1. בקשה זו הונחה על שולחני למתן החלטה בה עם פרישת כב' השופטת דודקביץ.

2. עיון בתיק מלמד כי התובענה הוגשה עוד לפני כ-6 שנים בשנת 2009 (!) ולאחר שכלל הצדדים השלימו הגשת כתבי טענותיהם, חוות דעת רפואיות, מיצו הליך גישור והחלו בהגשת תצהירים, עתר התובע, ימים ספורים לפני הדיון המסכם שנקבע, לתיקון כתב תביעתו ולצירוף חוו"ד ופרטי נזק חדשים, וזאת למרות שהצורך בתיקון כתב התביעה היה ידוע לו עוד כשנה קודם אותו מועד.

3. בנסיבות אלה, קבעה כב' השופטת דודקביץ, כי קבלת בקשת התובע תחזיר את הגלגל לאחור, תדרוש תיקון כתבי טענות כמו גם בדיקת התובע מחדש, והקפאת המשך הטיפול בתביעה. למרות זאת, נעתרה לבקשה ואולם התנתה אותה בתשלום הוצאות בסך 2,000 ש"ח לכל אחד מהמשיבים, תוך הפסקת ההליכים עד להשלמת התיקון המבוקש, בדיקת התובע והשלמת התצהירים.

4. בקשת התובע לשינוי ההחלטה נדחתה בהחלטת כב' השופטת דודקביץ מיום 24.10.13 ומשלא נעשה דבר, הופסקו אכן ההליכים בתיק בהחלטתה מיום 22.12.13.

5. מאז לא שולם הסכום, לא תוקנו כתבי הטענות ולא נעשה למעשה דבר. עתה, בחלוף כשנה וחצי מההחלטות הנ"ל, פונה התובע שנית לתיקון כתב תביעתו והמשך הטיפול בתיק, בלא שביצע את הנדרש בהחלטה המקורית ותוך שממשיך לעמוד למעשה על בקשתו לתיקון כתב התביעה על כל המשתמע מכך.

6. אינני משמש כידוע ערכאת ערעור על החלטות השופטת דודקביץ. התובע אף לא מצא לנכון לנקוט, במועד ובכלל, בדרך החליפית שעמדה לו לתקיפת ההחלטות. בנסיבות אלה אין לקבל בקשתו.

7. גם לגופו של עניין ועם כל ההבנה למצבו, לא נראה לי כי יש להיעתר לבקשה ודעתי היא כי התובע אינו יכול לאחוז במקל משני קצותיו - עמידה על זכותו לשינוי התביעה ולהגדלת ההוצאות הרבות שנגרמות לצדדים עקב כך מחד (כשעיון בתיק מלמד ומבלי שתשתמע כמובן כל קביעת עמדה, הרי שלפחות חלק מהצדדים סבורים שהתביעה בכלל נבלעת ולא ניתן יהיה להיפרע מהוצאות אלה), ומאידך, אי נשיאה בהן, אף לא בסכום הסמלי שהושת עליו.

8. בנסיבות אלה לא מצאתי להיעתר לבקשה והיא נדחית.

ניתנה היום, א' סיוון תשע"ה, 19 מאי 2015, בהעדר הצדדים.