<#2#>

נוכחים: מטעם המאשימה: עו"ד אמנו ועו"ד גילאור

מטעם הנאשמים : נאשם 2 בעצמו וע"י ב"כ עו"ד שלמה עובדיה מטעם הסניגוריה הציבורית

פרוטוקול

גזר דין

רקע

1. כנגד הנאשמים – חברה פרטית שעיקר עיסוקה בממכר בשר (להלן: "הנאשמת") ומנהלה הפעיל (להלן: "הנאשם") – הוגש כתב אישום המייחס להם עבירות לפי פקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961.

2. בהתאם לאמור בכתב האישום בו הודו, הורשעו הנאשמים בביצוע 3 עבירות של אי הגשת דו"ח במועד, לאחר שלא הגישו במועדם את הדו"חות בגין הכנסות הנאשמת לשנים 2005-2007.

3. במקביל ביקש הנאשם לצרף תיק נוסף שעניינו דומה (ת"פ 33050-11-12, שלום-נצרת), ולאחר שנתקבלה בקשתו הודה כי הוא והנאשמת שם (חברה נוספת שעיסוקה בממכר בשר) לא הגישו דו"חות אודות הכנסות הנאשמת הנ"ל בשנים 2007-2010 (4 עבירות), וכי הנאשם לא הגיש דו"חות אודותיו הכנסותיו האישיות בשנים 2008-2010 (3 עבירות).

טיעוני הצדדים

4. ב"כ המאשימה הדגישה בטיעוניה את החומרה הנודעת לעבירות שבנדון, בשים לב לעובדה כי גביית המס מושתת על דיווח אמין ושוטף, בלעדיו נמנעת מפקיד השומה היכולת לשום את מס הנישום כנדרש. עוד ציינה את שתי הרשעותיו הקודמות של הנאשם (הגם שלא בעבירות מס), ואת מחזורי העסקאות הגבוהים של שתי הנאשמות במרבית השנים הרלוונטיות (ובסך הכל של כ-8.5 מיליון ₪). עם זאת ובשל הסרת המחדלים במלואם והעובדה כי שתי הנאשמות אינן פעילות עוד, ציינה כי ניתן להסתפק בעניינן בקנסות, ובעניינו של הנאשם בעונש של מאסר מותנה הנע בין חודשיים לשמונה חודשים לכל דו"ח וקנס בסך 8,500 לכל דו"ח.

5. הסנגור ביקש אף הוא להסתפק בענישה הצופה פני עתיד, ובצידה קנס התואם את מצבו הכלכלי הקשה של הנאשם, קרי שלא יעלה על 200 ₪ לחודש לאחר פריסתו.

בפתח דבריו ביקש הסנגור להדגיש כי המחדלים נשוא האישום נעוצים בהסתבכות עסקית שנבעה מחוסר ניסיון, העסק הראשון שהקים כשל וגרר את הנאשם לחובות עצומים, והניסיונות להבריא את העסק על דרך נטילת הלוואות מהשוק האפור ופתיחת עסק נוסף, נחלו כישלון אף הם. עוד הדגיש כי כיום מצוי הנאשם בפשיטת רגל וחובותיו מסתכמים בסך של למעלה מ-2 מיליון שקלים. בצד האמור הבהיר כי המחזורים הגבוהים של הנאשמות הסתכמו בסופו של יום בדו"חות הפסד, כך שלא נגרם נזק ממשי לקופת המדינה, וכי מעבר לכך יש להביא בחשבון את הסרת המחדלים במלואם, השקולה לחרטה וללקיחת אחריות. לבסוף ביקש להביא בחשבון את העובדה כי לנאשם אין הרשעות קודמות בעבירות מסים; כי הרשעותיו האחרות ישנות מאוד; כי הוא עובד היום כשכיר אצל אביו; וכי הוא נשוי ואב לילד קטן.

6. הנאשם ביקש להוסיף, בדבריו האחרונים לעניין העונש, כי הסתבך כלכלית וכי ניסיונותיו לפתור הסתבכות זו כללו לקיחת הלוואות מגורמים חיצוניים. עוד ציין כי ללא עזרת משפחתו, היה מצבו עגום עוד יותר.

דיון

7. כמצוות סעיף 40ג(א) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"), בבואנו לקבוע את מתחם הענישה ההולם יש להתחשב בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנוהגת ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

• חומרת העבירות והפגיעה בערכים המוגנים

8. בתי המשפט שנו וחזרו על ההלכה שנקבעה בעניינן של עבירות מס, לפיה מדובר בעבירות כלכליות הפוגעות בכלל הציבור והעלולות לגרום לתוצאות קשות למשק, לכלכלה ולחברה. בתוך כך נפגעים גם ערך השוויון והנשיאה בנטל (ראו רע"פ 512/04 אבו עבייד נ' מדינת ישראל, תק-על 2004(2), 209).

9. הדו"חות השנתיים שעל נישומים להגיש לרשות המסים יוצרים את הבסיס לקיומה של מערכת המס ולפעולתה התקינה (רע"פ 9/09 מזרחי נ' מדינת ישראל, ניתן ביום 25/11/08).

אי הגשת דו"ח במועד מונעת מרשויות המס לברר את מס האמת המגיע ולטפל בהליך מסודר בקביעתו של המס וגבייתו (ע"פ (מחוזי-חיפה) 23087-07-11 לזרוביץ' נ' מדינת ישראל, ניתן ביום 6/10/11, פורסם ב"נבו"). אין חולק איפוא, כי מעשי הנאשמים פגעו ביסודות הדרושים לקיומה של מערכת מסים תקינה ושוויונית.

• נסיבות הקשורות בביצוע העבירה

10. בענייננו נודעת חומרה להתמשכות העבירות ולהצטברותן, וכן לעובדה כי קרו במקביל בשתי החברות אותן פתח הנאשם. באלה יש משום מימד של תכנון ובהתאם לא ניתן להתייחס לעבירות כאל מעשים חריגים או חד פעמיים.

בתוך כך יש לזכור כי מחזורי הנאשמות בשנים הרלוונטיות הגיעו לסכומים לא מבוטלים, והנזק שהיה צפוי להיגרם בגינן, גדול.

• מתחם הענישה

11. כפועל יוצא מחומרת העבירות, התפשטותן, היקפן, והשפעתן הרעה על הציבור כולו, נקבע גם הצורך בענישה מרתיעה ובהעדפת עקרון ההרתעה על פני מתן משקל לנסיבותיו האישיות של העבריין, "... למען ידע העבריין שאין החוטא יוצא נשכר" (ע"פ 6474/03 מלכה נ' מדינת ישראל, פ"ד נח(3) 721, ההדגשה אינה במקור), וראו גם הדברים שנאמרו ברע"פ 254/06 קעדאן נ' מדינת ישראל, ניתן ביום 20/6/06, פורסם ב"נבו":

"ההחמרה בענישה על עבירות מס נועדה בראש ובראשונה לשמש כאמצעי הרתעתי כלפי כולי עלמא מפני ביצוע עבירות אלו בעתיד. כמו-כן, מטרתה לבטא את הגמול ההולם על הנזק הרב שמסיבות העבירות האמורות לקופת הציבור."

12. נוכח המתואר ולאחר סקירה של הענישה הנוהגת בעבירות דומות, מצאתי לקבוע את מתחם הענישה בטווח שבין מספר חודשי מאסר על תנאי ובין 6 חודשי מאסר בפועל, ובצירוף ענישה מותנית וקנס הנע בין 5,000 – 25,000 ₪. ראו והשוו:

• ת"פ (שלום-נתניה) 4028/08 מדינת ישראל נ' ע.מ.פ. שרותי מזון בע"מ, ניתן ביום 9/5/12, פורסם ב"נבו", שם הוטלו 2 חודשי מאסר מותנה וקנס בסך 15,000 ₪ על נאשם שהורשע בביצוע 5 עבירות של אי הגשת דו"חות, מרבית המחדלים הוסרו, ולקולא נזקף מצבו הכלכלי הקשה;
• ת"פ (שלום-ירושלים) 4754/01 מדינת ישראל נ' ג'רוסלם מודולר סטון בע"מ, ניתן ביום 31/1/05, פורסם ב"נבו", שם הוטלו 6 חודשי מאסר מותנה ו-300 שעות של"צ על נאשם שהורשע בביצוע 13 עבירות של אי הגשת דו"חות, ואשר נקבע כי מצבו הכלכלי קשה. המחדלים הוסרו;
• ע"פ (מחוזי-תל אביב) 49649-12-10 כהן נ' מדינת ישראל, ניתן ביום 15/6/11, פורסם ב"נבו", שם הוטלו 3 חודשי עבודות שירות, מאסר מותנה וקנס בסך 10,000 ₪ (בנוסף לקנסות שהוטלו על החברות הנאשמות), על נאשם שהורשע בביצוע 7 עבירות של אי הגשת דו"ח במועד, יחד עם 4 עבירות של אחריות מנהלים. המחדלים הוסרו;
• ת"פ (שלום-תל אביב) 15911-09-10 מדינת ישראל נ' ח. ברלוי ייצור ושיווק בע"מ, ניתן ביום 19/7/11, פורסם ב"נבו", שם הוטלו שני חודשי מאסר בפועל, 3 חודשי תנאי וקנס בסך 9,000 ₪ על נאשם שהורשע בביצוע 4 עבירות של אי הגשת דו"חות ואשר לא הסיר את המחדלים. לזכותו נזקפו עבר נקי והודאה בהזדמנות הראשונה;
• עפ"ג (מחוזי-מרכז) 25899-07-12 גרסטל נ' מדינת ישראל, ניתן ביום 23/12/12, פורסם ב"נבו", שם הוטלו 3 חודשי מאסר בפועל (שהופעלו בחופף ל-6 חודשי תנאי) וקנס בסך 25,000 ₪ על נאשם שהורשע בביצוע 5 עבירות של אי הגשת דו"ח במועד ואשר הסיר את המחדלים רק בחלקם;
• ת"פ (שלום-תל אביב) 51674-05-11 מדינת ישראל נ' "פוק טאון" בע"מ, ניתן ביום 11/7/12, שם הוטלו 6 חודשי מאסר בעבודות שירות, 9 חודשי מאסר מותנה וקנס בגובה 20,000 ₪ על נאשם שהורשע בביצוע 3 עבירות של אי הגשת דו"ח במועד, ואשר לזכותו נשקלו מגוון נסיבות מקלות (ניסיון אמיתי להסרת המחדלים, קריסה כלכלית של החברה);
• עפ"ג (מחוזי-ירושלים) 2072-11-10 אוריאל נ' מדינת ישראל, ניתן ביום 28/2/11, פורסם ב"נבו", שם הוטלו 5 חודשי מאסר בפועל, 12 חודשי מאסר מותנה, קנס בסך 20,000 ₪ והתחייבות בגובה 50,000 ₪ על נאשם שהורשע בביצוע 8 עבירות של אי הגשת דו"ח במועד ו-6 עבירות של אחריות מנהלים, ואשר הסיר את המחדלים;
• ת"פ (שלום-רמלה) 15268-11-09 מדינת ישראל נ' רהיטי הדס א.ש. בע"מ, ניתן ביום 1/6/11, פורסם ב"נבו", שם הוטלו 6 חודשי מאסר בפועל (והופעלו בחופף 8 חודשי מאסר מותנה), 6 חודשי תנאי וקנס בסך 5,000 ₪ על נאשם בעל עבר פלילי שהורשע בביצוע 2 עבירות של אי הגשת דו"חות ואשר לא הסיר את המחדלים.

13. בהתאם להוראות סעיף 40ג(ב) לחוק העונשין, יקבע עונשם של הנאשמים בתוך מתחם ענישה זה, בהתאם למכלול הנסיבות שנפרשו בפני.

• נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה – נסיבות אישיות

14. קודם לכל יש להביא בחשבון את הסרת המחדלים במלואם. הסרת המחדלים מהווה שיקול מרכזי להקלה בעונש (ובהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין במסגרתו הוסף סעיף 40יא'(5), שעניינו בנסיבה הנוגעת ל"מאמצי הנאשם לתיקון תוצאות העבירה ולפיצוי על הנזק שנגרם בשלה"). ברי כי בהסרת המחדלים יש גם משום הבעת חרטה ולקיחת אחריות, ויפים הדברים שנאמרו בע"פ 2407/05 מן נ' מדינת ישראל, תק-על 2005(3), 245, 248:

"המייחד את המערערים שבפנינו הוא שהם הקדימו ופרעו את חובם לשלטונות המס. עובדה זו, מעבר להיותה סילוק של המחדל, גלומה בה גם חרטה, והרי מקובל עלינו מקדמת דנא, כי חרטה, כמו הטבת נזקו של הקורבן, ראוי שיזקפו לקולת העונש בבוא הנאשם לתת את הדין."

15. בנוסף יש לשקול לזכות הנאשם את צירוף התיקים, הודאתו והחיסכון בזמן שיפוטי שבצידה; את העובדה שהנאשמות אינן פעילות עוד; כמו גם את נסיבותיו האישיות והכלכליות שפורטו על ידי הסנגור ונתמכו במסמכים (רשימת תיקי ההוצל"פ של הנאשם עומדת – נכון ליום 7/2013 על כ-2,877,525 ₪).

16. מנגד יש להביא בחשבון כי לנאשם שתי הרשעות קודמות שאינן בעלות היבט כלכלי, אך יש לזכור כי הן משנת 96' ו-98'.

סיכום והכרעה

17. הנה כי כן ובשקלול נסיבות התיק שבנדון – לרבות חומרת העבירות, הנסיבות הקשורות בביצוען והנסיבות שאינן קשורות בכך – לא מצאתי כל שיקול המצדיק חריגה ממתחם העונש שנקבע על ידי, אך אני סבור כי המקרה נכנס לגדר הרף האמצעי-תחתון של מתחם הענישה הנזכר. זאת בעיקר משום הסרת המחדלים במלואם, מצבו הכלכלי העגום של הנאשם כיום ועמדתה של המאשימה. בהתאם אני סבור כי בענישה מותנית, חתימה על התחייבות וקנס מידתי יש משום איזון נכון בין מכלול השיקולים אשר פורטו לעיל.

18. מששקלתי כל אלה מצאתי להטיל על הנאשמים את העונשים הבאים:

על הנאשמות – קנס בסך 10,000 ₪ כל אחת. הקנס ישולם בתוך 30 יום מהיום.

על הנאשם –

א. 6 חודשי מאסר על תנאי לתקופה של שלוש שנים החל מהיום והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור בתוך התקופה הנזכרת כל עבירה על פקודת מס הכנסה ויורשע בגינה בין בתקופת התנאי ובין לאחריה.

ב. קנס בסך 10,000 ₪ או חודשיים מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב-20 תשלומים חודשיים שווים ורצופים החל מיום 1/4/14.

ג. חתימה על התחייבות כספית בסך 10,000 ₪ לפיה ימנע הנאשם מביצוע העבירות נשוא הרשעתו בפני, למשך שנתיים החל מהיום. היה והנאשם לא יחתום על התחייבות זו בתוך 10 ימים, ייאסר לפרק זמן של 15 ימים.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בנצרת.

<#5#>

ניתנה והודעה היום כ"ט שבט תשע"ד, 30/01/2014 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי ניצן כגן