להלן התרשמותי הלכאורית העולה מהראיות שהובאו לפניי, בטרם קראתי את פרוטוקולי הדיונים. יובהר ויודגש כי אין בהצעתי זו כדי לחייב את ביהמ"ש ויכול כי לאחר שישמעו סיכומי הצדדים יחול שינוי של ממש:

• גילץ הייתה מזמינת העבודה שהתקשרה בהסכם עם האחים פואד, וכן עם קבלני משנה נוספים. גילץ גילתה מעורבות של ממש במהלך העבודה;
• האחים פואד הייתה, עפ"י ההסכם בינה לבין גילץ, מבצעת הבניה באתר. היא מינתה מנהל עבודה ורשמה אותו כדין, ועל כן עפ"י פקודת הבטיחות בעבודה מוטלת עליה האחריות לבטיחות באתר;
• יעקב אברג'יל הינו קבלן פיגומים מורשה כדין, שהקים את הפיגום מס' חודשים עובר לתאונה. יום-יומיים לפני התאונה הגיע לאתר על מנת, כך נראה, לקשור קשירות שהותרו ולחזק הפיגום. יש להקים הפיגום בהתאם להוראות הדין ונראה לכאורה כי לא הוכח שהמרחקים שבין הקשירות (חיצוניות ופנימיות כאחת), היו בהתאמה להוראות הדין;
• מנגד, יש להביא בחשבון כי הפיגום הוצב כ-4 חודשים עובר לתאונה וכאמור יום-יומיים לפני התאונה הגיע אברג'יל על מנת לחזק קשירות. הפיגום התמוטט כיום-יומיים לאחר מכן. האם אין עסקינן באירוע שאירע בשל גורם זר מתערב?;
• עדי שיין הייתה קבלן משנה של גילץ וביצעה עבודות באתר באמצעות עובדי גרוסמן. נציגים מטעמה היו באתר ונתנו הוראות עבודה לעובדי גרוסמן. עדי שיין היא שנתנה בפועל הוראות לעובדים לרבות למנוח ולמעשה היתה מעבידתו הישירה;
• המנוח נמנה על עובדי גרוסמן אשר קיבלה מעדי שיין תמורה בגין העסקתו. גרוסמן לא התעניינה בתנאי העבודה של עובדיה ובטיחותם באתר;
• א. אלום התקינו חלונות אלומיניום באתר. אין מחלוקת כי פירקו, מפעם לפעם, קשירות פנימיות בעת שהתקינו חלונות ולטענתם השיבו אותן למקומן. נמצאו סתירות בגרסאות העד מטעמם. אין ראיה ישירה כי ביום התאונה הם שהתירו קשירות;
• כלביט ביצעו עבודות חיפוי אבן. ברי כי הקשירות החיצוניות הקיצוניות ומצידי חזית הבניין ב-5 הקומות העליונות הותרו. קיימת מחלוקת מי התירן. נמצאו סתירות בעדות העד מטעמם. אין ראיה ישירה כי ביום התאונה הם שהתירו קשירות;
• פירוק קשירות והשבתן למקומן הינה שיטת עבודה ידועה, אף כי אסורה בדין;
• ספק אם יש ממש בטענת ד"ר ביקלס כי יש סיכון בקיומם של שני סוגי קשירות;
• קבלני המשנה, למעט גרוסמן ואברג'יל, התחייבו כלפי גילץ לבטח את עצמם בפוליסת ביטוח נפרדת מסוג כל הסיכונים הקבלניים שתבטח את אחריותם כלפי עובדיהם בלבד. משהמנוח הינו עובד של גרוסמן, אין נפקות מעשית להתחייבות זו, אם וככל שהופרה;
• האחים פואד התחייבו כלפי גילץ לבטחה. האחים פואד הפרו התחייבות זו;
• "כלל" הנפיקה לגילץ פוליסת ביטוח כל הסיכונים קבלנים, האמורה לבטח גם את קבלני המשנה של גילץ. איני נדרש לשאלה האם גרוסמן מבוטחת בפוליסה שכן ממילא אין חולק כי בוטחה ע"י "הראל", וכי הכיסוי הנזיקי תקף. הביטוח אמור היה לכסות את אחריותה המקצועית של גילץ ושל כל הנתבעים, למעט אברג'יל וגרוסמן;
• ברם, לטענת "כלל" לא התקיים התנאי המוקדם של אישור קונסטרוקטור. אין חולק כי פקודת הבטיחות בעבודה אינה מחייבת קבלת האישור לפיגום הנדון. יחד עם זאת, זכותה של מבטחת להתנות קיומו של הביטוח בתנאים. על מנת לקבוע כי התנאי חל במקרה דנן, וכי הפוליסה אינה חלה, יש לקבוע כי קיים קשר בין קריסת הפיגום לבין היעדר האישור. ד"ר ביקלס סבר בחוות דעתו, ולא סבר אחרת בעדותו, כי האירוע אירע בשל צרופם של מס' גורמים;
• גילץ לא טענה כי לא קיבלה לידיה את הפוליסה ו/או כי לא ידעה על התנאי המוקדם (קיומו של אישור הקונסטרוקטור), שביצועו אמור היה להירשם ביומן באתר;
• "כלל" הינה מבטחת אחריותה הנזיקית של עדי שיין;
• "הראל" הינה מבטחת אחריותה הנזיקית של גרוסמן;
• "כלל", "הראל" ו"מנורה" אינן מבטחות התחייבויות חוזיות;
• גילץ התחייבה לבטח את אחריותם של קבלני המשנה בחברת ביטוח ("כלל"), ואף גבתה תשלום בגין כך. ככל שייקבע כי היה עליה לבטחן, חלה חבות חוזית כלפיהן בגין החיובים שיוטלו עליהן, ככל שיוטלו. קבלני המשנה שלחו הודעה לצד שלישי כלפי "כלל" וגילץ;
• אברג'יל לא שלח הודעה לצד שלישי כלפי "כלל", ועל כן אינו רשאי לטעון כלפיה כי היה מבוטח בפוליסה שהוצאה לבקשת גילץ. אברג'יל לא חתם על הסכם עם גילץ ולא הוצג הסכם עם א. אלום לו שולמה התמורה. גם אם היה שולח לכלל הודעה לצד שלישי – עסקינן בפוליסת כל הסיכונים קבלנים, ולא בפוליסת אחריות מקצועית. הקמת פיגומים מותרת לביצוע ע"י מי שהוסמך לכך עפ"י דין. ככל שהאירוע ארע בגין רשלנותו של אברג'יל- עסקינן ברשלנות בתחום האחריות המקצועית. יובהר כי לשם כך היה על אברג'יל לרכוש פוליסת אחריות מקצועית ועל כן ממילא פוליסת כלל אינה חלה. מכאן כי עסקינן באחריות מקצועית גרידא, אשר אינה מכוסה בפוליסה שכזו (ר' פסק דיני מיום 29.8.07 שניתן בת.א. (ת"א) 2791/05 יואב טובי נ' מע"צ, ערעור שהוגש נדחה בהסכמה. לעומתו, אחריותם של כל שאר הנתבעים, אם וככל שתקבע, אינה בגדר רשלנות בתחום "אחריות מקצועית" ומשכך הפוליסה, כפוף לתנאי המוקדם, מכסה את רשלנותם;
• גילץ לא חלקה על התנאי המוקדם, ולא הודיעה לקבלני המשנה כי לא התקיים;
• גילץ וקבלני המשנה נחשבים מבוטחים בפוליסת כלל, ואין אבחנה בין גילץ לקבלני המשנה לעניין "מבוטח ראשי" וכו'. "כלל" לא ידעה על זהות קבלני המשנה, אך ידעה על קיומה של האחים פואד;
• קבלני המשנה לא ביקשו לקבל לידיהם את הפוליסה וסמכו על גילץ כי דאגה להוצאת פוליסה שתכסה את אחריותם. ככל שאחריותם של קבלני המשנה הייתה מכוסה בפוליסת הביטוח של כלל, ספק אם היו נשלחות הודעות לצד שלישי על בסיס ההתחייבויות החוזיות כלפי גילץ;
• לדעת המחבר ירון אליאס בספרו דיני ביטוחים הדעה הרווחת בפסיקה הינה כי אין לאבחן בין תנאי מוקדם לחריג. לדעתו, על מבטח לוודא ביצוע התנאי המוקדם ע"י המבוטח ולא להסתפק בכך שעצם הדרישה הובאה לידיעתו. אין חולק כי כלל לא ודאה זאת ולדעת מר צטרון בעדותו, אין זה מתפקידה לעשות כך, האמנם? יש לזכור כי כלל ידעה מדו"ח הסוקר כי האחים פואד הינה הקבלן הראשי ואין חולק כי התנאי לא הובא לידיעתה ע"י כלל ולא נטען כי הובא לידיעתה או לידיעת אברג'יל ע"י גילץ;
• "כלל" לא שלחה הודעה לצד שלישי, בכובעה כמבטחת גילץ וקבלני המשנה.

לאחר שהבאתי בחשבון, בין היתר, את ההודעות לצדדים שלישיים ורביעיים, להלן הצעתי:

אחים פואד – 12%

גילץ – 10%

אברג'יל – 10%

עדי שיין ומבטחתו כלל – 11%

גרוסמן והראל – 8%

א. אלום ומנורה – 12%

כלביט – 12%

כלל בכובעה כמבטחת גילץ וקבלני המשנה (למעט אברג'יל) – 25%

מובהר כי חלקיהם של האחים פואד, גילץ וכלביט הינם בגין הסיכון כי אינם מבוטחים בפוליסת כלל ועפ"י הצעתי החלקים שיוחסו להם אמורים להיות משולמים על ידם ועל חשבונם ולא ע"י כלל. חלקו של אברג'יל הינו בגין חלקו שלו מבלי שהבאתי בחשבון כי הינו מבוטח בכלל וזאת מהטעמים שהובהרו בהצעתי זו.

חלקה של כלל הינו 11% בגין היותה מבטחתה של עדי שיין וכן 25% בגין האפשרות כי יהיה עליה לשאת גם בחלקם של גילץ וקבלני המשנה, למעט אברג'יל, וסה"כ 36%.

יובהר כי אלמלא הצעתי כי כלל תשא ב-25% בכובעה כמבטחת גילץ וקבלני המשנה (למעט אברג'יל)- היה חלקם של אלו גבוה יותר.

הצדדים יבואו בדברים ביניהם ויודיעוני עד ליום 2.5.13 עמדותיהם לפשרה.

ההודעות תימסרנה בו זמנית. העתקי ההודעות יועברו בו זמנית לכל הצדדים האחרים.

לתז"פ ליום 2.5.13.

ניתנה היום, כ"ב ניסן תשע"ג, 02 אפריל 2013, בהעדר הצדדים.