<#1#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד תמי בר זהר

הנאשם וב"כ עו"ד שמשון וייס

פרוטוקול

ב"כ המאשימה טוענת לעונש:

ההסדר היה לפני תיקון 113 ואין צורך ללכת אחר המתווה שלו.

מגישה גליון הרשעות קודמות, מוגש ומסומן טל/1.

אני מפנה לצירוף שערך הנאשם בישיבה האחרונה, טיוטת כתב האישום מתייחסת לעבירה מיום 4/12/2011, עבירת איומים. מגישה מאסר על תנאי של בימ"ש זה למשך 4 חודשים.

מאסר על תנאי מוגש ומסומן טל/2.

הוגשה לבית המשפט טבלת צירוף תיקים, העבירה המפעילה את המאסר המותנה היא מס' סידורי 6 בטבלה שהוגשה. כל העבירות האחרות נעברו לפני מאי. הנאשם צירף מס' תיקים שרובם כנגד בת זוגו. יש כאן ציר של זמן של נאשם שגם בתקופת נישואיו וגם בתקופת הפרידה ממשיך ומאיים עליה. עכשיו הם גרושים, מהתסקיר עולה התנהלות של הנאשם גם לאחר הפרידה וזה מעורר את החשש להישנות. מדובר במי שאיים על בת זוגו באיומים קשים ובוטים. התיק האחרון שצורף ומפעיל את התנאי כאשר הנאשם היה באבו כביר, בהרשעה האחרונה הוא הורשע בעבירות של סחר בסמים ונדון למאסר בפועל. הוא התקשר אליה מאבו כביר ואומר לה שיש לו אנשים גם בפנים ובחוץ, איום קונקרטי מאוד. כמובן שעובר את העבירה כאשר התנאי מרחף מעל ראשו. הנאשם בעבר הוכיח שהוא מסוגל גם לאיים וגם לתקוף, כשהאיומים מושמעים ממי שמרצה מאסר בפועל יש להם משנה תוקף, הוא יודע מה זה לשבת בכלא וכשהוא מכלא הוא משמיע איומים.

התסקיר מעלה היום תמונה בעייתית מאוד, המלמד על מסוכנות ממש, מלמד על בעיות סמים וכן אלימות. ביצעו על שיחה עם הגרושה, מפנה לעמוד שני של התסקיר. והנתון המטריד כי גם לאחר

הגירושין אין סגירת מעגל, החשש ממשיך והעבירות ממשיכות. הנאשם לא השכיל לשלב עצמו בהליך טיפולי, ניתק קשר ולמעשה שולל בעיית אלימות, לפנינו מצב של מי שלא החל תהליך וההסדר מ- 2010, לנאשם ניתנו אין סוף הזדמנויות. הדברים מדברים בעד עצמם. ושרות המבחן מדבר על כך שהקשר מהווה מראה. לא רק שהמראה מצדיקה ענישה מחמירה. ונוכל להגן עליה בתקופה שהוא יורחק ממנה, ולאורך שנים משנת 2009 עד 2011 הוא יבצע עבירות כלפיה ושהוא יחשוב בשורה תחתונה שהוא לא צריך טיפול. הנאשם צירף תיק של עבירות סמים, השימוש בסמים זו נורה אדומה המלמדת על מסוכנות. נבקש להפעיל המאסר על תנאי. לאור רוח החוק בית המשפט יתן הדין לכל פעם שהמתלוננת סבלה מהנאשם. נבקש מאסר על תנאי, התחייבות ופסילה.

ב"כ הנאשם טוען לעונש:

לא אחת חבריי טוענים שלגזור על אדם מאסר בפועל חלק משיקולי הרתעה כנגד נאשמים. במקרה שלפנינו מדובר בנאשם שביצע את העבירות באופן נקודתי ואני אסביר כוונתי. מדובר בנאשם שחווה גירושיו מגרושתו באופן קשה מאוד. כאשר נקלע למצב נפשי בעייתי מאוד, סירב להשלים עם המציאות שבה הוא נפרד מגרושתו. ועל כן המשיך כפי האמור בכתב האישום לבצע את אותן עבירות, כולן עבירות של אלימות במשפחה מהרף התחתון שלהן, אומנם מטרידות אבל ברף הנמוך כאשר כל אותה עת המתלוננת ממשיכה ליצור איתו קשר, ולקיים איתו איזשהו דיאלוג, בין היתר סביב ילדיהם המשותפים, כאשר הנאשם בכל אותה עת מנסה לאסוף את כוחותיו ולסייע בפרנסת ילדיו. אך יחד עם זאת, אכן לא מטופל באופן מסודר ולכן נגרר ומבצע עבירות. יש לציין כאשר הסתבך בפעם האחרונה בעבירות של סחר בסמים. נגזר דינו כאסיר וכאן אני מכוון טיעוני לרישא של דברי ואומר כי המאסר כבן חצי שנה הציב גבול ברור לנאשם ומאז שהשתחרר ממאסר, הבטיח לעצמו לא לשוב לשם, הוא לא מסתבך בעבירות נוספות, לא נפתחו לו תיקים נוספים. הנאשם מקיים קשר תקין עם גרושתו שמתקשרת אליו והכל סביב הילדים וטובת הילדים. הנאשם החל לעבוד בחברת ויולה, שמספקת שירותי תחזוקה. עובד שם כאיש אחזקה. מפנה קרטונים וגזם, ופסולת. אכן מנסה לעלות על מסלול נורמטיבי. מוסר לי הנאשם כי התחזק בדת ומתרחק מחברה שולית. לנאשם היה קושי לשמר את הקשר מול שרות המבחן וזה מתוך תפיסה כי המאסר שריצה הציב גבול ברור להתנהגותו, גבול מרתיע, ולכן הנאשם לקח זאת בשתי הידיים, מכה שיישרה את ההדורים. וגם שרות המבחן ציין זאת. בסופו של יום, הנאשם הביע חרטה על מעשיו, התנצל, הודה בכל התיקים וצירף אותם ו"ניקה" למעשה את השולחן.

<#2#>

החלטה

נדחה ליום 17/2/2013 שעה 10:00 למתן גזר דין.

הנאשם הוזהר בדבר חובת התייצבותו לדיון.

<#3#>

ניתנה והודעה היום ט' שבט תשע"ג, 20/01/2013 במעמד הנוכחים.