בעניין: פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש] התש"ם-1980

בעניין: גיל מגורי כהן

פנחס מגורי כהן

שושנה מגורי כהן

ש.י.ש.ה אחזקות בע"מ

ע"י ב"כ עוה"ד שוקי (יהושע) שועלי

ובעניין: עו"ד ישראל שפלר

המנהל המיוחד

ובעניין: כונס הנכסים הרשמי

לפניי בקשה למתן הפטר לחייבת, רות נחמד אשר נגדה הוגשה בקשה למתן צו כינוס ולהכרזתה כפושטת רגל.

ביום 13.4.10 ניתן צו כינוס לבקשת בנק לאומי לישראל ובמסגרתו מונה עו"ד ישראל שפלר כמנהל מיוחד על נכסיה. בהתאם לצו הכינוס הושת על החייבת לשלם תשלום חודשי בסך של 400 ₪ החל מיום 1.5.10.

החייבת שילמה את התשלומים ובקופת הכינוס הצטבר סך של כ- 60,000 ₪. כנגד החייבת הוגשו 19 תביעות חוב שמתוכם: אושרו 9 תביעות חוב בסך של 2,438,634 ₪, 13 תביעות חוב בסך כולל של 6,475,567 ₪ נדחו. אחד הנושים שתביעת החוב שלו נדחתה, מר גיל כהן מגורי, בן זוגה לשעבר של החייבת הגיש ערעור על הכרעת המנהל המיוחד בתביעת החוב (עש"א 20871-06-14) שתלוי ועומד (להלן:"הנושה"). אציין שטרם הוכרעה תביעת החוב של המוסד לביטוח לאומי וזאת לאור מסמכים שעל הנושה להמציא למנהל המיוחד. תביעת חוב נוספת של שחר נחמד בנה של החייבת בסך 124,336 ₪ טרם נבדקה בהינתן שהנושה הסכים לוותר על תביעת החוב ככל שינתן הפטר לחייבת.

קדם להצעת ההפטר דיון שהתקיים ביום 28.1.15 בתיק הערעור של הנושה. במסגרת הדיון האמור סקרתי את המחלוקת מושא הערעור תוך התייחסות לכלל הליך פשיטת הרגל. ציינתי כי עיקר המחלוקת נובע מעסק משותף של בני הזוג, ובהינתן שהנושה היה מצוי בהליכי פשיטת רגל שבוטל וההשלכות של הביטול על תביעת החוב שהגיש נגד החייבת ועל תביעה שמנהלים נגדו בני משפחת החייבת. במסגרת ההחלטה, הצעתי לחייבת כי תגיש בקשה להפטר או להסדר נושים ואשר תבחן על ידי המנהל המיוחד ובהמשך תידון על ידי בית המשפט ככל שלא יתבקש פיזור ההליך.

בין החייבת לבין המנהל המיוחד התנהל מו"מ אשר במהלכו שיפרה החייבת את הצעת ההפטר המקורית. בהתאם להצעה המתוקנת מציעה החייבת להשלים לקופת פשיטת הרגל סך שיעמיד את הקופה על 230,000 ₪. בנוסף לסכום שמצוי כבר בקופה, יועבר סכום שעל החייבת זכאית לקבל מהמבטחת בגין תאונת דרכים בסך של כ- 30,000 ₪ והיתרה מקורה בתשלום של בנה של החייבת אשר כאמור גם מסכים לוותר על נשיה בסך של כ- 120,000 ₪.

הבקשה הועברה לנושי החייבת ופרט לנושה האמור לא הוגשה התנגדות.

המנהל המיוחד תומך בבקשה כאשר לענין זה הוא מציין: החייבת השלימה את הדוחות החסרים ואת חוב הפיגורים; כי התנגדות הנושה מושתתת על מניעים אישיים ולא ענייניים; כי לא מצא שניתן יהיה לשפר את קופת פשיטת הרגל נוכח הכנסותיה הדלות של החייבת וגילה; ויש להביא בחשבון את תרומת בנה של החייבת להפטר.

ב"כ הנושה המתנגד חזר בדיון על טעמי התנגדותו והוסיף שעמדתו לא בשלה העת למתן ההפטר בהינתן שהחייבת טרם הוכרזה כמו גם טרם הוכרעה התובענה שהגישו בני משפחתה נגד מרשו, ולא ניתן לשלול שיהיה מקום להוסיף לתביעת החוב כל סכום שהוא יחוייב לשלם לאלה. עוד מצביע ב"כ הנושה על כך שהחייבת משתכרת סכומים גבוהים מאלה שהצהירה עליהם, כמו גם יש להתחקות אחר ירושת אביה, זאת לצד הטעמים הנוספים שפורטו בהתנגדות ובדיון.

ב"כ החייבת חזר על הבקשה למתן הפטר תוך שהדגיש את התרומה הניכרת של בנה של החייבת לקופת הנושים וכן שאין ממש בטענות ב"כ המתנגד לרבות באשר לירושת האב. גם המנהל המיוחד חזר בדיון על תמיכתו בבקשה תוך שהצביע על הסיכויים הקלושים של ערעור הנושה ועל כך שמרבית הנושים לא התנגדו לבקשה. עוד הפנה עו"ד שפלר לכך שאין ממש בטענות בנוגע לירושת אביה של החייבת.

הכנ"ר תומך בבקשה וכאמור בעמדתו ובדברי באת כוחו בדיון.

מושכלות יסוד הן שאחת התכליות של הליך פשיטת רגל הינה "לסייע לחייב, אשר נקלע לחובות שאין בידו לשלמם, לפתוח דף חדש בחייו ללא עול חובות" (דברי כב' השופט רובינשטיין בע"א 7909/09 סלאח נ' הכנ"ר [2001]. על מנת ליישם את התכלית האמורה על בית המשפט להביא בחשבון מספר שיקולים ובין אלה: נסיבות הקלעו של החייב לקשיים; אופן התנהגות החייב במהלך תקופת פשיטת הרגל לרבות עמידה בתשלומים ובדוחות החודשיים (ע"א 2063/07 שלמה יצחקי נ' הכנ"ר [2008]; האם פעל להשיא את קופת הנשייה (ע"א 5178/92 סמיר ואיטה אליהו נ' הכנ"ר [1995]; חלוף הזמן של הליכי חדלות הפרעון (ע"א 3224/07 אברהם בן דוד נ' הכנ"ר [2009]; שיתוף הפעולה של החייב עם בעל התפקיד; עמדת הנושים; עמדת בעל התפקיד; ועמדת הכנ"ר.

בבואי ליישם את המבחנים האמורים על המקרה שלפני נוטה הכף בבירור להעתר לבקשה, ואנמק.

עסקינן בחייבת שהליכים בעניינה מתנהלים קרוב ל- 6 שנים שהינו משך זמן ארוך שיש בו כדי משקל לקבלת הבקשה. בנוסף לכך יש להביא בחשבון את התרומה הניכרת של בנה של החייבת להפטר, הן בוויתור על נשייתו והן בתרומה הכספית בסכום נכבד לקופת הנשיה. עוד יש לציין שהחייבת שילמה את מלוא המגיע ממנה בהתאם לצו הכינוס וכן הגישה דוחות ובאופן שעונה על הנדרש בהלכה בהקשר זה. שוכנעתי שלא ניתן יהיה להעשיר את הקופה ככל שהליכי פשיטת הרגל ימשכו ובניגוד לעמדת המתנגד. אמנם החייבת הינה עורכת דין בעיסוקה, אך פרנסתה דחוקה והיא משתכרת סכומים צנועים ביותר ולא הובאה ולו ראשית ראיה שהכנסותיה גבוהות מאלה המדווחות וכנטען על ידי המתנגד. גם לא ראיתי ממש בטענה באשר לירושת אביה המנוח של החייבת. לענין זה אדגיש שביום 14.4.05 דהיינו כ- 5 שנים טרם בקשת כינוס הנכסים ניתן צו קיום צוואה בביה"ד הרבני האזורי בת"א (תיק 069700839-42-1) שלפיו המוטב בצוואתו של אבי החייבת הוא רק נכדו מר שחר נחמד, ומשכך אין לחייבת כל זכויות בעזבון. לא בכדי הדגשתי שעסקינן בצו שניתן לפני 5 שנים, שהינו צו חלוט שלא בוטל ולא הובאו ראיות שניתן שלא כדין. אמנם לעמדת המתנגד קודם לבקשה למתן צו קיום צוואה הוגשה בקשה למתן צו ירושה בערכאה אחרת אך זו נמחקה וכאמור ניתן בסופו של דבר צו קיום צוואה שלפיה היורש היחידי הינו הנכד ולא החייבת. גם בהקשר זה נאמנים עלי דברי המנהל המיוחד שלפיהם הוא חקר ובדק את נושא הירושה של אבי החייבת וכי צו קיום הצוואה הינו חלוט ומחייב ואין לערער עליו. טעם נוסף לקבלת הבקשה הינו העדר התנגדות הנושים ותמיכת המנהל המיוחד והכנ"ר שבכל אלה יש כדי להעצים את קבלת הבקשה. לא התעלמתי מטענות ב"כ הנושה גם באשר לכך שאם התביעה שהוגשה נגדו על ידי בני משפחת החייבת תתקבל, יהיה בכך כדי להגדיל את תביעת חובו, אך תביעת החוב בהקשר זה נדחתה ועל כך לא הוגש ערעור. משכך אין לענין התביעה שהוגשה נגדו כדי להשפיע על גורל ערעורו ועל הבקשה שלפני.

לאור כל האמור אני נעתר לבקשה ומשכך אני מורה כדלקמן:

ניתן בזאת צו הפטר לחייבת שיהפוך לחלוט היה ועד ליום 1.2.16 יועמד הסכום שבקופת פשיטת הרגל על סך של 230,000 ₪, ואני ממנה את עו"ד שפלר כנאמן בפשיטת הרגל וההתחיבות שהפקיד בעת מינויו כמנהל מיוחד תשמש גם לענין זה. ככל שעד למועד האמור יועמד הסכום שבקופה על הסך דנן, תופטר החייבת מכל חובותיה ערב צו הכינוס, יבוטל צו עיכוב היציאה מן הארץ נגדה ותביעת החוב של שחר נחמד תדחה. בקרות האמור יתחדש הדיון בערעור הנושה כאשר מוצע לצדדים להגיע לידי הסכמה בערעור וטוב יעשו אם יבואו בדברים ויודיעו לבית המשפט עד ליום 1.3.16 האם עלה בידם להגיע לידי הסכמה ובמקרה כאמור יתייתר הצורך בדיון בערעור. ככל שלא יודיעו אחרת יקבע הדיון לערעור. בשלב זה והואיל וטרם הוכרע גורל הערעור לא ראיתי מקום לתת הוראות באשר לחלוקת דיבידנדים ושכר הנאמן.

הנאמן יודיע לבית המשפט עד ליום 3.2.16 על ביצוע התשלומים כמפורט לעיל.

מעקב מזכירות.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י"ז כסלו תשע"ו, 29 נובמבר 2015, בהעדר הצדדים.