1. בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן נגד המבקש בהעדר הגנה ביום 24/1/11, על פיו חוייב לשלם למשיב סכום של 60,906 ₪, בצירוף שכ"ט עו"ד והוצאות משפט. כן בפני תגובת המשיב, המתנגד לבקשה.

2. לטענת המבקש, אמנם קיבל לידיו את כתב התביעה, אך סמך על נתבע מס' 2 שיטפל בעניין, ואף כאשר פנה לעו"ד בעניין זה, נאמר לו, כי מאחר וחדל להיות בעל מניות בחברה (הנתבעת מס' 1) הרי שאין לו קשר לחוב והוא אינו ערב לחוב החברה בבנק. עוד טוען המבקש, כי ביום 6/9/08 העביר את כל מניותיו לנתבע מס' 2 והפסיק כל פעילות בחברה. לטענתו, הנתבע מס' 2 העביר את המסמכים לבנק, על מנת לבטל את הערבות של המבקש. המבקש צירף לתצהירו פרוטוקול המעיד על העברת המניות. כן צורף תצהיר של הנתבע מס' 2, אשר מצהיר כי ניהל את התיק בעצמו כחייב עיקרי, ואילו שמו של המבקש לא הוזכר אף פעם. אף לטענתו, עו"ד הודיע לו, כי מאחר והמבקש חדל להיות בעל מניות בחברה, הרי שהתביעה נגדו נמחקת.

3. לטענת המשיב, אין מקום לביטול פסק הדין, כאשר הבקשה מוגשת שנה וחצי לאחר שניתן, כאשר המבקש מודה בפה מלא בקבלת כתב התביעה, ואינו מעלה טענת הגנה לגוף העניין. לטענת המשיב, כתב הערבות נחתם ע"י המבקש ביום 20/8/08, בעודו משמש כבעל מניות בחברה, ועל כן אין למבקש כל הגנה מפני התביעה.

4. כידוע, פסק דין שניתן במעמד צד אחד ניתן לביטול על פי שתי עילות: ביטול מתוך חובת הצדק, מקום שמתברר כי נפל פגם במתן פסק הדין, וביטול על פי שיקול דעת בית המשפט.

כאשר מתברר כי פסק הדין ניתן על יסוד המצאה פגומה, הרי שהוא פגום, ושומה על ביה"ש לבטלו, מתוך חובת הצדק, אף מבלי לבחון משקלן של טענות המבקש וסיכויי הצלחתו (ע"א 64/53 כהן נ' יצחקי, פ"ד ח 395, 397).

ככל שלא נפל פגם במתן פסק הדין, אפשר שיבוטל פסק הדין על פי שיקול דעת ביהמ"ש, כאשר לביהמ"ש נתון שיקול דעת רחב בעניין זה. על ביהמ"ש לבחון, ראשית, מהי סיבת המחדל שבעטיו לא הוגש כתב הגנה במועד, ושנית – אם יש בפי המבקש טענת הגנה, הראויה להישמע, ואם ביטול פסק הדין עשוי להניב למבקש תועלת.

אשר לסיבת המחדל, הרי שאם מתברר כי אי הגשת כתב ההגנה, או אי ההתייצבות לדיון, נבעו מאי הבנה, או אפילו מתוך רשלנות מסוימת מצד המבקש, ואין מדובר בהבעת זלזול מופגן בביהמ"ש, הרי שביהמ"ש יטה לקבל את בקשת הביטול, ולברר את טענות המבקש לגופן (ע"א 32/83 ויולט אפל נ' דוד קפח, פ"ד לז(3) 431, 438). מחדליו הדיוניים של המבקש יבואו על תיקונם באמצעות פסיקת הוצאות לטובת הצד שכנגד, תוך שביהמ"ש יעדיף להגשים את תכלית ההליך השיפוטי, ולא לשלול מצד להליך את זכות הגישה לערכאות, שהינה זכות יסוד (רע"א 1958/00 אריה נדב נ' סלון מרכזי למכונות כביסה וטלויזיה בבית אל על, פ"ד נה(5) 43, 47-48).

אולם עיקר המשקל יינתן לשאלה השנייה, קרי – סיכויי ההצלחה של המבקש בהליך המשפטי. מי שמבקש ביטולו של פסק דין שניתן נגדו בהעדר הגנה אינו נדרש להוכיח את טענותיו בשלב זה, ודי אם יראה, כי יש בפיו הגנה אפשרית (ע"א 32/83 הנ"ל, 438).

5. במקרה הנוכחי, אין מדובר בבקשה לביטול מתוך חובת הצדק, שכן אין חולק, כי כתב התביעה הומצא לידי המבקש כדין. עסקינן, איפוא, בבקשה לביטול על פי שיקול דעת בית המשפט.

קשה למצוא בין טענות המבקש את הסיבה לאי הגשת כתב הגנה. הטענה, כי סבר שמאחר ומניותיו הועברו לנתבע מס' 2, התביעה נגדו נמחקת, אינה יכולה להתקבל. התביעה הוגשה למעלה משנה אחרי העברת המניות, וקשה לקבל את הטענה, כי המבקש באמת ובתמים סבר, שעצם העברת המניות כשנה קודם לכן מביאה למחיקה אוטומטית של התביעה.

אף לגופו של עניין, טענת ההגנה שמבקש המבקש להעלות מפני התביעה נראית דחוקה מאוד. אמנם, הוצג מסמך המעיד לכאורה על העברת המניות מהמבקש לנתבע מס' 2 זמן רב לפני הגשת תביעה זו, אלא שהטענה כי הערבות בבנק אכן בוטלה בעקבות העברת המניות נטענה בחצי פה. בעוד המבקש מציין בתצהירו כי הנתבע מס' 2 העביר את המסמכים בעניין העברת המניות לבנק על מנת לבטל את הערבות, בתצהירו של הנתבע מס' 2 דבר זה לא נאמר כלל. אין, איפוא, טענה עובדתית, לפיה ערבותו של המבקש כלפי הבנק אכן בוטלה עם העברת המניות או בסמוך לכך.

6. למרות האמור לעיל, ואף אם היה מקום לדחות את הבקשה, הרי שבשל מעמדה של זכות הגישה לערכאות כזכות יסוד, לא אדחה את הבקשה, לאור הטענה העולה מהבקשה, כי למעשה חדל המבקש לשמש כבעל מניות בחברה החייבת זמן רב לפני הגשת התביעה, ולכאורה גם זמן רב לפני היווצרות החוב, אשר הנתבע מס' 2 נטל על עצמו. תחת זאת, יבוטל פסק הדין בכפוף לתשלום הוצאות משמעותיות, אשר ייקבעו תוך התחשבות בפרק הזמן הארוך שחלף מאז המצאת כתב התביעה לידי המבקש, וחוסר מעש מצידו לאורך כל התקופה, כאשר במקביל המשיב שוקד על גביית החוב בהליכי הוצל"פ. בד בבד, תינתן החלטה באשר למתן רשות להתגונן, בהתאם לתקנה 214(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

יצויין, כי לא בנקל יותנה ביטול פסק דין בתשלום הוצאות בפועל, והדבר ייעשה בנסיבות מיוחדות וחריגות המצדיקות זאת (רע"א 4838/12 מורדוב ואח' נ' טייב – פורסם ב"נבו"). סבורני, כי הנסיבות המתוארות לעיל, כאשר פסק הדין בהעדר הגנה ניתן למרות המצאה כדין; חוסר המעש מצד הנתבע נמשך מאז קבלת כתב התביעה ועד לנקיטת הליכי ההוצאה לפועל (כשלטענתו, פסק הדין לא נתקבל אצלו מעולם) ובמשך כשנה וחצי; והטענות לגוף העניין נראות דחוקות, כאמור לעיל; מחייבות כי ביטול פסק הדין ייעשה רק בכפוף לתשלום ההוצאות בפועל.

לאור האמור:

א. בכפוף לתשלום הוצאות בסך 5,000 ₪, ישירות לידי ב"כ המשיב, תוך 30 יום מקבלת החלטה זו – יבוטל פסק הדין.

ב. ככל שיבוטל פסק הדין לאחר תשלום ההוצאות כאמור, תינתן למבקש רשות להתגונן בכפוף להפקדת סך 10,000 ₪ בקופת בית המשפט, תוך 30 יום לאחר תשלום ההוצאות. בהעדר הפקדה, יהיה המשיב זכאי לשוב וליטול פסק דין לזכותו.

עם ביצוע התשלום כאמור בסעיף א' לעיל, ימסור המבקש הודעה על כך לבית המשפט.

המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, כ"ד תשרי תשע"ג, 10 אוקטובר 2012, בהעדר הצדדים.