר הפזומט, שילמה המבקשת 2 בעבור כל ליטר סולר 11.18 ש"ח, דהיינו פער של כ- 81%! (וזאת ביחס למחיר הפזומט שעלול היה להיות, מסיבות שלא זה המקום לפרטן, גבוה משמעותית מהמחיר ללקוח מזדמן במרבית תחנות פז. ראו לעניין זה החלטותיי מיום 8.12.2013 בת"צ (מרכז) 53368-02-13 ניצנים עיצוב גנים בע"מ נ' סונול ישראל בע"מ ובת"צ (מרכז) 15731-10-11 נירם חומרי גלם וציוד דפוס בע"מ נ' פזומט מקבוצת פז בע"מ).
3. המחלוקת העומדת ביסוד ההליך הנוכחי נוגעת לשאלה האם המשיבות פעלו כדין כאשר גבו ביחס לתדלוקים בסולר שבוצעו באמצעות התקן פזומט בתחנות שאינן בהסדר פזומט את מחיר מחירון פז (מחיר הגבוה כאמור משמעותית הן ממחיר הפזומט הן מהמחיר הנגבה מלקוח מזדמן).

ב. קיצור תולדות ההליך

1. כתב התביעה, והבקשה לאישור התובענה כייצוגית (להלן: "בקשת האישור"), הוגשו ביום 24.12.2009, כנגד חברת פזומט בלבד. הטענה המרכזית שנטענה בהם היא שחברת פזומט לא גילתה באופן ראוי את העובדה שבחלק מתחנות פז, התחנות שאינן בהסדר פזומט, יידרש הלקוח לשלם מחיר גבוה בהרבה ממחיר הפזומט (ומהמחיר הנגבה מלקוח מזדמן). לשיטת המבקשים, אי הגילוי עולה לכדי הטעיה, הפרת חובת תום הלב, התעשרות בלתי מוצדקת ושורה של עוולות צרכניות נוספות.
2. עוד בטרם הוגשה תשובה לבקשת האישור הגישו הצדדים ביום 24.10.2010 בקשה מוסכמת לאישור הסדר פשרה (להלן: "הסכם הפשרה הראשון"), שעיקריה הסדר המבטיח כי מכאן ולהבא יבוצע "גילוי רחב יותר בקשר עם העניין נשוא ההליך" וכן יתרמו על ידי חברת פזומט "גני כושר לטובת הציבור" בשווי של מיליון ש"ח.
3. ביום 17.4.2011, לאחר שבוצעו בהסדר הפשרה תיקונים מסוימים בהתאם להערות בית המשפט, הורה בית המשפט (כבוד השופטת מיכל נד"ב) על פרסום הסכם הפשרה הראשון להתייחסויות לפי סעיף 18(ג) לחוק תובענות ייצוגיות, תשנ"ו – 2006. בעקבות זאת לא התקבלו כל התייחסויות (למעט שתי הודעות על רצון שלא להיכלל בקבוצה), וביום 17.7.2011 הורתה כבוד השופט נד"ב על מינויו של רו"ח אהוד רצאבי כבודק לפי סעיף 19(ב)(1) לחוק תובענות ייצוגיות (להלן: "הבודק" או "רו"ח רצאבי").
4. ביום 11.3.2012 הגיש רו"ח ראצבי את חוות דעתו. במסגרת חוות הדעת הצביע רו"ח ראצבי על בעיות שונות הקיימות בהסכם הפשרה הראשון, ובמיוחד על כך שחברת פזומט היא חברת בת בבעלות מלאה של חברת פז. הבודק ציין כי "ככל שנקבל את טענת הצדדים לפיה הסדר הפשרה נועד לפצות את לקוחות [הסדר] פזומט על התנהלות [חברת] פזומט, הרי שסכום הפיצוי [קרי, מיליון ש"ח] עולה על גביית יתר אפשרית של [חברת] פזומט". לעומת זאת, "ככל שהסדר הפשרה נועד לפצות את הקבוצה המיוצגת על סכומים שיתכן ונגבו מהם ביתר על ידי [חברת] פז ויתר מפעילי התחנות ברכישת הסולר עצמו, הרי שאין בידי נתונים מספיקים לבחון את סכום הפיצוי". עוד עולה מדו"ח הבודק כי מהנתונים החלקיים שבידיו (אשר התייחסו לשתי תחנות בלבד) הגבייה ביתר מרכישת הסולר היא בהיקף של מיליוני שקלים רבים (בשתי התחנות בלבד דובר להערכת הבודק בכמיליון ש"ח לשנת 2011 בלבד).
5. בעקבות דו"ח הבודק קיימה השופטת נד"ב ביום 24.4.2012, והעלתה בו את השאלה הבאה: "לאחר שבית המשפט קרא את חוות דעת המומחה על כל ההבחנות שנעשו שם ובחן שוב את עמדת התביעה כפי שבאה לידי ביטוי בבקשת האישור, עולה כי למשיבה מיוחסות טענות של הטעיה ותרמית ועל כן לכאורה הגבייה העודפת העומדת על מיליונים לפי חוות דעת הבודק – היא עילה העומדת ל[מבקשת]. כיצד ניתן לאשר בנסיבות אלה את ההסדר?".
6. לאחר הדיון ביקשה השופטת נד"ב שוב כי תינתן עמדת היועץ המשפטי לממשלה ביחס להסכם הפשרה הראשון. ביום 25.6.2012 הוגשה עמדה זו. היועמ"ש התנגד בעמדתו לאישור הסכם הפשרה הראשון, ותימצת את עמדתו במילים הבאות: "היועץ המשפטי לממשלה סבור כי לא כל הצדדים הדרושים לבירור התובענה הינם צד לה, ומשכך יש קושי באישור הסדר פשרה שגובש רק בין חלק מן הצדדים, ואשר אינו משקף את הנזק האמיתי שנגרם לחברי הקבוצה, וכך אינו מעניק להם סעד ראוי והוגן".
7. ביום 28.10.2012 הורתה נשיאת בית משפט זה על העברת התיק לטיפולי, וזאת כחלק מריכוז הטיפול בתיקי ההסדרים העסקיים בתחום הדלק לפני אותו מותב (המבקש לדעת על מכלול התביעות בעניין הסדרי הדלקן, הפזומט והספידומט מוזמן לעיין בהחלטתי מיום 8.12.2013 בת"צ (מרכז) 53368-02-11 ניצנים עיצוב גנים בע"מ נ' חברת סונול ישראל בע"מ).
8. ביום 15.11.2012 קיימתי דיון בו השמעתי לצדדים את הערותיי ביחס להסכם הפשרה הראשון ולתיק בכללותו. בין היתר הבהרתי כי בשים לב להערות הבודק ולעמדת היועץ המשפטי לממשלה, אין בדעתי לאשר את הסכם הפשרה הראשון. כן העמדתי את הצדדים על כך שלטעמי קיים קושי פרשני בעמדת חברת פזומט, שכן אם הסדר פזומט אינו חל בתחנות שאינן בהסדר פזומט, כפי שניתן להסיק מנוסח הסכם פזומט, אזי, לכאורה, יש צורך לחייב את הלקוח רק במחיר הסולר הנגבה מלקוח מזדמן (שהוא על פני הדברים מחיר השוק), ולא במחיר מחירון פז (אשר משמש בסיס לחישוב מחיר הסולר בו מחוייב לקוח הסדר פזומט רק מכוח הסכם פזומט). לאור הערות אלו ביקשו הצדדים שהות על מנת לבחון את האפשרויות לקידום התיק.
9. ביום 18.2.2013, הודיעו הצדדים לבית המשפט כי הגיעו להסכמות המגבשות הסדר פשרה חדש. כשלושה חודשים לאחר הודעה זו הוגשה ביום 16.5.2013 הודעה בה התבקש תיקון של בקשת האישור בשני עניינים: ראשית, צירופה של חברת פז כמשיבה נוספת לבקשת האישור; שנית, הוספת עילת תביעה נוספת שעניינה דרך פרשנות הסכם פזומט.
10. בדיון שקיימתי ביום 4.6.2013, לאחר ששמעתי את הסברי הצדדים לבקשת התיקון, נתתי אישור לתיקון הבקשה כמבוקש. לאחר שאושר התיקון הגישו הצדדים את נוסח הסכם הפשרה השני (להלן: "הסכם הפשרה השני"), ולאחר שקיבלתי נתונים כספיים ביחס לתחשיב העומד ביסוד הסדר זה, הוריתי ביום 18.7.2013 על פרסומו להתייחסויות לפי סעיף 18(ג) לחוק תובענות ייצוגיות.
11. ביום 29.9.2013 העבירה עו"ד גינת אריאל קצ'קו "עמדה ראשונית מטעם ב"כ היועץ המשפטי לממשלה" ביחס להסכם הפשרה השני, בה ציינה כי מאחר שלא קיבלה את הנתונים הכספיים החסויים אין באפשרותה להתייחס לגוף ההסדר. לאור זאת הוריתי להעביר את הנתונים לעיונה, ולאחר בחינתם הודיעה בא כוח היועמ"ש בדיון שהתקיים ביום 9.10.2013 כי עמדת היועמ"ש מותירה את אישור ההסדר לשיקול דעת ביהמ"ש בכפוף למספר הערות שפורטו כבר בהודעתה מיום 29.9.2013. ב"כ המשיבות התייחס להערות ב"כ היועמ"ש וכן להערות בית המשפט, ודבריו פורטו בפרוטוקול הדיון (להלן: "פרוטוקול 9.10.2013"). בסיום הדיון התבקשו המשיבות להעביר נתונים כספיים נוספים, לאורם יוכל בית המשפט לגבש עמדתו.
12. ביום 5.12.2013 קיימתי דיון נוסף בו הודעתי לצדדים כי לא אוכל לאשר את הסכם הפשרה השני, אלא אם יוכנסו בו מספר שינויים, שהמרכזי בהם הוא הגדלת הסכום שיחולק לקבוצה. עמדה זו נבעה מהערכתי כי הסכום שהוצע לחלוקה לקבוצה על פי הסכם הפשרה השני (שעמד על 11.5 מיליון ש"ח) נמוך מהסכום המבטא פשרה ראויה והוגנת בהינתן מכלול נסיבות העניין.
13. ביום 18.12.2013 הגישו הצדדים הודעה מוסכמת בה הודיעו על קבלת הערות בית המשפט (להלן: "ההודעה הראשונה"). מאחר שלמקרא ההודעה הראשונה סברתי כי קיימות עדיין אי בהירויות מסוימות, ביקשתי מהמשיבות ביום 19.12.2013 הבהרות בשני נושאים. משניתנו הבהרות אלו בהודעת המשיבות מיום 2.1.2014 (להלן: "ההודעה השניה"), נחה דעתי כי ניתן לאשר את הסדר הפשרה.

ג. הסדר הפשרה

1. הארכתי מעט בתיאור תולדות התיק, מאחר שהדבר יאפשר לי לחסוך מהקורא תיאור מפורט של רבדיו השונים של הסדר הפשרה (קרי, הסכם הפשרה השני, פרוטוקול 9.10.2013, ההודעה הראשונה וההודעה השניה), ולהסתפק בתיאור המכלול עליו הוסכם בסופו של התהליך הממושך שהוצג לעיל.

1. הגדרת הקבוצה

1. "חברי הקבוצה" מוגדרים בהסכם הפשרה השני באופן הבא:

"כל לקוחות פזומט שרכשו סולר מאז יום 1.1.2005 במסגרת ההתקשרות עם פזומט (שלא באמצעות מכרז) בתחנות פז שאינן בהסדר מת"ס [דהיינו התחנות שאינן בהסדר פזומט] וששילמו מחיר מחירון, למעט לקוחות שהחזיקו (בתקופה שמיום 1.1.2005 או חלק ממנה) בין כחברה בודדת ובין כקבוצת חברות שביצעה רכש כקבוצה, צי רכב של 20 רכבים ומעלה, למעט לקוחות שקיבלו פיצוי בעבר בגין העניינים נשוא ההליך".

2. עילות התביעה

1. עילות התביעה פורטו בסעיף 60 לבקשת האישור, וסוכמו בהסכם הפשרה השני באופן הבא "המבקשים טענו, בין היתר, כי פזומט לא גילתה ללקוחותיה כי בחלק מתחנותיה לא ניתנה הנחת הסדר פזומט, כך שמלקוח פזומט נגבה מחיר המחירון המלא בתחנות [שהסדר פזומט אינו חל בהן], שיכול ויהיה מחיר גבוה יותר מאשר המחיר ללקוח מזדמן באותן תחנות". כן הובהר בהסכם הפשרה השני, בעקבות אישור תיקון בקשת האישור, כי עילות התביעה כוללות גם "עילה הנוגעת לפרשנות שנתנו המשיבות להוראה הקובעת כי בתחנות שאינן בהסדר לא יחולו התנאים "המפורטים לעיל". לטענת המבקשים, הפרשנות הנכונה לאמירה זו היא כי מקום בו לא חלים תנאי ההסדר אין לגבות את מחיר המחירון המומלץ לצרכן אלא את המחיר שמשלם לקוח מזדמן".

ניתן איפוא לסכם בתמצית כי עילות התביעה הן שתיים:

א. אי גילוי כוונת המשיבות שלא לתת את הנחת הסדר פזומט בחלק מתחנות פז (אלא לגבות את מלוא מחיר מחירון פז).

ב. הפרת ההסכם בכך שבתחנות בהן לא חל הסכם פזומט חויב הלקוח בעת תדלוק באמצעות התקן פזומט במחיר מחירון פז ולא במחיר הנגבה מלקוח מזדמן.

3. הסדר הפיצוי

1. המשיבות התחייבו, מבלי להודות בעילות התביעה, להשיב סכום כולל ומצטבר של
   17.5 מיליון ש"ח, וזאת בהתאם למתווה המפורט להלן:

א. המשיבות יזכו את חברי הקבוצה בסכום כולל ומצטבר של 17.5 מיליון ש"ח (להלן: "סכום הפיצוי הכולל"), אשר יחולק בין חברי הקבוצה באופן הבא:

ייקבע משך זמן זהה (להלן: "התקופה הרלוואנטית") אשר בגין תדלוקים שבוצעו במהלכו יקבל כל חבר קבוצה זיכוי, ואשר יימנה באופן פרטני לגבי כל לקוח, החל ממועד הצטרפותו להסדר פזומט לרכישת סולר, או החל מיום 1.1.2005, לפי המאוחר (כך, למשל, אם התחשיב יראה שהתקופה הרלוואנטית היא שנתיים, הרי שללקוח שהצטרף להסדר פזומט לרכישת סולר ביום 1.1.2003 יחושבו ההחזרים ביחס לתדלוקים שבוצעו בשנים 2005 ו- 2006, בעוד שללקוח שהצטרף להסדר ביום 1.1.2009 יבוצעו ההחזרים ביחס לתדלוקים שבוצעו בשנים 2009 ו- 2010). אורכה של התקופה הרלוואנטית יקבע כך שסך ההחזרים לכל חברי הקבוצה יגיע לכדי סכום הפיצוי הכולל.

הסכום שישמש בסיס לפיצוי כל חבר קבוצה (להלן: "סכום הפיצוי הפרטני") יהיה סך ההפרשים בהם עלו הסכומים ששילם אותו חבר קבוצה בתדלוקי סולר תחנות שאינן בהסדר פזומט על הסכומים שהיה משלם כלקוח מזדמן באותם מועדים ובאותן תחנות, בתוספת 10% (כך, למשל, אם בתדלוק מסוים שילם הלקוח 6 ש"ח לליטר סולר, כשהמחיר בתחנה היה 4 ש"ח לליטר סולר, יעמוד בסיס ההחזר ללקוח על 1.6 ש"ח לכל ליטר סולר שתדלק באותו תדלוק).

בסבב הראשון של ההחזר יקבל כל לקוח את סכום הפיצוי הפרטני ביחס לתקופה הרלוואנטית בלבד (כך, למשל, ככל שהתקופה הרלוואנטית תועמד על שנתיים, הרי שלקוח שהצטרף ב- 1.1.2003 יהיה זכאי בסבב הראשון לפיצוי רק בגין תדלוקים שבוצעו ב- 2005 וב- 2006, בסכומים שחורגים ביותר מ- 10% מהמחיר ללקוח מזדמן), בכפוף לכך שהלקוח הבודד לא יקבל יותר מ- 75% מסכום הפיצוי הפרטני הכולל המגיע לאותו לקוח.

בסבב השני של ההחזר יחולקו יתרת הסכומים שלא חולקו בסבב הראשון (קרי ההפרש בין 17.5 מיליון ש"ח לסכום שישולם בפועל לחברי הקבוצה בסבב הראשון) ללקוחות אשר קיבלו החזר בסבב הראשון, וזאת באופן יחסי לסכום הפיצוי הפרטני המגיע ללקוחות אלו ביחס לתדלוקים שבוצעו בשנים שלאחר התקופה הרלוואנטית (קרי ביחס לתדלוקים לגביהם לא ניתן פיצוי בסבב הראשון), ובלבד שסך הפיצוי ללקוח בודד (קרי הפיצוי שיקבל בשני הסבבים) לא יעלה על 75% מסכום הפיצוי הפרטני (כך, למשל, אם בסבב הראשון יחולקו 15 מיליון ש"ח ביחס לתדלוקים שבוצעו במשך שנתיים ממועד ההצטרפות, הרי שבסבב השני יחולקו 2.5 מיליון ש"ח ללקוחות שאותרו בסבב הראשון בגין תדלוקים שבוצעו לאחר שנתיים ממועד ההצטרפות, כאשר חלקו של כל לקוח יחושב באופן יחסי לסכום הפיצוי הפרטני שלא הושב לו בסבב הראשון, ובכפוף למגבלה שבתום שני הסבבים לא יקבל יותר מ- 75% מסכום הפיצוי הפרטני הכולל).

על מנת להבהיר את דרך ביצוע ההחזר להלן דוגמא מספרית פשוטה:

נניח כי קיימים שלושה לקוחות (א', ב' ו-ג') שאלו הנתונים הרלוואנטיים לגביהם:

בשלב הראשון יש לקבוע את התקופה הרלוואנטית. בדוגמא זו עומדת התקופה הרלוואנטית על שנתיים וחצי ((2+2+3)*2.5=17.5).

לפיכך, בסבב הראשון יהיה כל לקוח זכאי להחזר של הפיצוי הפרטני בגין תדלוקים שביצע בשנתיים וחצי ראשונות לאחר הצטרפותו להסדר פזומט, או לאחר 1.1.2005, לפי המאוחר. משמעות הדבר היא שלקוח א' יהיה זכאי בסבב זה לפיצוי של 4.5 מיליון ש"ח בגין תדלוקים שביצע בתקופה 1.1.2009 – 30.6.2011 (ודוק, בתקופה זו הפיצוי ללקוח א' אמור היה להיות 5 מיליון ש"ח, ואולם זהו סכום הגבוה מ- 75% מסכום הפיצוי הפרטני הכולל, ולכן יוגבל הפיצוי ל-4.5 מיליון ש"ח בלבד), לקוח ב' יזכה בפיצוי של 7.5 מיליון ש"ח בגין תדלוקים שביצע בתקופה 1.1.2007 – 30.6.2009) ולקוח ג' יזכה בפיצוי של 5 מיליון ש"ח בגין תדלוקים שביצע בתקופה 1.1.2005 – 30.6.2007).

אם כל הלקוחות יתייצבו לדרוש את הפיצוי המגיע להם יחולק בסבב השני רק סכום של חצי מיליון ש"ח, אשר 5/11 ממנו יינתן ללקוח ב' ו- 6/11 ממנו יינתן ללקוח ג' (ראו הסבר להלן). בסוף שתי החלוקות יועבר איפוא מלוא סכום הפיצוי הכולל לחברי הקבוצה, וזאת בהתאם לחלוקה המפורטת להלן:

אם לקוח א' לא יגיע ליטול את הפיצוי שהוקצה לו, משמעות הדבר היא שיחולקו בסבב הראשון רק 12.5 מיליון ש"ח, ויוותרו 5 מיליון ש"ח שטרם חולקו. סכום זה יחולק בסבב השני בין לקוח ב' ללקוח ג' באופן יחסי לסכום הפיצוי הפרטני הכולל שטרם שולם להם: ללקוח ב' לא שולמו בסבב הראשון 7.5 מיליון ש"ח, ואילו ללקוח ג' לא שולמו בסבב הראשון 9 מיליון ש"ח. על כן לקוח ב' יהיה זכאי ל- 5/11 מהסכום שיחולק בסבב השני (קרי 2.27 מיליון ש"ח), ואילו לקוח ג' ל- 6/11 מהסכום שיחולק בסבב השני (קרי 2.73 מיליון ש"ח). הפיצוי הכולל שיקבל לקוח ב' בשני הסבבים יעמוד איפוא על 9.77 מיליון ש"ח (שהם כ- 65% מסכום הפיצוי הפרטני הכולל לגביו), בעוד שהפיצוי הכולל שיקבל לקוח ג' בשני הסבבים יעמוד על 7.73 מיליון ש"ח (שהם כ- 55% מסכום הפיצוי הפרטני הכולל לגביו). מגבלת 75% לא תהיה רלוואנטית במקרה זה, ומלוא סכום הפיצוי הכולל (דהיינו 17.5 מיליון ש"ח) יחולק לחברי הקבוצה.

אם לעומת זאת לקוח ב' הוא שלא יופיע ליטול על חלקו, אזי יעמדו לחלוקה בסבב השני 8 מיליון ש"ח (7.5 מיליון ש"ח שלא חולקו ללקוח ב' ועוד 0.5 מיליון ש"ח שהם החריגה של חלקו של לקוח א' מעל מגבלת ה- 75%). לקוח א' לא ישתתף כלל בסבב השני, שכן קיבל כבר בסבב הראשון 75% מהפיצוי הפרטני הכולל לו הוא זכאי.
לקוח ג' יקבל בסבב השני השלמה עד ל- 75% מסכום הפיצוי הפרטני הכולל, דהיינו עוד 5.5 מיליון ש"ח (כך שסה"כ יקבל 10.5 מיליון ש"ח). בסך הכל יחולקו בשני הסבבים 15 מיליון ש"ח, והיתרה (2.5 מיליון ש"ח) תועבר, כפי שיובהר בסעיף (ד) להלן, לצדקה.

אם לקוח ג' לא יבוא לקחת את חלקו בסבב הראשון, הרי שבסבב השני יחולק פיצוי ללקוח ב' בלבד (לקוח א' כבר זכה כזכור לקבל 75% מסכום הפיצוי הפרטני הכולל בסבב הראשון), כך שהוא יזכה להשלמת חלקו עד ל- 75% מסכום הפיצוי הפרטני הכולל, דהיינו השלמה של 3.75 מיליון ש"ח, כאשר לתרומה יועברו 1.75 מיליון ש"ח.

ב. מתן הפיצוי לחברי הקבוצה יבוצע באופן הבא:

1. חברי קבוצה שעודם לקוחות בהסדר פזומט במועד תשלום הפיצוי– ההחזר בכל אחד משני הסבבים יבוצע באמצעות זיכוי חשבון הלקוח אצל חברת פזומט (להלן: "חשבון פזומט"). מובהר כי לקוחות אלו לא ידרשו לעשות כל פעולה על מנת לזכות בהחזר.

2. חברי קבוצה שאינם לקוחות בהסדר פזומט במועד תשלום הפיצוי – ההחזר ללקוחות אלו יבוצע באמצעות כרטיסי קש פז, שהם אמצעי תשלום המאפשר רכישת מוצרים בתחנות פז. באמצעות כרטיסים אלו יוכלו הלקוחות לרכוש כל מוצר הנמכר בתחנת פז, וזאת בהתאם למחירי התחנה. במידה והם יבחרו לרכוש סולר או בנזין הם ישלמו בגינם את מחיר התחנה ללקוח מזדמן המשלם בכרטיס אשראי. כרטיסי הקש פז יהיו בסכום של עד 1,000 ש"ח כל אחד. חבר קבוצה שיהיה זכאי לסכום גבוה מ- 1,000 ש"ח יקבל מספר כרטיסים בהתאם לגובה הפיצוי המגיע לו. תוקף כרטיסי הקש פז יהיה לתקופה של לפחות 6 חודשים ממועד קבלתם על ידי הלקוח. בצמוד לכרטיס הקש פז יינתן ללקוחות מכתב מלווה בו יוסבר אופן השימוש בכרטיס לרבות תוקפו. איסוף כרטיסי הקש פז יעשה במשרדי פזומט, או בכל דרך אחרת שתתואם עם הלקוח. על מנת לקבל את כרטיס הקש פז ידרשו הלקוחות שהם חברות להציג יפוי כוח חתום על ידי מורשה חתימה ולקוחות שאינם חברות יידרשו להציג תעודת זהות. המשיבות יעדכנו את פרטי הקשר של כל הלקוחות שייצרו איתם קשר בסבב הראשון על מנת שיוכלו ליצור עימם קשר בסבב השני. משך הזמן שיעמוד לרשות חברי קבוצה אלו לאיסוף כרטיסי הקש פז בכל אחד משני הסבבים יעמוד על 90 יום ממועד משלוח ההודעות בדבר ההסדר, כמפורט בסעיף (ג) להלן.

ג. פרסום ההסדר לחברי הקבוצה יעשה באופן הבא:

משלוח הודעות לחברי הקבוצה הזכאים - בכל אחד משני סבבי החלוקה ישלחו המשיבות לכל חברי הקבוצה הזכאים להחזר הודעות בדבר זכאותם. ההודעות ישלחו לפי פרטי הקשר המעודכנים הקיימים אצל המשיבות, והן יהיו בנוסח שיוסכם בין הצדדים, ויובא לאישור בית המשפט. בהודעות יוסבר לחברי הקבוצה שהם לקוחות פזומט כי ההחזר יבוצע באופן אוטומטי לחשבון פזומט, ואילו לחברי קבוצה שאינם לקוחות פזומט יוסבר כי עליהם להגיע למשרדי פזומט עד למועד שינקב בהודעה, ויפורטו המסמכים שעליהם להציג.

ההודעות ישלחו תחילה בדואר רגיל, ואולם ביחס לחברי קבוצה שאינם לקוחות הסדר פזומט במועד תשלום הפיצוי, אשר לא ייצרו קשר עם המשיבות בתוך 30 יום ממועד משלוח ההודעות, תשלח לפחות 60 יום לפני המועד האחרון לאיסוף כרטיסי הקש פז הודעה חוזרת, באותו נוסח, בדואר רשום לפי הכתובת העדכנית ביותר שבידי המשיבות.

פרסום בעיתונות - עובר לסבב הראשון יפרסמו המשיבות על חשבונן מודעות בנוסח ובגודל שיסוכם בין הצדדים, ויובא לאישור בית המשפט. במודעות אלו יוזמנו מי שהיו לקוחות פזומט בתקופה שבין 1.1.2005 לבין 31.12.2011 לפנות למוקד פזומט למספר טלפון שיפורסם במודעה על מנת לברר את שאלת זכאותם. המודעות יפורסמו במהדורת סוף השבוע של שניים מארבעת העיתונים היומיים הנפוצים בישראל ובאחד משלושת העיתונים הכלכליים הנפוצים בישראל. כן יפורטו במודעה פרטי הקשר של באי הכוח המייצגים, ומידע על האפשרות של חברי הקבוצה להיעזר בהם, בהתאם למפורט בפסקה 37 להלן.

ד. העברת יתרת סכום הפיצוי שלא חולקה לתרומה - בתום התקופה לאיסוף כרטיסי קש פז בסבב השני יבדקו המשיבות מהו הסכום הפיצוי שלא חולק לחברי הקבוצה (דהיינו, מהו ההפרש בין סכום הפיצוי הכולל (17.5 מיליון ש"ח) לבין הפיצוי שניתן לחברי הקבוצה באמצעות זיכוי חשבונות פזומט ובאמצעות חלוקת כרטיסי קש פז בשני הסבבים). סכום הפיצוי שלא חולק לחברי הקבוצה יועבר לאחר הסבב השני לתרומה בהתאם להוראה שנקבעה בסעיף 17 להסכם הפשרה השני, ולאחר שיינתן להעברת התרומה אישור בית המשפט.

4. התחייבות המשיבות ביחס לעתיד

1. סעיף 18 להסכם הפשרה השני קובע כדלהלן:

"המשיבות מצהירות כי כיום בכל תחנות פז בהן ניתן לתדלק באמצעות התקן פזומט חל הסדר פזומט ברכישת בנזין וכן חל הסדר מת"ס [פזומט] ברכישת סולר (לעניין רכישת סולר זה הוא המצב מאז שלהי שנת 2011). המשיבות מתחייבות כי אם בעתיד מצב זה ישתנה, כך שיהיו תחנות פז בהן ניתן לתדלק באמצעות התקן פזומט שלא תינתן בהן הנחת פזומט בסולר או בבנזין ללקוחות פזומט, המשיבות תפעלנה ליידע את לקוחות פזומט בגילוי נאות וברור, ובין היתר בהודעה על גבי המשאבה".

5. מעשה בית דין

1. סעיף 19 להסכם הפשרה השני קובע כי "עם אישור הסכם הפשרה ומתן תוקף של פסק דין, ובכפוף למילוי התחייבויות המשיבות על פי הסכם זה, יתגבש מעשה בי-דין בעניינים נשוא ההליך כלפי כל חברי הקבוצה, כך שלחברי הקבוצה לא תעמוד עוד כל טענה או זכות כלפי המשיבות בעניינים נשוא ההליך". יצוין כי "העניינים נשוא ההליך" הוגדרו בהסכם הפשרה השני כ"טענות מכל מין וסוג כלפי המחיר ששילם ושישלם לקוח פזומט עבור סולר בתחנות פז אינן בהסדר מת"ס [קרי, פזומט] על פי ההסכם בינו ובין [חברת] פזומט".

יובהר למען הסר ספק כי אין בהסדר הפשרה כדי להוות מעשה בית דין ביחס להתדיינות המתנהלת בת"צ (מרכז) 15731-10-11 נירם חומרי גלם וציוד דפוס בע"מ נ' פזומט מקבוצת פז בע"מ.

ד. אישור הסדר הפשרה

1. הסדר הפשרה, כפי שגובש במעורבות בית המשפט ובא כוח היועץ המשפטי לממשלה, משקף להערכתי פתרון ראוי והוגן לתובענה. להלן הטעמים לכך:

א. הסדר הפשרה מבוסס, הלכה למעשה, על ביצוע השבה שוות ערך כסף משמעותית לחברי הקבוצה. חברי קבוצה שעודם לקוחות הסדר פזומט יקבלו זיכוי כספי באופן אוטומטי לחשבונם. חברי קבוצה שאינם כיום לקוחות הסדר פזומט יהיו זכאים לקבל כרטיסים שווי ערך כסף, אותם יוכלו לממש בתחנות פז לצורך רכישת מוצרים שונים, ובכללם דלק (סולר או בנזין) ללא שידרשו לבצע כל רכישה נוספת. במצב זה, מבחינת חברי הקבוצה, הזיכוי שקול באופן כמעט מלא להשבה כספית.

ב. ביצוע ההחזר אוטומטית לחברי הקבוצה שעודם לקוחות פזומט, וקיומו של סבב החזר שני, מבטיחים כי סכום הפיצוי הכולל יחולק, רובו ככולו, לחברי הקבוצה (הנחתי היא שלאחר הסבב השני הסכום שלא יחולק בין חברי הקבוצה, אלא יוותר לתרומה יהיה נמוך יחסית, וזו התוצאה המועדפת ביחס להסדרי חלוקה בתובענות ייצוגיות). זאת ועוד, גם ביחס לחברי קבוצה שאינם נמנים עוד על לקוחות פזומט (אשר לגביהם לא ניתן לבצע החזר אוטומטי) קיים סיכוי גבוה, בשים לב לסכומים בהם מדובר ולאמצעים שנקבעו לפרסום הסדר הפשרה, כי ההשבה תבוצע לזכאים.

ג. סכום הפיצוי הכולל (17.5 מיליון ש"ח) הוא סכום סביר והוגן בשים לב לסיכויי התביעה, והשלב בו היא מצויה. לפי הנתונים שהועברו לעיוני סכום הפיצוי הכולל מהווה כ- 40% מהסכום הכולל שיכלה התביעה להניב, לפי התחזית האופטימית ביותר מבחינת המבקשים (דהיינו שיקבע כי על המשיבות להחזיר את כל הסכומים שנגבו מחברי הקבוצה מעל מחיר התחנה מאז שנת 2005). תחת תחזית פחות אופטימית, גם אם תתקבל התביעה יקבלו חברי הקבוצה רק החזר חלקי (החזר המשקף את העובדה שלא היו אמורים להשתמש בהתקן הפזומט בתחנות אלו), ובמקרה כזה סכום הפיצוי הכולל משקף כ- 60% - 70% מהערך שניהול התביעה עד לסיומה יכול היה להניב לקבוצה. אם מביאים בחשבון את העובדה שההסדר הושג מבלי שנוהלה התדיינות לגופו של עניין, ואת הסיכוי שהתביעה הייתה נדחית במלואה או בחלקה, הרי ששיעור החזר זה, במיוחד כשההשבה מבוצעת לחברי הקבוצה בשווה ערך כסף, הוא בהחלט ראוי.

ד. דרך חלוקת הפיצוי בין חברי הקבוצה היא הוגנת, ומביאה בחשבון שיקולים רלוואנטיים. כך, למשל, היא נותנת במסגרת הסבב הראשון עדיפות לביצוע ההחזר לתדלוקים שבוצעו בסמוך למועד ההצטרפות להסדר פזומט. ההנחה שביסוד עדיפות זו היא שיש לצפות מלקוחות ותיקים שידעו להנחות את המתדלקים שלא לתדלק בתחנות שאינם בהסדר פזומט, ועל כן ההצדקה לקבוע לטובתם החזר נמוכה יותר. ויודגש, לאור קיומו של הסבב השני (בו יש התחשבות בכל התדלוקים שבוצעו בין 2005 לבין 2011), והמגבלה לפיה לקוח יקבל עד 75% מהפיצוי הפרטני הכולל, יש להניח כי הפערים הסופיים שייווצרו בין חברי הקבוצה יהיו מצומצמים יחסית.

ה. ההחרגה של לקוחות גדולים (דהיינו כאלו שלהם ציי רכב של 20 רכבים ומעלה. ראו פסקה 21 לעיל) נעשתה מתוך הערכה כי לקוחות אלו, להם צריך להיות קצין רכב על פי הדין, היו ערים לסכומים המשולמים על ידם, וכי מכל מקום כוח השוק שלהם חזק דיו על מנת לאפשר להם הגעה להסדרים אינדיבידואליים מול המשיבות. למותר לציין כי בין הלקוחות הגדולים שהוחרגו מהקבוצה לבין המשיבות לא יקום מעשה בית דין בעקבות פסק דין זה, וכי הן יהיו רשאיות להגיש תביעות משפטיות כנגד המשיבות לפי שיקול דעתן.

ו. להשלמת התמונה יצוין כי בא כוח היועץ המשפטי לממשלה, לאחר שעיינה בחלק מהנתונים הכספיים שהועברו לעיוני, לא ראתה מקום להתנגד להסדר הפשרה, וכי הערותיה להסכם הפשרה השני שולבו בהסדר הפשרה. כן לא הוגשו בסופו של יום בקשות להסתלק מהסדר הפשרה או הערות ביחס אליו מחברי הקבוצה (ביחס להודעות שנמסרו ביחס להסכם הפשרה הראשון, ראו פסקאות 29 – 30 להלן).

1. סעיף 19(ב)(1) לחוק תובענות ייצוגיות קובע כי בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה בתובענה ייצוגית מבלי שקיבל חוות דעת בודק, "אלא אם כן סבר בית המשפט שחוות הדעת אינה נדרשת, מטעמים מיוחדים שיירשמו". בענייננו סברתי כי ניתן לאשר את הסדר הפשרה ללא בדיקת בודק. הטעם המרכזי לכך הוא שמדובר בהסדר פשרה שהושג במעורבות פעילה של בית המשפט ובא כוח היועץ המשפטי לממשלה, ולאחר שהועברו לעיונם נתונים כספיים מאומתים בתצהיר המעידים על פוטנציאל התביעה. טעם משני הוא שבתיק זה כבר מונה בודק לבחינת הסכם הפשרה הראשון, כך שלנגד עיני בית המשפט הייתה חוות דעת (גם אם חלקית) של בודק חיצוני.

ה. בקשות שלא להיכלל בקבוצה

1. כאמור בסופו של יום לא הוגשו בקשות שלא להיכלל בקבוצה ביחס להסדר הפשרה (חברת רביבים עלי דשא בע"מ, באמצעות עו"ד יוסי ניזרי, הודיעה כי היא שוקלת עניין זה, אולם ביום 20.1.2014 מסרה כי הגיעה להסדר פשרה עם המשיבות, וביקשה את מחיקת בקשתה).
2. שניים מחברי הקבוצה (מר שמעון שדה בשמו ובשם חברת פרפקט פוינט בע"מ, וכן לסק ושות' בע"מ, באמצעות עו"ד תמר לרנרו) מסרו בשעתו, דהיינו ב- 3.5.2011 וב-30.5.2011, בהתאמה) הודעות כי אין הם רוצים להימנות עם הקבוצה. הודעות אלו נמסרו ביחס להסכם הפשרה הראשון, כאשר לאור השוני הניכר בין הסדר הפשרה שאושר בסופו של יום, לבין הסכם הפשרה הראשון, סבורני כי יש מקום לבחון עימם אם הם מעוניינים שלא להיכלל בקבוצה גם לעניין הסדר פשרה זה.
3. לפיכך מתבקשים באי הכוח המייצגים להביא לידיעת שני חברי הקבוצה שהגישו בשעתו בקשת הסתלקות את פרטי הסדר הפשרה, ולברר עימם האם הם מעוניינים להיכלל בו.

ו. גמול למבקש ושכר טרחה לבא הכוח המייצג

1. במסגרת הסכם הפשרה ראשון המליצו הצדדים כי ישולם לבאי הכוח מייצגים שכר טרחה של 350 אלף ש"ח, וכי למבקשים ישולם גמול בשיעור 150 אלף ש"ח (כשלכך יצטרף מע"מ כנגד חשבוניות מס). במסגרת הסכם הפשרה השני שונתה ההמלצה, כאשר שכר הטרחה המומלץ הועמד על 1.3 מיליון ש"ח והגמול על 200 אלף ש"ח (יצוין כי המבקשים לא הסכימו לגמול זה, וסברו כי הוא נמוך מהראוי והמסוכם בינם לבין באי הכוח המייצגים, וכי הצדדים הגישו טיעונים בכתב בעניין זה). הגדלת סכום שכר הטרחה נומקה בעבודה שהושקעה מצד באי הכוח המייצגים ביחס להכנת הסכם הפשרה השני, וההישג המשמעותי שהשיגו לטובת הקבוצה בסופו של יום. בהודעה מיום 18.12.2013 צוין כי בעקבות ההסכמה על הגדלת סכום הפיצוי הכולל ממליצים הצדדים להגדיל את סכום התגמול ושכר הטרחה כך שהסכום הכולל שישולם בגינם יעמוד על 1.7 מיליון ש"ח (וזאת בתוספת מע"מ לבאי הכוח המייצגים).
2. שאלת גובה שכר הטרחה והגמול הראוי במקרה זה מעוררת קושי לא מבוטל. מחד גיסא, אין חולק כי המבקשים ובאי כוחם הגישו תביעה צרכנית חשובה, אשר הניבה לקבוצה תועלת משמעותית; כן אין ספק כי באי הכוח המייצגים השקיעו לאורך כארבע שנים מאמצים בניהול מגעי הפשרה המורכבים והממושכים שנוהלו. מאידך גיסא, באי הכוח המייצגים והמבקשים נתנו הסכמה הן להסכם הפשרה הראשון, שהיה בלתי ראוי מבחינת הקבוצה, והן להסכם הפשרה השני, שתנאיו היו טעוני שיפור. עובדות אלה צריכות להיות מובאות בחשבון אף הן לצורך קביעת שכר הטרחה הראוי (והשוו פסקה 23 בת"צ (מרכז)
   33359-06-12 זבידה נ' בית החולים בלינסון (ניתן ביום 7.11.2013). בסופו של יום, ולא בלי התלבטות, החלטתי לזכות את באי הכוח המייצגים בעיקר שכר הטרחה המומלץ, אולם להפחית שליש משכר הטרחה המומלץ. אכן, הפחתת שכר הטרחה לא תועיל לחברי הקבוצה, אולם היא חשובה כדי להעביר לבאי כוח מייצגים את המסר שגובה התגמול לו יזכו תלוי לא רק בתוצאות ההליך, אלא גם בדרך בה מילאו את תפקידם לאורך ההליך.
   כן סברתי כי יש מקום לפסוק למבקשים גמול גבוה יותר משהומלץ, מאחר שלזכותם יש לזקוף את יזום התובענה וכן לאור הסיכון בו נשאו לתוצאותיה.
3. לפיכך הריני לקבוע את הגמול ושכר הטרחה באופן הבא:

המבקשים יהיו זכאים לגמול בסכום של 300 אלף ש"ח. סכום הגמול ישולם למבקשים בתוך 30 יום ממועד מתן פסק דין זה.

באי הכוח המייצגים יהיו זכאים לשכר טרחה בסכום של מיליון ש"ח. לסכום זה יתווסף מע"מ כנגד חשבוניות מס כחוק.

שכר הטרחה ישולם לבאי הכוח המייצגים במועדים הבאים:

א. 30% משכר הטרחה ישולם לבאי הכוח המייצגים בתוך 30 יום ממועד מתן פסק דין זה.

ב. 30% משכר הטרחה ישולם בתוך 14 יום מהמועד בו תימסר הודעה על השלמת ביצוע הסבב הראשון.

ג. יתרת שכר הטרחה תשולם לבאי הכוח המייצג בתוך 14 יום מהמועד בו יינתן אישור בית המשפט כי הושלם ביצועו של הסדר הפשרה.

ז. סוף דבר

1. לאור כל האמור לעיל הנני מאשר את הסדר הפשרה, כמפורט בפסק דין זה.
2. הגמול למבקש ושכר הטרחה לבאי הכוח המייצגים יהיו כקבוע בפסקה 33 לעיל.
3. המשיבות יבצעו את הסדר הפשרה בהתאם ללוח הזמנים המפורט להלן:

א. הודעות בדבר הסבב הראשון של ההחזר ישלחו לחברי הקבוצה עד ליום 16.3.2014. זיכוי חשבונות פזומט של חברי הקבוצה שעודם לקוחות פזומט בהחזרים המחולקים במסגרת הסבב הראשון יבוצע עובר למשלוח ההודעות הללו.

ב. מודעות בדבר הסבב הראשון יפורסמו בעיתונים עד ליום 21.3.2014.

ג. חברי קבוצה שאינם לקוחות הסדר פזומט יוכלו לאסוף את כרטיסי הקש פז המגיעים להם במסגרת הסבב הראשון עד ליום 30.6.2014.

ד. הודעות בדבר הסבב השני של ההחזר ישלחו לחברי הקבוצה עד ליום 20.7.2014.
זיכוי חשבונות פזומט של חברי הקבוצה שעודם לקוחות פזומט בהחזרים המחולקים במסגרת הסבב השני יבוצע עובר למשלוח ההודעות הללו.

ה. חברי קבוצה שאינם לקוחות הסדר פזומט יוכלו לאסוף את כרטיסי הקש פז המגיעים להם במסגרת הסבב השני עד ליום 31.10.2014.

ו. התחשיב בדבר יתרת סכום הפיצוי שלא חולקה אשר תועבר לתרומה יוגש עד ליום 16.11.2014. התרומה תועבר בתוך 30 יום מהמועד בו יאשר בית המשפט את ביצועה.

1. באי הכוח המייצגים יפקחו על ביצוע הסדר הפשרה. חבר קבוצה אשר נתקל בבעיה בקשר לביצוע הסדר הפשרה, יהיה זכאי לפנות לבאי הכוח המייצגים, לאחר שפנה בכתב למשיבות ולא נענה בתוך 14 יום באופן מספק. באי הכוח המייצגים יטפלו בכל תלונה שתועבר לטיפולם מול המשיבות מבלי שחבר הקבוצה יידרש לשלם שכר טרחה או כל תשלום אחר בגין הטיפול. ככל שיתברר כי היה ממש בתלונה יהיו באי הכוח המייצגים זכאים לקבל מהמשיבות שכר טרחה נוסף בסכום של 25% משווי כל תלונה שתמצא מוצדקת (בתוספת מע"מ). שכר הטרחה הנוסף ישולם לבאי הכוח המייצגים ע"י המשיבות ביחד עם יתרת שכר הטרחה (דהיינו לאחר מתן אישור בית המשפט על השלמת ביצוע הסדר הפשרה).
2. הצדדים ימסרו לבית המשפט את ההודעות המפורטות להלן:

א. הודעה בדבר נוסח ההודעות והמודעות שיינתנו ביחס לסבב הראשון, ובדבר נוסח ההודעות שישלחו בסבב השני תוגש עד ליום 9.2.2014.

ב. הודעה בדבר עמדת שני חברי הקבוצה שביקשו בעבר שלא להשתייך לקבוצה (ראו פסקאות 29 – 30 לעיל) תימסר על ידי באי הכוח המייצגים עד ליום 26.2.2014.

ג. הודעה בדבר השלמת ביצוע הסבב הראשון תימסר עד ליום 13.7.2014. בהודעה זו יפורטו הנתונים הבאים:

1. הסכומים ששולמו במסגרת הסבב הראשון תוך הבחנה בין זיכוי שבוצע לחשבון פזומט ופיצוי שבוצע באמצעות מתן כרטיסי קש פז;

2. טבלאות המתארות את התפלגות הקבוצה שמימשה את זכותה להחזר בהתאם לסכום ההחזר ללקוח הבודד (ברזולוציה של 100 ש"ח) ולאחוז ההחזר מתוך סכום הפיצוי הפרטני הכולל (דהיינו מהו אחוז חברי הקבוצה שקיבלו 10% החזר; מהו אחוז חברי הקבוצה שקיבלו 20% החזר, וכן הלאה עד 75% החזר).

3. מספר חברי הקבוצה שלא מימשו את זכאותם, הסכום הכולל שאמור היה להיות משולם לחברי הקבוצה הללו, והאחוז שהם מהווים מכלל קבוצת הזכאים שאינם נמנים על לקוחות פזומט במועד ביצוע הסבב הראשון.

4. טבלה המתארת את התפלגות חברי הקבוצה שלא מימשו את זכאותם בהתאם לסכום ההחזר (ברזולוציה של 100 ש"ח).

ד. הודעה בדבר השלמת ביצוע הסבב השני תימסר עד ליום 16.11.2014. בהודעה זו יפורטו אותם נתונים שפורטו בהודעה שנמסרה בתום הסבב הראשון לפי ס"ק ג' לעיל, בשינויים המחויבים. כן יפורטו בהודעה הסכומים שיועברו כתרומה, וזהות הגופים שהצדדים מבקשים להעביר אליהם את התרומה (מבין המנויים בסעיף 17 להסכם הפשרה השני).

ה. הודעה בדבר השלמת ביצוע הסדר הפשרה תימסר לא יאוחר מיום 31.12.2014. בהודעה זו יימסר דיווח גם על המקרים שטופלו על ידי באי הכוח המייצגים בהתאם לפסקה 37 לעיל.

1. המזכירות תעביר פסק דין זה למנהל בתי המשפט על מנת שיעדכן את פנקס התובענות הייצוגיות.

תז"פ 10.2.2014, 27.2.2014. 14.7.2014, 17.11.2014, 1.1.2015.

ניתן היום, כ"ב שבט תשע"ד, 23 ינואר 2014, בהעדר הצדדים.