ובעניין: 1. ריף מועדון צלילה בע"מ

המבקשים לצאת מהקבוצה 2. דן דודידי

בת"צ 38647-12-09 3. דותן לנגר

ע"י ב"כ עו"ד גיורא אבן צור

המבקשים, ריף מועדון צלילה בע"מ וה"ה דן דוידי ודותן לנגר, ביקשו, למען הזהירות לצאת מהקבוצה הייצוגית בת"צ 38647-12-09 (תביעת הגולשים והשייטים).

התובענות הייצוגיות שבכותרת הוגשו בעקבות הנזקים שנגרמו לתובעים, כך לטענתם, כתוצאה מסגירת חופי תל-אביב והרצליה במהלך החודשים פברואר-מרץ 2009, בעקבות קריסת צינור ביוב המוביל את השפכים של העיר אור יהודה ויישובי הסביבה ביום 2.9.09. הבקשה בת"צ 38647-12-09 הוגשה במקור על ידי קבוצת גולשים, ובהמשך צורפו להליך תובעים שייטים. הבקשה בת"צ 14824-02-10 הוגשה על ידי עמותת דייגי נמל יפו. הדיון בשתי הבקשות אוחד ובסופו של דבר הושג בין הצדדים הסדר פשרה, בהתאם למתווה שהוצע על ידי, אשר אושר על ידי ביום 16.1.13. על פי ההסדר, לסילוק סופי ומוחלט של תביעותיהם ודרישותיהם של כל חברי הקבוצה הייצוגית בתביעת הגולשים והשייטים יינתן פיצוי לציבור באמצעות פרויקט חינוכי – מדעי תלת שנתי, בעלות כוללת של 1,500,000 ₪, שמטרתו להגביר את המודעות לנושא הזיהום הימי, ולסילוק סופי ומוחלט של תביעותיהם ודרישותיהם של כל חברי הקבוצה הייצוגית בתביעת הדייגים, יינתן פיצוי כולל בסך 1,000,000 ₪.

ביום 23.1.13 התקבלה הודעה מטעם ריף מועדון צלילה בע"מ ושני בעליו, ה"ה דן דוידי ודותן לנגר, על יציאתם מהקבוצה בת"צ 38647-12-09. על פי האמור בהודעה, המבקשים לצאת מהקבוצה הגישו תביעת נזיקין לבית משפט השלום בתל-אביב בסך של 305,791 ₪ כנגד עיריית אור יהודה, בגין הנזקים הממוניים שנגרמו להם בעקבות האירועים נשוא התובענות הייצוגיות (ת"א 246181-10-10). הדיון בתביעה עוכב על ידי בית המשפט עד להכרעה בתובענה ייצוגית. בהודעה צוין, כי ההודעה מוגשת למען הזהירות, שכן לשיטתם של המבקשים אין כל קשר בין הנזקים שנגרמו לחברי הקבוצה לבין הנזקים הממוניים שנגרמו להם. ביום 23.1.13 אישרתי למבקשים שלא להיכלל בקבוצה.

ביום 24.1.13 התקבלה בקשת עיריית אור יהודה לעיכוב ההחלטה ב- 14 ימים ולמתן זכות תגובה. ביום 28.1.13 נעתרתי לבקשה.

ביום 11.2.13 התקבלה תגובת עיריית אור יהודה להודעה. על פי הנטען בתגובה, הואיל והמבקשים נמנים על הקבוצה המיוצגת והואיל וגם אם יוחרגו המבקשים מההסדר וינהלו תביעה עצמאית הם ייהנו מהפרויקט הציבורי שנקבע בהסדר הפשרה ויזכו לפיצוי לטובת הציבור, אין לאפשר למבקשים לנהל הליך עצמאי ולזכות בכפל פיצוי. על פי הטענה, החרגת המבקשים מהסדר הפשרה תעודד תופעה של "רוכבים חופשיים" הנמנים על הקבוצה המיוצגת, שייהנו מהפרויקט בלי לשלם את "המחיר" של וויתור על זכויות תביעה כנגד עיריית אור יהודה, או כנגד מי מבין המשיבים האחרים בגין האירוע נשוא ההליך, דבר שיוביל לכך כי משיבים יסרבו להסדר פשרה המעניק פיצוי לטובת הציבור. נטען גם, כי מתן פתח לחברי הקבוצה המיוצגת להחריג עצמם מן הקבוצה, לזכות לפיצוי נוסף מלבד הפיצוי הציבורי ולחייב את עיריית אור יהודה בתשלום נוסף (ככל שתתקבל תביעת המבקשים), תגרע באופן ישיר מכספי תושביה של עיריית אור יהודה וכי אין להתעלם משיקול זה. עוד נטען, כי הסדר הפשרה אושר תוך ויתור על הליכי ההתנגדות שנקבעו בסעיפים 18 ו-19 לחוק תובענות ייצוגיות וכי גם מטעם זה אין לאפשר למבקשים להחריג עצמם מהקבוצה.

ביום 25.2.13 התקבלה תשובת המבקשים לתגובה, בה שבו וטענו, כי אין הם חלק מהקבוצה בתביעת השייטים והגולשים. לאחר ששבתי ועיינתי בהודעה, בתגובה ובתשובה, לא מצאתי לנכון לשנות מהחלטתי מיום 23.1.13.

כאמור, המבקשים הם חברה לפעילות ימית בחופי הרצליה ובעליה, אשר נמנעה מהם פעילותם העסקית, כך לטענתם, כתוצאה מהאירועים נשוא התובענות. התובענה הייצוגית בת"צ 38647-12-09 הוגשה בשם "מתרחצים, דייגים וגולשים, שייטים, ספורטאים, חובבי טבע ואנשים מהמרכז אשר גילים להגיע ולטייל ולהתאמן לאורך נחל הירקון ונחל איילון וכן להגיע לחופי תל אביב והרצליה לטייל, להתרחץ ולהתאמן בספורט ולא יכלו לבצע זאת כחודשיים ימים". מכאן, שמלכתחילה אין המבקשים נכללים בגדרי הקבוצה הייצוגית בת"צ 38647-12-09.

אולם, גם לו ניתן היה לומר כי המבקשים נכללים בקבוצה היה מקום לאשר להם לצאת מהקבוצה. הרציונל להגשת תובענה ייצוגית הוא מקום שלכל אחד מחברי הקבוצה נגרם נזק קטן, אולם גורם הנזק גרם לנזק מצטבר גדול בהיקפו, או חסך הוצאות רבות. במקרה זה הטענה בתובענות הייתה שאף אחד מהגופים שנתבעו לא תיקן את הנזק שנגרם, שכן כל אחד הטיל את האחריות על הגופים האחרים. הנזק שנגרם לחברי הקבוצות היה קטן ובעיקרו אבדן הנאה (לשייטים ולגולשים) ואבדן פרנסה (לדייגים). למבקשים נגרם נזק ממשי, נזק לעסקם, שאינו מסוג הנזק שנתבע בתובענות. לאור זאת יש לאפשר למבקשים לנהל את התובענה.

יש לזכור ולהדגיש כי כיוון שהצדדים הגיעו להסכם פשרה, ממילא לא נקבעו כל ממצאים עובדתיים ועל המבקשים יהיה להוכיח את תביעתם מבלי שפסקי הדין שאישרו את הסדרי הפשרה יהוו ראיה לעניין זה. יש לאפשר להם לעשות כן במסגרת התובענה שהגישו בבית משפט השלום.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ד סיון תשע"ג, 02 יוני 2013, בהעדר הצדדים.