1. לפנינו תביעת התובע לגמלת הבטחת הכנסה.
2. בתאריך 22/9/2009 הודיע הנתבע לתובע על הפסקת תשלום גמלת הבטחת ההכנסה החל מחודש 1/2009, מן הטעם שלפי סעיף 5(ב) לחוק הבטחת הכנסה התשמ"א-1980 (להלן - חוק הבטחת הכנסה וגם החוק) ההכנסה הנחשבת מהכנסות התובע לחודש 1/2009 היא בסך 11,249 ₪, סכום העולה על גובה גמלת הבטחת ההכנסה בסך 2,881 ₪, לה זכאי התובע בהתאם להרכב משפחתו. עוד ציין הנתבע כי ההכנסות שנלקחו בחישוב הכנסות התובע הן הפקדות בנק וכן קצבת נכות כללית (ר' מכתב הדחיה מיום 22/9/2009).
3. בתצהירו, מוצג ת/1, ביקש התובע להסביר את מהות ההפקדות בחשבון הבנק שלו, אותן הפקדות אשר בעטין הופסקה גמלתו. התובע הבהיר כי לו 5 ילדים בגירים וחלק מהם עושים שימוש בחשבון הבנק שלו:

"הריני להצהיר כי ההפקדות בחשבוני בחודשים 1-9/09 אינן בגדר 'הכנסות' כפי שהנתבע טוען אלא כספים שילדי מחזירים לי כפי שיובהר להלן.

הבנים שלי עובדים בעבודות בניין מזדמנות ואין להם עבודה קבועה. לצערי הרב שלושת בניי נקלעו לקשיים כלכליים וחשבונות הבנק של מועין ויאסר הוגבלו.

הריני להצהיר כי לאור הקשיים הכלכליים אליהם נקלעו בניי והגבלת חשבונות הבנק של מועין ויאסר, הנני תומך בכל אחד משלושת בני ואף נאלצתי להשמיש את חשבוני בבנק לצורכי הבנים שלי. יתרה מכך, הריני להצהיר כי בחודש 2/09 נטלתי מהבנק (בנק הפועלים) הלוואה בסך של 50,000 ₪ עבור בני יאסר ויוסף (סך של 25,000 ₪ לכל אחד מהם) והם מחזירים לי את תשלומי ההלוואה, במזומן לידי או בהפקדה לחשבוני מתי שיש להם. הם גם משלמים לי במזומן או בהפקדה לחשבון הבנק בסכומים משתנים.

זאת ועוד, הריני להצהיר כי יאסר ומועין גרים לידי והם מקבלים חשמל מביתי. אין להם מונה חשמל ואני משלם עבורם חשמל. בני יאסר גם אין לו שעון מים והוא משתמש בשעון המים שלי ואני משלם עבורו מים. אני משלם במקום הבנים טלפונים ניידים, ארנונה, טלפון. לפעמים הבנים משתמשים בוויזה שלי לצורך רכישות. אני גם נותן לפעמים לבנים שקים שלי ובאמצעותם הם משלמים לצד ג'.

הריני להצהיר כי הבנים שלי נוהגים להחזיר לי את הכספים שאני משלם עבורם וזאת במזומן לידי או בהפקדות לחשבוני או בהפקדת שק של צד ג'. הריני להצהיר כי ההפקדות בחשבוני ואשר בגינן נשללה הזכאות על ידי הנתבע הן למעשה כספים שבני מחזירים לי כפי שפורט לעיל ואינן בגדר 'הכנסות'."

(ר' סעיפים 5, 6, 8,7 ו-9 לתצהיר התובע - מוצג ת/1)

1. על גרסה זו חזרו בניו של התובע, מועין, יאסר ויוסף, בתצהיריהם ובעדותם לפנינו.
2. התשובה לשאלה האם יש בסכומים שהופקדו בחשבון מבוטח כדי לשלול זכאות לגמלת הבטחת הכנסה, נגזרת מתכליתו של החוק ומתכליתה של הגמלה. החוק הקובע את הזכאות לקבלת גמלת הבטחת הכנסה, הינו חוק סוציאלי אשר נועד להבטיח הכנסה מינימאלית לכל מי שאין לו הכנסה ואין בכוחו לספק הכנסה מטעמים שאינם תלויים בו. ההכנסה המינימאלית היא לשם סיפוק צרכים חיוניים ולשם שמירה על כבוד המבוטחו כבן אנוש (עב"ל 1010/04 המוסד לביטוח לאומי – זהבה עמר, ניתן ביום 15.3.2005; עב"ל 94/03 ענת עמוס – המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 8.6.2004).

1. לאחר שעיינו בכל החומר שהונח בפנינו ובטענות הצדדים, לא שוכנענו באמיתות ובמהימנות גרסת התובע ועדיו באשר למהות ההפקדות בחשבונו.

כאמור, טענתו העיקרית של התובע הינה כי בניו מצויים בקשיים כלכליים והוא מסייע בידיהם, הן באמצעות מימון צרכיהם המשתנים והן באמצעות שימוש בחשבונו לצורך הפקדת המחאות ומשיכתן. ברם, לא הוכחה לפנינו כל התאמה, בין הסכומים אשר הופקדו בחשבונו של התובע, לבין הסכומים אשר לטענתו שילם התובע עבור ילדיו (בגין הלוואות שנטל עבורם ובגין תשלומים שונים). ערים אנו לטענה כי חלק מהכספים משולמים לתובע ישירות ולא מופקדים בחשבון הבנק שלו, ברם עובדה זו הופכת דוקא את טענת התובע לבלתי סבירה עוד יותר ומצביעה על כך שלתובע הכנסות נוספות וכי יש חוסר התאמה גדול עוד יותר בין הסכומים אותם משלם התובע עבור ילדיו לבין הכנסותיו. כמו כן, בניו של התובע אף העידו לפנינו כי לא תמיד הם מחזירים לו את מלוא הסכומים אשר שילם עבורם. אם יש מחזירים, ומחזירים רק כמה שאפשר. התובע ובניו אף אינם מנהלים כל רישום באשר לכספים ולהתחשבנות ביניהם. מכאן שלא ניתן לראות בהתנהלות הכספית של התובע ובניו משום מתן הלוואות ועזרה זמנית ולא ניתן לראות בהפקדות הכספים בחשבונו כהחזר ההלוואות.

בנוסף, אין זה סביר בעינינו כי מי שטוען שאין לו כל הכנסה ואין ביכולתו לכלכל את עצמו ולכן נזקק הוא להבטחת הכנסה, נושא בעול פרנסת הבית, בעול פרנסת בניו ובני משפחותיהם ומשלם עבור בניו הוצאות רבות והם אף עושים שימוש בכרטיס האשראי שלו ומוציאים כספים לצרכיהם וכן משתמשים בשיקים שלו, זאת בפרט נוכח גרסת התובע ובניו, שאין הם מחזירים לו תמיד את כל הכספים אשר שילם עבורם.

זאת ועוד, לא הוצגה לפנינו כל ראיה לכך שחשבונות הבנק של ילדי התובע מוגבלים, כך גם לא הוצגה לפנינו כל ראיה לקשייהם הכלכליים.

בשים לב לאמור לעיל, ובהעדר כל ראיה חיצונית ואובייקטיבית, שיש בה כדי לתמוך בגרסת התובע ובניו, אין אנו מוצאים כי גרסת התובע ובניו הינה גרסה אמינה ומהימנה ומשכך אין לקבלה.

1. התובע טוען לחלופין, כי לקח הלוואות מהבנק, לשני בניו ולבתו, ואין לקחת בחשבון הכנסותיו את הסכומים אשר מופקדים בחשבונו לצורך החזר ההלוואות לבנק. גם טענה זו של התובע אין בידינו לקבל. בתצהירו ציין התובע כי בחודש 2/2009 לקח הלוואה בסך 50,000 ₪ עבור בניו יאסר ויוסף (25,000 ₪ לכל אחד) והם מחזירים לו את תשלומי ההלוואה, במזומן לידיו או בהפקדה לחשבונו, מתי שיש להם, ובסכומים משתנים (סעיף 7 לתצהיר). כפי שכבר קבענו לעיל, אין לראות בהתנהלות הכספית שבין התובע לילדיו משום מתן הלוואות והחזרן. גם כאן, בניו של התובע אינם מחזירים לו את כספי הלוואות במלואן, מחזירים לו רק כשיש להם ובסכומים שונים ואף בדפי חשבון הבנק של התובע אין התאמה בין הסכומים המופקדים בחשבון, לבין גובה החזר ההלוואות הנטען.

לא זו אף זו, התובע ציין כי לקח את ההלוואה עבור בניו ב- 2/2009. ברם, מעיון בדפי חשבון הבנק של התובע עולה כי עוד קודם לכן, החזיר התובע הלוואות לבנק בסכומים שונים, לכך יש להוסיף את העובדה שהתובע העיד כי לקח הלוואות עבור עצמו וגם אותן הוא מחזיר לבנק. יתרה מכך, בדיון לפנינו העיד התובע כי בחודש 2/2009 איחד הבנק הלוואות בסך 30,000 ₪ ו – 50,000 ₪, מאידך גיסא בתדפיס חשבון הבנק של התובע קיים החזר חודשי של שתי הלוואות. מכאן שלא ניתן לדעת מהם הסכומים אותם מחזירים ילדי התובע בגין ההלוואות שלקח עבורם, אם בכלל, ולא ניתן לעשות הפרדה בין החזרי ההלוואות השונות לבין הסכומים המופקדים בחשבונו של התובע.

1. משלא שוכנענו באמיתות גרסת התובע באשר להפקדות בחשבון הבנק שלו ומשהתובע לא השכיל להוכיח כי ההפקדות בחשבונו אינן בגדר "הכנסות" לפי סעיף 5(ב) לחוק הבטחת הכנסה - אנו דוחים את התביעה.
2. אין צו להוצאות.
3. לצדדים זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלת פסק דין זה.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתן היום, י"ב חשון תשע"ג, 28 אוקטובר 2012, בהעדר הצדדים.