זוהי תביעה כספית בסך 470,394 ₪ שהוגשה בעילות נזיקין, חוזים, ניי"ע וחברות.

א. תמצית טענות התביעה

1. תובע 1 - עובד שכיר בחברת החשמל ונוהג להשקיע מעת לעת בשוק ההון והתובע 2, רכשו את כתבי האופציה נשוא התביעה בהסתמך על התשקיף (להלן: "התשקיף") שפרסמה הנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת") ביום 29/11/06, ועוד בטרם החליטו התובעים לרכוש את כתבי האופציה לא היה ביניהם כל קשר. (להלן: "כתבי האופציה").

בחקירתו העיד תובע 1, כי הינו משקיע מתוחכם, העוסק בתחום כ-15 שנה, משקיע רק בשותפויות נפט, מבין את המטריה ואת התנהלות העניינים. הוא גם העיד, כי הינו משקיע שלומד את התחום, קורא תשקיפים לעומק ומתמקד בפרטים הקטנים. הוא התכתב עם חברי כנסת בעניין ועדת שישינסקי וכל השקעותיו בשוק ההון הן לטווח ארוך- לשנים ומבוצעות, לאחר שהוא קורא את התשקיף. הוא גם קורא את תכניות העבודה, את דיווחי הבורסה והודעותיה, וכן את הפרוספקטים של הרשיונות שהם בדיקות סיסמיות של הקרקע, מהם ניתן לזהות אם "שווה" לקדוח או לא. החלטתו באיזה שותפות נפט להשקיע באה רק לאחר שהוא קורא את התשקיף, זכיונות וצפי פעולה, הוא קורא דיווחים מיידיים ושנתיים. (עמ' 3-6 שורה 20 לפרוטוקול).

2. תובע 1 העיד, כי השקעה בחיפושי נפט אינה מסוכנת, ככל שהמשקיע עובד בדרך מסוימת על פי תשקיף, צפי פעולות והוא מגיב בהתאם. הוא אישית לא מחכה לסוף הקידוח ו"יוצא לקראת הסוף", בשלב בו אין סיכון. עם זאת, הוא מחכה לתוצאות סופיות בקידוח שערך המניה שלו משקף הצלחה. לכן, לשיטתו, דרך ההשקעה שלו בטוחה והוא יוצא עם הכסף עם תוצאות טובות. (עמ' 6 ש' 21-28 לפרוטוקול). לדבריו, הסתמך על התשקיף, על המובטח בו ועל מילוי חובות הנתבעת כאשר רכש את האופציות, האמין בנתבעת בפעילותה, במצגיה ואלה שכנעו אותו, כי מחיר האופציות שרכש יעלה.

תובע 2, מהנדס תעשיה וניהול העיד, כי הינו קורא את הדיווחים של שותפויות הנפט ושל הנתבעת ומדובר בלמעלה ממאה דיווחים.

3. הנתבעת, שותפות מוגבלת, שנרשמה ב- 20/6/04 במטרה להשתתף בפעולות חיפושי נפט. עמוד 1 לתשקיף קבע, שתכליתה לעסוק רק בחיפושי נפט או הפקתו, על פי זכות נפט או היתר מוקדם עם זכות קדימה לקבלת רשיון באיזורים גיאוגרפיים הנכללים ברשיון, בחזקות ובהיתרים כדלקמן:

רשיון 319/לוקסי, רשיון 320/שרית והיתר מוקדם פ"ש5/לפיד.

נתבע 2 כיהן כדירקטור בנתבעת בעת פרסום התשקיף, חתם עליו באופן אישי ולטענת התובעים, מוטלת עליו אחריות כנושא משרה בה וביום 8/12/09 הודיעה הנתבעת על התפטרותו מהדירקטוריון.

נתבע 3 (להלן: "לוקסנבורג"), בעל השליטה בנתבעת ומכהן כדירקטור בנתבעת, הן במועד פרסום התשקיף והן במועד הגשת התביעה, חתם על התשקיף ומוטלת עליו אחריות כנושא משרה בנתבעת.

נתבע 4 כיהן כדירקטור בנתבעת, הן במועד פרסום התשקיף והן במועד הגשת התביעה, חתם על התשקיף באופן אישי ומוטלת עליו אחריות כנושא משרה בנתבעת.

4. טוענים התובעים, כי הנתבעת פרסמה תשקיף מטעה באישור וידיעת כל הנתבעים, באופן שהניע משקיפים לרכוש כתבי אופציה שלה. לטענתם, לכל אורך תקופת ההשקעה, הנתבעת ונושאי המשרה בה דיווחו דיווחים מטעים לציבור ונקטו פעולות שגרמו לאובדן כספי המשקיעים, ובמשך חיי האופציה גרמו הנתבעים לירידת ערך השקעות התובעים עד לאובדן כל כספם.

לטענת התובעים, הנתבעת הציעה לציבור בתשקיף מטעמה, לרכוש בין היתר, "כתב אופציה (סדרה 2)" שלה, (להלן: "האופציות"). בהתאם להצעה, האופציה מקנה בכל יום מסחר החל מיום רישומו ועד ל-31/12/08 זכות לרכישת יחידת השתתפות אחת רשומה על שם, בת 0.01 ₪ ע"נ, תמורת תשלום במזומן של מחיר המימוש בסך 0.1 ₪. נקבע גם, כי אופציות שלא ימומשו עד 31/12/08 ועד בכלל, יפקעו, יהיו בטלות ולא יקנו לבעליהן כל זכות. ביום 7/12/06 הוציאה הנתבעת דו"ח מתקן בנוגע לתשקיף, כולל תיקון שאינו רלוונטי לתביעה דנן.

5. הנפקת האופציות שביצעה הנתבעת הניבה לה תמורה בסך 18,920,000 ₪ על פי דיווח שלה מיום 19/12/06 והתובעים, אשר הסתמכו על התשקיף והמובטח בו ועל מילוי חובת הגילוי המוגברת הנדרשת מהנתבעת בתשקיף, רכשו עד חודש אפריל 2007, במספר מועדים שונים, כ-30,458,000 אופציות בסכום כולל של כ-395,000 ₪: תובע 1 רכש 23,358,000 אופציות בסכום כולל של 277,000 ₪ ותובע 2 רכש 7,100,000 אופציות בסכום כולל של 82,000 ₪.

המועד האחרון למימוש האופציה על פי התשקיף היה 31/12/08 ומחיר המימוש במועד זה היה גבוה ממחיר השוק. לכן, לא היה כדאי לתובעים לממש את האופציה במועד זה, ומאחר והיא פקעה, השקעותיהם התובעים ירדו לטמיון. אלא שלטענת התובעים, מחיר האופציה לאורך חייה לא היה תוצאה של חוסר מזל או הימור אלא של טיפול לקוי, רשלני ולא מקצועי של מנהלי ובעלי השליטה בנתבעת, מעשים או מחדלים שנבעו ממניעים זרים ולא ממניעים של טובת בעלי ניירות הערך שלה.

6. התובעים מפרטים את הפעולות שלטענתם גרמו לנזקיהם כדלקמן:

1. ביטול רשיונות עקב חוסר מעש ורשלנות הנתבעת בתקופת המימוש.

א. רישיון לפיד –

6.א.1. בהתאם לסעיף 10.10.4 לתשקיף, ביום 16/1/05 ניתן לנתבעת היתר מוקדם עם זכות קדימה לקבלת זכויות נפט בשם פ"ש/לפיד (להלן: "רשיון לפיד") בשטח של 22.5 ק"מ במישור רותם לעריכת בדיקות מוקדמות, במטרה לבחון אפשרות גילוי נפט והפקת הידרוקרבוניט מפצלי שמן. ביום 15/7/06 פקע ההיתר ובקשתה לחידוש ההיתר היתה אמורה לעלות במועצת הנפט בדצמבר 2006. ב-8/1/07 דיווחה הנתבעת, כי התקבל רשיון לפיד למשך שנתיים. ב-26/3/07 דיווחה הנתבעת, כי רשיון לפיד הוענק לה עד 24/3/09 בכפוף לעמידתה בתנאים שפורטו. וביום 31/5/07 הודיעה הנתבעת, כי הממונה על ענייני נפט הודיע לה, שהיא לא עמדה בתכנית העבודה שקבע והוא היתרה בה, כי במידה ו-60 יום ממועד מכתבו לא יתוקן הנושא, יבוטל הרשיון ללא התראה נוספת. ב-25/9/07 דיווחה הנתבעת שהממונה אישר שינוי מוצע בתכנית העבודה ברשיון לפיד, וכי התראת הממונה לביטול הרשיון עומדת בעינה.

6.א.2. בדו"ח השנתי לשנת 2007 אשר פורסם על ידי הנתבעת ביום 25/2/08 היא הציגה מצג כי פעלה כראוי, אך בפועל היא ובעלי התפקידים בה אחראים לעיכובים בתכנית העבודה, מה שגרם להתראות הממונה וזאת בגין רשלנותם וחוסר המעש שנקטו. ההתרשלות של הנתבעת היא, הן באי עמידה בתכנית העבודה המקורית והן באי תיקון טענותיה.

טוענים התובעים, כי ברשיון לוקסי, שהינו רישיון נוסף שבבעלות הנתבעת, כן דאגה הנתבעת לבקש היתר להעברתו לחזקתה טרם מועד פקיעתו, ולעומת זאת ברשיון לפיד לא פעלה כך במועד וגרמה לפקיעתו. ביום 27/3/08 דיווחה והודיעה הנתבעת, כי נודע לה שרשיון פ"ש7/לפיד פקע, וכי הינה נמצאת במו"מ לשיתוף פעולה עם חברה זרה בנושא פצלי שמן. על פי הודעתה, ככל שהמו"מ יבשיל להסכם תפעל הנתבעת להבשלת הרשיון, כאשר לידיעתה, אין מניעה לקבלת רשיון דומה בעתיד. טוענים התובעים, כי עד להגשת התביעה לא היתה כל התקדמות במו"מ ובהחזרת הרשיון.

6.א.3. התובעים מוסיפים בסיכומיהם, כי הנתבעים לא מכחישים כי רישיון זה פקע, אך טוענים כי ויתרו עליו בשל מניעים כלכליים, אך לטענת התובעים אין ממש בטענה זו, כיוון שהנתבעים כלל לא שקלו את היתרונות והחסרונות שבהשקעה ברישיון.

התובעים גם דוחים את טענת הנתבעים ולפיה רישיון לפיד כלל לא נכלל בתשקיף, ומפנים לפרק 10.2 בע' י1 לתשקיף שם צוין כי כספי ההנפקה, כולל אלה שיתקבלו מכספי מימוש האופציה (סדרה 2) מיועדים לחיפושי נפט, בין היתר במקומות עליהם חל רישיון לפיד שפקע, ככל שיתקבל רישיון או זכות נפט בשטח זה. כן נקבע שם, כי תחומי הפעילות יהיו בחיפושי נפט, ובין היתר בעל פי ההיתר המוקדם לפיד.

ב. רישיון שרית -

6.ב.1. בהתאם לסעיף 10.10.3 לתשקיף, מתייחס הרשיון לשטח של 147.9 קמ"ר שניתן לנתבעת ב-10/11/03 לתקופה של 3 שנים וביום 23/10/06 אישר הממונה על ענייני הנפט הארכתו בשנה נוספת עד 9/11/07 ובהתאם להסכם מחודש יולי 2004, קיבלה הנתבעת זכויות ברשיון שרית וביום 31/10/06 העבירה 15% מזכויותיה ברשיון לשותפות מוגבלת רציו חיפושי נפט. ביום 11/11/09 דיווחה הנתבעת כי תעביר 15% נוספים מזכויותיה ברשיון זה (מתוך 85% שנותרו בשליטתה) למודיעין אנרגיה שותפות מוגבלת וביום 14/11/07 דיווחה הנתבעת, כי רשיון שרית הוארך עד 9/5/08 וכי ניתנה תכנית עבודה.

6.ב.2. תובע 1 בחקירתו טען, כי מבחינתו ברגע שנלקח מהנתבעת רשיון קידוח, אין משמעות לעובדה שזה הושב לה לאחר מכן כיוון שברגע שהוא נלקח, ירדה המניה. למרות שלקחו את הקידוח באמצע תקופת האופציה והשיבו אותו בתוך התקופה, הנזק להשקעה שלו כבר נגרם, ומבחינתו, שווי המניה לא ימומש.

התובעים מפרטים את מה שלטענתם מהווה רשלנות של הנתבעת בעניין רישיון שרית :

תכנית העבודה מיום 14/11/07 כללה תנאי של חתימת חוזה עם קבלן ביצוע קידוח עד 1/3/08, אשר יתחייב להעמיד מכונת קידוח עד תום תקופת ההארכה – 9/5/08.

בדו"ח לשנת 2007 שפורסם ב-25/2/08 כללה הנתבעת פרטים מעוררי תמיהה כגון זה שבמהלך הכנה של פרוספקט אשדוד, גילתה הנתבעת שמכונת הקידוח הנדרשת שונה מזו שחשבו תחילה וזהו מעשה או מחדל רשלני שלה.

בדו"ח השנתי הטעתה הנתבעת את המשקיעים אשר סברו שהעיכוב נובע מעיכוב המכונה בגיאורגיה, אך בפועל הוא נבע מרשלנותה של הנתבעת שלא העריכה נכונה את הציוד, פרטי קידוח אשדוד לקו בחסר והטעו, והנתבעת לא הזכירה פרטים הקשורים בקידוח כנחיצות פרוספקט נוסף ואפשרות של שינויים בתכנית העבודה. מהדו"ח עולה, כי ברשיון שרית לא נעשתה כל פעולה בשנת 2007 וביום 3/6/08 הודיעה הנתבעת, כי אין בכוונת הממונה על ענייני הנפט להאריך את רשיון שרית, בשל אי עמידת הנתבעת בתכנית העבודה. ביום 2/7/08 דיווחה הנתבעת כי הממונה החליט להאריך את תוקף רשיון שרית עד 9/11/08 וציין, כי על הנתבעת להתחיל בביצוע קידוח אשדוד אי.3 עד 5/9/08.

6.ב.3. התובעים טוענים, כי הנתבעת נמנעה לפרסם מידע מהותי למשקיעים ודיווחה פרטים שגויים. רק ביום 12/10/08 ולמרות שידעה על כך כבר ב-12/5/08, בשלושה שבועות טרם מועד פקיעת האופציות, הודיעה הנתבעת כי תכניתה לקידוח מתעכבת בשל העדר מכונת הקידוח "אידקו 7/11" המצויה בגיאורגיה. במשך כ-5 חודשים, טוענים התובעים, נמנעה הנתבעת מלפרסם תנאי מהותי זה לציבור.

ב-11/11/08 דיווחה הנתבעת שהממונה האריך את רשיון שרית עד 9/11/09 בתנאי שיותחל בביצוע קידוח אשדוד על ידי הנתבעת עד 15/9/09 כן דיווחה הנתבעת, כי אם מכונת הקידוח לא תגיע לארץ עד 1/3/09 היא תחתום על חוזה עם קבלן ותציגו בפני הממונה עד 1/6/09.

טוענים התובעים, כי תכנית הקידוח התעכבה בשל העדר מכונת קידוח, היא הודיעה על הארכת התקופה בתחילת מועד הקידוח חודשיים מאוחר מהמועד בו אמור היה להתחיל ולכן עוכב המסחר באופציות. מה עוד טוענים התובעים, שהמועד המקורי של הקידוח נקבע לתקופה שהאופציה עוד היתה בתוקף ועל זה הם הסתמכו. ולכן, הדחיה פגעה בהם פגיעה חמורה בהסתמכותם על מסחר. ביום 28/10/09 דיווחה הנתבעת שהממונה האריך את תוקף רשיון שרית עד ליום 1/6/10 מותנה בקבלת אישורים והתחלת הקידוח וביום 11/11/09 דיווחה, כי התקשרה עם חברת מודיעין אנרגיה ש-15% מהמניות יועברו אליה.

6.ב.4. לטענת הנתבעים כי הרישיון הוארך ולבסוף הקידוח נמצא יבש, משיבים התובעים, כי הארכת הרישיון אינה מועילה לתובעים, באשר טרם פקיעת הרישיון ולאחר שהקידוח התעכב זמן דיווחו הנתבעים דיווחים שליליים שהרתיעו את ציבור המשקיעים והפעילות שהייתה אמורה להיות במשך חיי תקופת האופציה נדחתה לאחריו.

ג. רשלנות הנתבעת בביטול רישיון לוקסי -

6.ג.1. על פי התשקיף רשיון לוקסי הינו על שטח של 36.8 קמ"ר וניתן לנתבעת ביום 10/11/03 לשלוש שנים, אך עובדת חבותה של הנתבעת למדינה לא צוינה בתשקיף. בחודשים יולי ואוקטובר 2006 היא פנתה בבקשה לקבל חזקה על שטח רשיון לוקסי ובקשתה נדחתה, עקב אי מילוי דרישות לתגלית, כך, לטענת תובע 1, על פי הודעת הנתבעת מיום מיום 8.1.07. הרשיון הוארך לשנתיים, בתנאי שיוסדרו חובות הנתבעת מול מדינת ישראל וביצוע תכנית עבודה.

עוד מציינים התובעים, כי הנתבעת הטעתה בכך את המשקיעים לגבי מצבה האמיתי ואינה יודעת להעריך את שווי נכסיה. זאת, מאחר שבדו"חות הכספיים הציגה מצג שווא, לפיו שווי באר חלץ 40 הינו 7 מיליון ₪ כאשר שוויו האמיתי היה כ-850,000 דולר. פרסום מידע שגוי זה, משקף את התנהלות הנתבעת בהטעיית המשקיעים, ומה שגרם להפסד כספם.

6.ג.2. תובע 1 העיד, כי מדובר בתמונה ורודה שהציגה הנתבעת. למרות שהוא אישית לא הגדיל או הקטין את אחזקותיו, הרי שבפועל ערך החברה ירד, המניה אף היא והאופציה התרחקה מהשווי שהיא תהיה בתוך הכסף. השווי של היחידות אשר נקנו על סמך פרסום שווי החברה, הוא שווי מסוים בשוק שעל בסיסו המשקיעים רכשו. לטענתו, הפרסומים הטובים הזיקו לו, כיוון שאם הנתבעת בדיעבד מודיעה, שהעריכה לא נכון את המניה ושוויה הוא פחות, המניה והאופציה יורדות, אך ככל שהיא לא מודיעה זאת, היא מנעה את אי קנייתה והורידה את ערכה בחוסר המעש שלה, מה שגרם לחוסר יכולת לממש את האופציה. עם זאת הוא אישר, שהדיווח עצמו לא הרע את מצבו, כיוון שהמניה שלו היתה מחוץ לכסף ונשארה מחוץ לכסף. וברגע שיש הודעות שליליות שווי החברה יורד. (עמ' 14-16 לפרוטוקול).

6.ג.3. עוד לטענתו, ביום 13/6/07 דיווחה הנתבעת ששר התשתיות הודיע שאינו מתערב בהחלטה שלא להאריך את רשיון לוקסי בשל רשלנות הנתבעת ואינו מוכן לדון בחזקה. כן דיווחה הנתבעת ביום 9/9/07, כי שר התשתיות סרב לקבל את חוות הדעת של הנתבעת על כדאיות חלץ 40 ודחה אפשרות של הארכת הרשיון. מכאן, שברשלנותה גרמה הנתבעת לביטול רשיון לוקסי, לאיבוד הסיכוי לאבד בו חזקה, להפסקת ההפקה ולדיווח הנתבעת ביום 1/11/07 שעקב אי חידוש הרשיון בלוקסי הופסקה ההפקה בחלץ 40. מאוחר יותר הוחלף רשיון לוקסי ברשיון אירוס וב-13/1/09 דיווחה הנתבעת, כי הממונה התריע בה שאם לא תבוצענה שורת עבודות בהתאם לתנאי הרשיון, יבוטל רשיון אירוס ללא התרעה נוספת, מה שמצביע על המשך פעולותיה הרשלניות ואי עמידתה בתכניות של הנתבעת וביום 2/3/09 דיווחה הנתבעת כי חברת אוניו מתחייבת לבצע את כל העבודות ברשיון אירוס. ב8/12/09 דיווחה הנתבעת כי הממונה ביטל את ההתראה לביטול הרשיון של אירוס אך על הנתבעת להמציא לממונה תכנית עבודה לאישורו עד 5/12/09, אך עד להגשת כתב התביעה ובחלוף המועד, טרם דיווחה הנתבעת כי העבירה את תכנית העבודה.

6.ג.4. לענין רשלנות הנתבעים העיד תובע 1 בחקירתו, כי אמנם אינו חולק על חוו"ד גיאולוגים אשר קבעו את עבודתה המקצועית של הנתבעת, אך כשהוא טוען להתרשלותה, הכוונה להודעות הבורסה אשר התריעה שיילקח מהנתבעת הזכיון ככל שהיא לא תעמוד בתנאים . (עמ' 9 ש' 5-7 לפרוטוקול). הוא אישר כי לא פנה בענין זה למפקח ו/או לנאמן, אלא רק לנתבע 3 כדי שייכנס את האסיפה. לטענתו, הנתבעת התרשלה באי ביצוע פעולות על פי התשקיף, מה שגרם לירידת ערך המניה ולהעדר היכולת לסחור באופציה, זאת למרות שבדיעבד הסתבר לו, כי שניים מהקידוחים יבשים וחסרי כדאיות כלכלית (עמ' 10 ש' 5-11 לפרוטוקול). תובע 1 אינו מסכים כי באי ביצוע הקידוחים היטיבה עמו הנתבעת, כיוון שלגרסתו הנתבעת התחייבה לביצוע הקידוח ויש לכך צפי פסיכולוגי של המשקיעים שערך המניה יעלה. השקעתו הינה לביצוע קידוח שברגע שיתבצע, המניה תצליח. באותו שלב, לפני סיום עבודות הקידוח, הוא מוכר את השקעתו ועובר למניות אחרות שגם הן עושות קידוח. הוא, לגרסתו, לא מהמר על סוף הקידוח אלא על הדרך הבטוחה. (עמ' 10 ש' 10-26 לפרוטוקול).

6.ג.5. תובע 2 העיד, כי הופיע לכל ישיבות הנתבעת כדי לברר מה קורה, מדוע יוצאים דיווחים שליליים ומדוע התגלו בעיות ברשיונות הקדיחה וזאת במטרה להציל את כספו ולמזער את הנזק. לגרסתו, הוא קנה אופציה על פי התשקיף שפרסם על גיוס 19 מיליון ₪ מתוך אמונה שמדובר בהשקעה לשנתיים שבמהלכן היו אמורים להתבצע מספר קידוחים, אך בכל אותן שנתיים הממונה דחה לנתבעת את הרשיונות. הכל כמפורט בנספחים לתצהירו ולהודעות מערכת "מאיה". במשך שנתיים, לטענתו, הנתבעת לא קדחה על פי הרשיונות עליהן הצהירה אך היא כן גייסה כסף על בסיסן. בכל אותן שנתיים הממונה התרה בנתבעת שתכנית הקידוחים לא מתבצעת וזו לטענתו רשלנותה של הנתבעת שלא טיפלה כראוי ברשיונות ולא ביצעה את תכנית העבודה. לגרסתו, בתקופת חיי האופציה הנתבעת לא ביצעה אף קידוח בהתאם לתכנית העבודה, בכל הרשיונות נוצרו בעיות מבחינת הממונה אשר היתרה בהם שהם לא עומדים בתכנית הקידוחים. זאת, כאשר הוא השקיע את כספו באופציה במטרה שהקידוחים יבוצעו כמפורט בתשקיף. הודעות הבורסה מפרטות את הבעיות בכל הרשיונות ואת אי העמידה בתכנית העבודה.

התרשלות הנתבעת באי כינוס אסיפה להארכת האופציות.-

7. התובעים מפרטים בתצהירם את כל המהלכים שהם ביצעו, לטענתם, לשם כינוס האסיפה ואשר נכשלו, לטענתם, על ידי הנתבעים. במהלך חיי האופציה טוענים התובעים, איבדה הנתבעת רשיונות קידוח, מה שגרם לסחירות כמעט אפסית באופציות ובעלי האופציות, כולל התובעים, פעלו, כולל פניה אל נתבע 3, לכינוס אסיפה להארכתן כדי שיהיה אפשרות בעתיד לממש את כתבי האופציות ככל שיבוצעו קידוחים. התובעים פעלו לכינוס האסיפה טרם פקיעת האופציה בנסיון להציל את כספם, אך נתבע 3 דחה את דרישותיהם בתירוצים שונים וכינוס האסיפה נדחה למועד מאוחר שבו כבר לא היתה אפקטיביות לכינוסה. בעת כינוסה בנובמבר 2008 לא נשמע כלל קולם של בעלי האופציות, כיוון שהנתבעת החליטה לפצל את ההצבעה בענין הארכת האופציות, כך שהיתה הצבעה בה השתתפו בעלי יחידות נטולי אופציות והצבעה נוספת של בעלי אופציות שאין ברשותם יחידות השתתפות, מה שזיכה בעלי יחידות מצומצם להשתתף בהצבעה.

8. באסיפה שהתקיימה ב-19/6/08 נתקבלה החלטה לכנס בעלי יחידות השתתפות כדי לדון בהארכת תקופת כתבי אופציה (סדרה 2) בשנתיים, או להקטין את מחיר המימוש שלהן, או הצעת רכש של הנתבעת לבעלי כתבי האופציה וקביעת מחיר רכישה, או חלוקת יתרות המזומנים של הנתבעת לבעלי יחידות ההשתתפות. למרות ההחלטה באותה ישיבה לא נקבע מועד חדש לאסיפה, התובעים פעלו לקיומו ומשחשש התובעים התגבר עקב התקרבות מועד פקיעת האופציה, נקבעה אסיפה ל-5/11/08, דהיינו לאחר 5 חודשים אשר בוטל גם הוא ולבסוף זומנה אסיפה ל-12/11/08. תוצאות ההצבעה קבעו שאין להאריך את תקופת האופציה או להפחית את ערך המימוש, החלטה שנבעה מהחלטות ב-19/6/08 אשר הגבילה את האפשרות להצבעה אחת בלבד.

9. לטענת התובעים,ערכה של האופציה גבוה יותר, ככל שמועד פקיעתה רחוק יותר ולכן אין ממש, לטענתם, בטענת הנתבעים ולפיה, מועד כינוס האסיפות עוד בטרם פקיעת האופציה יש בו להפחית מאחריותם. עוד לטענת התובעים, אי ממוש האופציה היטיב עם הנתבעים, כיוון שבמימושה היה על נתבע 3 לשלם סכומים גבוהים.

תובע 1 בעדותו אישר שכל הדיווחים של הנתבעת, שלטענתו הם כוזבים ומטעים, נעשו לאחר שקנה את האופציות. (עמ' 12 ש' 8 לפרוטוקול). לגרסתו, את מניית הקידוח הוא קונה על פי ערכים כלכליים ודוחות של שווי הון למניה. הדיווח של עליית ערך המניה התגלה כמנופח מהשווי האמיתי, המניה ירדה ושווי האופציה התרחק מערך הכסף.

התובעים טוענים, כי הנתבעת הפרה את חוק ניירות ערך, חוק החברות, חוק החוזים, פעלה במצגי שווא והטעייה, הפרה את פקודת הנזיקין ועותרים לחייב את הנתבעים בהשבת סכום השקעתם שהוא 440,394 ₪ נכון ליום הגשת התביעה ו-30,000 ₪ בגין עגמת נפש.

ב. תמצית טענות ההגנה

1. נתבעים 2, 3 ו-4 לא כיהנו כדירקטורים בשותפות בעת הוצאת התשקיף ואין יריבות בין התובעים לבין נתבעים 2-4 מחמת העדר עילה ומחמת אי אחריותם.

התובעים הינם משקיעים מנוסים, בעלי ידע והבנה בשוק ההון ומנסים לייחס לנתבעים את השלכות השקעותיהם הספקולטיביות. התובעים ידעו היטב, כי רכישת אופציות הנתבעת, הן השקעות מסוכנות וקיים סיכון ממשי לאובדן כל כספם בתקופה קצרה.

עצם הרכישה של אופציות הנתבעת בסכום של 400,000 ₪ על ידי התובעים מצביעה על ידע והבנה בתחום ההשקעה באופציות.

2. טוענת הנתבעת, כי שלוש טענות לתובעים: האחת – שהנתבעים הפרו הוראות חוק ניירות ערך ופרסום מטעה בתשקיף, אך לא פרטו מהי ההטעיה, השניה – שמספר זעום של דיווחים מתוך שלל הדיווחים של הנתבעת היו לא מדויקים, אך גם זו טענה בעלמא והשלישית – שהנתבעים התרשלו בפעולותיהם בשמירת רשיונות לפיד, שרית ולוקסי, בתקופה שבין מועד רכישת האופציות בנתבעת על ידי התובעת לבין מועד פקיעתם. הרשלנות מתוארת בקצב עבודה לא משביע רצון של הנתבעים, אך לא נפל כל דופי בהתנהגותם.

טוענים הנתבעים, כי ידוע לכל אדם וממילא גם לתובעים, שרכישת אופציות בחברת חיפושי נפט הינה ספקולטיבית ומסוכנת וסעיף 8 לכתב התביעה, המפנה לתשקיף, מפנה גם לסעיף 10.30 שכותרתו דיון בגורמי סיכון ובו פורט, כי ההשקעה בניי"ע המוצעים בתשקיף כרוכה בסיכון ממשי של אובדן מלוא כספי ההשקעה בתוך תקופה קצרה יחסית ועל הקונה לשקול בקפידה גם גורמי סיכון אלה. כן צוין, שחיפוש ופיתוח תגליות נפט כרוכים בהוצאות כספיות גבוהות, בסיכון כספי גבוה, בסיכון ממשי של אובדן מלוא כספי ההשקעה, פורט בתשקיף כי אמצעי המחקר אינם מספקים תחזיות מדויקות והחיפוש נעשה בתנאים של אי ודאות. משכך, כך הנתבעים, הסתמכות התובעים על התשקיף שומטת את הקרקע לכל טענותיהם.

3. הנתבעים גם מפנים לסעיף 7.6 וסעיף 10.13 ו-10.14 ו-10.30.4 לתשקיף המפרט כדלקמן:

העלויות ולוחות הזמנים הינם משוערים ונקבעו על פי אומדן כלכלי ויכול שיהיה בהם סטיות,

תכנית העבודה, העלויות ולוחות הזמנית משתנות לאור המידע הבלתי ודאי והאינפורמציה החלקית עליהן מבוסס המחקר.

בסעיף 10.30.8 לתשקיף נקבע, כי תוקף זכויות הנפט מותנה בהתחייבויות ומועדים ובמקרה של אי מילוי תנאים, ניתן לבטל את זכות הנפט, לרשויות שיקול דעת להאריך תוקף של זכות נפט ולסרב להאריכה או לצמצם אותה, אין מחויבות של הנתבעת לפעול להארכת רשיון לפיד (סעיף 7 ו-10 לתשקיף). בתשקיף פורט (סעיף 12.12.3.7), אין וודאות ליכולת לכדאיות המסחרית להפקת גז או נפט בשיטה הנבדקת. מדובר בניסוי שלא ניתן להעריך את הצלחתו.

4. משכך, טוענים הנתבעים, טענת ההתרשלות המיוחסת להם הינה מופרכת ופעולה של נושא משרה בנתבעת שהינה תוצר של שיקול דעת עסקי סביר, שאינה כרוכה בהתעשרות עצמית, אינה מצביעה על התרשלות. לנתבעת היו 400 מיליון אופציות, דהיינו פי 10 מהכמות המשותפת אותה החזיקו שני התובעים, לכן היה לה אינטרס לקיים את האסיפה הכללית.

לענין הקשר הסיבתי בין פעולות השותפות, כפי שטוענים התובעים, לבין הנזק לו טוענים התובעים (שניהם מוכחשים על ידי הנתבעים), טוענים הנתבעים, כי גם לשיטת התובעים לא נגרם להם כל נזק מהרשלנות המיוחסת להם, היות ואין כל ממש ברשלנות המיוחסת להם בענין רשיונות לפיד, שרית ולוקסי והתובעים לא הביאו ולו בדל של ראיה, כי אלמלא בוצעו הפעולות או המחדלים המיוחסים לנתבעים, היה גדל המסחר באופציות או שהן היו נכנסות "בתוך הכסף", דהיינו לא צוין קשר סיבתי בין המיוחס לנתבעים לבין הנזק הנטען והמוכחש על ידי הנתבעים.

טוענים הנתבעים, כי האופציות לא נכנסו "לתוך הכסף" לאור העובדה שבשנת 2008 התמוטטו השווקים הפיננסיים בעולם ובפרט שוק הנפט ורוב מניות התאגידים העוסקים בחיפושי נפט, קרסו. כן השפיעו תנודות במחירי הנפט ובשער החליפין של הדולר.

עוד טוענים הנתבעים, כי לא נגרם לתובעים כל נזק מאובדן הרשיונות שכלל לא אבדו. שכן, אין מניעה לקבל רשיון דומה לזה של לפיד (כך גם טוענים התובעים בסע' 21 לכתב התביעה). רשיון שרית הוארך עד 1/6/10 (סע' 48 לכתב התביעה) ועל פי הודעת הממונה הוארך עד 1/11/10. רשיון לוקסי הוחלף באירוס ועדיין תקף (סע' 66 לכתב התביעה) ועדיין בתוקף עד 13/2/11.

5. נתבע 3 בתצהירו מפרט, כי אין כלל וודאות שפעולות הפיתוח של שדה הנפט והפקת הנפט הינן כדאיות מבחינה כלכלית ורשיון לפיד הינו חסר כדאיות כלכלית, רשיון שרית נמצא יבש ועתידו של רשיון אירוס כלל אינו ברור. ענין זה, כך נתבע 3, היה ידוע היטב לתובעים ופורט בסעיף 10.30.6 לתשקיף שכותרתו "כדאיות כלכלית של תגליות". טוען נתבע 3, כי טענת התובעים לפיה די בקידוח כדי להזניק מחיר אופציה ולהכניסה "לתוך הכסף" הינה חסרת בסיס ומה שעשוי היה כן להכניס את האופציות ל"תוך הכסף" היה רק תגלית נפט אמיתית באחד הרשיונות. כיוון שלא התגלתה כל תגלית באחד מהרשיונות, לא אז ולא היום, והדרך להשגת תגלית (נפט או גז) באחד מאלה רחוקה – אם בכלל, האופציה לא הייתה נכנסת לתוך הכסף.

בתצהירו מפרט נתבע 3 את העדר רשלנות הנתבעת בשלושת הרשיונות:

6. רישיון לפיד לטענתו, שניתן לגילוי נפט ומפצלי שמן במישור רותם ופצלי שמן, נמצאים כפוספט מתחת לפני הקרקע והואיל וכריית נפט מזיקה לסביבה, ניסתה הנתבעת לבצע זאת בשיטה חדשנית וניסיונית השומרת על איכות הסביבה ומוזילה את איכות התהליך ולשם כך ניתן רישיון לפיד. בדיעבד, הסתבר לנתבעת שהשיטה החדשנית אינה ישימה והחזקת רישיון לפיד אינה כלכלית, אך לא הייתה מניעה לקבל רישיון דומה בעתיד, ולכן ציינה הנתבעת, כי היתר לפיד פקע ואין וודאות אם יתקבל רישיון לפיד וכך פורט בסעיף 10.16, 10.25.2,10.12.3.7, 10.12.3.8, 10.13.3 לתשקיף. לטענתו, העובדה שהנתבעת החליטה לוותר על רישיון לפיד משיקול כלכלי עסקי, אינה מהווה רשלנות.

7. לענין רשיון שרית טוען נתבע 3, כי גם בו לא נפל כל פגם בהתנהגות הנתבעת, אשר פעלה בתיאום עם הממונה לענייני נפט, לביצוע תכניות העבודה של הקידוח, ונעזרה ביועצים מומחים לתכנון ראוי ומקצועי. רשיון זה לא בוטל והוארך על ידי הממונה פעמיים. בראשונה עד ל-1/6/10 ובשנית עד 1/11/10, מה שמצביע על ניהול ראוי של הנתבעת ובמהלך שנת 2006 ביצעה הנתבעת באמצעות קבלן ובעלות של מאות אלפי שקלים את עיבוד הקווים הסיסמיים. לאחר ביצוע עבודה זו התברר שתכנית העבודה המקורית של קידוח עזר 1 לא יכולה להתבצע, כי פרוספקט עזר 1 עמוק לא היה קיים ולכן הנתבעת ביצעה את הקידוח לעומק רדוד אשר נמצא יבש וההשקעה ירדה לטמיון. בשנת 2007 הנתבעת קדחה את אשדוד 2 ואשדוד 5, שהפיקו נפט אך ללא כדאיות כלכלית, מה עוד שניתן היה לקדוח לשכבות רדודות כיוון שאלה נמצאו באיזור מאוכלס.

8. את קידוח אשדוד A3 ניתן היה לבצע רק באמצעות "מכונת הסופר 7/11" שהיא היחידה בארץ המסוגלת לבצע אותו, אך לא היתה זמינה ב-2007 כיוון שביצעה עבודה בגיאורגיה עבור חברה אמריקאית. אפשרות התקשרות עם קבלן מחו"ל לא היתה אפשרית עקב חוסר נכונות קבלנים כאלה לעבוד בארץ נוכח עלויות השינוע הכבדות.

מכונת הסופר 7/11 הגיעה לארץ רק בשנת 2009 והועברה לביצוע מגד 5 שמשק האנרגיה בישראל ראה בו כספינת הדגל של חיפושי נפט בארץ, אך גם בו התגלו תקלות ועם סיום הקידוח שם הועברה מכונה ביולי 2010 לקידוח אשדוד A3, שגם בו התגלו תקלות.

לאחר שהושקעו בקידוח שרית כ-10 מיליון ₪ הוא נמצא יבש, מה שקורה לעיתים לא רחוקות וזו הסיבה שסעיף 10.30.2 לתשקיף קבע, כי הנתבעת תלויה בקבלנים, ציוד ושירותים מקצועיים, שלא תמיד מצויים בארץ ויש להזמינם מחו"ל. זו גם הסיבה שהנתבעת לא התחייבה למועדים.

9. לגבי רשיון לוקסי, טוען נתבע 3 שהנתבעת פעלה לגביו כראוי, מלכתחילה פורט בתשקיף שאין כל ערובה שתינתן חזקה לרשיון זה, והיתה לגביו אי הסכמה בין הנתבעת לבין הממונה בענין כדאיות באר חלץ 40 שהיתה מצויה בשטח הרשיון. הנתבעת גם פעלה ככל שיכלה כדי לשנות את החלטת הממונה שלא להאריך את תוקף רשיון לוקסי ושלא להתיר באר חדשה בשטח רשיון זה, אך שר התשתיות החליט לא להתערב בנושא. גם יועצים מחו"ל תמכו בטענת הנתבעת, כי יש כדאיות בהפקה מבאר חלץ 40. לאור סירוב הממונה לקבל את חוות דעת הנתבעת בענין כדאיותה הכלכלית של באר חלץ 40 שיתפה הנתבעת פעולה עם חברת אווניו האמריקאית, לקבל במשותף את רשיון לוקסי, הכולל את באר חלץ 40 אשר הוחלף ברשיון אירוס שהיה תקף עד פברואר 2011.

מכאן, כך טוענים הנתבעים, שלא נגרם לתובעים כל נזק מהרשלנות הנטענת לנתבעת והמוכחשת ועדיין יש להתחשב בתנודתיות הקיימת בשווי יחידות ההשתתפות בנתבעת, אשר נכון לינואר 2010, אילו התובעים היו מממשים אותן היה ניתן לגרוף רווח ניכר.

הנתבעים טוענים, כי עילת התביעה של פרט מטעה בתשקיף, אשר פורסם ב-29/11/06 התיישנה, כיוון שהתובעים רכשו את האופציות עד חודש אפריל 2007 וחלפו למעלה משנתיים מאז ועד הגשת התביעה להתיישנות הנדרשת על פי חוק ניירות ערך.

10. הנתבעים דוחים את טענות התובעים, לעניין אי הארכת תקופת האופציות ואת הטענה, לפיה קולם של בעלי האופציה לא נשמע באסיפה הכללית שהתכנסה לשם כך. טוענים הנתבעים שאין לטענה זו בסיס, שכן הנתבעת, חברה ציבורית בשליטת נתבע 3 ובעלת השליטה בשותפות שהחזיקה, כפי שפורט כבר, פי ארבע מסכום האופציות שהחזיקו שני התובעים יחדיו והיא פעלה כדי להאריך את תקופת האופציות. בזכות פעילותה זו אושרה החלטה ברוב של למעלה מ-99% מהמשתתפים, אלא שהנחיות בית המשפט המחוזי והרשות לניי"ע, המפורטות בסעיף 10.24 לתשקיף, הביאו לכך שהנתבעת קבעה שההחלטה לא אושרה ברוב הדרוש. הנחיות אלה ניתנו במסגרת הליך קודם שנוהל על ידי מחזיקי אופציה (סדרה 1) להארכת כתבי המימוש של כתבי האופציה ונקבע, כי במסגרת אישור הארכת תקופת מימוש אופציה או הפחתת מחיר המימוש יש לכנס שלוש אסיפות: אסיפה של בעלי כתבי אופציה, אסיפת בעלי יחידות השתתפות שאינם מחזיקים בכתבי אופציה ואסיפת בעלי יחידות השתתפות שכן מחזיקים בכתבי אופציה. עוד טוענת הנתבעת, כי גם אם האסיפה הכללית היתה מקבלת את בקשת התובעים ומאריכה את תקופת האופציה, היה צורך באישור בית המשפט בהחלטה זו.

נתבע 3 בתצהירו מוסיף לענין זה, כי לא רק שהנתבעת פעלה כדי להאריך את תקופת האופציות, אלא שלתובעים לא עמדה כל זכות לדרוש הארכה זו, כיוון שאורך חיי האופציה נקבע מראש לזמן תחום ומוגדר והתובעים רק יכלו לבקש מהנתבעת לפעול להארכת התקופה. הנתבעת נעתרה לבקשתם מבלי שהיתה חייבת בכך.

11. בחקירתו טען נתבע 3, כי מחיר המימוש של האופציות היה סביב 10 אג', אך אין זה אומר שאם היו מממשים את האופציות היה עליהם "להביא 40 מיליון ₪", כיוון שביום המימוש הנתבעת רשאית להחליט אם לממש את כל הכמות, את חלקה או למכור אותה בשוק. אם כל סדרת האופציות או חלקה היה מגיע לכדי מימוש, מחיר המניה היה גבוה בהרבה מתוספת מימוש של האופציה. במקרה כזה, חברת האם והנתבעת היו רושמות רווחי הון גבוהים ככל שהאופציות היו ממומשות, מה שבפועל לא קרה. לענין הארכת תקופת האופציה העיד, כי הנתבעת ניסתה להאריך את חייה למרות שאלה תמו על פי התשקיף, אך הרשות לניי"ע ובית המשפט פסלו את האפשרות בקובעם נורמות בתקופת חיי האופציה האחרונה ולקראת חיי האופציה הראשונה וכן קבעו, כי אין לנהל את ההצבעות של יחידות ההשתתפות של האופציה ויש לערוך 3 הצבעות נפרדות. בהצבעות נפלה ההצעה להארכת האופציה וזאת טרם שעלתה לדיון השאלה בכמה זמן יש להאריך את חייה.

על כל אלה מוסיפים הנתבעים, כי לא נפל כל דופי בפעולתם, כי הם פעלו באחריות ובזהירות הנדרשים לנושאי משרה כולל כדי להשיג את זכויות בעלי הזכויות ונקיטת אמצעי זהירות מפני השקעות פזיזות ובעלות סיכון יתר.

לשיטתם, התמורה בסך 18,920,000 הינה גם בגין הנפקת יחידות השתתפות בנתבעת ולא רק בגין הנפקת אופציות ולטענתם השקעה בניירות ערך מסוג אופציה בכלל ובתחום חיפושי נפט בפרט, הינה ספקולטיבית ובדרגת סיכון גבוהה ביותר, מה שהיה ידוע לתובעים.

12. טוענים הנתבעים, כי הם לא הציגו כל מצב שקרי, כי הדיווחים שפרסמו היו נכונים ומדויקים, כי היתר לפיד פקע ואין כל התחייבות שהנתבעת תקבל רשיון או זכות נפט אחרת בשטח (72 ו-76 לתשקיף), וכי אין כל וודאות אם ומתי יתקבל הרשיון
(10.13.3 לתשקיף), רשיון לפיד לא צוין במסגרת סעיף 10.8 לתשקיף, סעיף אשר סקר את נכסי הנפל של הנתבעת נכון לאותו מועד. גם התנהלות הנתבעים בענין רשיון לפיד ממחישה את אחריותם וזהירותם בניהול כספי המשקיעים, כאשר הנתבעת מיצתה את בחינת ההיתכנות של רשיון לפיד ומסקנות הבדיקה הובילו למסקנה שלטובת המשקיעים ועסקי הנתבעת עדיף שלא להמשיך להוציא סכומי עתק מקופת הנתבעת להמשך הבדיקות והניסויים, כדי שהנתבעת לא תיכנס להוצאות כספיות גבוהות. היא דיווחה על כך למשקיעים, כולל על האפשרות למצוא שותף להשקעה, מה שיוביל לבקשה לקבלת רשיון דומה בעתיד. (10.16 לתשקיף). זאת, מבלי לפגוע במפורט בתשקיף, כי הפעולות המבוצעות ברשיון לפיד הן ניסוי ופעולה מחקרית פורצת דרך שטרם נוסתה בעבר (סעיפים 10.25.2 ו-12.12.3.7 לתשקיף).

13. הנתבעים טוענים, כי ברשיון לוקסי הנתבעת פעלה באופן שונה מרשיון לפיד, כיוון שהמשך החזקתו הצדיקה עצמה מבחינה כלכלית ולטענתה, לא נפל כל פרט מטעה או מעורר תמיהות בדיווחי הנתבעת. לענין קידוח לפיד טוענים הם, כי מעולם לא טענו שמכונת הקידוח המתאימה לביצוע הקידוח, היא מכונת הפרנקס 750. עוד טוענים הם, כי הנתבעת פעלה עם הממונה על ענייני הנפט לביצוע תכניות העבודה הקשורות לקידוח ואף נעזרה ביועצים מומחים לתיכנונו.

לטענת הנתבעים, אין כל קשר סיבתי בין העיכוב הנטען בביצוע קידוח שרית לבין העדר מסחר באופציה ואף לא הוכח העדר המסחר באופציה. אף מוכחשת טענת התובעים בהסתמכותם על מועד תחילת הקידוח, כיוון שהנתבעת מעולם לא התחייבה על מועד ביצוע העבודות. לענין זה מפנים הנתבעים לסעיף 10.30.2 לתשקיף, לפיו, לנתבעת תלות בקבלן ובאיכות הציוד שבידיו וזמינותו לענין עבודות הקידוח לחיפושי נפט ומבדקי ההפקה, כולל לביצוע הבדיקות המקדמיות ששם הקבלן האחר היה המכון למחקרי נפט וגיאופיזיקה שהינו היחיד בארץ המבצע עבודות מסוג זה. העובדה שהממונה האריך את רשיון שרית מצביעה על כך שלדעתו לא נפל דופי בפעולות הנתבעת.

לענין הערכת השווי של נכסי הנתבעת בדוחות הכספיים בשנת 2006, טוענת הנתבעת, כי היא התבססה על הערכה על פי עלויות בפועל של הקידוח בבאר, בשונה מהערכת שווי בהתאם לפוטנציאל ההכנסה הקיים בקידוח, כאשר הערכה בנוגע לשווי הנכס הינה אומדן בלבד, כפי שנטען בסעיף 10.30.3 ו-10.30.6 לתשקיף ו-10.30.20.

14. מטעם הנתבעים הגיש תצהיר נתבע 3, אשר ממלא היום וגם בתקופה הרלוונטית לתביעה תפקידי מפתח בכירים לגופי השקעות שונים, כולל כאלה העוסקי ם בהשקעות בחיפושי נפט. הוא מסביר, כי זכויות אופציה שרכשו התובעים הם ניירות רשומים במסחר המקנים זכות מוגבלת בזמן, לרכישת יחידות השתתפות בנתבעת תמורת סכום ידוע מראש.

הנתבע 3 מפרט בתצהירו, כי מופרכות טענות התובעים עולה מהעובדה "שכל שומרי הסף" שאמונים היו על זכויות מחזיקי האופציה בנתבעת, כולל התובעים, לא תמך בטענותיהם כדלקמן:

המפקח, עו"ד אברמוביץ, שהיה אמון על שמירת זכויותיהם לא התריע על פעילות הנתבעת.

הממונה על ענייני הנפט במשרד התשתיות, אשר תפקידו היה לפקח שהנתבעת תפעל בשקידה למיצוי הרשיונות, לא מצא כל דופי, לא ביטל את הרשיונות ואף האריך את תוקפם.

הרשות לניירות ערך, אשר פיקחה על אינטרס ציבור המשקיעים לא פתחה בכל חקירה בנושא.

לאור כל זאת טוענים הנתבעים כי יש לדחות את התביעה נגדם.

ג. דיון

1. השאלה הצריכה הכרעה בתביעה דנן הינה, האם הנתבעים, חברה ציבורית להשקעות בנפט וגז והדירקטורים בה, הפרו את חובת הזהירות וביצעו פעולות רשלניות כלפי התובעים, רוכשי כתבי אופציה שהם ניירות ערך הרשומים למסחר ומקנים זכות לרכישת יחידות השתתפות בנתבעת 1 תמורת סכום ידוע מראש וזמן פקיעת האופציות היה קבוע אף הוא מראש, ליום 21.12.08.

2. נתבע 3 סקר בתצהירו בקצרה, את תחום הנפט, ופרט, כי אכן תחום חיפושי הנפט מגלם בתוכו פוטנציאל כלכלי נאה, אך במקביל הינו עתיר סיכונים וספקולטיבי שרב בו הנסתר על הגלוי וחוסר הוודאות רב על הידיעה. זאת, כיוון שסיכויי ההצלחה מושפעים ממכלול רב של משתנים שהתקיימות כולם הינה תנאי להצלחתו. חלק מהמשתנים הינם מקרו כלכליים שעליהם אין לשותפות כל שליטה. כדי לערוך בדיקות מוקדמות לסיכוי לגילוי נפט, יש לבקש היתר מוקדם הממונה על ענייני נפט ממשרד התשתיות לביצוע הבדיקות, המבוצעות בשלב הראשוני על פני הקרקע ולא כוללות קידוחים. היתר כזה ניתן לתקופה של עד 18 חודשים.

ככל שמבצע הבדיקה מעונין בהמשך עבודה ובביצוע קידוח בפועל בשטח רישוי, עליו לקבל רשיון מהממונה לזכות לחפש נפט באותו שטח וזכות ייחודית לקדוח קדיחות נסיון ולהפיק נפט. ככל שבקידוח הניסיון מתגלה שדה נפט (תגלית) יש לפנות לממונה בבקשה לקבלת חזקה המקנה למבצע זכות ייחודית לחפש ולהפיק נפט בשטח החזקה, כל עוד היא בתוקף. לרוב, החזקה ל-30 שנה וניתן להאריכה ל-20 שנה נוספות.

3. ממשיך ומפרט נתבע 3, כי עלות הקידוחים היא אדירה, היא יכולה להגיע לעשרות מיליוני דולרים, יש חשיבות לביצוע בדיקת עבודה יסודית הכוללת בדיקות וניסויים גיאולוגים, גיאופיזיים וגיאוכימיים, סקרים סיסמיים ופרוספקטים יסודיים. עבודה זו כשלעצמה כרוכה בעלויות כלכליות כבדות ואורכת זמן רב ומטרתה לאפשר לנתבעת לפעול בזהירות ובאחריות ולמנוע סיכונים.

לטענתו, מרביתם המכריע של קידוחי הנפט והגז מתגלים כקידוחי סרק וההשקעה יורדת לטמיון. מה שמסביר לשיטתו, את העובדה שהשקעה בקידוחי הגז והנפט ידועה כמסוכנת וספקולטיבית ביותר. להמחשה מציין הוא, כי מאז שנות השבעים לא התגלתה בישראל ולו תגלית נפט מסחרית יבשתית אחת, אשר הובילה להפקה מסחרית משמעותית. לשיטתו, זו הסיבה שבתשקיף, עליו נסמכו התובעים, כלולות אזהרות ברורות באשר לסיכון הגבוה והממשי הטמון בהשקעה בנתבעת ובסיכון לאובדן ההשקעה כולה.

4. הנתבעים טוענים כי לא רק שהתשקיף כולל בחובו "אזהרת סיכון הכספים המושקעים", אלא שהנתבעת מעולם לא התחייבה בתשקיף לדאוג שיהיה מסחר באופציות.

אין חולק כי התובעים משקיעים מנוסים. תובע 1 העיד שהוא משקיע מתוחכם, העוסק בתחום כ-15 שנה, משקיע רק בשותפויות נפט, מבין את המטריה ואת התנהלות העניינים. וגם תובע 2 העיד שהוא קורא ולומד את התשקיף.

אין גם חולק שהתובעים, על פי עדותם רכשו את האופציות לאחר שקראו את תשקיף נתבעת 1, הכולל הדגשות באשר לסיכון הגבוה והממשי הטמון בהשקעה בשותפות ובאובדן מוחלט של כספי ההשקעה.

אין חולק שסעיף 10.30 לתשקיף, שכותרתו דיון בגורמי סיכון קבע, שההשקעה בניי"ע המוצעים בתשקיף כרוכה בסיכון ממשי של אובדן מלוא כספי ההשקעה בתוך תקופה קצרה יחסית ועל הקונה לשקול בקפידה גם גורמי סיכון אלה. כן צוין, שחיפוש ופיתוח תגליות נפט כרוכים בהוצאות כספיות גבוהות, בסיכון כספי גבוה, בסיכון ממשי של אובדן מלוא כספי ההשקעה, פורט בתשקיף כי אמצעי המחקר אינם מספקים תחזיות מדויקות והחיפוש נעשה בתנאים של אי ודאות. משכך, כך הנתבעים, הסתמכות התובעים על התשקיף שומטת את הקרקע לכל טענותיהם.  

5. סעיף 7.6 וסעיף 10.13 ו-10.14 ו-10.30.4 לתשקיף פרט, כי העלויות ולוחות הזמנים הינם משוערים ונקבעו על פי אומדן כלכלי ויכול שיהיה בהם סטיות, תכנית העבודה, העלויות ולוחות הזמנית משתנות לאור המידע הבלתי ודאי והאינפורמציה החלקית עליהן מבוסס המחקר.

בסעיף 10.30.8 לתשקיף נקבע, כי תוקף זכויות הנפט מותנה בהתחייבויות ומועדים ובמקרה של אי מילוי תנאים, ניתן לבטל את זכות הנפט, לרשויות שיקול דעת להאריך תוקף של זכות נפט ולסרב להאריכה או לצמצם אותה, אין מחויבות של הנתבעת לפעול להארכת רשיון לפיד (סעיף 7 ו-10 לתשקיף). בתשקיף פורט (סעיף 12.12.3.7), אין וודאות ליכולת לכדאיות המסחרית להפקת גז או נפט בשיטה הנבדקת. מדובר בניסוי שלא ניתן להעריך את הצלחתו.

6. התובעים אינם טוענים שהתשקיף לא כלל סעיפי אזהרה, ואינם טוענים שאינם משקיעים מנוסים, אלא טענתם הינה, שכאשר משקיע מחליט להתקשר עם חברה לחיפושי נפט, הוא נוטל סיכונים סבירים הנובעים מההשקעה, אך אינו נוטל על עצמו סיכון שאינו הגיוני, לפיו, החברה הציבורית תפעל ברשלנות, תוך הפרת חובות הדיווח המוטלות עליה, תעדיף את טובתה האישית על פני ציבור המשקיעים, ותבצע החלטות באופן שרירותי כאשר כספי המשקיעים מוטלים על הכף.

כל טענות התבועים הינם רק לגבי רשלנות הנתבעים בפעולות או המחדלים שביצעו בטיפול ברישיונות ובהתנהלות הנתבעת מול המשקיעים ובניגוד לחוק.

התובעים נסמכים בטענתם, בין היתר, על דיווחי הנתבעת וכי הם עצמם ניסו להקטין את נזקיהם בפעולותיהם לכינוס אסיפה כללית בה יוארכו כתבי האופציות.

7. לטענת התובעים, נתבעת 1 לא עמדה בתכניות העבודה שלה כפי שהוצגו בתשקיף שפורסם, לא פנתה לגורמים מוסמכים לשנותה. בסיכומיהם הוסיפו התובעים, שהדירקטורים בנתבעת התרשלו בכך שלא נטלו החלטות סבירות בזמן אמת, ואף לא נטלו חלק בקבלת החלטות. הנתבעים טוענים, שתוספת זו בסיכומי התבועים מהווה הרחבת חזית.

התובעים טוענים לרשלנות הנתבעים בטיפול ברישיונות לוקסי, שרית ולפיד, כמפורט לעיל בפסק דיני זה, בתמצית טענות התביעה.

טוענים התובעים כי כתוצאה מכך, נתינו על ידי הממונה התראות לאיבוד הרישיון, מה שפגע בסחירות המניה ובמחירה, כך שבמהלך חיי האופציה, היא לא "נכנסה לתוך הכסף" ולא הייתה כדאיות כלכלית במימושה.

8. התובעים אשר חששו לגורל האופציה שבידם, טוענים, כי פנו אל נתבע 3 ולרשויות המוסמכות לפעול להארכת תקופת האופציה, אך הנתבעים אפשרו למניה לדשדש ופג תוקפה של אופציה 2.

עוד טוענים התובעים, שלציבור המשקיעים לא היה כלכלי לממש את האופציה, כיוון שבשנים 2007 – 2008 ועד לפקיעתה שווי המניה היה 4-א אג' באופן שלא הכניס את האופציה לתוך הכסף. כאשר הנתבעים החלו להשקיע בחיפוש חדש, טוענים התובעים, קפץ ערך המניה פי 5, האופציה נכנסה לתוך הכסף ומימושה הפך לכלכלי. לאחר פקיעת האופציה ועם התחלת הקידוח, עלה שווי המניה ל- 25 אג' ואם זה היה מחירה טרם פקיעתה, ניתן היה לתובעים להרוויח 15 אג' בגין כל מניה. לטענת התובעים, מחיר המניה הנמוך לאורך חיי האופציה נבע מטיפול רשלני של הנתבעים. העובדה שאורך חיי האופציה מוגבל, דחיית פעולות והודעה על ביצוען לתקופה שלאחר האופציה, עלול להביא לכך שהאופציה תפקע ללא ערך.

עוד טוענים התובעים, כי מחיר האופציה כלל לא הושפע ממצב השוק בשנת 2008 ומחירה נשאר כשהיה.

טוענים התובעים, כי הנתבעים לא קיימו ישיבות דירקטוריון, לא התייעצו עם מומחים, לא קיבלו החלטות כנדרש.

9. הנתבעים טוענים, כי מדובר בתובעים מנוסים ובעלי ידע והבנה בשוק ההון רכשו את האופציה כאשר היה ידוע להם מועד פקיעתה ועתה, משהאופציה פקעה מבלי שנכנסה לתוך הכסף הם מבקשים שהנתבעים יהיו אחראים להשקעתם הספקולטיבית והמסוכנת.

טוענים הנתבעים, כי אין ממש בטענת התובעים, לפיה הנתבעים התרשלו בכך, שהפרו את התחייבות תשקיף נתבעת 1 כיוון שלא עמדו בלוחות הזמנים. לטענתה הנתבעים, התובעים לא הצביעו על התחייבות בתשקיף אשר הופרה. הנתבעים מפנים לעדות תובע 1 (ע '9 לפרוטוקול) כאשר נתבקש להצביע על המקום בתשקיף המורה על לו"ז לגבי הרישיונות ושיש לבצע את כל הקידוחים תוך שנתיים, ולאחר מספר דקות השיב שאינו מוצא זאת. הנתבעים הפנו גם לעדות תובע 2 (ע' 24 לפרוטוקול שורות 19-21) אשר השיב שהתצהיר אינו בידיו.

טוענים הנתבעים שהתשקיף לא קבע לוחות זמנים וכן קבע שהנתבעת אינה מחוייבת ללוחות זמנים המתוארים בו שהינם משוערים בלבד, מבוססים על אומדנים כלכליים שיכול ויהיה בהם סטיות ניכרות. (תקשיף ס' 7.6, 10.13, 10.14, 10.30.4., , 10.30.8, ).

לטענתם, גם על פי עדות התובע לוח הזמנים הנטען על ידו אינו בתשקיף אלא בזיכיונות שניתנו על ידי הממונה, וכיוון שהאחרון האריך אותם, אין מקום לטענות התובעים.

לטענת הנתבעים, העובדה שהמפקח, הממונה על ענייני הנפט ורשות ניירות ערך לא מצאו דופי בהתנהגות הנתבעים, תוקף הרישיונות הוארך ולא נפתחה כל חקירה נגד הנתבעת, למרות פניות התובעים אל הרשות לניירות ערך בעניין זה (נספחים 27-32 לתצהירי התובעים) בגין דופי בדיווחיה, אומרת דרשני.

10. לטענת הנתבעים, התובעים אשר מבססים את תביעתם על רשלנות הנתבעים, לא המציאו כל ראיה המצביעה על הרשלנות הנטענת ולא מפרטים מהם הפעולות שהיה על נתבעים לעשות כדי שלא יחויבו ברשלנות. הנתבעים מפנים לעדות התובעים בע' 9,12 במהלכה לא ידעו לפרט איזה מהפעולות בוצעו בהתאם לרישיונות, מהי הרשלנות בעוד שנתבע 3 בתצהירו פרט ארוכות (ס' 45 – 84) את פעולות נתבעת 1 בכל אחד מהרישיונות, ולא נחקר על כך.

טענת התובעים שמטרתם הייתה שיהיה די מסחר באופציות שיאפשר להם להיפטר מהאופציות לכשירצו בכך, כך הנתבעת, הינה שהנתבעים התרשלו בכך שכשלו מלגרום די מסחר באופציות שיאפשר לתובעים להיפטר מהן ולהרוויח רווח מהיר. אלא שהנתבעת מעולם לא התחייבה בתשקיף שיהיה מסחר באופיות והתבועים לא הוכיחו שהנתבעים התרשלו ולא הוכיחו שנגרם להם נזק כתוצאה מהרשלנות הנטענת על ידם.

11. הנתבעים מפנים לכך שגם מומחה התובעים העיד (ע' 45 לפרוטוקול) כי הסיבה המרכזית שהאופציות לא נכנסו לתוך הכסף נעוצה בהתמוטטוןת השווקים הפיננסים בכלל ושוק הנפט בפרט – בשנת 2008 ובקריסת מניות רוב התאגידים העוסקים בנפט ותנודות בשער החליפין של הדולר שהשפיעו על הכנסות והוצאות לפידות

משכך, טוענים הנתבעת, שאין ממש בטענת התובעים שדי בקידוח בכדי להזניק את מחיר האופציה ולהכניסה לתוך הכסף.

טוענת הנתבעת, כי מכיוון שהיום כבר ידוע שהקידוחים הינם חסרי כדאיות כלכלית כך שאם הנתבעת הייתה מבצעת את הקידוחים הדבר היה מסב לה הפסדים כבדים, כך שאין קשר בין הנזק לרשלנות הנטענת, כי גם ביצוע הקידוחים היה מסב נזק כבד.

טוענים הנתבעים, כי טענת הרשלנות מיוחסת להם, מאחר והנתבעת איבדה את רישיונות הקידוח, אך אין ממש בטענה זו, כיוון שכל עוד הוחזר הרישיון ובפרט בתוך תקופת האופציה ו/או הוחלף באחר, אין מדובר ברישיון שאבד.

טוענים הנתבעים, כי על פי עדות נתבע 3, הנתבעת פעלה באחריות ובזהירות תוך נקיטת זהירות מפני השקעות פזיזות ובעלות סיכון.

12. לעניין הנזק הנטען על ידי התובעים, טוענים הנתבעים, שהתובעים לא הצביעו על נזק שנגרם להם כתוצאה מהרשלנות הנטענת על ידם, באבדן הרישיונות, שכן הרישיונות כלל לא אבדו.

לרישיון לפיד, טוענים הנתבעים, כלל לא היה קיים במועד התשקיף, כיוון שפקע עוד קודם לכן והנתבעים לא הכחישו את דיווח הנתבעת, לפיו, לא הייתה קיימת מניעה לקבל רישיון דומה בעתיד.

נתבע 3 הצהיר שהנתבעת בחרה לזנוח את רישיון לפיד בגין חוסר כדאיות כלכלית. לשיטת הנתבעת, גם היום קידוח זה אינו כלכלי והטכנולוגיה בה הוא היה אמור להתבצע נכשלה.

לרישיון שרית, טוענים הנתבעים, שגם לדברי התובעים הוא הוארך עד 1.11.10 – התקופה המרבית ולאחר שהושקעו בו 10 מיליון ₪ הוא נמצא יבש.

לרישיון לוקסי, טוענים הנתבעים, כי גם לגביו מודים התובעים שהוא הוחלף ברישיון אירוס שהיה בתוקף עוד בעת הגשת התביעה ועד ליום 13.2.11 ובתשקיף צוין שאין ערובה שתינתן לגביו חזקה.

בתשקיף צוין מפורשות שאין וודאות למועדי הקידוחים ולא ניתן לספק תחזית לעלויות ולוחות זמנים ולכן, אין כל בסיס לטענת התבועים להסתמכות על התשקיף לעניין מועדי הקידוח.

דהיינו, טוענים הנתבעים שגם לשיטת התובעים, 2 מתוך 3 הקידוחים נמצאו יבשים, או חסרי כדאיות כלכלית ואילו הנתבעת הייתה מודעת לכך בתחילת תקופת האופציה, האופציה לעולם לא הייתה נכנסת לתוך הכסף. (עדות תובע 1 בע' 10 שורות 9-10 , ע' 6 שורה 8, ע' 11 שורות 18-21 לפרוטוקול).

13. לכן טוענים הנתבעים, באי המשך עבודות הקידוחים שהיו חסרי כדאיות כלכלית, מנעה הנתבעת הפסדים לציבור המשקיעים, אף רישיון לא אבד, הנתבעת לא התחייבה בתשקיף ללוחות זמנים ולא התחייבה לדאוג שיהיה מסחר באופציות למשקיעים.

מוסיפים הנתבעים לטענת התובעים ולפיה, התרשלו הנתבעים באי דיווח שיביא לסחירות האופציות, בלא קשר לשאלת הימצאות נפט וקיום דיווחים שליליים, כי תובע 1 הודה בחקירתו ששאלת קיום או אי קים דיווחים, כלל לא השפיע על מצב האופציה. (ע' 16 שורות 17 – 21 לפרוטוקול).

הנתבעים אף טוענים, כי התובעים לא עשו דבר למנוע ו/או למזער נזקיהם, שכן יכלו לממש את האופציות בחודש ינואר 2010 שאז היו גורפים רווח ניכר והימנעותם לממש את האופציות הנה, כך הנתבעים, בגדר אשם תורם.

14. נתבע 3 העיד, כי התובעים מבססים את טענותיהם, בין היתר, על תכניות העבודה והפרוספקטים שהינם בבחינת דברי הסבר להצעות חוק לגבי אופן ביצוע הקידוח מבחינת זויות הקידוח, סוג מכונת הקידוח, שכבת הקידוח ועוד. אלא שלטענתו, אלה מועדים מראש לעבור שינויים כדבר שבשגרה, כיוון שהבדיקות הראשוניות שנעשות מעל פני הקרקע לא מגלות את מה שעולה מביצוע הקידוח עצמו, כמו נתונים גיאופיזיים, גיאולוגיים וגיאוכימיים, שלא היו ידועים קודם לכן וכן, שינויים ופיתוחים שמשנים את תכנית העבודה המקורית, ושינוי כזה מצריך את אישורו המוקדם של הממונה.

טוען נתבע 3, כי הנתבעת אינה מחויבת למועדים בביצוע הקידוחים ופרטה את כל הסיכון בהשקעה אותה ביצעו התובעים [ס' 10.30, ס' 7.6 לתשקיף, ס' 10.13, 10.14, 10.30.4, 10.30.8] וכל אלה, לטענתו מפריכים את טענת ההתרשלות המיוחסת לנתבעים, בטענה שלא ביצעו את העבודה בקצב הראוי.

נתבע 3 העיד, כי מי שרושם את פרוטוקול הישיבות של הנתבעת הוא בדרך כלל מזכיר החברה או עו"ד שמלווה את הישיבות ואישר שבשנת 2010 הנתבעת לא מצאה נפט, בשנת 2007 באר חלץ 40 הפיקה נפט וגם ב-2010.

15. טוענים הנתבעים שגם אם היו מצליחים התובעם להוכיח את טענת הרשלנות, הרי שקיימת לנתבעים חזקת שיקול הדעת העסקי – כיוון שפעולת הדירקטורים בחברה הייתה תקינה, גם אם בטעות יסודה, כל עוד הם פעלו בתום לב ולא היו בניגוד עניינים בפעילותם.

התובעים טוענים, כי שאלת תום הלב של הדירקטורים, היא השאלה שעל בית המשפט לבחון, כאשר לטענתם, נתבע 3 פעל בחוסר תום לב ומצוי בניגוד עניינים. כך גם הנתבעים האחרים שפעלו על פי מדיניותו של נתבע 3. לטענת התובעים העיכוב בדיווח לגבי עיכוב מכונת הקידוח לקידוח אשדוד עד לקבלת ההתראה מהרשות לניירות ערך השפיע על המניה ועל האופציות התלויות בה.

בכל מקרה, כך הנתבעים, התובעים לא הוכיחו כל קשר סיבתי בין הרשלנות הנטענת לבין הנזק, מה עוד שכיום ברור וידוע שכל הרישיונות התגלו כיבשים או כלא כדאים כלכלית.

16. הנתבעים דוחים את טענת התבועים, לפיה הם הונו את ציבור המשקיעים, וטוענים שהרשות לניירות ערך לא דרשה מהנתבעת לתקן את דיווחיה גם לאחר פניית התובעים, ויתרה מכך, אף לשיטת התובעים "דיווחים ורודים" משרתים את המשקיעים (ס' 5 לחוות דעת מומחה התובעים ועדותו בע' 45 לפרוטוקול). בנוסף, התובעים קנו את האופציות טרם כל הדיווחים הנטענים על ידם והדיווחים לא הרעו את מצבם. (עדות תובע 1 ע' 16 שורות 17-21 לפרוטוקול).

ולטענת התובעים לאי הארכת האופציות, מפרטים הנתבעים, כי האופציות נקבעו מראש לשנתיים בלבד ולכן לא הייתה לתובעים זכות קנויה לדרוש את הארכתן, ולמרות זאת, הנתבעת פעלה להארכת האופציות וכונסה אסיפה טרם פקיעתן. למרות האינטרס הברור של הנתבעת להארכתן, הרי שבהתאם החלטת בית המשפט המחוזי והרשות לניירות ערך, נקבע שההחלטה לא אושרה ברוב הדרוש והתובעים, על פי עדותם היו מודעים להיעדר אפשרות להאריך את תקופת האופציות (סדרה 2) – נשוא תביעה זו.

17. מטעם התובעים הוגשה חוות דעת מומחה על ידי ד"ר מוסי רוזנבוים, דוקטורט בכלכלה, אשר נתן את חוות דעתו בסוגית יעילות שוק ההון וחשיבות זרימת המידע בו, השפעת עיכובים בהפצת מידע על תמחור נכסי הון, הסבר תיאורטי על כתבי אופציה וחישוב ערכם הכלכלי וחישוב שינוי בערך ההחזקות של בעלי הענין (הנתבעים) בתיק זה עקב מימוש או אי מימוש של כתבי אופציה.

המומחה סקר בחוות דעתו את יעילות השוק וזרימת המידע ובמסגרת זו קבע, שהקצאה יעילה של מקור הוני הינה שההון יופנה ליחידות ביקוש שיודעות לעשות בו רווחיות גבוהה ביותר.

היעילות הינה יעילות תפעול לגבי סחירות, יעילות כלכלית כאשר תמחור נכון הוא תנאי הכרחי להקצאה יעילה, יעילות המידע שהוא המידה בה משקף מחיר נייר הערך את המידע שקיים לגביו.

עוד קבע המומחה, שעיכוב בדיווח על אירוע משמעותי מונע תגובה של המשקיעים במניה למידע החדש, מה שמקטין את היקף המסחר בה ואת גילום הערך הנובע מהאירוע במחיר המניה.

כאשר חברה מפרסמת הודעה טובה, מחיר המניה עולה והודעה רעה מורידה את ערכה.

האופציה מורכבת ממספר משתנים כגון: מחיר נכס הבסיס ותנודתיותו ואורך חייה מוגבל.

מחיר מניה מגיב למידע חדש בהתאם להודעה רעה או טובה ומשתנה בהתאם וכך גם ערכו של כתב האופציה, אך לנושא תמחור ערך האופציה יש חשיבות לתנודתיות ערך המניה כתלות בתכיפות זרימת המידע. הודעות רעות וטובות של החברה משנות את ערך המניה ומגבירות את התנודתיות, סטיית התקן, בערכה.

מאחר וערך האופציה תלוי בסטיית התקן של המניה, עליית התנודתיות בה מביאה לעליה בערך האופציות הרשומות על המניה. משך חיי האופציה מוגבל ולכן דחיית פעילות והודעות על ביצוע פעילות לתקופה שלאחר פקיעתה, עשוי לגרום למצב בו האופציה תפקע ללא כל ערך.

18. המומחה קבע, כי למחזיק אופציה 4 חלופות:

למכור אותה לפני המימוש במהלך מסחר רגיל בבורסה, לממש אותה ולהחזיק את המניה, לממש אותה ולמכור את המניה, לתת לה לפקוע ללא תמורה.

לגרסתו, למחזיק כתב אופציה כמשקיע, מימושו אינו כדאי כשמחיר המניה נמוך ממחיר המימוש אלא רק כשהוא גבוה. עוד מסביר הוא, כי כאשר בעל אופצית רכש מממש אותה, כותב האופציה צריך למסור לידיו מניה קיימת, אך מימוש כתב אופציה כרוך בהנפקת מניות חדשות ומספר המניות גדל, כך שהחזקת כל אחד מבעלי המניות הקיימים קטנה, מה שנקרא דילול.

כאשר כתב האופציה ממומש, מקבלת החברה תזרים מזומן בגובה מחיר המימוש, מה שאינו קורה בעת מימוש אופציה רגילה. לדילול חשיבות בהערכת שווי כתב אופציה, כי עצם המימוש מביא להגדלת מספר המניות ומוריד את ערך המניה.

בענייננו, בחן המומחה את מימוש כתבי האופציה סדרה 2 על מחזיקי המניות בחברה, ובחן מספר תרחישים אפשריים ביום המימוש.

המומחה השיב בחקירתו, כי לא חישב את הנזק שנגרם לתובעים – (ע' 43 שורות 14-22 לפרוטוקול) , אלא מסקנתו היא סקירה על תיאוריית השוק היעיל והקשר בין מחירי ניי"ע לבין המידע.

המומחה לא מכיר את הדיווחים של הנתבעת ולא בדק אותם אך קבע שמחירי ניי"ע משקפים מידע קיים וכאשר זורם מידע חדש לשוק, מחירי נייה"ע מגיבים לו. עוד על פי עדותו, הוא לא ייחס כל פעולה אקטיבית ו/או כוונה לאיש מהנתבעים ולא יודע את מכלול השיקולים אך מחירי ניירות הערך נגזרים מהמידע שקיים לגביהם, ככל שהמידע טוב הם עולים וככל שהוא רע, הם יורדים. התנודתיות היא אחד הגורמים לעליית ערך האופציה. דהיינו, ערך האופציה יגדל ככל שהתנודתיות תהיה גדולה יותר.

19. מטעם הנתבעים העיד מר גנגור, בעל מינימרקט ברמת אביב, בסמוך למשרדי הנתבעת, אשר מכיר את נתבע 3 והשקיע באופציות של נפט, כולל כל האופציות של הנתבעת. לגרסתו, הוא קונה ומוכר אופציות באמצעות האינטרנט. הרכישות שלו הסתכמו במאות אלפי שקלים והפסיד 200,000 ₪ כי האופציה נמחקה. לגרסתו, במסחר בנפט לא נשארים עם הכל עד הסוף אלא קונים ומוכרים. העד השתתף בכל הפגישות של המשקיעים אשר ביקשו לתבוע את הנתבעת, אך עוה"ד אליהם פנו אמרו להם שאין עילת תביעה וכי הנתבעת צודקת.

20. מהעדויות והראיות אשר הובאו בפני שוכנעתי שיש לקבל את גרסת נתבעים ולדחות את התביעה.

להשקיף פרט את גורמי הסיכון שבהשקעה בניי"ע המוצעים בו עד כדי סיכון כל כספי המשקיעים בתוך תקופה קצרה, וכן שעל הרוכש לשקול בקפידה את גורמי הסיכון ושקידוחי נפט כרוכים בהוצאות כספיות גבוהות.

הנתבעים לא הוכיחו את הרשלנות הנטענת של הנתבעים.

לעניין רשיונות הקידוח, לא הוכיחו הנתבעים את טענתם לפיה, ברגע שנלקח מהנתבעת רישיון קידוח שרית, אין משמעות לעובדה שהוא הושב לה לאחר מכן. כפי שלטענתם עם לקיחתו ערך המניה יורד, הרי עם השבתו הוא אמור לעלות.

שוכנעתי, שברישיון שרית הנתבעת פעלה בתאום עם הממונה ובסיוע מומחים, והרישיון אף הוארך על ידי הממונה פעמיים. אם, כטענת התובעים, הנתבעת לא הייתה פועל כראוי, הרי שהממונה לא היה מאריך את הרישיון. אלא שהקידוח נמצא יבש וההשקעה ירדה לטימיון.

הגם שעצם הקידוח יכול ויעלה את ערך המנייה, הרי רק תגלית נפט עצמה מכניסה את האופציה לתוך הכסף. התובעים לא הוכיחו שהנתבעים התרשלו באי התחלות הקידוחים במועדים קודמים לביצועם בפועל.

אני מקבלת את הסבר הנתבעים באשר למכונת הסופר 7/11 היחידה בארץ שפעלה בחו"ל וכי קבלנים בחו"ל לא הסכימו לעבוד בארץ לאור עלויות השינוע המאוד גבוהות.

המכונה הגיעה לארץ והחלה לעבוד בקידוח בחודש יולי 2010. לאחר שהושקעו בו 10 מיליון ₪, ארעו תקלות והקידוח לבסוף נמצא יבש.

לעניין זה, מפרט התשקיך (ס' 10.30.2) שהנתבעת תלויה בקשבלנים, בציוד, בשרות מקצועי, שלעיתים יש להזמינם מחו"ל ולכן, בין היתר, לא התחייבה למועדים.

21. באשר לרישיון לוקסי, תובע 1 העיד שאינו חולק על חוו"ד הגאולוגים שקבעו את עבודתה המקצועית של הנתבעת. איני מוצאת שהנתבעת התרשלה בהודעה. התראה שיילקח ממנה הזיכיון, ככל שלא תעמוד בתנאים, שכן ככל שלא הייתה מתפרסמת התראת הממונה, היה נטען כלפיה למצג שווא. בתשקיף נקבע שאין ערובה כלל שלרישיון לוקסי תינתן חזקה, ולמרות טענת הנתבעת שנתמכה במומחים שיש כדאיות באותו קידוח, קבע המומחה שאין כדאיות כזו ולא האריך את תוקף הרישיון, כך שאין בעובדה שהקידוח אינו כדאי, כל התרשלות של הנתבעת.

22. התובעים לא הוכיחו שהנתבעת לא עמדה בתכניות העבודה שנקבעו ברישיון לפיד ואף לא הוכיחו שהתראת הממונה נבעה מרשלנות הנתבעת. (עדות תובע 1 ע' 9 לפרוטוקול ועדות תובע 2 בע' 2 לפרוטוקול).

אני מקבלת את הסבר נתבע 3 שברישיון לפיד, כדי לא להזיק לסביבה נוסתה שיטה חדשנית, שבדיעבד הסתבר שאינה ישימה, ולכן החזקת רישיון לפיד אינה כלכלית והנתבעת ויתרה עליו משיקול עסקי, כאשר לדבריו, שלא נסתרו, אין מניעה לקבל רישיון דומה בעתיד.

ולטענת התבועים, לפיה הנתבעת דיווחה פעמיים, אודות התראת הממונה בעניין עמידתה בתנאי תכנית העבודה, אני מקבלת את טענת הנתבעים, שהתשקיף קבע (ס' 10.16 , 10.25.2, 10.12.3.7.) שהוא ניתן לגילוי נפט והפצת פצלי שמן , אותם שקלה הנתבעת להפיק בשיטה חדשנית וניסיונית, ובדיעבד הגיעה הנתבעת למסקנה שהחזקת הרישיון אינה כדאית מבחינה כלכלית, ואין כל מניעה לקבל רישיון דומה בעתיד.

בנוסף, בתשקיף פורט (ס' 10.12.3.8, 10.13.3.) שההיתר ללפיד פקע, במועד פרסום השתקיף, ואין וודאות אם כלל יתקבל ולכן, עד לקבלתו, הנתבעת לא לחדש את הניסוי.

נתבע 3 הצהיר (ס' 6-7 לתצהיר) שהראייה לכך שהנתבעת פעלה באופןו תקין, הינה העובדה ש"שומרי הסף" לא תמכו בטענות התובעים. המפקח האמון על שמירת זכויות בעלי היחידות לא התריע, כיוון שלא מצא דופי בפעולת הנתבעת, הממונה האמון על תקינות פעולת הנתבעת, לא ביטל את הרישיונות והאריך את תוקף חלק מהם, והרשות לניירות ערך, האמונה על שמירת אינטרס של ציבור המשקיעים, לא פתחה בחקירה לגבי דיווחי הנתבעת.

23. שוכנעתי מגרסת הנתבעים שהתשקיף לא קבע מועדים ו/או לוח זמנים. סעיף 7.6 וסעיף 10.13 ו-10.14 ו-10.30.4 לתשקיף פרט, כי העלויות ולוחות הזמנים הינם משוערים ונקבעו על פי אומדן כלכלי ויכול שיהיה בהם סטיות, תכנית העבודה, העלויות ולוחות הזמנית משתנות לאור המידע הבלתי ודאי והאינפורמציה החלקית עליהן מבוסס המחקר.

בסעיף 10.30.8 לתשקיף נקבע, כי תוקף זכויות הנפט מותנה בהתחייבויות ומועדים ובמקרה של אי מילוי תנאים, ניתן לבטל את זכות הנפט, לרשויות שיקול דעת להאריך תוקף של זכות נפט ולסרב להאריכה או לצמצם אותה, אין מחויבות של הנתבעת לפעול להארכת רשיון לפיד (סעיף 7 ו-10 לתשקיף). בתשקיף פורט (סעיף 12.12.3.7), אין וודאות ליכולת לכדאיות המסחרית להפקת גז או נפט בשיטה הנבדקת. מדובר בניסוי שלא ניתן להעריך את הצלחתו.

בתשקיף אין כל התחייבות של הנתבעת שיהיה מסחר באופציות.

24. שוכנעתי מגרסת הנתבעים ולפיה, טענת התובעים מתבססת, בין היתר, על תכניות העבודה והפרוספקטים שהינם בבחינת דברי הסבר להצעות חוק, לגבי אופן ביצוע הקידוח מבחינת זויות הקידוח, סוג מכונת הקידוח, שכבת הקידוח ועוד. אלה מועדים מראש לעבור שינויים כדבר שבשגרה, מאחר שהבדיקות הראשוניות שנעשות מעל פני הקרקע לא מגלות את מה שעולה מביצוע הקידוח עצמו, כמו נתונים גיאופיזיים, גיאולוגיים וגיאוכימיים, שלא היו ידועים קודם לכן וכן, שינויים ופיתוחים שמשנים את תכנית העבודה המקורית, ושינוי כזה מצריך את אישורו המוקדם של הממונה.

25. בסופו של יום, אין חולק כי רישיון שרית נמצא יבש, עתידו של רישיון לוקסי לא ברור ורישון לפיד נמצא חסר כדאיות כלכלית. זאת, כאשר ס' 10.30.6 לתשקיף פרט את הכדאיות הכלכלית של התגלית.

מכיוון שרק תגלית נפט הייתה מכניסה את האופציה לתוך הכסף ולא די בקידוח, ומכיוון שלא הייתה כל תגלית באף אחד מהקידוחים עד היום, הרי שבכל מקרה האופציה לא הייתה נכנסת לתוך הכסף.

אני מקבלת את טענת הנתבעים, לפיה, באי המשך עבודות הקידוחים שהיו חסרי כדאיות כלכלית, מנעה הנתבעת הפסדים לציבור המשקיעים, אף רישיון לא אבד, הנתבעת לא התחייבה בתשקיף ללוחות זמנים ולא התחייבה לדאוג שיהיה מסחר באופציות למשקיעים.

26. הנתבעים לא התרשלו הנתבעים באי דיווח שיביא לסחירות האופציות, בלא קשר לשאלת הימצאות נפט וקיום דיווחים שליליים. תובע 1 הודה בחקירתו ששאלת קיום או אי קים דיווחים, כלל לא השפיע על מצב האופציה. (ע' 16 שורות 17 – 21

27. לעניין האסיפה הכללית, אין חולק שבית המשפט המחוזי קבע שיש לכנס 3 אסיפות: של בעלי כתבי אופציה, של בעלי יחידות השתתפות שאינם מחזיקים בכתבי אופציה ושל בעלי יחידות השתתפות שכן מחזיקים בכתבי אופציה. אין גם חוק שההחלטה להארכת כתבי אופציה לא התקבלה ברוב הדרוש. גם הצורך בקיום 3 אסיפות פורט בתשקיף (ס' 10.24). ומכיוון שאורך חיי האופציה נקבע מראש, אין לתובעים על מה להלין בעניין זה.

ולבסוף יש לקבל גם את טענת הנתבעים, הנתמכת בעדות מומחה התובעים, שבשנת 2008 הייתה

הקריסה כלכלית עולמית, שנבעה מהשפל בשוק הנפט העולמי, ואין קשר בין המעשים והמחדלים הנטענים על ידי התובעים ושלא הוכחו, הרי שהתובעים, שהשקיעו את כספם בהשקעות מסוכנות ביותר, עד כדי סיכון לאבדן מלוא כספם, כך על פי התשקיף, אין לתובעים להלין, אלא על עצמם.

מומחה התובעים העיד:

הנתבע 3 טוען שהסיבה שהאופציות לא נכנסו לתוך הכסף, זה שלא נמצא נפט מאחר והיה משבר עולמי. הסיבה הזו נראית לך אפשרית?

ת. כן, בוודאי אבל כל בר דעת יודע את זה. אם יש נפט זה שווה מיליונים ואם אין אז שווה אפס.

ש. למשקיעים קיימים יש אינטרס שמידע שלילי לא יפורסם, נכון?

ת. כן, נכון. אבל תלוי בהרכב סך הנכסים. זאת אומרת, מה זה משקיע קיים? יש אופציות, אין אופציות.... אם יש לי נכס לא ארצה שיהיה לי ידיעות רעות אבל יכול להיות שאני מרוויח מעיכוב ידיעות. (ע' 45 שורות 15-23 לפרוטוקול).

28. מהמפורט באריכות בפסק דיני זה עולה, כי התובעים לא הוכיחו ולו אחת מטענות התביעה.

אני דוחה את התביעה.

התובעים, ביחד ולחוד, ישלמו לנתבעים, ביחד ולחוד, הוצאות שכר טרחה בסך 30,000 ₪.

ניתן היום, ח' חשון תשע"ג, 24 אוקטובר 2012, בהעדר הצדדים.