1. לפניי בקשת המבקשת למסור לעיונה את תיק בית המשפט בעניינם של המשיבים (להלן: "המשיבים").
2. המשיבה 1 מסרה תגובתה שלפיה אין לה התנגדות לצילום התיק.
3. לטענת המבקשת, היא חברה לתועלת הציבור ובעלת הזכויות במקרקעין מושא ההליך שבנדון, מכח הסכם שנחתם בינה לבין הסוכנות היהודית לארץ ישראל (להלן: "הסוכנות").
4. בימים אלה מנהלת המבקשת הליך לסילוק ידה של נזר ישראל מוסדות תורה חינוך וחסד, היא המשיבה 2 - הנאשמת 1 בתיק שלפניי, מן המקרקעין, בין היתר בשל העובדה שהמשיבה 2 או מי מטעמה בנו במקרקעין מבנים ללא קבלת הסכמתה של המבקשת ומבלי שיהיו בידם היתרי בניה כדין.
5. לטענת המבקשת, אך טבעי כי במסגרת ההליך שמנהלת המבקשת לסילוק ידה של המשיבה 2 מן המקרקעין, תידרש להתוודע להליכים המשפטיים המתנהלים ושהתנהלו בקשר עם מקרקעין אלה.
6. לטענת המשיבה 2, המבקשת לא צירפה את העמוד הרלוונטי לעניין והוא נסח טאבו של המקרקעין, שכן הבעלים של המקרקעין הם: "הקרן הקיימת לישראל". עוד לא הסבירה המבקשת מהו מעמדה של הסוכנות היהודית במקרקעין, ניסתה להונות את בית המשפט, להעלים ממנו מידע במטרה לקבל סעד.
7. בתשובה לטענה זו של המשיבה 2, הוסיפה המבקשת כי הינה בעלת זכויות במקרקעין מכוח הסכם שנחתם בינה לבין הסוכנות היהודית לישראל, כמו כן, הסוכנות אישרה כי אין לה כל התנגדות להעברת הזכויות במקרקעין ברשות מקרקעין ישראל לידי המבקשת. המשיבה 2 מעולם לא פקפקה בזכויותיה של המבקשת במקרקעין.
8. למשיבה 2 הוקנו זכויות לשימוש במקרקעין לתקופה מוגבלת, הסכם אותו הפרה עת בנתה על המקרקעין מבנים ללא הסכמת המבקשת ובאופן בלתי חוקי.
9. לטענת המבקשת לא היה כל מקום לצרף את קק"ל להליך שכן היא אינה צד להליכים בתיק זה.
10. זכות העיון בתיקי בית המשפט והיקפה זכו להסדר במסגרת תקנות בתי המשפט ובתי הדיון לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג 2003 (להלן: "התקנות").
11. תקנה 4 לתקנות עוסקת במבקש עיון שאינו בעל דין וזו לשונה:

"4. (א) כל אדם רשאי לבקש מבית משפט לעיין בתיק בית משפט (להלן – בקשת עיון), ובלבד שהעיון בו אינו אסור על פי דין.

(ב) בקשת עיון תוגש לשופט או רשם שהתיק נדון לפניו, ובאין אפשרות כאמור, לשופט או רשם שיקבע נשיא בית המשפט.

(ג) בקשת עיון תהיה מנומקת, ותוגש לפי טופס 2 שבתוספת.

(ד) בבואו לשקול בקשת עיון, ייתן בית המשפט את דעתו, בין השאר, לענינו בתיק של המבקש, לענינם של בעלי הדין ושל מי שעלול להיפגע כתוצאה מהעיון, וכן לסבירות הקצאת המשאבים הנדרשת לשם היענות לבקשה.

(ה) בית המשפט רשאי להורות על העברת בקשת העיון לתגובת בעלי הדין בתיק שמבוקש בו העיון או לתגובת צד שלישי, אם הוא סבור כי העיון עלול לפגוע במי מהם, וכן רשאי בית המשפט לבקש את תגובת היועץ המשפטי לממשלה, אם הוא סבור כי העיון עלול לפגוע באינטרס ציבורי; תגובות כאמור בתקנת משנה זו יוגשו בתוך שלושים ימים ממועד המצאת ההודעה על זכות התגובה או בתוך מועד אחר שיקבע בית המשפט.

(ו) החליט בית המשפט להתיר את העיון, רשאי הוא לקבוע בהחלטתו כל תנאי או הסדר הדרושים כדי לאזן בין הצורך בעיון לבין הפגיעה אשר עלולה להיגרם לבעלי הדין או לצד שלישי בשל העיון, לרבות השמטת פרטים, הגבלת מספר המעיינים ונקיטת אמצעים למניעת זיהוים של בעלי דין או אנשים אחרים; בית המשפט רשאי להגביל את היקף העיון ולהתנותו בתנאים, אם ראה כי הקצאת המשאבים הנדרשת מחייבת זאת.

(ז) התיר בית המשפט עיון לפי תקנה זו, ימלא המבקש הודעת עיון כאמור בתקנה 3, טרם העיון".

1. מסעיף 4 (ד) לתקנות, עולה כי בבוא בית המשפט להכריע בבקשה לעיון, עליו לבחון את הבקשה, בשלושה שלבים: ראשית, האם העיון אסור על פי דין. במידה שהתשובה לשאלה זו היא שלילית, יש לשקול באופן מהותי (א) את עניינו של המבקש ואת עניינם של בעלי הדין ושל מי שעלול להיפגע כתוצאה מן העיון (ב) את סבירות הקצאת המשאבים הנדרשת לשם היענות לבקשה. בשלב שלישי, ככל שנעתר בית המשפט לבקשת העיון, רשאי הוא להתנותו בתנאים וזאת לשם איזון בין הצורך בעיון לבין הפגיעה האפשרית העלולה להיגרם בשל העיון.
2. ביסוד ההכרעה בשאלת זכות העיון של מי שאינו בעל-דין בתיק בית-המשפט, בהתאם לתקנות, מונחות שתי מגמות יסוד: האחת, מגמה הבאה לאפשר לכל אדם לעיין בתיק בית-המשפט. בנוסף לאמור, קיים עקרון פומביות הדיון, שהנו עיקרון חוקתי בשיטתנו (סעיף 3 לחוק יסוד: השפיטה), עקרון זה מאגד בתוכו את חופש הביטוי ואת זכות הציבור לדעת. מעקרון הפומביות נגזרת גם זכות העיון, הזכות לעיין במסמכי בית-המשפט ואף הזכות לפרסם את תוכנם.

עקרון פומביות הדיון וזכות העיון אינם עקרונות בלתי מוגבלים, הם כפופים להגבלות תחיקתיות שונות המשקפות את האיזון שבין עקרון פומביות הדיון וזכות העיון לאינטרסים אחרים.

1. באופן עקרוני, יש לאפשר עיון בתיקי בית המשפט והחלטותיו אף למי שאינו צד להליך ואולם, פומביות הדיון וזכות שהעיון שבגדרה – יחסיים.

הצורך באיזון בין פומביות הדיון ובין זכויות אחרות בעלות מעמד חוקתי מוביל למסקנה שלפיה יש לבחון כל מקרה על פי נסיבותיו.

בית המשפט יבחן את עניינו בתיק של המבקש וככל שהחשיבות שבמסירת ההחלטה גוברים על ההגנה לגבי צדדים שלישיים יטה בית המשפט להתיר העיון. אין בחשיבות עקרון הפומביות כדי לפגוע בזכויות חוקתיות אחרות דוגמת הזכות לפרטיות.

1. בעניינו, הוגש כנגד המשיבה 2 כתב אישום, הדיונים בעניינה התקיימו בדלתיים פתוחות ופרסומם אינו אסור על פי דין.

המשיבה 2 לא העלתה בתגובתה כל טעם שיש בו כדי לדחות את הבקשה מלבד הטענה שהבעלות על המקרקעין הינה של קרן קיימת לישראל. כעולה מהדברים המפורטים בהחלטתי זו, זכות העיון קיימת גם למי שאינו בעל עניין. בנסיבות העניין, נראה כי המבקשת בעלת עניין בתיק.

1. בעריכת האיזון בין עניינה של המבקשת לעניינה של המשיבה 2 – בעלת הדין ומי שעלולה להיפגע כתוצאה ממתן זכות עיון בהחלטה, אני סבור כי הכף נוטה לטובת המבקש באופן כזה שניתן להיעתר לבקשה במלואה.
2. אשר על כן, אני נעתר לבקשה המבקשת תוכל לצלם את תיק בית המשפט.

5129371

1. המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, י"ב תשרי תשע"ו, 25 ספטמבר 2015, בהעדר הצדדים.