לפני בקשה לתיקון כתב התביעה.

1. התובע הגיש נגד הנתבעות תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לו, לטענתו, בתאונת עבודה שאירעה לו ביום 26.3.2007, במהלך עבודתו אצל הנתבעת מס' 1. לכתב התביעה צירף התובע חוות דעת רפואיות מטעמו בתחומים הא.א.ג. והפה ולסת. לאחר מכן הוגשו חוות דעת מטעם הנתבעות בתחומים אלה, מונו מומחים מטעם בית המשפט באותם תחומים, הוגשו תחשיבי נזק וניתנה הצעת פשרה על ידי בית המשפט.

2. בישיבת יום 13.3.2013 הודיע התובע, באמצעות בא כוחו, כי הוא מתקשה לקבל את הצעת בית המשפט. לדבריו, מאז התאונה ועד היום חלה החמרה במצבו הרפואי של התובע, והוא ממשיך לסבול מכאבים וממגבלות ביד וברגל וכן בעמוד השדרה.

נוכח עמדת התובע כמתואר ומאחר שסברתי כי לא ניתן לסיים את התיק בפשרה נוכח טענותיו למגבלות שונות בתחומים שלגביהם לא הובאו חוות דעת מטעמו, הוריתי על הגשת תצהירי עדות ראשית וקבעתי את התיק לשמיעת ראיות ליום 12.5.2013.

3. ביום 24.3.2013 הגיש התובע את בקשתו דנן לתיקון כתב התביעה על ידי צירוף חוות דעת של מומחים רפואיים בתחומים האורתופדי, הנוירולוגי והפסיכיאטרי. לטענתו, כבר בכתב התביעה הוא שמר לעצמו את הזכות להגיש חוות דעת רפואיות נוספות בנוסף לחוות הדעת שצורפו לכתב התביעה. לדבריו, גם במהלך ישיבות קדם המשפט שהתקיימו בתיק הצהיר בא כוחו, כי מצבו הכלכלי אינו טוב, כי הוא מגדל לבד ילדה קטנה, כי הוא חי בדוחק, וכי לולא מצב כלכלי זה היו מוגשות מטעמו חוות דעת בתחומים נוספים. בהקשר זה הפנה ב"כ התובע לפרוטוקול ישיבת יום 4.7.2011. לבקשה צירף התובע אף תצהיר נסיבות לאימות טענותיו לעניין חיסרון כיס, וכן צירף מסמכים שלטענתו תומכים בטענותיו בעניין זה.

4. על יסוד כל האמור מבקש התובע להתיר לו לתקן את כתב התביעה על ידי הגשת חוות דעת רפואיות נוספות, להאריך את המועד להגשת חוות דעת כאמור ב- 90 ימים ולדחות את ישיבת ההוכחות.

5. הנתבעות מתנגדות לבקשה. לטענתן, התביעה הוגשה בשנת 2010 והיא מתייחסת לתאונת עבודה שאירעה, על פי הנטען, בשנת 2007, כך שעמד לרשות התובע פרק זמן ארוך וממושך כדי להגיש חוות דעת רפואיות מטעמו. הן טענו עוד, כי אמנם בית המשפט מתייחס לבקשה לתיקון כתב התביעה ברוחב לב, אך הנטייה להיעתר לבקשה כאמור פוחתת ככל שמדובר במחדל מתמשך שנמשך לאורך שנים. הנתבעות טענו, כי הבקשה הוגשה מבלי שצורפו לה מסמכים כלשהם שיש בהם כדי לתמוך בטענותיו לגבי קיומן של נכויות בתחומים שבהם הוא מבקש להתיר לו לתקן את כתב התביעה. על כן, כך נטען, תיקון כתב התביעה לא נועד לאפשר לבית המשפט לדון בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים, שכן אין בפי התובע טענה אמיתית ורצינית באשר לקיומן של נכויות בתחומים הנטענים.

לעניין חיסרון כיס טענו הנתבעות, כי חיסרון כיס לא יכול להוות סיבה לאי הגשת בקשה לתיקון כתב התביעה ולכל היותר מהווה טעם לאי הגשת חוות דעת מטעם התובע. על כן, אין לקשור את המחדל של אי הגשת בקשה לתיקון כתב התביעה לטענתו בדבר חיסרון כיס.

6. התנהלות התובע אינה תקינה בלשון המעטה. כפי שניתן להיווכח, כתב התביעה הוגש בחודש 1/2010, דהיינו לפני יותר משלוש שנים, כאשר היה על התובע לצרף את חוות הדעת שבכוונתו להסתמך עליהן לכתב התביעה. על כן, המחדל של התובע באי צירוף חוות דעת נמשך מזה יותר משלוש שנים. טענת התובע, כי הוא שמר לעצמו את הזכות להגיש חוות דעת בשלב מאוחר יותר אין בה כדי לתת הסבר מניח את הדעת למחדל המתמשך. לתובע אין זכות להגיש חוות דעת בשלב מאוחר יותר ועל כן הוא אינו יכול לשמור לעצמו זכות שאינה קיימת. העלאת טענה סתמית וכללית מעין זו בכתב התביעה אינה מביאה להארכת מועד אוטומטית להגשת חוות דעת, ובמקרה של התובע כאן - להארכת מועד אוטומטית של מספר שנים. גישה כזו אין לקבל. בעל דין המבקש להגיש חוות דעת בשלב מאוחר יותר עליו להגיש בקשה מתאימה לבית המשפט ולפרט את הנימוקים המצדיקים הארכת מועד, ואין הוא יכול לטעון "בכתב התביעה שמרתי לעצמי את הזכות להגיש חוות דעת בשלב מאוחר יותר".

7. כפי שעולה מדברי ב"כ התובע מישיבות קדם המשפט שהתנהלו בתיק וכפי שעולה מהבקשה עצמה, לטענת התובע עצמו הוא החל לסבו מאותן מגבלות שבעקבותיהן הוא מבקש לאפשר לו להדגיש חוות דעת, בסמוך לאחר אירוע התאונה. עובדה זו מבליטה עוד יותר את מחדליו של התובע, שכן אם נכונה טענה זו, לא הייתה הצדקה להגשת כתב התביעה כאשר שלוש חוות דעת רפואיות שהתובע זקוק להן אינן ברשותו. יתרה מכך, אם נכונה טענה זו, אין בבקשה כל הסבר מניח את הדעת מדוע הוגשה רק היום ולא בסמוך לאחר הגשת התביעה. אוסיף עוד, כי אם נכונה טענת התובע בדבר חיסרון כיס, אין בבקשה כל הסבר מדוע לא הגיש בקשה לפטור אותו מהגשת חוות דעת ובמקרה כזה, אם הבקשה הייתה מתקבלת, הנטל לשאת בעלות חוות דעת המומחים שימונו הייתה מוטלת על הנתבעים.

8. מעבר לנדרש אוסיף, כי התובע לא הציג מסמכים רפואיים כלשהם שיש בהם כדי לתמוך בטענותיו לעניין קיומן של נכויות בתחומים שהוא טוען להן. הוא לא הציג אפילו ראשית ראיה לקיומה של נכות בתחומים אלה עקב התאונה וכמובן לא הראה שבפיו טענה רצינית בעניין זה.

9. זאת ועוד, על אף שטענותיו של התובע בדבר מגבלות אלו ואחרות שהוא סובל מהן עקב התאונה הועלו כבר בישיבות קדם המשפט ואף הועלו על ידי ב"כ התובע גם בישיבת קדם המשפט האחרונה בה נקבע התיק להוכחות, משום מה התובע לא ביקש באותה עת לתקן את כתב התביעה ולהתיר לו לצרף חוות דעת, לא הודיע שבכוונתו להגיש בקשה כאמור, והטענות נשארו בגדר טענות בעלמא. אילו התובע היה מודיע שבכוונתו להגיש בקשה לתיקון כתב התביעה על ידי צירוף חוות דעת רפואיות, התיק לא היה נקבע להוכחות וישיבת ההוכחות שנקבעה ליום 12.5.2013 לא הייתה מתבזבזת. כעת בית המשפט ייאלץ לבטל את ישיבת ההוכחות וסביר להניח, נוכח הזמן הקצר שנותר עד הישיבה, שלא יקבע תיק אחר להוכחות באותו מועד.

10. על אף האמור, ומאחר שהדרך היחידה העומדת בפני תובע להוכיח קיומה של נכות עקב התאונה היא בדרך של הגשת חוות דעת, לא אחסום את דרכו להגיש חוות דעת כאמור, אתיר לו לתקן את כתב התביעה, אבטל את ישיבת ההוכחות הקבועה בתיק, אך אחייב בהוצאות הן לנתבעות והן לטובת אוצר המדינה.

11. אשר על כן, הנני מתיר תיקון כתב התביעה כמבוקש. כתב תביעה מתוקן בצירוף חוות דעת רפואיות יוגש תוך 60 ימים מהיום. לא תינתן אורכה נוספת. ישיבת ההוכחות הקבועה ליום 12.5.2013 מבוטלת. הנני קובע ישיבת קדם משפט ליום 23.10.2013, שעה 09.30.

12. התובע ישלם לנתבעות הוצאות משפט בגין הליך זה בסך 2,500 ₪ וסכום זהה לטובת אוצר המדינה.

המזכירות תודיע לצדדים על ביטול ישיבת ההוכחות, תזמן אותם לישיבת קדם המשפט ותשלח להם עותק החלטה זו.

ניתנה היום, א' אייר תשע"ג, 11 אפריל 2013, בהעדר הצדדים.