1. שתי תביעות שהדיון בהן אוחד ויסודן בתאונה בה היו מעורבים שני רכבים: רכב איי אי ג'י ורכב כלל (וכך יכונו להלן שני הרכבים). תביעה אחת הוגשה על ידי מבטחת רכב איי אי ג'י, בגין הנזקים שנגרמו לרכב (ת.א. 3384-11-09). התביעה האחרת הוגשה בגין הנזקים שנגרמו לעמוד רמזור כתוצאה מאותה תאונה, והיא הוגשה על ידי חברת סינגלור אשר בתוקף תפקידה, שיקמה את הרמזור שניזוק (ת.א. 39441-12-09). בעל רכב כלל לא תבע את נזקיו.

הצדדים הגיעו להסכמה לפיה יתקיים דיון רק בתביעת איי אי ג'י, במסגרתה יעידו העדים ויוצגו כל הראיות; וההכרעה שתינתן בתביעה זו, תחייב גם ביחס לתביעת סינגלור.

2. התאונה אירעה ביום 09.10.08, בסביבות השעה 14:30 בצהרים, בבאר שבע, בצומת הרחובות בן גוריון והאורגים שהוא צומת מרומזר (להלן: "הצומת"). היה זה יום הכיפורים. שני הרכבים חצו את הצומת בנסיעה רציפה וישרה, וכתוצאה מההתנגשות בין הרכבים הועף רכב כלל ופגע בעמוד רמזור.

רכב איי אי ג'י נסע ברחוב האורגים ממזרח למערב, כשהוא חוצה את רחוב בן גוריון; רכב כלל נסע ברחוב בן גוריון מדרום לצפון, כשהוא חוצה את רחוב האורגים. כל צד טוען שרכבו חצה את הצומת כשהאור ברמזור בכיוון נסיעתו היה ירוק, והרכב האחר חצה את הצומת, למרות שהאור ברמזור בכיוון נסיעתו, היה אדום.

3. מטעם איי אי ג'י העידו נהג הרכב וחוקר פרטי. הוגש גם, ללא חקירה נגדית, תצהיר של נציגת חברת הביטוח, לרבות חוות דעת השמאי והוראות תשלום למבוטח. מטעם כלל העידו נהג הרכב, נוסעת ברכב, אחיו של הנהג, והמומחה מר שלמה מודן, מי שתכננן את תוכנית הרמזורים בצומת הרלוונטי. הוגשו גם מסמכים מתיק המשטרה, הודעות ותמונות נזק.

4. נהג רכב איי אי גי' העיד שהוא נהג רכבו ברחוב האורגים, והתקרב לצומת. כאשר היה רכבו רחוק מהרמזור הבחין שהאור בו אדום, אך כשהתקרב, מרחק של כ – 70 מ' לפני הרמזור, התחלף האור לירוק, הוא האיץ מעט את מהירות הנסיעה ונכנס לצומת בנסיעה רציפה. בערך 2 מ' לפני הצומת הוא קלט לפתע משמאלו רכב המתקרב לצומת, הוא ניסה להסיט רכבו ימינה, אך לא הצליח למנוע את התאונה. לזיכרונו, מקום הפגיעה ברכבו היה בצד השמאלי קדמי, לפני דלת הנהג (נ/2). הוא אינו זוכר בדיוק מה אירע בתאונה, לתחושתו רכבו התהפך מספר פעמים, אך אנשים שהיו במקום סיפרו לו שהרכב לא התהפך, אלא רק הסתחרר על הכביש.

מטעם איי אי ג'י העיד גם חוקר. עדותו היא עדות שמיעה בלתי קבילה (לה התנגד ב"כ כלל), ולא ניתן לבסס ממצא כלשהו על עדות זו. העד הגיש תצהיר לפיו בתאריך 03.04.11 הוא שוחח טלפונית עם אדם בשם עטוה אבו רוסתום והקליט את השיחה. לתצהיר צורף דיסק הנטען להיות הקלטת השיחה (ת/8) ותמלול הנטען להיות תמלול השיחה ותרגומה מהשפה הערבית לשפה העברית (ת/9). מר עטוה אבו רוסתום, עימו לפי הטענה שוחח החוקר, לא זומן לעדות, וגם מתרגם השיחה והמתמלל לא זומן להעיד. בנסיבות אלו, השיחה הנטענת היא עדות שמיעה בלתי קבילה, ואין מקום להתייחס לנטען לגבי האמור בה.

מטעם איי אי ג'י הוגש גם מזכר שנערך על ידי שוטר, ת/10. גם שוטר זה לא התייצב לעדות, ובנסיבות אלו המזכר לא נתקבל לצורך הוכחת תוכנו, ותוכנו אינו קביל כראייה. בהסכמת ב"כ כלל הוגש מטעם איי אי ג'י תצהיר של נציגת חברת הביטוח ללא חקירה נגדית, ולתצהיר צורפו דו"ח שמאי, הוראות תשלום למבוטח ופוליסת ביטוח, ת/11.

עד כאן ראיות איי אי ג'י.

5. נהג רכב כלל העיד שהוא והנוסעת שהיתה עימו ברכב הם קרובי משפחה. הנוסעת היא אחות בבית חולים סורקה, ולבקשתה הוא הסיעה לבית החולים. לפי עדותו הוא פנה ימינה בצומת מכתשים, והמשיך בנסיעה ישרה בכביש, מכיוון דרום לצפון. בדרכו חלף על פני צומת נפחא, צומת הסמוך לצומת האורגים (= הצומת בו אירעה התאונה) והאור ברמזור היה ירוק. הוא המשיך בנסיעה רציפה, הגיע לצומת האורגים, הבחין שגם בו האור ברמזור ירוק על כן המשיך ונכנס לצומת. לפתע, וכאשר רכבו היה כבר באמצע הצומת, הבחין ברכב המתקרב לצומת מצידו הימני. הוא ניסה להסיט רכבו שמאלה אך לא הצליח למנוע את הפגיעה. הרכב המעורב פגע ברכבו והעיף את הרכב לעבר עמוד רמזור, שם הוא נעצר.

עדה נוספת היא נוסעת ברכב כלל. הנוסעת העידה שהרכב בו נסעה חלף על פני צומת, ובצומת השני, היה אור ירוק. לפתע וכאשר הרכב היה בתוך הצומת, נהג הרכב החל לצעוק ולהטות את ההגה שמאלה, היא חשה מכה מימין, והרכב הועף לעבר עמוד רמזור.

אחיו של הנהג הגיע למקום רק לאחר התאונה, כאשר צוות מד"א כבר טיפל בפצועים. הוא רצה לצלם את הרכבים המעורבים שעדין היו באותו מקום בו היו לאחר התאונה, אך לא הספיק מאחר ואנשים החלו להזיז את רכב איי אי ג'י אל מחוץ לכביש. למרות בקשתו, סירבו אותם אנשים להמתין לבוחן תנועה, וכך התמונות שצילם אינן משקפות את מקום עצירת רכב איי אי ג'י בתום התאונה. עם זאת, ניתן לראות את כתם השמן שנותר בכביש לאחר התאונה (תמונות נ/10).

6. עדות נוספת מטעם כלל היא עדותו של מר מודן, מי שתכננן את הרמזורים בצומת בו אירעה התאונה והגיש חוות דעת מומחה (נ/3). לפי האמור בחוות הדעת צומת האורגים וצומת נפחא הם שני צמתים סמוכים והמרחק ביניהם הוא כ – 120 מ'. לאור סמיכות הצמתים הרמזורים בשניהם עובדים במשולב ועל פי תוכנית רמזורים אחת. מטרת מתכנן התוכנית היתה שרכב החוצה את צומת נפחא יוכל להמשיך צפונה בנסיעה רציפה, ולחצות באור ירוק גם את צומת האורגים. וכך כותב מודן בחוות דעתו: "השיקול התכנוני מביא בחשבון כי רכב הנכנס מכיוון דרום בצומת נפחא בתחילת או בסיום האור הירוק יגיע למופע ירוק בכיוון נסיעתו בצומת האורגים". גם בעדותו הדגיש המומחה כי הרמזור מתוכנן באופן שיהא גל ירוק לרכבים הבאים מדרום, מצומת נפחא (עמ' 25 שורות 1 – 4).

עד כאן ראיות כלל.

7. בחנתי את מכלול העדויות והראיות, והגעתי למסקנה כי כלל הוכיחה, במידה הנדרשת בהליך אזרחי, שהנהג מטעמה חצה את הצומת באור ירוק, וכי נהג רכב איי אי ג'י חצה את הצומת באור אדום. אני ערה לכך שהמשטרה החליטה לסגור את התיק ללא הגשת כתב אישום נגד מי מהנהגים המעורבים, בהיעדר ראיות מספיקות. גם ערר שהוגש על ידי נהג רכב כלל, נדחה (נ/7). עם זאת, כידוע, הנטל במשפט אזרחי שונה, ובנטל זה עמדה כלל.

8. הטעם המכריע בשלו הגעתי למסקנה האמורה היא תוכנית הרמזורים בצומת והמסקנות העולות ממנה, כמפורט בחוות דעת מומחה כלל, מר שלמה מודן, ובעדותו.

כמובא לעיל, שני עדי כלל העידו שרכבם חצה את צומת נפחא באור ירוק, והמשיך וחצה גם את צומת האורגים באור ירוק. גרסה זו נמסרה בבית המשפט, והיא תואמת לגרסה שמסרו שני העדים עת נחקרו במשטרה (נ/5, נ/8). גרסה זו, לפיה בשני הרמזורים דלק אור ירוק תואמת ונתמכת בתוכנית הרמזורים.

זאת ועוד. השאלה איזה אור דלק ברמזור בצומת הסמוך, צומת נפחא, היא לכאורה בלתי רלוונטית למחלוקת נשוא הדיון, ולא היתה לעדי כלל כל סיבה לטעון שהאור בו היה ירוק. לפיכך, טענתם כי חצו את צומת נפחא באור ירוק אמינה, ומכאן גם טענתם כי חצו את צומת האורגים באור ירוק.

ועוד, כדי להגיע למסקנה שרכב כלל חצה את צומת האורגים באור אדום, יש להסיק שהוא חצה גם את צומת נפחא באור אדום (לעניין זה ראה האמור בחוות דעת מודן לפיה האור הירוק בצומת נפחא לכיוון צפון מקדים בשתי שניות את האור הירוק בצומת האורגים לכיוון צפון). אין כל סיבה להניח כי נהג כלל חצה שני צמתים באור אדום, ולהנחה זו אין גם כל עיגון בראיות.

אל מול עדויות אלו עומדת עדותו היחידה של נהג רכב איי אי ג'י כי הבחין שהאור ברמזור מתחלף מאדום לירוק, והמשיך ונכנס לצומת באור ירוק.

9. טוען ב"כ איי אי ג'י כי עדות נהג רכב איי אי ג'י כי הבחין בהתחלפות האור ברמזור מאדום לירוק כשהיה במרחק של 70 מ', מכריעה, מאחר ועולה ממנה שאין כל אפשרות שהאור ברמזור יתחלף פעם נוספת טרם הגעת רכב איי אי ג'י לצומת. אינני מקבלת טענה זו. ראשית, די בכך שהעד טעה לגבי מהירות נסיעתו או לגבי המרחק בו היה רכבו מהצומת, כדי להגיע למסקנה שונה. ואכן, העד עצמו העיד כי האיץ מהירות נסיעתו כדי להספיק לחצות את הצומת (עמ' 11 שורה 26, עמ' 14 שורות 14 – 22; שורות 30 – 31). שנית, מקובלת עלי טענת ב"כ כלל כי אליבא דגרסת נהג איי אי ג'י, לא ניתן להסביר את הגורם לתאונה, במחטף רמזור על ידי נהג רכב כלל, שעה שלפי גרסתו שלו, האור ברמזור בכיוון נסיעתו היה ירוק מספר שניות. מטעם זה גם אין משמעות לכך שבהתאם לתוכנית הרמזורים, בתום האור הירוק מכיוון נסיעת רכב כלל, מתקבל אור ירוק בכיוון נסיעת רכב איי אי ג'י (ולהיפך).

10. זה המקום להתייחס לטענת ב"כ כלל, לפיה יש לשקול לחובת איי אי ג'י את החלטתה שלא להגיש ולא להעיד מטעמה מומחה לחקר תאונות דרכים שהכין עבורה חוות דעת מומחה. יסוד הטענה הוא בהחלטה שניתנה בשלב ההליכים המקדמיים, כאשר נתברר כי איי אי ג'י הכינה חוות דעת מומחה, אך החליטה שלא לעשות בה שימוש. במסגרת אותה החלטה דחיתי את בקשת ב"כ כלל לחייב את איי אי ג'י להציג לעיונו את חוות הדעת שהכינה, וקיבלתי את טענת ב"כ איי אי ג'י כי מדובר במסמך חסוי שהוכן לצורכי משפט (ראה החלטה מיום 13.05.11).

בסיכומיו טוען ב"כ כלל כי יש לראות באיי אי ג'י כמי שנמנעה מלזמן עד מטעמה. אינני מקבלת טענה זו, שיש בה כדי לאיין למעשה את הכלל הקובע חיסיון מסמכים שהוכנו לצורכי משפט. אכן, דיני הראיות הכירו בכלל לפיו יש להניח שצד שללא נימוק סביר לא העיד עד מטעמו, עושה כן מאחר ואותו עד היה תומך בגרסתו של הצד האחר. ואולם בהתאם לכלל האמור, מסקנות שכאלו יש להסיק מקום בו אין נימוק סביר לאי העדת העד. בענייננו יש נימוק סביר להימנעות מהבאת העד לעדות, והוא שמדובר בחוות דעת חסויה שהוכנה לצורכי משפט. משניתן נימוק סביר, אין להסיק לחובת איי אי ג'י כל מסקנה מהחלטתה שלא להעיד את המומחה מטעמה. כאמור, כל תוצאה אחרת תאיין ולכל הפחות תפגע מהותית, בחסיונות שנקבעו בדין ובפסיקה.

11. סיכומם של דברים. תכנית הרמזורים ועדותו של מומחה כלל שתכנן את אותה תכנית מטים את הכף לטובת גרסת כלל. יש להוסיף עוד מספר אינדיקציות, משמעותיות פחות, התומכות בגרסת כלל. ראשית, גרסת איי אי ג'י נסמכת כולה על עדות עד יחידי, נהג הרכב. אומנם, לעד אין אינטרס כספי בתוצאות ההליך, אך קדמה להליך בפני חקירת משטרה, שנועדה לבחון אם יש מקום להגיש כתב אישום נגד מי מהנהגים המעורבים. שנית, מוקדי הנזק ברכב איי אי ג'י, אינם מתיישבים עם גרסת נהג הרכב לפיה רכב כלל פגע ברכבו בצידו השמאלי קדמי. מוקדי הנזק תומכים במסקנה לפיה רכב איי אי ג'י פגע ברכב כלל עם חזית הרכב, והעיף את רכב כלל אל עבר עמוד הרמזור. שלישית, נהג רכב כלל הגיש ערר על ההחלטה לסגור את תיק החקירה בהיעדר ראיות, וגם בכך יש כדי ללמד כי לפחות מנקודת מבטו שלו, הוא משוכנע בגרסתו.

12. אינני מתעלמת מטענת כלל לפיה בעל רכב כלל לא תבע נזקיו, והדבר אומר דרשני. שקלתי בטענה זו והגעתי למסקנה כי במכלול הנסיבות אין בה כדי להכריע, בעיקר כאשר עומדת לבעל רכב כלל האפשרות לתבוע נזקיו בתום הליך זה, ובהתאם לתוצאותיו.

13. התוצאה היא שאני מעדיפה את גרסת כלל, ודוחה את תביעת איי אי ג'י. בהתחשב בתביעה הנוספת שהוגשה (תביעת סינגלור) אציין כי במכלול הנסיבות, בהתחשב במיקומי הנזק ברכבים המעורבים, במיקום הרכבים בצומת, בעדות נהג רכב איי אי ג'י כי האיץ מהירות נסיעתו כדי להספיק ולהיכנס לצומת באור ירוק, וביתר הנסיבות, אני סבורה שיש לייחס לנהג רכב כלל אשם תורם מינימאלי בשיעור של 5%. אין באשם תורם זה כדי לבסס עילה לתביעה נגדו. על כן בתביעת סינגלור, על איי אי ג'י לשאת במלוא הנזק שנגרם.

התביעה נדחית. התובעת תישא בהוצאות עדי הנתבעים כפי שנפסקו, ובהוצאות ב"כ הנתבעים בסך של 15,000 ₪ בתוספת מע"מ. התשלום יבוצע בתוך 30 יום מהיום.

הצדדים יגישו הודעה משותפת בה יפרטו הסכמתם לעניין תביעת סיגנלור (ת.א. 39441-12-09).

המזכירות מתבקשת לשלוח לצדדים עותק מפסק הדין.

ניתן היום, ה' אייר תשע"ג, 15 אפריל 2013, בהעדר הצדדים.