1. המבקשות, כל אחת בנפרד, הגישו בקשה לחיוב המשיב בהפקדת ערובה בהתאם לתקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי.
2. בבקשות נטען כי דלותו הכלכלית של המשיב והיותו תושב חוץ המתגורר בתחומי הרשות הפלסטינית הופכים את האפשרות לגבות ממנו את הוצאותיהן, במידה וייפסקו כאלה בסוף ההליך, למסובכת עד בלתי אפשרית. המבקשות מוסיפות כי לאחר שהוגשו לתיק המוצגים, המסמכים השונים והתצהירים, נראים סיכויי התביעה נגדן קלושים ואף מטעם זה יש לחייב את המשיב בהפקדת ערובה מתאימה להוצאותיהן.
3. המשיב מתנגד לשתי הבקשות. לטענתו, בקשה דומה לחיובו בהפקדת ערובה אשר הוגשה על ידי המבקשת 1, נדחתה על ידי כב' השופטת הבכירה אחימן בהחלטתה מיום 12.9.2011 בה קבעה, בין היתר, כי "התביעה, על פניה אינה לקויה באיזשהו פגם המצדיק הערכות פסימיות לגבי סיכוייה". המשיב טוען כי סיכויי תביעתו נותרו טובים ולכן אין הצדקה לסטות מהחלטת כב' השופטת הבכירה אחימן.
4. בעניין המנוח איברהים (רע"א 2146/04 מדינת ישראל נ' עיזבון המנוח באסל נעים איברהים, פ"ד נח(5) 865) אשר צוטט אף על ידי המבקשות במסגרת הבקשה שלפניי נקבע כי שיקול דעתו של בית המשפט במסגרת תקנה 519 לתקנות הוא רחב, כשמצד אחד קיים הרצון להבטיח את תשלום הוצאות הנתבע שהתביעה נגדו נדחתה ולמנוע הגשת תביעות סרק ומצד שני השאיפה להבטיח את אפשרות הגישה לערכאות לשם הגנה על זכויות. בית המשפט העליון הוסיף בעניין איברהים כי עובדת היות התובע תושב חוץ מהווה טעם להטלת חיוב בהפקדת ערובה אך איננה הטעם היחיד להטלת חיוב זה ועל בית המשפט לשקול במסגרת החלטתו שיקולים רלוונטים נוספים ולדון בכל מקרה לגופו על פי נסיבותיו.
5. בהחלטתה מיום 12.9.2011 ציינה כב' השופטת הבכירה אחימן את האיזון שיש לערוך בין סיכויי התביעה ליכולת לגבות הוצאות במידת הצורך, תוך שהיא מדגישה כי איזון זה יש לערוך לאור העיקרון הבסיסי של זכות הגישה לערכאות. לבסוף, כאמור, החליטה כי לא ניתן לשלול בשלב זה את סיכויי התביעה ולכן על מנת שלא לפגוע באופן דראסטי בזכות הגישה לערכאות אין להטיל על התובע חובה להפקיד ערובה.
6. אינני סבור כי האיזון שערכה כב' השופטת הבכירה אחימן בהחלטתה השתנה באופן המצדיק כעת חיוב בערובה. סיכויי גביית ההוצאות מהמשיב לא השתנו באופן מהותי מאלו שהוצגו בפני כב' השופטת הבכירה אחימן ונותרו נמוכים מאוד. בשלב מוקדם זה, בו טרם נדונו הראיות ונחקרו העדים על תצהיריהם, אינני סבור כי יהיה זה נכון לקבוע שסיכויי התביעה השתנו לרעה באופן המצדיק קביעת ערובה כמבוקש.
7. זאת ועוד, תיק זה אשר נפתח בחודש ינואר 2010 מצוי בשלב דיוני מתקדם וקיים טעם לפגם בהיעתרות לבקשה אשר עלולה למנוע מהמשיב את יומו בבית המשפט.
8. אשר על כן, הבקשה נדחית. אין צו להוצאות.

המזכירות תשלח החלטתי לצדדים.

ניתנה היום, י"ג טבת תשע"ה, 4 ינואר 2015 בהעדר הצדדים.