בפני | כב' השופטת דלית שרון-גרין | |
מאשימה | מדינת ישראל | |
נגד | ||
נאשם | וסאם יוסף |
נוכחים:
מטעם המאשימה: עו"ד ענבל אוטמזגין
הנאשם: בעצמו וע"י עו"ד ראמי מסאלחה
ג ז ר ד י ן |
הנאשם הורשע עפ"י הודאתו בעבירות של נהיגה בזמן פסילה וללא רשיון נהיגה ופוליסת ביטוח תקפים, אשר בוצעו ביום 20.2.09.
כמו כן, הנאשם הודה בעבירות נוספות מתיקים שצורפו לתיק זה, כאמור להלן:
טיעוני הצדדים
המאשימה התייחסה בטיעוניה לריבוי העבירות, לחומרתן ולהשלכותיהן, כמו גם להעדר ההמלצה בתסקיר שירות המבחן. עוד ציינה את קיומו של מאסר מותנה, אשר לא הרתיעו. המאשימה בקשה להטיל על הנאשם עונש של מאסר בפועל לתקופה ארוכה, תוך הפעלת המאסר המותנה באופן מצטבר. בנוסף, פסילה ארוכה, שאורכה יהיה 6 שנים לפחות, תוך הפעלת פסילה מותנית באופן מצטבר. עונשים מותנים וכספיים.
הסניגור התייחס למצבו הנפשי הקשה של הנאשם עקב אובדן בנו והתהפוכות המשפחתיות שעבר מאז ולתורת הענישה כפי שהיא משתקפת במקורות. נוכח נסיבותיו האישיות של הנאשם, אשר הצליח לשקם את חייו, בקש הסניגור להאריך את המאסר המותנה, להתחשב בהודאתו של הנאשם, אשר חסך הליכים ארוכים ולקח אחריות על מעשיו, ולהטיל עליו פסילה בפועל, מאסר מותנה וקנס מידתי.
תסקירי שירות המבחן
כשהופנה הנאשם לראשונה לשירות המבחן, קיבל אחריות על מעשיו, ושיתף בשימוש באלכוהול מגיל 17 כחלק מבילוי. עוד סיפר כי בעקבות מות בנו בשנת 2012, והקשיים הרבים שחווה בשל כך, הרבה לשתות אלכוהול כאמצעי לבריחה מכאבו. שירות המבחן התרשם מבחור חיובי ביסודו, ובקש ארכה על מנת לערוך אבחון בעמותת אפש"ר.
מהתסקיר המשלים עולה כי הנאשם שיתף פעולה באופן חלקי ושטחי בלבד, והתקשה לקחת אחריות על התהליך הטיפולי. למספר פגישות במרכז להתמכרויות כלל לא הגיע, וכך גם לפגישה מסכמת בשירות המבחן. התקשרויות טלפוניות נתקלו בניתוק מצידו או בחוסר תשובה. בפגישות בהן השתתף, דיווח על הפסקת שתיית אלכוהול מזה מספר חודשים. תהליך האבחון הפסיכו-סוציאלי לא הושלם נוכח חוסר שיתוף הפעולה של הנאשם.
בנסיבות אלה, ותוך פרוגנוזה טיפולית נמוכה, נמנע שירות המבחן מהמלצה כלשהי לגבי הנאשם.
הרשעות קודמות
הנאשם הורשה לנהיגה בטרקטור בשנת 2001 וברכב פרטי בשנת 2002. כבר כנהג חדש צבר לחובתו הרשעות, ואף נדון לפסילה משום שנהג ללא מלווה בשעה שהיה מחוייב לעשות כן. עוד בעברו נהיגה ברמזור אדום, אי ציות להוראת שוטר ונהיגה בקלות ראש, מהירות מופרזת, אי ציות לתמרורים ועוד, סך הכל 18 הרשעות. בנוסף, במהלך השנים הורשע כבר פעמיים בנהיגה ללא רשיון נהיגה, ובאחת מהן אף בנהיגה בזמן פסילה.
בנוסף, צבר הנאשם 3 הרשעות קודמות בפליליים, בעיקר בגין עבירות רכוש שונות, בגינן נדון, בין היתר, למאסר בפועל לתקופה של 4 חודשים, אשר רוצה בדרך של עבודות שירות ולפסילת רשיון נהיגה למשך 3 שנים. עבירה אחרונה בוצעה בשנת 2007.
בתיק פל 172/06, נדון הנאשם בתאריך 9.8.06, למאסר בפועל למשך 3 חודשים, ול-6 חודשי מאסר על תנאי, למשך 3 שנים, והתנאי שלא יבצע עבירה של נהיגה ללא רשיון נהיגה או בזמן פסילה.
עונש מותנה זה מבקשת התביעה להפעיל, וההגנה - להאריך.
דיון והכרעה
אין מחלוקת כי מדובר במסכת של עבירות, חמורות על פי אופיין ונסיבותיהן, ולא כל שכן בהצטברן זו לזו.
הנאשם בחר לנהוג ברכב פעמים רבות, למרות שלא היה מורשה לעשות כן באותה תקופה, והגדיל עשות כאשר אף נהג בזמן פסילה באירוע מושא התיק העיקרי דנן.
הנאשם נהג תחת השפעת משקאות משכרים (בתיק המצורף מס' 2 דלעיל) , עוד בטרם פקד אותו האסון שהביא, לדבריו, לשתיית אלכוהול מרובה. מן התסקיר ניתן להבין כי גם העבירה של נהיגה בשכרות (מושא תיק מצורף מס' 3), בוצעה עובר לטרגדיה זו.
חומרת העבירות והשנותן מצדיקות, בהתאם לדרישת האינטרס הציבורי, ענישה מחמירה מאד. עברו המכביד תומך בכך.
אקח בחשבון כי הנאשם הודה בעבירות, תוך נטילת אחריות וחסכון זמן שיפוטי. כמו כן, אתחשב בחלוף הזמן ביחס לחלק מהעבירות, ואתן משקל לנסיבותיו האישיות, ובכלל זה לטרגדיה האישית שחווה ולהשפעותיה על חייו.
לא ניתן לקבל את עתירת הסניגור להארכת המאסר המותנה. עונש המאסר המותנה הוטל על הנאשם, כאמור לעיל, ביום 9.8.06, ותחולתו הינה על עבירות של נהיגה ללא רשיון נהיגה ונהיגה בזמן פסילה.
בתקופת התנאי עבר הנאשם שתי עבירות הנכנסות לגדר התנאי. העבירות מושא התיק העיקרי (נהיגה בזמן פסילה ונהיגה ללא רשיון נהיגה תקף), מיום 20.2.09 וכן העבירה מושא התיק המצורף מס' 1 (נהיגה ללא רשיון נהיגה תקף), מיום 20.12.08.
לפיכך, מדובר בתנאי חב-הפעלה.
לעומת זאת, עונש הפסילה המותנית שהוטל באותו גזר דין איננו תקף, משום שתוקפו פג ביום 9.8.08, עובר לביצוען של כל העבירות מושא גזר דין זה. אין לחובתו פסילה מותנית תקפה אחרת.
בהתחשב בחומרת המעשים, בנסיבותיהם, במידת אשמו של הנאשם, בערכים החברתיים שנפגעו, במידת הפגיעה בהם ובמדיניות הענישה הנוהגת, מתחם העונש ההולם למעשי העבירה שביצע הנאשם הינו:
* מאסר לתקופה שבין 6 חודשים לבין 30 חודשים * פסילה בפועל לתקופה שבין 24 חודשים לבין 60 חודשים * קנס שינוע בין 800 ₪ לבין 3,000 ₪.
לאחר ששקלתי את נסיבות המקרה ואת טיעוני הצדדים אני מטילה בזה על הנאשם את העונשים הבאים:
הקנס ישולם ב-5 תשלומים שווים ורצופים החל מיום 15.1.14 ואילך. איחור בתשלום אחד יעמיד את הקרן לפירעון מידי.
הודע על זכות ערעור בבית משפט המחוזי בנצרת תוך 45 יום מיום הודעת גזר הדין.
ניתנה היום, י' כסלו תשע"ד, 13 נובמבר 2013, במעמד הצדדים.
תאריך | כותרת | שופט | צפייה |
---|---|---|---|
26/11/2012 | החלטה מתאריך 26/11/12 שניתנה ע"י דלית שרון-גרין | דלית שרון-גרין | לא זמין |
21/03/2013 | הוראה לנאשם 1 להגיש טיעונים לעונש | דלית שרון-גרין | לא זמין |
13/11/2013 | החלטה מתאריך 13/11/13 שניתנה ע"י דלית שרון-גרין | דלית שרון-גרין | צפייה |
תפקיד | שם | בא כוח |
---|---|---|
מאשימה 1 | מדינת ישראל | אור לרנר, בוריס קוסנוביץ |
נאשם 1 | וסאם יוסף | רמי מסאלחה |