מבוא

1. התובעת, חברת מודול בטון והשקעות בתעשייה בע"מ (להלן: "התובעת"), הגישה שטר חוב לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל, כנגד מר ראובן נאוי (להלן: "הנתבע"), שהינו ערב לשטר החוב.

הנתבע הגיש התנגדות לביצוע שטר. התובעת טענה, כי הנתבע חתם על שטר חוב, כערב להבטחת

חובותיה של החברה אשר בבעלותו (להלן: "חברת טלעדי"), לעומתה טען הנתבע, כי חתם על שטר החוב תחת לחץ וכפייה, וכי בטרם חתימתו על שטר החוב, הוסבר לו על-ידי נציג התובעת, כי הערבות הינה על סחורה עתידית, מיום חתימתו, ולא על חובות עבר של חברת טלעדי.

ביום 14.3.10 ניתנה החלטת כבוד הרשם צ'כנוביץ, כי לנתבע תינתן רשות להתגונן, אך ורק לעניין הטענה, כי שטר החוב נועד להבטיח משיכת סחורה שבוצעה לאחר מועד עריכת השטר.

טענות הצדדים

2. מטעם התובעת הצהיר מר אריה מגל (להלן: "מר מגל"), מנהל שיווק אצל התובעת.

מר מגל טוען, כי התובעת הינה הזוכה בתיק ההוצל"פ 01-25892-49-6, וכי הנתבע הינו החייב.

מר מגל טוען, כי תיק ההוצאה לפועל, מקורו בשטר חוב חתום לצורך הבטחת חובותיה של חברת טלעדי בע"מ, הנובעים מקבלת סחורה מידי התובעת.

מר מגל טוען, כי התובעת סיפקה לחברת טלעדי סחורות, מוצרים ושירותים בהתאם להזמנתה, אולם החייבים בתיק ההוצאה לפועל לא שילמו עבורם.

מר מגל טוען, כי ההתקשרות הראשונית בין התובעת לבין החברה נערכה בחודש יולי 2008, וביום 23.7.08 נערכה ההזמנה הראשונה בין הצדדים, בה סוכמו המחירים, ותנאי התשלום.

מר מגל טוען, כי מי שהיה חתום על המסמך, המאשר אותו בשם חברת טלעדי כנציגה, ואף בחתימתו האישית, הוא הנתבע עצמו.

מר מגל טוען, כי בהתאם לתנאים שסוכמו, חתמו החייבים על שטר חוב להבטחת חובותיה של חברת טלעדי כלפי התובעת, אשר נחתם ביום 23.7.08, "עושה השטר" הינה חברת טלעדי, והערבים על-פי השטר הינם בעליה, אשר בכללם הנתבע ומר רונן בורה.

מר מגל טוען, כי שטר החוב נחתם בפני מר אמסלם, סוכן המכירות אצל התובעת, וכי שטר החוב הראשוני נערך עד לסך של 150,000 ₪.

מר מגל טוען, כי בהתאם להזמנה שנערכה, החלה התובעת לספק את המוצרים והסחורות שנדרשו בהתאם להזמנות ולרכישות שבוצעו על-ידי חברת טלעדי, וכשנה לערך, לאחר תחילת העבודה המשותפת אל מול חברת טלעדי, ביקשו נציגיה תוספת של אובליגו, ובהתאם לכך, התובעת יזמה פגישה במשרדיה של חברת טלעדי לצורך שמיעת בקשה זו, ולצורך התרשמות כללית.

מר מגל טוען, כי בפגישה נכחו מנכ"ל התובעת, מר מגל, מר מוטי הרדי, מנהל המכירות של התובעת, ומר חגי לשעבר מנהל המכירות אצל התובעת, ומטעם חברת טלעדי נכחו מר רונן בורה ומהנדס חברת טלעדי.

מר מגל טוען, כי במעמד הפגישה הוסכם, כי התובעת תגדיל את האשראי לסך 180,000 ₪, וכי הערבים יחתמו על שטר חוב חדש, וכי שטר החוב הקודם יוחזר לחברת טלעדי, ושטר החוב הנוכחי יחליפו.

מר מגל טוען, כי הנתבע לא נכח בפגישה, אולם סוכם, כי אותם ערבים יחתמו על שטר החוב החדש, והשטר החדש יהווה את הביטחון לחובות חברת טלעדי.

מר מגל טוען, כי בהתאם לסיכום בין הצדדים, ביום 15.9.09 נערכה פגישה במשרדי החברה, לפגישה זו נשלח מר אמסלם, כנציגה של התובעת, בפגישה זו חתם מר בורה על שטר החוב החדש, וכי הנתבע לא הוחתם על שטר החוב באותו היום, אלא במועד מאוחר יותר.

מר מגל טוען, כי חברת טלעדי והערבים מטעמה, נותרו חייבים לתובעת סך של 132,000 ₪, וסכום החוב העדכני בהתאם לתיק ההוצאה לפועל כאמור, הינו סך של 189,000 ₪.

מר מגל טוען, כי ההמחאה שהועברה על ידי החברה – לא כובדה על-ידי הבנק מהסיבה "א.כ.מ".

3. מצהיר נוסף מטעם התובעת הינו מר רועי אמסלם, סוכן מכירות אצל התובעת.

האמור בתצהירו של מר אמסלם חוזר על תצהירו של מר מגל.

4. הנתבע הגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו.

הנתבע טוען, כי שטר החוב בגינו נפתח תיק ההוצאה לפועל פגום בצורה מהותית, דבר שמביא לבטלותו של השטר באופן מוחלט.

הנתבע טוען, כי הוא והערב הנוסף וחברת טלעדי, חתמו תחת לחץ וכפייה, נוכח כפייה כלכלית קשה, שכן לולא החתימה על שטר החוב, התובעת תחדל לספק חומרי בנייה לאתר הבנייה.

הנתבע טוען, כי חתימת שטר החוב נעשתה באתר הבנייה בשוהם, בעת שסוכן מטעם התובעת עצר את רכבו ודרש ממנו, כי ימלא את פרטיו בשורה הנמצאת בתחתית העמוד, ויחתום, ותו לא.

הנתבע טוען, כי התנהלות זו, מעמידה בספק את "האישור" בתחתית שטר החוב, לפיה הוא והערב הנוסף חתמו בפני "רועי אמסלם" על שטר החוב במשרדי התובעת בבאר–שבע.

הנתבע טוען, כי סירב לחתום על שטר החוב, אולם נציג התובעת הבהיר לו, כי לולא החתימה על השטר, התובעת תפסיק לאלתר לספק לחברת טלעדי סחורה, עובדה אשר תוביל לקריסתה.

הנתבע טוען, כי חברת טלעדי הייתה חייבת להזמין סחורה בדחיפות, שכן הייתה אמורה למסור דירות לרוכשים. לטענתו, לבסוף התרצה וחתם על שטר החוב.

הנתבע טוען, כי בטרם חתם על שטר החוב, ביקש לוודא עם נציג התובעת, כי הערבות הינה על סחורה עתידית שתמשך מהיום ואילך בלבד, ורק לאחר מכן הסכים לחתום על השטר.

הנתבע טוען, כי הוטעה על-ידי התובעת, והוחתם על שטר החוב במרמה, שכן באותו המועד חברת טלעדי הייתה בשלבי גסיסה אחרונים, ועל-כן בוודאי שהוא לא היה מסכים לחתום על ערבות לחוב עבר באותן נסיבות.

הנתבע טוען, כי לאחר החתימה על שטר החוב, לא משכה חברת טלעדי סחורה.

הנתבע טוען, כי בנסיבות אלו, יש לערוך התחשבנות מדוקדקת, ולבחון מה מכל הסחורה הנטענת, אכן נתקבלה על-ידי חברת טלעדי, כאשר בעניין זה כלל לא ברור לטענתו שסכום החוב לא יקטן באופן מהותי ביותר.

5. מטעם הנתבע הצהיר מר מיכאל בן לולו, מנהל העבודה בחברת טלעדי.

מר בן לולו טוען, כי הוא פנה לתובעת וביקש להזמין סחורה, ונאמר לו, כי לא ניתן להזמין סחורה, מבלי שהנתבע יחתום על שטר החוב כערב אישית.

מר בן לולו טוען, כי באתר בשוהם הוא יחד עם הנתבע פגשו את נציג התובעת והיה עד לוויכוח של הנתבע עם נציג התובעת כי הנתבע סרב לחתום על שטר החוב. לטענתו, הנתבע חתם על שטר החוב רק לאחר שהבין, כי לולא כן, לא תסופק סחורה לחברת טלעדי.

מר בן לולו טוען, כי זכור לו כי הנתבע, בטרם חתם על שטר החוב, ביקש לדעת באופן ברור אם הערבות שהוא מוסר היא לסחורה שתוזמן החל מאותו יום ואילך, ורק לאחר שהובהר לו הדבר הסכים לחתום.

דיון והכרעה

6. לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, ועיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם, במוצגים, ובסיכומי הצדדים, אני קובעת, כי דין התביעה להתקבל.

כפי שנקבע בהחלטת כבוד הרשם צ'כנוביץ, לנתבע ניתנה רשות להגן בטענת הגנה אחת בלבד, והיא בנוגע לשאלה, האם שטר החוב נועד להבטיח משיכת סחורה שבוצעה על-ידי חברת טלעדי לאחר מועד עריכת השטר. הואיל והרשות להגן הוגבלה על-ידי כבוד הרשם לטענת הגנה זו בלבד, אין מקום להיזקק לטענת הכפייה שהועלתה בתצהיר הנתבע, ואשר לא ניתנה בגינה רשות להגן.

על-מנת להכריע בשאלה זו, יש להתחקות אחר כוונת הצדדים, באמצעות בחינת הממצאים העובדתיים על-פי המסמכים שהוגשו, הנתמכים בראיות חיצוניות, וכן בעדויות שנשמעו לפני בית-המשפט.

לאחר בחינת חומר הראיות בתיק הכולל את המסמכים שצורפו לכתבי הטענות, ולאחר שמיעת העדויות והתרשמות בית-המשפט מהן, הנני מקבלת את גרסת התובעת, כי הצדדים הסכימו, כי שטר החוב אשר נחתם ביום 12.10.09 (להלן: "שטר החוב השני"), יחליף את שטר החוב אשר נחתם ביום 23.7.08, (להלן: "שטר החוב הראשון"), והוא אשר יהווה את הביטחון לחובות חברת טלעדי, וזאת בעקבות בקשת נציגי חברת טלעדי להגדלת האשראי לסך של עד 180,000 ₪.

גרסת הנתבע, כי שטר החוב השני הוא שטר בטחון אשר נועד להבטיח קיומו של חוב עתידי שיווצר לאחר מסירתו של שטר החוב, דהיינו, כי שטר החוב השני נועד להבטיח גביית תשלום בגין סחורה שתימשך לאחר החתימה עליו, הינה טענה בלתי סבירה בנסיבות העניין, ודינה להידחות, כפי שיפורט להלן.

ראשית, אין חולק, כי הנתבע חתם על שטר החוב הראשון, ואין חולק, כי לאחר חתימתו, הנתבע משך סחורה באמצעות חברת טלעדי, החברה שבבעלותו. אולם, הנתבע טוען, כי התובעת כשלה בהוכחת החוב, ולא עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח את קיומו של החוב והיקפו.

בעניין זה עולה, כי מעיון בעדותו של הנתבע ניתן ללמוד, כי הוא עצמו לא הכחיש, כי לחברת טלעדי קיים חוב לתובעת:

"ש. יכול להיות שהיה חוב?

ת. הכול יכול להיות".

(ראו: פרוטוקול מיום 01.7.13 עמוד 39 שורות 8-9).

יתרה מכך, הנתבע אף לא ידע לומר מהו היקף החוב שחברת טלעדי חבה לתובעת:

"ש. מה הסכום לטעמך?

ת. צריך לעשות חשבון.

ש. לא עשית חשבון עד עכשיו?

ת. עשיתי הרבה פעמים חשבון, לא זכור לי.

החשבונות שעשיתי היו מחומר שאתם העברתם לי.

לא זכור על כמה החשבון האחרון שעשיתי,

אבל החוב היה הרבה פחות ממה שתבעתם".

(ראו: פרוטוקול מיום 01.7.13 עמוד 36 שורות 17-21).

"...ש. חברת טלעדי ניהלה כרטסת שמתייחסת לכל ספק, גם

כרטסת שקשורה למודל?

ת. מן הסתם.

ש. אתה יכול להראות לנו את הכרטסת?

ת. אין לי פה".

(ראו: פרוטוקול מיום 01.7.13 עמוד 39 שורות 1-4).

"...ש. אתה אומר שאתה לא יודע מה גובה החוב

האם מישהו אחר יודע?

ת. אין לי את הכרטסת מולי..."

(ראו: פרוטוקול מיום 01.7.13 עמוד 41 שורות 24-25).

וכן:

"...ש. כמה החוב ביום חתימה על שטר החוב החדש ב-09,

כמה החוב שהיה אז למודל, החוב של טלעדי למודל?

ת. היה איש כספים בחברה שניהל את כל נושא התזרים

ואני הייתי האיש של השטח. אני לא יודע מה היה".

(ראו: פרוטוקול מיום 01.7.13 עמוד 38 שורות 29-32).

מעיון בתשובותיו של הנתבע בחקירתו הנגדית עולה, כי מעבר לעובדה שלא הכחיש, כי קיים חוב של חברת טלעדי כלפי התובעת, הרי שלנתבע הייתה אפשרות להציג כרטסת הנהלת חשבונות, ולפרט ולבצע עריכת חשבון מדויק של החוב לתובעת, וזאת במשך זמן רב, ולמרות זאת, הנתבע לא ידע לומר מהו חשבון החוב הסופי שחבה חברת טלעדי לתובעת, והתנהלותו זו אינה מוסיפה לאמינות גרסתו.

לא זו אף זו, אף עדותו של העד מטעם הנתבע, מר בן לולו, אין בה כדי להועיל לגרסת הנתבע.

מר בן לולו היה עד לנסיבות חתימת שטר החוב השני, אולם, מעיון בעדותו עולה, כי הוא כלל לא היה מעורב בעניין נשוא המקרה דנן:

"ש. אז חברת מודל אמרה שאם אתם רוצים עוד סחורה

אתם צריכים לחתום על אותו שטר חוב מ- 09?

ת. אני לא יודע איזה שטר חוב. הסוכן אמר שראובן

צריך לחתום על איזה שהוא מסמך, בשביל זה אני לא מקבל סחורה.

ש. באותה תקופה היה חוב תלוי ועומד מול מודל?

ת. לא יודע את ההתנהלויות מול ספקים, מה שמעניין

אותי זה עבודה בשטח."

(ראו: פרוטוקול מיום 01.7.13 עמוד 35 שורות 16-21).

לפיכך, אין בעדותו של מר בן לולו כדי לשפוך אור בנושא המחלוקת שבין הצדדים, ואף אין בה כדי לתמוך בגרסת הנתבע, כי שטר החוב השני הינו צופה פני עתיד.

יתרה מכך, התובעת טוענת, כי לאחר תחילת העבודה המשותפת מול חברת טלעדי, ביקשו הם תוספת של אובליגו. לפיכך, התובעת ערכה פגישה במשרדיה של חברת טלעדי, ובפגישה זו נכחו מטעם התובעת המנכ"ל, מנהל המכירות, ומנהל השיווק, ומטעם חברת טלעדי נכחו מר רונן בורה ומהנדס החברה.

במעמד זה, לטענת התובעת, הוסכם, כי התובעת תגדיל אשראי כמבוקש לסך של 180,000 ₪, וכי הערבים, מר בורה והנתבע יחתמו על שטר החוב חדש בו יוסף גם פרויקט חדש של חברת טלעדי - הפרויקט בבאר-יעקב. עוד סוכם, כי שטר החוב הראשון יוחזר לחברת טלעדי, ושטר החוב השני יבוא במקומו של שטר החוב הראשון.

גרסת התובעת לקבלת שטר חוב חדש בתמורה להגדלת האובליגו, הינה טענה הנתמכת במסמכים ובעדויות שהובאו בפני בית-המשפט.

לא זו אף זו, מר בורה הינו הערב הנוסף החתום על שני שטרי החוב, שותפו של הנתבע בחברת טלעדי, וכן היה נוכח בפגישה שנערכה במשרדי חברת טלעדי כאמור, ואף לשיטת הנתבע, היה למר בורה חלק לא מבוטל בתחום הכספי של החברה:

"ש. מי היה השותף השני שלך?

ת. רונן בורה".

...ש. מי אחראי על נושא הכספים בחברה?

ת. השותף רונן, הוא כלכלן במקצועו, יש לו תואר

בכלכלה ומן הסתם הוא היה אחראי על הכספים".

(ראו: פרוטוקול מיום 01.7.13 עמוד 36 שורות 10-11,

ובעמוד 41 שורות 17-19).

אולם, הנתבע נמנע מהבאת מר בורה למתן עדות, והמדובר בעד מרכזי וחשוב מבחינת הנתבע, בכל הנוגע לתמיכה בגרסת הנתבע.

הלכה פסוקה היא, כי הימנעות בעל דין מהזמנת לעדות של עד מרכזי מטעמו לעדות בית המשפט משמשת לחבותו (י' קדמי על הראיות (חלק ד, 2009) עמ' 1889-1910).

עדותו של מר בורה יכולה הייתה לתמוך בגרסת הנתבע, ולסתור את טענת התובעת במחלוקת העיקרית העומדת בין הצדדים, והימנעות הנתבע מלזמנו לעדות, איננה מסייעת לגרסת הנתבע, והיא עומדת לנתבע בעוכריו.

תמיכה נוספת לגרסת התובעת, כי שטר החוב השני מחליף את שטר החוב הראשון, מצויה בנספח ג' לסיכומי התובעת, שהינו שטר החוב הראשון. התובעת טוענת, כי ביום 15.9.09 חתם מר בורה על שטר החוב השני, ובד בבד, הוחזר לידיו שטר החוב הראשון.

לראייה, נכתב באופן שאינו משתמע לשני פנים, על-ידי מר בורה, על גבי שטר החוב הראשון כי: "התקבל עותק אורגינל והינו בטל ומבוטל", ולצד משפט זה, מתנוססת חתימתו של מר בורה ולצידה התאריך.

לפיכך, החזרת שטר החוב הראשון למר בורה באישורו בכתב מתיישבת ואף מחזקת את גרסת התובעת, כי שטר החוב השני נועד להחליף את שטר החוב הראשון, בכל הנוגע לחובות קיימים.

זאת ועוד, הנתבע העיד, כי בשנת 2009 קיבלה חברת טלעדי פרויקט נוסף בבאר-יעקב (ראו: פרוטוקול מיום 01.07.13 עמוד 38 שורות 27-28), ובשטר החוב השני נכתב, כי שטר מיועד לפרויקטים בשוהם ובבאר-יעקב, לכן, אף עובדה זו, מהווה תימוכין לגרסת התובעת, כי נציגי חברת טלעדי ביקשו להגדיל את האשראי לסך של עד 180,000 ₪ במקום עד 150,000 ₪, לפרויקט הנוסף בבאר-יעקב.

נוסף על כך, לאורך כל חקירתו הנגדית של הנתבע עולה, כי הנתבע מסר תשובות מתחמקות, ולא קוהרנטיות, ללא כל הסבר המניח את הדעת אשר יכול לתמוך בגרסתו:

"ש. אנחנו צירפנו את שטר החוב הראשון להראות

שלמודל היה שטר חוב, אתה בא ואומר לבית המשפט

משהו חדש, אתה אומר שב- 08 שעבדו בלי בטחונות,

שטר חוב לא היה קיים, לא היה חתום?

ת. אני בעצמי לא מבין".

(ראו: פרוטוקול מיום 1.7.13 עמוד 38 שורות 6-9).

"...ש. הם ידעו שיש בעיה בשטר הראשון ובכל זאת נתנו לך סחורה?

ת. תשאל אותם".

(ראו: פרוטוקול מיום 1.7.13 עמוד 42 שורות 10-11).

"...ת. מודל לא היתה מוציאה סחורה והיא גם לא הוציאה

עד שלא חתמתי על השטר.

ש. למה, אבל היא עבדה איתך ככה מ- 08?

ת. תשאל אותם".

(ראו: פרוטוקול מיום 1.7.13 עמוד 39 שורות 12-14).

"...ש. למה לחברת מודל לדרוש ממך לחתום על שטר

חדש אם יש להם שטר ביד?

ת. תשאל אותם".

(ראו: פרוטוקול מיום 1.7.13 עמוד 39 שורות 26-27).

"...ש. אותו אדם שהיה אחראי על נושא הנהלת חשבונות

הוא האדם שיכול להשיב לנו על חוב שהיה תלוי ועומד ב- 08, 09?

ת. ישבנו לא פעם גם איתך וגם עם אנשים אחרים של מודל ועשינו

חשבונות, אתה יודע טוב מאוד, שאם הדעה שלך לא היתה מפריעה

הדברים היו נסגרים. כי את החשבון אתה יודע".

(ראו: פרוטוקול מיום 1.7.13 עמוד 41 שורות 20-23).

מעיון בתשובותיו של הנתבע לעיל, אין מנוס מהמסקנה, כי תשובותיו של הנתבע הינן מתחמקות, אינן מניחות את הדעת, ואין בהן הסבר ראוי אשר יכול לתמוך בגרסת הנתבע. הנתבע לא הצליח לענות על השאלות הקשות והמהותיות הנוגעות לגרסת התובעת, והתשובה הטובה ביותר שיכול היה לענות היא: "תשאל אותם".

כמו-כן, כאשר נשאל בחקירתו הנגדית מי ישלם את חוב העבר שיש לחברת טלעדי ענה הנתבע כי:

"...ת. כשחתמתי אני הבנתי שאני חותם ערבות על כל חומר

שמספקים לי קדימה...

ש. ומי ישלם את החוב אחורה?

ת. החברה".

(ראו: פרוטוקול מיום 01.7.13 עמוד 42 שורות 24-26).

תשובתו זו של הנתבע, כי החברה תשלם את החוב שנוצר לפני שטר החוב השני נגועה בחוסר תום לב מצדו, ופוגעת במהימנותו באמיתות גרסתו. הנתבע העיד, כי בשנת 2009 חברת טלעדי נקלעה לקשיים תזרימיים, והחברה חדלת פירעון (ראו: פרוטוקול מיום 01.7.13 עמוד 39 15-21). לפיכך, ברורה המסקנה, כי תשובתו זו של הנתבע מעידה על ניסיונו מלהתחמק מתשלום חובו לתובעת, על-מנת למלט עצמו מהחוב כערב בשטר החוב.

לעומת זאת, גרסת התובעת לא נסתרה, והיא אמינה והגיונית וקוהרנטית, ומתיישבת עם הראיות, והעדויות בתיק.

אמנם, ככלל שטר חוב כשטר בטחון צופה פני עתיד, אך כל מקרה לגופו ובהתאם לנסיבותיו, ובנסיבות המקרה דנן, הטענה, כי שטר החוב השני הינו צופה פני עתיד אינה רלוונטית, מאחר שהנתבע היה ערב לשטר החוב הראשון, וכפי שהובא לעיל, שטר זה בוטל והוחזר למר בורה, הערב הנוסף ושותפו של הנתבע בחברת טלעדי.

לו טענת הנתבע, הייתה מתקבלת, כי שטר החוב השני הוא צופה פני עתיד, אזי התוצאה המעשית הייתה, כי התובעת ויתרה על חובה של חברת טלעדי כלפיה. מצב זה, אינו סביר ואינו מתקבל על הדעת. מדוע שהתובעת תספק סחורה לחברת טלעדי, ללא תשלום בעדה, ובאותה נשימה תחתים בשנית את הערבים על שטר חוב שנועד להבטיח חוב שייווצר לאחר חתימתו. טענה זו, נוגדת את השכל הישר וההיגיון, ואף איננה מתיישבת עם המסמכים והעדויות שהובאו בתיק דנן.

לאור האמור לעיל, עולה, כי גרסת הנתבע איננה סבירה בנסיבות העניין, ומופרכת מיסודה.

אשר על כן, ולאור כל הנימוקים לעיל, עולה כי שטר החוב השני נשוא הדיון נועד להחליף את שטר החוב הראשון, ונועד להבטיח משיכת סחורה שבוצעה קודם לעריכתו.

סוף דבר

7. אשר על כן, לאור כל האמור לעיל, התביעה מתקבלת בזה.

הנתבע ישלם לתובעת הוצאות משפט, ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 20,000 ש"ח (כולל מע"מ), ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.

הליכי הוצאה לפועל בתיק 01-25892-49-6 יימשכו כסדרם.

המזכירות תשלח עותק פסק הדין לצדדים.

המזכירות תבצע סגירת תיק.

ניתן היום, כ"ו שבט תשע"ד, 27 ינואר 2014, בהעדר הצדדים.