מבקשת העיון הגישה בקשה לעיון בתיק זה, שהוא תיק סגור (להלן: "התיק לעיון"), שעניינו בפיתוח וניסוי של תרופת הקופקסון כתרופה לחולי ALS.

המשיבה 3 (להלן: "טבע"), הנתבעת בהליך, השאירה ההחלטה לשיקול דעת בית המשפט, בעוד המשיבות 1-2, (אשר יכונו יחד "המשיבות") התנגדו לבקשה.

רקע וטענות הצדדים בתמצית

1. המשיבות, העניקו לטבע רשיון משנה לפיתוח ולמסחור מולקולת הגלטירמר אצטט (להלן: "המולקולה"), לטיפול באינדיקציות נוירודגנרטיביות, למעט הטרשת הנפוצה. הסכם רשיון המשנה האחרון הוא מיום 6.3.05. המשיבות הגישו תביעה לבית המשפט למתן פסק דין הצהרתי בטענה שטבע הפרה הסכם זה הפרה יסודית, ולכן ההסכם בוטל כדין על ידי המשיבות, וכפועל יוצא מכך הן זכאיות להשבה של הקניין הרוחני וכל זכות או נכס, ואילו טבע, אינה זכאית לפעול לפיתוח ולמסחור המולקולה. בבסיס החלטתן של המשיבות לבטל את ההסכם עמדה הטענה, שלפיה ניהלה טבע ניסוי קליני בבני אדם, לבדיקת יעילותה של המולקולה, ניסוי אשר לא עמד בסטנדרטים מדעיים ראויים, עד כדי יצירת סיכון לחייהם של החולים שהשתתפו בו.
2. בפסק דינו של בית המשפט, כבוד השופט אבי זמיר, מיום 27.4.15, התקבלה תביעת המשיבות ונקבע כי טבע קיבלה החלטה מקצועית שגויה, ויצאה לניסוי יעילות שאיננו מתוכנן היטב, מאחר שהיה עליה לתת משקל גדול יותר לממצאים הפרה-קליניים ולהוסיף ולברר את משמעותם, בטרם יציאה לניסוי קליני. על כן נקבע כי ההסכם הובא כדין לידי סיום בידי המשיבות, ועל טבע היה להשיב להן באופן מידי את הטכנולוגיה והקניין הרוחני. ומשלא עשתה כן עד למועד פסק הדין, עליה לעשות כן לאלתר.

בקשת העיון

1. בבקשת העיון נטען כי ההליך שהתנהל בתיק היה פומבי וזכה לחשיפה תקשורתית רחבה, וכי בית המשפט ראה בעניין הציבורי הרחב בתיק, מעבר לעניינם המסחרי של הצדדים, טעם לקיים הליך משפטי פומבי ושקוף למרות תניית בוררות בין הצדדים.
2. לטענת המבקשת במסגרת התיק נשמעו עדויות בנוגע לנחיצות של ניסויים בבעלי חיים במסגרת בדיקת היעילות של התרופה ומנגד נשמעו עדויות בדבר העדר רלוונטיות של ניסויים אלו, בהעדר מודל ניסויי בבעלי חיים למחלת ה- ALS. בשלב הערעור אף נשמעו טענות בדבר ביצוע ניסויים בבעלי חיים שלא לצורך, וממניעים שהם זרים למחקר הרפואי עצמו.
3. לטענת המבקשת תחום הניסויים בבעלי חיים הוא תחום שיש בו עניין ציבורי רב. והמבקשת עוסקת בין היתר בהגנה על בעלי חיים בתחום זה. היא פועלת ליצירת דיון ציבורי מבוסס עובדות על מנת למנוע ניסויים שאין להם הצדקה הנדרשת בחוק, ועל כן העניין שלה בחומר מושא בקשה זו.
4. עוד מציינת המבקשת כי היא ועמותה נוספת להגנה על בעלי חיים הגישו בקשה להצטרף כ"ידידי בית משפט", במסגרת הערעור שהוגש לבית המשפט העליון, וכי בקשה זו נמחקה על ידה לאחר שהמותב בערעור העיר כי התיק סבוך דיו מבלי שיתווסף צד נוסף, וכי המותב יהיה מודע להיבט הנורמטיבי שהעלו המבקשות.
5. בנוסף מציינת המבקשת, כי ידוע לה שבמסגרת ההליכים בתיק עלו סוגיות הנוגעות לקניין רוחני ולסודות מסחריים של הצדדים לתיק, כאשר חלק מהראיות נשמרו בנפרד ובמעטפות סגורות, והיא אינה מבקשת לעיין בחומר זה.

תגובת המשיבות

1. טבע כאמור הגישה תגובתה לפיה היא משאירה ההחלטה לשיקול דעת בית משפט.
2. המשיבות הגישו תגובתן וטענו כי יש לדחות הבקשה. לטענתן, המדובר בתיק הכולל מסמכים רבים בעלי רגישות גבוהה, הן מההיבט המסחרי-עסקי והן מההיבט המדעי-טכנולוגי, אשר אינם מעניינם של צדדי ג', וכי רגישותם של המסמכים אף היוותה עילה להחלטות על ידי בית המשפט, אשר הגביל במהלך ההתדיינות את זכות העיון של צדדים זרים בהם ואף הנחה הגשת חלק מהמסמכים במעטפות סגורות. עוד טוענות המשיבות כי ההליכים בתיק טרם הסתיימו וערעור על פסק הדין עודנו תלוי ועומד בבית המשפט העליון.
3. לטענת המשיבות ההליכים בתיק נמשכים כבר עשור מבלי שלעמותה היה עניין בהם עד עתה, חרף החשיפה התקשורתית של התיק, ואין כל דחיפות המצדיקה להעניק לה גישה מיידית למסמכים. הדברים נכונים שבעתיים, לטענתן, שעה שהמבקשת עתרה להצרף להליך הערעור כ"ידיד בית משפט" ונדחתה על ידי בית המשפט העליון, אשר סבר כי טענותיה אינן רלוונטיות להליכים בתיק זה. כעת, ממחזרת העמותה טענות סרק, אשר נדחו, ואינה מצביעה על טעמים של ממש המצדיקים לאפשר לה גישה לאלפי מסמכים המצויים בתיק העוסקים בעניינים שאינם נוגעים לה. על אחת כמה וכמה שאותו חלק של המסמכים העוסק בניסויים בחיות עוסק בכלל בתיאור ניסויים שבוצעו בעכברי מעבדה, אשר פסק הדין מתייחס אליהם באופן ספציפי ועוסק בהם באספקלריה של התעלמותה התמוהה של טבע מתוצאותיהם החמורות. לטענת המשיבות פסק הדין אינו קובע נורמות בתחום של ניסויים בבעלי חיים, כפי שטוענת המבקשת באופן מגמתי, חסר בסיס ומטעמים השמורים עמה, על מנת לקבל זכות עיון בתיק שכלל אינו מעניינה.
4. על כן טענו המשיבות כי יש לדחות את בקשת העיון או לחילופין להורות בשלב זה על דחיית הבקשה וזאת תוך מתן אפשרות למבקשת להגיש בקשה מצומצמת יותר לאחר שיוכרעו הליכי הערעור.

תשובת המבקשת

1. המבקשת הגישה תשובתה לתגובת המשיבות, וטענה בין היתר, כי מתגובת המשיבות עולה כי עוד במהלך הדיון נעשה מיון קפדני בין מסמכים שסווגו כחסויים, ונקבעו לגביהם מנגנוני הגנה, למען לא יגיעו לידי צדדים שלישיים, לבין הפרוטוקולים של הדיונים, שהתקיימו בדלתיים פתוחות ותוך התעניינות ציבורית ותקשורתית רחבה, והמסמכים, שנקבע כי כללי פומביות הדיון יחולו עליהם במיוחד נוכח העניין הציבורי. מאחר שמיון זה כבר נעשה, אין צורך במיון מחודש, המבקשת אינה מבקשת לבחון מחדש את חיסוי המסמכים, וכי מנגד המשיבות מציגות התנגדות גורפת ללא שטענו לפגיעה כלשהיא באינטרס מוגן בשל חשיפת מסמך כזה או אחר.
2. המבקשת הגישה תצהיר מטעמה, בתמיכה לתשובתה, במסגרתו נטען כי אין למבקשת כל עניין בעיון מעבר לקידום ההגנה על בעלי חיים, וכי אין לה כל עניין בסכסוך בין המשיבות לטבע ואף אין לה כל עניין להתחקות אחר הסודות המסחריים של מי מהצדדים.

דיון והכרעה

המסגרת הנורמטיבית

1. תקנה 4 לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003, היא התקנה הקובעת את ההסדר לזכות העיון בתיק בית משפט של מי שאינו בעל דין בתיק. וכך נקבע בה:

"(א) כל אדם רשאי לבקש מבית המשפט לעיין בתיק בית משפט (להלן - בקשת עיון), ובלבד שהעיון בו אינו אסור על פי דין.

(ב) בקשת עיון תוגש לשופט או רשם שהתיק נדון לפניו, ובאין אפשרות כאמור, לשופט או רשם שיקבע נשיא בית המשפט.

(ג) בקשת עיון תהיה מנומקת, ותוגש לפי טופס 2 שבתוספת.

(ד) בבואו לשקול בקשת עיון, ייתן בית המשפט את דעתו, בין השאר, לעניינו בתיק של המבקש, לענינם של בעלי הדין ושל מי שעלול להיפגע כתוצאה מהעיון, וכן לסבירות הקצאת המשאבים הנדרשת לשם היענות לבקשה.

(ה) בית המשפט רשאי להורות על העברת בקשת העיון לתגובת בעלי הדין בתיק שמבוקש בו העיון או לתגובת צד שלישי, אם הוא סבור כי העיון עלול לפגוע במי מהם, וכן רשאי בית המשפט לבקש את תגובת היועץ המשפטי לממשלה, אם הוא סבור כי העיון עלול לפגוע באינטרס ציבורי; תגובות כאמור בתקנת משנה זו יוגשו בתוך שלושים ימים ממועד המצאת ההודעה על זכות התגובה או בתוך מועד אחר שיקבע בית המשפט.

(ו) החליט בית המשפט להתיר את העיון, רשאי הוא לקבוע בהחלטתו כל תנאי או הסדר הדרושים כדי לאזן בין הצורך בעיון לבין הפגיעה אשר עלולה להיגרם לבעלי הדין או לצד שלישי בשל העיון, לרבות השמטת פרטים, הגבלת מספר המעיינים ונקיטת אמצעים למניעת זיהוים של בעלי דין או אנשים אחרים; בית המשפט רשאי להגביל את היקף העיון ולהתנותו בתנאים, אם ראה כי הקצאת המשאבים הנדרשת מחייבת זאת.

(ז) התיר בית המשפט עיון לפי תקנה זו, ימלא המבקש הודעת עיון כאמור בתקנה 3, טרם העיון."

1. בפסק הדין בבג"ץ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' שר המשפטים (8.10.09) (להלן: "פס"ד האגודה לזכויות האזרח") נקבע לגבי זכות העיון :

"שאלת היקפה של חובת ההנמקה על-פי תקנה 4 ושאלת מידת הפירוט הנדרשת בה כבר הוכרעה בפסיקתנו. בהתאם להלכה בסוגיה זו, ברור היום לכל כי נקודת המוצא לבחינתן של בקשות עיון הינה כי יש לאפשר את העיון בתיקי בית המשפט. תפיסת יסוד זאת נובעת מההכרה במעמדו של עקרון פומביות הדיון, והיא מתחייבת ממנו..."

"בהתאם לנקודת מוצא זו וכעניין פרשני לצורך יישום התקנה הנדונה, נקבעו שלושה שלבי בחינה לתקנות העיון - ראשית, נבחנת השאלה האם קיים איסור בדין לעיון בחומר המבוקש. ככל שהתשובה לשאלה זו היא בשלילה, נבחנת בשלב השני השאלה האם העיון הוא מוצדק. על רקע נקודת המוצא באשר למתן זכות העיון, כבר נפסק כי הנטל על בעל הדין המתנגד לעיון לשכנע כי אין להתירו: "הכלל הוא, אפוא, שיש לאפשר עיון במסמכים המצויים בתיקי בית-המשפט, ואף את פרסומם, אלא אם קיימת הוראה תחיקתית או טעם כבד-משקל הנגזר ממנה, המצדיקים, באיזון כולל, את מניעת העיון או הפרסום" (ראו עניין גהל, בעמ' 437). "עקרון פומביות הדיון וחופש המידע קובע שבהיעדר טעם מיוחד המונע זאת רשאי כל אדם לעיין בתיקי בית-המשפט" (בג"ץ 9474/00 גל נ' ראש עיריית חיפה, פ"ד נט(3) 714 (2004) (להלן: עניין גל)). אם תוצאת האיזון הינה שישנה הצדקה עקרונית לאפשר את העיון, יש לעבור לשלב השלישי. בשלב זה נבחנת השאלה כיצד ניתן להגשים את מטרת העיון תוך פגיעה מידתית ככל האפשר בזכויות ובאינטרסים של בעלי הדין שהתנגדו לעיון. בגדר שאלה זו נבחנת האפשרות להגביל את היקף העיון או להתנותו בתנאים, תוך התחשבות בין היתר בסבירות הקצאת המשאבים של בית המשפט (ראו ע"א 3914/91 לחאם נ' פקיד השומה נצרת 1.5.2006)."

"בית משפט זה התייחס בפסיקתו לנטל השכנוע הרובץ על כתפיו של המתנגד לעיון או המבקש להגבילו, והדגיש בהקשר זה כי על המתנגד לעיון להבהיר באופן מנומק וקונקרטי כיצד הוא עלול להיפגע ממתן זכות העיון: "בהיעדר הסבר קונקרטי באשר לפגיעה העלולה להיגרם כתוצאה מחשיפתם של מסמכים ספציפיים, יש לאפשר את העיון".

(ראו סעיפים 24-25 לפסק הדין, ההדגשה הוספה- ע.ר.).

ומן הכלל אל הפרט

1. אשר לשלב הראשון בבדיקת זכות העיון, דהיינו "האם יש איסור בדין לעיון בחומר המבוקש", לא נטען כזאת על ידי המשיבות.
2. אשר לשלב השני, "האם העיון מוצדק" מוטל הנטל על המשיבות לשכנע כי אין להתיר העיון "מנימוקים כבדי משקל". לא מצאתי כי נטל זה הורם על ידי המשיבות. לא מצאתי כי יש בטענת המשיבות לפיה בקשת המבקשת להצטרף כ"ידיד בית משפט" נדחתה על ידי בית המשפט העליון, כדי להשליך על בקשתה הנדונה לעיון בתיק.
3. באשר לנימוקי המבקשת לעיון בתיק, אזי אני מקבלת את טענתה של המבקשת כי באפשרותה לעיין אף במסמכים אשר הוגשו בתיק, לרבות בחוות הדעת שניתנו לגבי משמעות הניסויים בבעלי חיים והצורך בהם (זאת ככל שלא הוטל עליהם חסיון במסגרת ההליך), וזאת בשים לב לטענתה, כי קיימת חשיבות ציבורית לשאלות בדבר הצדקתם של ניסויים במודלים לא אמינים ומהם המנגנונים המשפטיים המספקים כדי למנוע אותם, וכן לטענתה כי הפרשה הנוכחית שופכת אור על התופעה בכללותה ויכולה להוות בסיס לדיון ציבורי וללקחים בתחום המדיניות הציבורית. לעניין זה הפנתה המבקשת גם לתגובת טבע, לבקשת המבקשת בבית המשפט העליון, במסגרתה הזכירה ניסוי מיותר בעכברים, אשר ידוע כי אין לו ערך מדעי, ושיביא לתמותת עכברים, דבר הטעון בירור על מנת שמקרים אלו לא יישנו.
4. באשר לטענת המשיבות כי המדובר בתיק הכולל מסמכים רבים בעלי רגישות גבוהה בהיבט מסחרי-עסקי ומדעי-טכנולוגי, אזי לעניין זה ציינה המבקשת כי היא אינה עותרת לעיין במסמכים אשר לגביהם הוטל חסיון במסגרת ההליכים. עוד אציין כי, מלבד טענה כללית, לא מצאתי כל התייחסות מטעם המשיבות באשר ליתר המסמכים אשר הוגשו בתיק, וכיצד יש בעיון במסמכים אלו כדי לפגוע במשיבות.
5. אשר לשלב השלישי והוא "הגשמת זכות העיון תוך פגיעה מידתית ככל האפשר בזכויות ובאינטרסים של בעלי הדין שהתנגדו לעיון", הרי שבשים לב להסכמת המבקשת כי העיון יוגבל רק למסמכים אשר לא הוטל לגביהם חסיון במסגרת ההליך הנדון, יש בגילוי המבוקש כדי להוות פגיעה מידתית במשיבות.

סוף דבר

1. לאור כל האמור לעיל, אני מאפשרת את העיון בתיק, בכפוף לחסיון המסמכים, אשר נקבע בהליך העיקרי.
2. מבקשת העיון תהיה רשאית לקבל את התיק לעיונה 14 ימים לאחר שהחלטה זו תומצא לצדדים וזאת על מנת לאפשר למשיבות לערער על ההחלטה ככל שימצאו לנכון.
3. בטרם העיון, המזכירות תעלה את תיק הנייר ללשכה לשם הוצאת המסמכים, אשר הוטל עליהם חסיון במסגרת ההליך (ראו החלטת בית המשפט מיום 30.8.11, אשר צורפה כנספח 5 לתגובת המשיבות).

5129371

54678313

ההחלטה ניתנה על ידי בשבתי כרשמת.

ניתנה היום, י"ז תשרי תשע"ז, 19 אוקטובר 2016, בהעדר הצדדים.