<#2#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה: עו"ד נטע שרון

ב"כ הנאשם: עו"ד אייל שוויקה

הנאשם: בעצמו

פרוטוקול

ב"כ הנאשם:

פגשתי את הנאשם מחוץ לאולם ושאלתי אותו אם הוא הביע חרטה בפני קצינת המבחן, הוא מסר כי פגש את קצינת המבחן פעמיים, פעם ראשונה בקבוצה עם אנשים נוספים ופעם שניה הוא הגיש לה מסמכים רפואיים והוא נשאל אם הוא יכול לבצע עבודות, הנאשם השיב כי אינו יכול להרים דברים כבדים. שם הסתיימה אותה פגישה והוא הלך לדרכו. עיינתי במה שנאמר בתסקיר וממנו עולה, כי נעשתה פגישה פרטנית עם התרשמות כלשהי, לא רק בפני קצינת המבחן אלא מול אדם נוסף, כך עולה מתוכן התסקיר. לשאלת ביהמ"ש: מכיוון שמדובר בלשון רבים, הסקתי שכך מדובר מפנה לתסקיר למילים שכתוב "התרשמנו", "מסר בפנינו". לשיטתו של הנאשם, לא נעשתה שיחה פרטנית, יש בעיתיות בתסקיר, אולי יש לשלוח אותו לשיחה נוספת עם שירות המבחן. התקיימו כאן דיונים היום, עם אותם אנשים שהשתתפו עימו בקבוצה. כך אני סבור, שיש לערוך שיחה נוספת עם הנאשם ולשמוע ממנו דברים נוספים.

הנאשם:

אני שוחחתי בשירות המבחן עם גב' בשם אורנה. היא שאלה אותי מה מצב משפחתי, ועל כל החיים שלי כולל כולם. לא ישבתי איתה לבד בחדר, ישבנו במעגל 7-8 חברה, אחד מהם היה שם ויושב כרגע באולם ביהמ"ש. אח"כ זימנו אותי שוב, שאלה אותי אם אני יכול לבצע עבודות של"צ אמרתי שאני יכול אבל לא להרים משאות כבדים, היא בקשה שאביא מסמכים רפואיים.

ב"כ המאשימה:

משאירה לשק"ד ביהמ"ש.

<#5#>

החלטה

אינני מוצא מקום לדחות את הדיון.

נערך תסקיר מפורט המתייחס לנסיבותיו האישיות של הנאשם לאחר תחקורו. הנאשם אף מאשר זאת.

טיעונים לעונש ישמעו היום.

<#6#>

ניתנה והודעה היום י"ב סיוון תשע"ד, 10/06/2014 במעמד הנוכחים.

ב"כ המאשימה טוענת לעונש:

אמנם, מדובר באדם שאין לו עבר פלילי או תעבורתי, אולם במקרה דנן, מדובר בעבירה מלפני כשנה וכן צורפו לתיק זה שני תיקים נוספים בגין ביצוע עבירות זהות. כידוע, נהיגה בידי בלתי מורשה הינה אחת מהעבירות החמורות בדיני התעבורה. מדובר באדם אשר מעולם לא עבר מבחני כשירות שנקבעו כתנאי לנהיגה בכבישי ארצנו. על כן, על ביהמ"ש לתת דגש לסיכון הרב הנשקף מנהיגתו. מפנה לתסקיר שירות המבחן, שמפאת צנעת הפרט לא אפרטו, מפנה לעובדה כי מהתסקיר עולה שהנאשם נהג מס' פעמים וכי הוא לא חש שפעל בצורה חמורה. הנהיגה, היא ככל הנראה אורח חיים אליו התרגל, גם אם היא מנוגדת לחוקי התעבורה. כמו כן, אין קיום של חרטה, והנאשם מפחית משמעותית מהתנהגותו. לאור כל האמור, ולאור העובדה שמדובר בשלושה מקרים שונים, אנו עותרים למאסר בפועל שירוצה מאחורי סורג ובריח שינוע בין 3 חודשי מאסר ל- 9 חודשי מאסר, מאסר מותנה, פסילה ארוכה, פסילה ע"ת וקנס.

ב"כ הנאשם טוען לעונש:

אתחיל מהסוף, משעה שחברתי התייחסה לתסקיר שירות המבחן, אני סבור שיש להתייחס לכלל האמור בתסקיר ולא רק לחלקים הנוכחים למאשימה. משכך, ברכיב המאסר, אציין שקיימת המלצה חד משמעית האומרת ששליחת הנאשם למאסר של ממש, מסוכנת לו. מעבר לאמור, אציין שמדובר באדם בן 61, חולה מאוד, מעבר למה שמתואר, מציג תעודות רפואיות נ/1. אין לו כל עבר תעבורתי או פלילי. הנאשם עבר ניתוח מעקפים סבוך, חולה סכרת, חולה בכליותיו וריאותיו, עיוור בעין אחת, קיים תהליך של איבוד ראיה בעין השניה. אינו מצוי בקשר ממשי עם משפחתו, הוא מתגורר במחסן שניתן לו במעגן הדיג בקישון, בהסכמה, של המעגן וכמחווה של רצון טוב. למעשה, נכון שמדובר במס' מקרים אך עם זאת יש לזכור כי זוהי ההסתבכות הראשונה שלו עם החוק, וזו הפעם הראשונה שהוא מגיע להליך משפטי פלילי. אבקש לציין עוד, שהתסקיר עצמו מצביע על כך שהנאשם מנסה להתמודד עם מצבו, ולהפגין התמודדות עם מה שקרה. אני סבור שעצם ההתייחסות הזו של הנאשם, אין בה כדי להוות אלמנט שלילי, הנאשם לא מנסה לצייר עצמו מסכן על אף שמצבו הכלכלי והבריאותי בכי רע, אלא מפגין התמודדות. אבקש מביהמ"ש להתחשב באמור, במצב הרפואי כפי שהוכח, וכן בהמלצת שירות המבחן. אבקש שהוענש שינתן, למעשה הראשון, יהיה ברובו צופה פני עתיד, ושהנאשם לא ישלח למאסר בפועל. באשר לקנס הכספי, אבקש להתחשב בכך כי הנאשם מקבל קצבת נכות מביטוח לאומי בסך של כ- 2400 ₪ לחודש.

הנאשם:

טעיתי והודיתי מול ביהמ"ש בטעות. אני מתחרט על מעשיי. אני פרוד 15 שנים, יש לי בת זוג שהיא מטפלת בי. אני מתגורר במחסן 3X3, ההנהלה אישרה לי, אני משלם שכירות שנתית בסך 1600 ₪, אני יכול להציג חוזה שכירות. הרכב עליו נהגתי הוא של האחיין שלי.

<#7#>

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות המיוחסות לו בשלושת התיקים שבכותרת.

העבירות בהן הורשע הנאשם הינן כדלקמן:

בתיק 747-04-09 - נהיגה ברכב מנועי ללא רישיון נהיגה תקף, נהיגה ברכב כשרישיון הרכב פקע, נהיגה ללא ביטוח.

בתיק 7446-12-09 - נהיגה ברכב ללא רישיון נהיגה וללא ביטוח.

בתיק 1949-07-13 - נהיגה ללא רישיון נהיגה וללא ביטוח.

ביחס לנאשם הוגש תסקיר שירות מבחן, מפורט, המתייחס לנסיבותיו האישיות של הנאשם. מהתסקיר עולה כי מדובר בנאשם בן 62, פרוד ואב ל- 5 ילדים אשר אינו עובד בשל בעיות בריאותיות רבות ומתקיים מקצבת נכות. הנאשם מתגורר כיום בחדש משופץ במעגן הדיג בקישון עם בת זוגתו, לאחר שלדבריו, נאלץ להותיר את הבית בו התגורר - לפרודתו.

הנאשם אישר בפני שירות המבחן, כי הוא אכן נטה לנהוג מדי פעם, על אף שהיה מודע לכך שמעולם לא הוציא רישיון נהיגה. הוא אף סיפר לשרות המבחן כי באחת הפעמים נהג ברכב של בן אחיו לאזור שוק הפשפשים, אך לא למטרות עבודה. הנאשם קיבל עליו אחריות על ביצוע העבירות ברמה המילולית, ההצהרתית, בלבד, אך שירות המבחן התרשם שהוא לא חש שמדובר במעשה חמור. שירות המבחן התרשם כי מדובר בנאשם שזהו אורח חייו, והוא נעדר הפנמה של חומרת מעשיו, גם אם הם בניגוד לחוקי התעבורה. עוד התרשם שירות המבחן, כי אין מצידו של הנאשם חרטה אמיתית או חוסר נוחות מביצוע העבירות וכי הנאשם נוטה להפחית ממשמעות העבירות שביצע, דבר המשקף סיכון לחזרתיות על ביצוע עבירות דומות בעתיד.

בסופו של יום, נוכח מצבו הבריאותי של הנאשם, סבור שירות המבחן כי יש להטיל על הנאשם עונשים מצבי גבולות, אך להימנע מהטלת עונש מאסר בפועל כדי לא לסכנו, וזאת לצד הטלת פסילה ממושכת ורכיבי ענישה נוספים.

ב"כ המאשימה, עתרה להטיל על הנאשם עונש מאסר בפועל, תוך שהיא מדגישה את חומרת מעשיו של הנאשם והעובדה שהנאשם חוזר פעם אחר פעם, ונוהג ללא רישיון נהיגה חרף הסיכון הנשקף מכך לציבור, שעה שמדובר במי שלא הוכשר מעולם לנהיגה.

מאידך, הסנגור ביקש להקל בעונשו של הנאשם, והדגיש את מצבו הבריאותי החריף של הנאשם, אשר סובל ממחלות שונות, לרבות מחלות לב ולאחרונה אף נמצאה נפיחות הולכת וגדלה מאחורי אוזן שמאל. עוד הדגיש הסנגור את נסיבות חייו הלא פשוטות של הנאשם ואת דלותו הכלכלית שעה שהוא מתגורר בחדר במעגן הדיג קישון. לאור כל אלה, ביקש הסנגור להימנע מעונש של מאסר בפועל ולהקל ביתר רכיבי הענישה.

מדובר במספר אירועים, כאשר בכל אחד מהם נהג הנאשם ללא רישיון נהיגה. הנאשם מעולם לא הורשה לנהיגה, הוא נעדר כל הכשרה בעניין זה, ועל כן, מטבע הדברים, טמון סיכון של ממש בהפעלה ונהיגה ברכב.

במצב דברים זה, אדם שמעולם לא הורשה לנהיגה, יוצר סיכון של ממש לשלומם וביטחונם של יתר המשתמשים בדרך.

מדיניות הענישה הנוהגת באירוע בודד של נהיגה ללא רישיון נהיגה, נעה בין עונש של פסילה בפועל של מספר חודשים ועד לפסילה ממושכת של מספר שנים, לצד רכיב הפסילה, מתלווה עונש מאסר מותנה. יצוין, כי המחוקק עצמו קבע עונש של מאסר בפועל לעבירה זו.

כאשר מדובר במספר אירועים, במקרה דנן 3 אירועים, המבודדים בזמן ובמקום, מדיניות הענישה היא הטלת עונש מאסר שנע בין מאסר בעבודות שירות ועד לעונש מאסר בפועל לצד פסילה ממושכת.

באשר לנסיבות הקשורות לביצוע העבירות; אין צורך להכביר מילים אודות הסיכון הרב הנשקף מאדם שלא הוכשר מעולם לנהיגה. חומרה יתרה יש לעובדה כי הנאשם נתפס פעם אחר פעם, וחוזר לסורו וממשיך לנהוג.

באשר לעונש המתאים לנאשם שבפניי; נתתי דעתי לאמור בתסקירו של שירות המבחן, ואכן התרשמתי שמדובר בנאשם שאינו מפנים את חומרת מעשיו. נראית לי עמדת שירות המבחן, שמדובר בנאשם שסיגל לעצמו אורח חיים עברייני בכל הנוגע לנהיגה ברכב ללא רישיון נהיגה. הנאשם אינו רואה נהיגה ללא רישיון נהיגה עבירה אלא דבר של מה בכך. עמד על כך בהרחבה שירות המבחן, וכאמור, רואה אני עין בעין את הדברים.

יחד עם זאת, בגזירת העונש המתאים לנאשם, ביהמ"ש לוקח בחשבון נסיבות נוספות, כמצוות סעיף 40 יב' לחוק העונשין.

בעניינו של הנאשם, מדובר באדם שהינו יחסית מבוגר, בן 62, הסובל משורה של מחלות, מצבו הבריאות רעוע למדי, כעולה מהתעודות שהוגשו לעיונו של ביהמ"ש. הנאשם פרוד מאשתו מזה שנים רבות, חי בדלות כלכלית, מתגורר בחדר מעגן הדיג קישון, עיוור בעין אחת, ובשל מחלת סוכרת קשה מחוייב להזריק אינסולין מס' פעמים ביום. בנוסף, לנאשם אין עבר פלילי ותעבורתי.

לאור זאת, ולא בלי התלבטות, סבורני כי אין למצות את הדין עם הנאשם אך יש לגזור עונשים שיהלמו את חומרת מעשיו וירתיעו אותו ויציבו בפניו גבולות ברורים לבל יחזור וינהג שוב ללא רישיון נהיגה.

אשר על כן, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

1. 18 חודשי פסילה בפועל.
2. 4 חודשי פסילה על תנאי למשך 3 שנים.
3. 5 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור עבירה לפי סעיף 10 א' לפקודת התעבורה ו/או עבירה של נהיגה בזמן פסילה.
4. קנס בסך - 1500 ₪ או 15 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב- 10 תשלומים שווים, פיגור יעמיד את מלא הקנס לפרעון מיידי ויפעיל את עונש המאסר שלצידו.
5. אני מחייב את הנאשם לחתום על התחייבות בגובה של 10,000 ₪ לבל יעבור עבירה לפי סעיף 10 (א) לפקודת התעבורה ו/או סעיף 2 (א) לפקודת ביטוח רכב מנועי ו/או עבירה לפי סעיף 2 לפקודת התעבורה. תוקף ההתחייבות 3 שנים מהיום, לא יחתום יאסר למשך 100 ימים.
6. הואיל והנאשם בלתי מורשה לנהיגה, חישוב הפסילה ייעשה מהיום.

זכות ערעור לביהמ"ש המחוזי בחיפה תוך 45 יום מהיום.

<#8#>

ניתנה והודעה היום י"ב סיוון תשע"ד, 10/06/2014 במעמד הנוכחים.