בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב מיום 12.11.09 (כב' השופט יחזקאל הראל), לפיה בין היתר נדחתה בקשת המבקש (התובע) להגיש מטעמו את חוות דעתו של ד"ר גפן - מומחה ברפואה תעסוקתית - שמונה כמומחה במחלוקת שבין הצדדים אשר נדונה בבית הדין לעבודה, וכן נדחתה בקשתו להפנותו לבדיקת רופא תעסוקתי.

בבקשה משיג המבקש גם על החלטת בית משפט קמא לדחות בקשתו לפסול את חוות דעתם של המומחים שמונות מטעם בית המשפט. החלטה זו לא צורפה לבקשת רשות הערעור כפי שהיה מקום לעשות, ומצאתיה רק מתוך עיון בתגובת המשיבה לבר"ע - עמ' 116 לתגובה ראו החלטה נוספת שניתנה ביום 12.11.09 - דבר שהקשה את ההתמצאות בבקשה.

לציין, שבמסגרת החלטות קודמות שניתנו בתיק קמא מונו מטעם בית המשפט מומחים בתחום האלרגיה ובתחום הא.ג.ג. מינויו של מומחה שמונה בתחום התעסוקתי בוטל ונקבע ששאלת הצורך בכך תידון לאחר קבלת חוות דעתם של המומחים בתחום ה א.א.ג והאלרגיה. כפי שעולה מההחלטות בתיק, המומחה בתחום האלרגיה קבע שאין לראות במחלתו של המבקש מחלת מקצוע, והמומחה שמונה בתחום הא.א.ג קבע שלא נותרה למבקש נכות צמיתה בתחום ה א.א.ג.

בהחלטה מיום 20.7.08 דחה בית משפט קמא בקשה קודמת של המבקש להגיש את חוות דעתו של ד"ר גפן, ונקבע בין היתר כי "מקביעת המומחים מטעם בית המשפט הן ביחס לשאלה האם מדובר במחלת מקצוע והן ביחס לנכות, עולה כי אין צורך, בשלב זה, בחוות דעת מומחה בתחום התעסוקתי. משכך, הנני סבור כי אין לאפשר לתובע להגיש, בשלב זה לפחות, את חוות דעתו של ד"ר גפן כחלק מחומר הראיות. יחד עם זאת ולאור הודעת התובע כי בכוונתו לחקור את שני המומחים, יתכן ולאחר חקירתם יתעורר הצורך בחוות דעת מומחה תעסוקתי ואז יהיה מקום לדון בבקשת התובע להתיר את הגשת חוות דעתו של ד"ר גפן, או שיש מקום למינוי מומחה אחר בתחום זה".

בהחלטה נושא הבר"ע, מיום 12.11.09, נדחתה בקשה נוספת המבקש להגיש מטעמו את חוות דעתו של ד"ר גפן ולהפנותו לבדיקת רופא תעסוקתי. בהחלטה זו נקבע בין היתר כי "עסקינן בבקשה ממוחזרת. עוד ביום 20.7.08 נדחתה בקשת התובע להגשת חוות דעתו של ד"ר גפן ולמינוי מומחה תעסוקתי וכך גם נאלצתי לשוב ולעשות בהחלטתי מיום 28.12.08 ... יאמר כי בהחלטתי מיום 20.7.08 הוספתי וקבעתי כי מאחר ובכוונת התובע לחקור את שני המומחים הרפואיים שמונו מטעם בית המשפט - יתכן ולאחר חקירתם יתעורר הצורך לשוב ולדון בבקשת התובע".

בהחלטה הנוספת מיום 12.11.09 נושא הבר"ע, נדחתה כאמור בקשת המבקש לפסול את חוות דעתם של המומחים שמונו, תוך שנקבע בין היתר בהחלטה כי בנסיבות המקרה אין מקום לבקשה לפסילת המומחה בטרם נחקר המומחה על חוות דעתו.

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור על נספחיה, בהחלטות ובתגובת המשיבה לבקשה, החלטתי לדחות את בקשת רשות הערעור.

ההחלטות נושא בקשת רשות הערעור הן מסוג ההחלטות לגביהן לא תינתן רשות ערעור, זאת לנוכח סעיף 1(4) בצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2009 הקובע כי לא תינתן רשות ערעור על החלטה "בעניין שלבי הדיון בהליך ".

מה גם שמדובר על עניינים דיוניים המסורים לשיקול דעתה הרחב של הערכאה הדיונית. ככלל, ערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב באלה אלא במקרים חריגים שאינם בנמצא כאן.

טענות המבקש כלפי ההחלטה לדחות בקשתו להגיש את חוות דעתו של ד"ר גפן ולהפנותו לבדיקת רופא תעסוקתי, הן למעשה בגדר טענות ערעור על החלטה קודמת מיום 20.7.08 הנ"ל, שעליה - על פי החומר שלפני - לא הוגשה בקשת רשות ערעור.

טענות בקשת רשות הערעור שלפני בנושא זה אינן אלא חזרה על טענות שכבר לובנו ונדחו במסגרת החלטה קודמת שניתנה בביהמ"ש קמא ביום 20.7.08 עליה לא הוגשה בקשת רשות ערעור, ואין מקום להידרש להן מחדש.

המבקש לא העלה על פניו בבקשתו בפני בימ"ש קמא נסיבות חדשות אשר הצדיקו את שינוי ההחלטה הקודמת הנ"ל שניתנה בעניין.

בנסיבות אלה, ההחלטה נושא בקשת רשות הערעור שלפני בנושא זה, הנשענת על ההחלטה הקודמת הנ"ל שלא שונתה, סבירה על פניה, בדין יסודה ואין כל מקום להתערב בה מה גם שאינה סופית.

לאור האמור לעיל - בקשת רשות הערעור נדחית.

לפנים משורת הדין אין צו להוצאות.

ערבון ככל שהופקד יוחזר למפקידו.

המזכירות תודיע לצדדים.

ניתנה היום, 25 פברואר 2013, בהעדר הצדדים.