1. לפנינו תביעת התובע, מר עורסאן עיאשי, לתשלום גמלת הבטחת הכנסה בגין החודשים 9-10/08 ו- 8/09.
2. ביום 20.02.09 הודיע פקיד תביעות הבטחת הכנסה לתובע, כי זכאותו לגמלת הבטחה נשללה לחודשים 9-10/08, הואיל ורופא המוסד לביטוח לאומי (להלן - המוסד וגם הנתבע) לא אישר את התעודות הרפואיות שהמציא התובע והואיל ולא התייצב בלשכת שירות התעסוקה כנדרש בהתאם להוראות סעיף 2(א)(2) לחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980 (להלן - חוק הבטחת הכנסה). זכאותו של התובע לגמלת הבטחת הכנסה לחודש 8/09, נשללה אף היא מאותה סיבה והודעה על כך נשלחה לתובע במכתב מיום 20.10.09.
3. השאלה העומדת להכרעה היא האם זכאותו של התובע לגמלת הבטחת הכנסה לחודשים 9-10/08 ו- 8/09 נשללה כדין.
4. בתצהירו טוען התובע, כי הוא סובל מזה שנים מכאבי גב תחתון כרוניים עם הקרנה לרגליים והגבלה בתנועות הגב. לטענתו, לא התייצב בלשכת התעסוקה פעמיים בחודש 9/08, פעם בחודש 10/08 ופעמיים בחודש 08/09, משום שהיה באי כושר מוחלט, עקב כאבי גב והציג אישורי חופש מחלה רפואיים של מספר ימים, בהתאם לנהלים.
5. אישורי המחלה שקיבל התובע צורפו לתצהיר התובע (מוצג ת/1) וכך צויין בהם:
   1. אישור מחלה מיום 4.9.08, בו הומלץ על מנוחה מיום 3.9.08 ועד 5.9.08, (3 ימי מחלה), תוך שצויין כי התובע סובל מ- LOW BACK PAIN.
   2. אישור מחלה מיום 18.9.08, בו הומלץ על מנוחה מיום 17.9.08 ועד 19.9.08 (3 ימי מחלה), תוך שצויין כי התובע סובל מ –

LOW BACK PAIN .

• 1. אישור מחלה מיום 23.10.08, בו הומלץ על מנוחה מיום 22.10.08 ועד 24.10.08 (3 ימי מחלה), תוך שצויין כי התובע סובל מ-

UPPER RESPIRATORY INFECTIONS ACUTE.

• 1. אישור מחלה מיום 2.8.09, בו הומלץ על מנוחה מיום 2.08.09 ועד 4.08.09 (3 ימי מחלה), תוך שצויין כי התובע סובל מ -

LOW BACK PAIN.

• 1. אישור מחלה מיום 9.8.09, בו הומלץ על מנוחה מיום 9.08.09 ועד 10.8.09 (2 ימי מחלה), תוך שצויין כי התובע סובל מ -

UPPER RESPIRATORY INFECTIONS ACUTE.

את כל אישורי המחלה הוציא לתובע רופא המשפחה, ד"ר סילבאק שוקרי, ובכולם צויין כי "אישור זה אינו בתוקף עבור מוסדות משפטיים, צבאיים ומשרד הביטחון". עוד יוטעם כי בכל אישורי המחלה אין מדובר באי כושר של התובע לעבוד או במוגבלות כלשהי, אלא מדובר בהמלצה למנוחה בלבד.

1. תעודות המחלה של התובע מהתאריכים: 4.9.08, 18.9.08 הובאו בפני רופא המוסד, ד"ר אברהם בוסתן. ביום 3.10.08 קבע ד"ר בוסתן כי לצורך החלטה נדרש חומר נוסף והוא: "העתק תיק רפואי".

בהערות צויין: "תעודות חוזרות לאותו יום. כאבי גב."

לאחר שקיבל את החומר הרפואי וכן קיבל תעודת מחלה נוספת מ- 23.10.08, ציין ד"ר בוסתן ביום 20.2.09 כי: "במעבר על התיק הרפואי: אין תאור בדיקה. אין תאור מגבלות. רק תלונה ומסקנה של חופש מחלה ל 3 ימים ותמיד חופף לימי התייצבות."

עוד קבע רופא המוסד, ד"ר בוסתן כי: "המסמכים שהוצגו בפני אינם מעידים על אי כושר של התובע לעבוד".

גם תעודות המחלה מתאריכים: 2.8.09 ו- 9.8.09 הובאו בפני רופא המוסד, ד"ר בוסתן. ביום 25.9.09 קבע ד"ר בוסתן כי לצורך החלטה נדרש חומר נוסף והוא: "העתק תיק רפואי".

בהערות נרשם: "אבחנות משתנות רק היום נשאר קבוע."

לאחר קבלת התיק הרפואי קבע ד"ר בוסתן ביום 16.10.09 כי:

"4.8.2009 – 2.8: כאבי גב. בתיק הרפואי מתלונן על כאבים ברגל. בבדיקה: מצב כללי טוב. אין כלום נוסף".

10.8.2009 – 9.8: לא קיבלתי העתק תיק רפואי לתעודה זו."

עוד קבע רופא המוסד כי: "המסמכים שהוצגו בפני אינם מעידים על אי כושר של התובע לעבוד".

(ר' את החלטות רופא המוסד, ד"ר בוסתן, בכתב יד וכן את ההדפסה שערך ד"ר בוסתן מיום 20.4.2012, אשר הוגשה לבית הדין על ידי ב"כ הנתבע ביום 10.5.2012).

1. התובע טוען, כי על אף שסיבת אי הכושר הייתה בגין כאבי גב, צוינה בטעות בחלק מאישורי המחלה אבחנה אחרת, אך כיום לא ניתן להזמין לעדות את רופאו, ד"ר סליבאק שוקרי, בשל מחלת האלצהיימר שפקדה אותו. לטענת התובע קביעת הרופא מטעם הנתבע, כי האישורים הרפואיים שהמציא אינם מעידים על אי כושר לעבודה - חסרת כל בסיס. בסיכומיו מדגיש התובע כי אין זה מקובל שרופא של הנתבע, שאינו מכיר את התובע ואף לא ראה אותו או בדק אותו, ישלול חופשת מחלה שקיבל מהרופאים שמכירים אותו ומטפלים בו ומודעים לעברו בנוגע לבעיות הגב.

הנתבע טוען, כי בהתאם להחלטת רופא המוסד, האישורים שהוגשו למוסד אינם מעידים על אי כושר עבודה ונמצא כי תעודות המחלה חופפות את מועדי התייצבות התובע בלשכת התעסוקה והדבר אומר דרשני.

דיון והכרעה

1. תכליתו של חוק הבטחת הכנסה היא להבטיח הכנסה מינימלית לכל אדם אשר אין ביכולתו לעבוד ולהתפרנס כדי מחייתו, או אשר אינו ניתן להשמה בעבודה כלשהי. מטרתה של הכנסה זו היא להבטיח לאדם כזה ולמשפחתו את סיפוק צרכי הקיום החיוניים עבורם, והכל בכפוף לקריטריונים ולתנאים הקבועים בחוק ובתקנות. החוק אינו מיועד להבטיח את הכנסתם של אלה היכולים להשתכר את המינימום שנקבע בו או יכולים להפיק הכנסה מנכס כלשהו (ר' עב"ל 761/06 המוסד לביטוח לאומי - חליל אבו אעיש, ניתן ביום 16.3.08).
2. סעיף 2(א)(2) לחוק הבטחת הכנסה שכותרתו "תנאי זכאות" קובע כי מבוטח יהיה זכאי להבטחת הכנסה, בין השאר אם:

"הוא רשום בלשכת שירות התעסוקה כמחוסר עבודה בהתאם לכללים שנקבעו לענין סעיף 163 לחוק הביטוח ולשכת שירות התעסוקה לא הציעה לו עבודה מתאימה; לענין פסקה זו, "עבודה מתאימה" - כל עבודה התואמת את מצב בריאותו וכשרו הגופני, או הכשרה, השתלמות או הסבה מקצועית לפי הפניה משירות התעסוקה או ממי שאישר לכך שירות התעסוקה (להלן בסעיף זה – הכשרה);"

תקנה 6(א) לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח אבטלה), תשלג-1972 קובעת:

"רואים אדם רשום בלשכת העבודה כמחוסר עבודה, לענין סעיף 127ו(א) לחוק, אם נרשם בה כדורש עבודה בהתאם לתקנון שירות התעסוקה והתייצב לרישום כמחוסר עבודה בלשכת העבודה בימים ובשעות שקבעה לשכת העבודה למתן סידורי עבודה באותו מדור שבו שובץ ושהודעה עליהם פורסמה על לוח המודעות של אותה לשכת עבודה."

בשים לב לאמור לעיל, זכאותו של מבוטח לגמלת הבטחת הכנסה תיבדק על פי סעיף 2(א)(2) לחוק הבטחת הכנסה – ועל כן ראש לכל, יש לבחון את התייצבות המבוטח בלשכת התעסוקה לפי הכללים שנקבעו בסעיף 163 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן - חוק הביטוח הלאומי).

בית הדין הארצי קבע כי "על המבקש עבודה לעשות זאת בנפש חפצה ובתום לב". וכדי להגיע למצב זה עליו בראש ובראשונה להתייצב בשירות התעסוקה (ר' ע"ע 774/05 ג'בר פתחר - שירות התעסוקה (טרם פורסם).

על-פי הדין מי שאינו מתייצב בכל הימים בהם נדרש – לא עומד בתנאי הזכאות, ועל כן אינו זכאי לגמלת הבטחת הכנסה.

תקנה 1 לתקנות הבטחת הכנסה (כללי הזכאות והוראות ביצוע), תשמ"ב-1982 (להלן - תקנות הבטחת הכנסה כללי הזכאות) קובעת:

"תושב ישראל זכאי לגימלה לפי סעיף 2(א)(2) לחוק, אם מתקיים בו אחד מתנאים אלה:

(1) הוא אינו מסוגל לעבוד בעבודה כלשהי בגלל מחלה הנמשכת יותר מ – 30 ימי רצופים......

.........

(3) לשכת שירות התעסוקה או מרכז לאבחון מתמכרים לסמים שאישר השר (להלן - מרכז לאבחון מתמכרים לסמים) קבעו כי הוא אינו ניתן להשמה בעבודה כלשהי;

1. יוטעם כי ככל שמבוטח סבור כי מצבו הרפואי מגביל את כושרו לעבוד והוא אינו ניתן להשמה בעבודה, עליו לפנות לוועדה לקביעת כושר עבודה לפי סעיף 15 לתקנון שירות התעסוקה, הקובע:

"(א) סבור מנהל לשכת שירות תעסוקה או מי שנקבע לכך על ידו שמצבו הגופני או הנפשי של פלוני המבקש להירשם בלשכה או הרשום בלשכה כדורש עבודה יש בהם כדי להגביל את כושר עבודתו, או שהמבקש להירשם כדורש עבודה טוען כן – יופנה האיש לוועדה לקביעת כושר עבודה.

(ב) הוועדה לקביעת כושר עבודה תקבע את כושר עבודתו של מי שהופנה אליה כאמור מבחינת מצבו הגופני או הנפשי בשים לב למקצועו או לשטח העבודה בו הוא עתיד לעבוד, והלשכה תפעל בכל הנוגע לרישום ולשליחה לעבודה לפי ממצאי הוועדה..."

לפיכך, כל עוד לא נקבע על ידי הועדה לקביעת כושר עבודה כי מבוטח אינו ניתן להשמה, עליו להתייצב בלשכה כדורש עבודה.

1. באשר למי שאינו מתייצב בלשכת התעסוקה ומביא אישורים רפואיים על מחלה בימים הרלוונטיים, נפסק כי מחלה כשלעצמה אינה מקנה זכאות להבטחת הכנסה, בעילה של אי כושר, על פי סעיף 2(א)(1) לחוק, אלא אם כן מדובר במחלה הנמשכת יותר משלושים ימים רצופים, כאמור בתקנה 1 לתקנות הבטחת הכנסה כללי הזכאות (ר' 1004/01 פרץ פנחס – המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 1/5/2001).

בעניין התעודות הרפואיות קובעת תקנה 11 לתקנות הבטחת הכנסה כללי הזכאות את הדברים הבאים:

"(ד) רופא מוסמך לדרוש, הבהרות ופרטים נופסים, לרבות רישומים רפואיים בכל ענין הקשור באישור הרפואי, והכל אם המידע דרוש לצורך מתן חוות דעתו בדבר מצב בריאותו וכושרו של התובע לעבוד, הצורך בהשגחה תמידית עליו ובדבר תקופת תוקפו של האישור הרפואי.

(ה) בהחלטתו בתביעה, יביא פקיד תביעות בחשבון את חוות דעתו של הרופא המוסמך.

(ו) בתקנה זו רופא מוסמך – כמשמעותו בתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956."

רופא מוסמך כהגדרתו בתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגות נכות לנפגעי עבודה) התשט"ז – 1956 הוא רופא - אשר המוסד מינה אותו להיות רופא מוסמך (ר' בתק' 1 לתקנות קביעת דרגת נכות).

בעניין התעודות הרפואיות קבעה הפסיקה, כי המוסד אינו חייב לאשר כל תעודה רפואית המוגשת לו:

"אין לקבל גישה לפיה חובה בלתי מסויגת מוטלת על המוסד לאשר ולפעול בהתאם לכל תעודה רפואית המוגשת לו, ומבלי שתהיה בידו אפשרות לברר בירורים אודותיה, ולהטיל בה ספק. אכן, נכון היה בנסיבות הענין לחזור אל רופאיה של התובעת ולבקש מהם הבהרות והסברים (ראה תקנה 11(ד) לתקנות) ואם אין התשובות מספקות, ניתן לדחות את האישורים ככאלה שאינם משקפים את המצב לאשורו. לאור חוות דעת רופא מוסמך, רשאי פקיד התביעות לדחות את התביעה."

(ר' בל/013309/04 אבו חמאד ואאיל ואח' - המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 5.2.2007).

מן הכלל אל הפרט

1. זכאותו של התובע נשללה בגין אי התייצבותו כנדרש בלשכת התעסוקה בחודשים ספטמבר ואוקטובר 2008 ובחודש אוגוסט 2009. האישורים הרפואיים, שהמציא התובע, נדחו על ידי הרופא המוסמך, של המוסד, ד"ר בוסתן, משקבע כי האישורים שהגיש התובע לאותם המועדים אינם מעידים על אי כושרו לעבוד, ומשכך אי התייצבותו באותם מועדים אינה מוצדקת.

וכבר נפסק בעיין דומה:

"המערער לא המציא תעודות רפואיות המוכיחות שלא יכול היה להתייצב בלשכה. התעודות הרפואיות, שהמציא המערער, מצביעות על פגיעה בברכו השמאלית ואף על מוגבלות מסוימת בה, אך אינן מוכיחות, שהמערער לא יכול היה להתייצב בלשכה באותה עת בשל פגיעה זו".

(ר' עב"ל 301/97 ארמונד טואטי - המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 3.8.1999) (תק-אר 99 (3) 57).

לא למותר לציין שהרופא המוסמך, ד"ר בוסתן, לא הסתפק בתעודות הרפואיות, ודרש בהתאם לסמכותו, לקבל את תיקו הרפואי של התובע ולאחר שקיבלו, עיין בו.

1. עוד יוטעם כי התובע אינו זכאי לגמלת הבטחת הכנסה, הואיל והתעודות הרפואיות שהגיש, אינן עומדות בתנאי סעיף 1 לתקנות הבטחת הכנסה כללי הזכאות, הדורש אי מסוגלות לעבוד בעבודה כלשהי, בשל מחלה הנמשכת יותר מ-30 ימים רצופים, בעוד שהתעודות שהגיש התובע, המליצו על מנוחה בת יומיים-שלושה בלבד.

כך גם אין התובע זכאי לגמלת הבטחת הכנסה, משלא פנה לוועדה לקביעת כושר עבודה, לפי תקנון שירות התעסוקה, וזו ממילא לא קבעה, כי אינו ניתן להשמה בעבודה בשל מצבו הרפואי.

1. משרופא מוסמך קבע, כי התעודות שהוצגו אינן מעידות על אי כושרו של התובע לעבוד, אנו קובעים כי בדין קבע המוסד שהתובע אינו זכאי לגמלת הבטחת הכנסה בגין החודשים 9-10/08 ו- 8/09.
2. בשים לב לאמור לעיל - התביעה נדחית.
3. אין צו להוצאות.
4. לצדדים זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלת פסק דין זה.

ניתן היום, י"ג בניסן תשע"ג, (24 במרץ 2013), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.