התובעת הגישה בקשה למחיקת התביעה בלא צו להוצאות.

בהתאם לתקנה 154 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, רשאית תובעת לבקש להפסיק תביעה, אך לבית המשפט שיקול דעת באם להיעתר לבקשה. בית המשפט יסרב להפסקת תובענה באם יהיה בה כדי לשלול מנתבעת יתרון של ממש אשר רכשה תוך כדי ההתדיינות או שהיא ביטוי לשימוש לרעה בהליכי בית משפט. מאידך, בית המשפט איננו מוסמך להורות על דחיית התביעה במצב זה, אלא רק על מחיקת התביעה בתנאים שיקבעו או המשך בירורה.

במסגרת בקשה זו, עותרת התובעת למחיקת התביעה בטענה שהמצהיר מטעמה לא יתייצב לדיון. בתגובתה, אין הנתבעת טוענת כלל כי יש לה יתרון דיוני המצדיק את דחיית הבקשה ואף איננה עומדת על בירור התביעה. הנתבעת עותרת לדחיית התביעה, מן הסתם בכדי למנוע הגשתה שנית, אך זאת ניתן להבטיח גם באמצעות קביעת תנאים לחידושה.

כל שטוענת לו הנתבעת הוא לעניין הוצאותיה. בעניין זה הדין עם הנתבעת, שכן בקשה זו מוגשת רק בשלב מתקדם של התביעה, ערב דיון ההוכחות, לאחר שהוגשה התנגדות, התקיים דיון והוגשו בקשות ותצהירים. כנגד זאת, יש לזכור שטענות הצדדים לא הוכרעו, כי ישיבת הוכחות לא התקיימה וכן יש לזכור את האינטרס הציבורי של עידוד בעלי דין לחזור בהם מתביעה. השתת הוצאות גבוהות איננה מתיישבת עם אינטרס זה.

נוכח כל זאת, אני מורה כדלהלן:

התביעה נמחקת והדיון הקבוע ליום 22.11.12 - מבוטל.

התובעת תישא בהוצאות הנתבעת בסך של 5,000 ש"ח.

היה והתובעת תבקש להגיש התביעה בשנית כנגד הנתבעת, כי אז תישא התובעת בהוצאות הנתבעת בסך של 5,000 ש"ח נוספים אשר תשלומים יהווה תנאי להגשת התביעה בשנית.

המזכירות תעביר לב"כ הנתבעת סך של 5,000 ש"ח מהכספים המופקדים בקופת בית המשפט. יתרת הכספים המופקדים תועבר למנהל המיוחד של התובעת, עו"ד אביב פריצקי.

ניתן היום, ו' כסלו תשע"ג, 20 נובמבר 2012, בהעדר הצדדים.