ע"י עו"ד ערן טרייסטר

לאחר עיון בבקשה לביטול פסק הדין שניתן כנגד התובעים בהעדר התייצבות ועיון בתגובה (התובעים לא הגישו תשובה למרות שאפשרתי זאת), החלטתי לבטל את פסק הדין, אולם תוך חיוב התובעים בהוצאות הישיבה והבקשה.

בדיון של יום 1.4.12 הוריתי לבאת כוח התובעים להודיע תוך מספר ימים את עמדת התובעים לגבי תיקון הליקויים על ידי הנתבעת. הודעה כאמור לא הוגשה, תוך הפרת החלטתי וגם לא ניתן כל הסבר למחדל זה. נוכח שתיקת התובעים כאמור, קבעתי בהחלטתי מיום 8.4.12 מועדים להגשת תצהירי עדות וכן מועד לקדם משפט. התובעים לא הגישו תצהירים, תוך הפרת החלטתי, ולא נתנו כל הסבר לכך. התובעים גם לא התייצבו לקדם המשפט. בנסיבות העניין, מחקתי את התביעה וחייבתי את התובעים בהוצאות המשפט.

כעת, בבקשתם לבטל את פסק דין, נטען כי אי ההתייצבות נבעה מטעות ברישום מועד הדיון ביומן, אולם לא ניתן כל הסבר להפרת שתי ההחלטות הנזכרות לעיל. נראה, אם כן, מהתנהלות התובעים, כי החלטות בית המשפט הנם בגדר המלצות עבורם ולא בגדר חובה שיש למלא. אם התנהלות כאמור אינה בבחינת זלזול בהליך המשפטי, איני יודע זלזול מה הוא.

החלטתי לבטל את פסק הדין, מושתתת, אפוא, אך ורק על סיכויי התביעה. עם זאת, בנסיבות עניין, יש לחייב את התובעים בהוצאות הבקשה והדיון, גם אם אי ההתייצבות נבעה מטעות ברישום ביומן, עובדה שגם התובעים עצמם מכירים בה כנראה (ראה ס' 6 לבקשה). זאת ועוד: על רקע המחדל של אי הגשת התצהירים ואי התייחסות לעניין זה עד היום, פשיטא כי יש מקום לחייב את התובעים בהוצאות ולו בשל כך בלבד וללא קשר לאי ההתייצבות. בנסיבות העניין, יש להתאים את ההוצאות לכל המחדלים של התובעים ולהתנהלות הבלתי ראויה שלהם, כמו גם להתנות את ביטול פסק הדין בתשלום ההוצאות בפועל.

פסק הדין יבוטל, אפוא, בכפוף לתשלום הוצאות בגין הבקשה, הדיון והמחדלים הדיוניים האחרים שנזכרו לעיל, בסכום כולל של 5,000 ₪, שניתן לשלם אותן, תוך 30 יום מהמצאת החלטתי זו לידי ב"כ התובעים. פסק הדין נותר על כנו בשלב זה וכך יהא אם לא ישולמו ההוצאות עד למועד הנ"ל. ישולמו ההוצאות, יבוטל פסק הדין ובית המשפט ייתן הוראות להמשך ניהול ההליך.

ניתנה היום, י"ט חשון תשע"ג, 04 נובמבר 2012, בלשכתי.