1. לפניי בקשת הנתבע מר משה שטרן (להלן: "המבקש") לבטל את פסק הדין שניתן נגדו ביום 18.5.11 וזאת בהעדר הגנה (להלן: "פסק הדין").

2. טענות המבקש הן כי כתב התביעה לא הומצא לו ולא הובא לידיעתו, אולם מאחר ובעת הרלוונטית שבוצע תחליף המצאה היה נתון במרדף מצד נושיו לאחר שהסתבך בחובות כספיים, לא ידע על התובענה שהוגשה כנגדו.

3. ביחס לפסק הדין ציין המבקש כי נודע לו על קיומו רק לאחר שפנה לעורך דינו הקודם שהגיש עבורו את הבקשה למתן צו כינוס במסגרת הליכי פשיטת רגל.

4. המבקש מציין כי משניתן כנגדו צו כינוס הנכסים כאמור, ומשהוגשה תביעת חוב, הייתה היא צריכה להיבדק על ידי המנהלת המיוחדת שמונתה לו, והוא ממילא כפר בחוב, אולם משבוטל צו כינוס הנכסים שכנגדו ביום 30.5.16, הרי העניין לא הוכרע.

5. לעצם העניין, ולטענות ההגנה טען המבקש כי מאחר והנתבעים האחרים בתיק הגיעו להסכמות שונות עם התובעת, לרבות ביטול העסקה, הרי בוטל רכיב המסים בגין העסקה, ומשכך חיוב המס בפסק הדין דינו להתבטל.

6. עוד נטען שגם החיוב בסכום של 650,000 ₪, בו חויב בפסק הדין דינה להתבטל, סכום המהווה את סכום הרכישה החוזרת של הנכס, מאחר וממילא סכום זה אינו נכון, כאשר התובעת שילמה למוכרים רק 497,000 ₪ וממילא עם ביטול המכר (כאמור לעיל) אין קיום עצמאי לרכישה החוזרת ואין מקום אף לחייבו גם בסכום הפיצוי בסך של 150,000 ₪.

7. החיוב בסך של 850,000 ₪ שנפסק כנגדו בפסק הדין ביחס לשיפוצים – לשיטתו לא קיבל סכום זה עבור שיפוצים והמדובר בחוזה למראית עין שדינו להתבטל.

בין היתר גם נטען כי ממילא עם ביטול המכר, "בטל ומבוטל" החיוב בגין סכום זה.

דיון והכרעה

8. תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת, כי בקשה לביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד בהעדר כתב טענות מטעם הצד השני, יש להגיש תוך 30 יום מיום שהומצאה לו ההחלטה.

עיון ברישא של בקשת המבקש, מציין המבקש כך "הבקשה מוגשת בתוך פחות מ- 30 יום מהמועד שבו בוטל צו הכינוס שניתן כנגד המבקש".

ובהמשך בקשתו (ראה גם סעיף 5 לתצהיר המבקש), מציין המבקש "על קיומו של פסק הדין נודע למבקש רק בעקבות פנייתו לעורך דינו הקודם שהגיש עבורו בקשה למתן צו כינוס נכסים...".

9. את בקשתו למתן צו כינוס נכסים הגיש המבקש עוד ביום 10.3.14 (ראה נספח 1 לתגובת המשיבה), קרי לפני למעלה משנתיים, משכך ולאור טענת המבקש עצמו, הרי שלכל המאוחר נודע לו על ההחלטה מיום 18.5.11, כבר במועד זה בהתאם להודאתו שלו.

10. הנה כי כן, המבקש ידע על פסק הדין במשך תקופה ארוכה, בחר מיוזמתו שלא לעשות דבר בעניין ולא לפעול לביטולו במועד, ומשכך אין לו אלא להלין על עצמו.

11. עתה, לאחר שהובטלו הליכי פשיטת הרגל כנגדו, החליט לפעול לביטול פסק הדין, אולם אין מחלוקת שידע על פסק דין עוד לפני שנכנס להליכי פשיטת הרגל, והוא בחר, מדעת, שלא לפנות לבית המשפט בבקשה לבטל את פסק הדין, ככל שהיו לו טענות הגנה טובות כנגד התביעה.

12. לא ירדתי לסוף דעתו של המבקש מדוע הבקשה מוגשת לאחר ההחלטה המורה על ביטול צו הכינוס בעניינו, שכן המבחן הקובע בעניין בקשות לביטול פסק דין הינו המועד בו נודע למבקש על מתן ההחלטה בהעדר כנגדו וממועד זה חל מניין 30 הימים לביטול ההחלטה, ומשלא עשה כן המבקש, הרי שיש לראותו כמי שלא הגיש את בקשתו במועד.

13. נדמה שהיה על המבקש לעתור להארכת המועד, וזו הייתה מתבררת, אולם משלא עשה כן, הרי לא היה מקום להידרש לבקשה, ושכבר בשלב זה היה מקום להורות על דחיית הבקשה.

14. יחד עם זאת, אף מעיון בטענות המבקש לגופן היה מקום לדחות את הבקשה.

15. עיון בטענות המבקש ביחס לסיכויי ההגנה מטעמו, מעלה כי אלו טענות שניתנו ביחס לתוצאות פסק הדין שניתן כנגד הנתבעים האחרים ולתוצאותיו, ואין המדובר בטענות הגנה לגופה של תביעה (ראו סעיפים 13-23 לבקשה).

16. בבקשה לביטול פסק דין על הנתבע להראות כי קיימת לו טענת הגנה כנגד התביעה עצמה. וזאת לא נעשה במקרה דנן.

17. המבקש סומך ידיו על הסכמת התובעת והנתבעים האחרים שהסכם המכר יבוטל ותוגש על כך הודעה לרשות המסים, וטענותיו בבקשה זו יונקות אך מכח ההסכמה הנ"ל, שניתן לה תוקף של פסק דין חלקי.

18. לכל היותר ניתן יהיה לראות בהן כטענות שיכולת להישמע במסגרת תיק ההוצאה לפועל במסגרת טענת פרעתי ובהתאם לסעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967 הקובע שחייב הטוען שמילא אחר פסק הדין או שאינו חייב עוד למלא אחריו, כולו או מקצתו, עליו הראיה... ומשכך – טענות המבקש הן כי אינו חייב למלא עוד אחר פסק הדין, ואלו הן טענות במסגרת ההוצאה לפועל בלבד.

19. הנה אם כן, אלו טענות ביחס להסכמות שבין הצדדים במסגרת הדיון וביחס לפסק הדין החלקי ואין בהן ולא כלום ביחס לטענות בכתב התביעה.

20. לאור האמור, הרי שגם לגופו של עניין דין הבקשה להידחות.

21. לפנים משורת הדין, אינני מחייב את המבקש בהוצאות.

המזכירות תעביר העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה והודעה היום, ח' תמוז תשע"ו, (14 יולי 2016), בלשכתי, בהיעדר הצדדים.