מונחת בפניי בקשה מטעם התובע להעברת הדיון בתיק שבנדון לבית המשפט המחוזי בתל אביב מהטעם כי גובה הפיצוי המגיע לתובע בשל תאונת הדרכים שפקדה אותו עולה על סמכותו העניינית של בית משפט זה (להלן: "הבקשה").

העובדות הצריכות לעניין:

1. עסקינן בתובע שעבר תאונת דרכים ביום 16.2.2008 (להלן: "האירוע") בהיותו כבן 20 ואשר החל בלימודים אקדמיים במגמת כלכלה ולוגיסטיקה באוניברסיטת בר אילן.

2. מטעם ביהמ"ש מונו שלושה מומחים רפואיים:

2.1 האחד: פרופ' סלעי - אורטופד שקבע כי לתובע נותרה נכות צמיתה משוקללת בשיעור 24.5%.

2.2 השני: פרופ' שדה - ניורולוג - שקבע כי נכותו הנוירולוגית הצמיתה הינה בשיעור 20%.

2.3 השלישי: פרופ' משה קוטלר - פסיכאטר - שקבע נכות צמיתה בשיעור 10% לצמיתות. מדובר בנכות מצטברת לזו הנוירולוגית.

סה"כ נכותו המשוקללת הצמיתה של התובע עומדת על 45.6%.

3. כעת עותר התובע להעביר את תביעתו לבימ"ש המחוזי ונימוקיו בקליפת אגוז הן כי:

א. לאחר עריכת תחשיב נזק ותצהירי עדות ראשית התברר כי הפיצוי המלא לו יהיה זכאי התובע עשוי לעלות על גובה סמכותו של בית משפט זה.

ב. המבקש זכאי להוכחת מלוא נזקיו בבית המשפט המחוזי, שכן בית משפט זה אינו מוסמך לפסוק פיצוי מעבר למגבלת סמכותו העניינית, וזאת אף אם ישוכנע כי נזקי התובע עולים על תקרת סמכותו.

4. הנתבעת מתנגדת לבקשה. לטענתה עיתוי הגשת הבקשה לאחר שניתנה הצעת בית המשפט לפשרה ונדחתה ע"י ב"כ התובע, מעידה כי מדובר בניסיון להחלפת מותב ובכך יש בעצם שימוש לרעה בהליכי בית משפט. כמו כן ובכל מקרה - הפיצוי שיגיע לתובע בסופו של יום מצוי בתחום סמכותו העניינית של בית משפט זה.

5. כאן המקום לציין, הגם שהבקשה שבפניי עניינה העברת הדיון לבית המשפט המחוזי, יש לראותה גם כבקשה לתיקון כתב תביעה על דרך של הגדלת סכום התביעה [ר' לעניין זה בר"ע (י-ם) 2477/06 פלונית נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ (פורסם במאגר משפטי)].

6. לאחר שעניינתי בבקשה ובתגובה מצאתי כי דין הבקשה להתקבל.

המסגרת המשפטית:

7. הדין החל על תביעה לפיצויים בשל נזקי גוף שונה מהדין החל בנוגע לתביעות כספיות אחרות, במובן זה שהתובע פטור מלציין בכתב התביעה את הסכום הנתבע על ידו בגין נזקיו העתידיים [ראה תקנה 16 (ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: "התקסד"א")]

8. הרציונאל שבבסיס ההבדל הינו כי בתביעה עפ"י חוק הפלת"ד, להבדיל מתביעה כספית רגילה, הנזק מתגבש רק לאחר קבלת חוו"ד של מומחים רפואיים שמונו על ידי בימ"ש לאחר הגשת התביעה כאמור.

9. תקנה 92 לתקסד"א המסדירה תיקון כתב טענות, מקנה לבית המשפט סמכות להתיר בכל עת תיקון כתבי טענות על מנת שניתן יהיה להכריע בשאלות שהן באמת שנויות במחלוקת בין בעלי הדין. עוד נקבע כי בהקשר זה מסור לבית המשפט שיקול דעת נרחב (ר' רע"א 2345/98 דנגור נ' לבנה, פ"ד נב(3) 427, 431).

10. ברע"א 2992/98 ספקטור נ' מגדל, חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נב (3), קבע כב' השופט אור כי אין כל חשש שבית משפט השלום, בעצם החלטתו להתיר תיקונו של כתב תביעה באופן המוציא את העניין מסמכותו ולהעביר את הדיון לבית המשפט המחוזי, יידרש לעניין שעל פי הדין אינו בסמכותו. עוד נקבע כי אם יסבור בית המשפט שהתיקון יכול שיביא לשיבוש הליכים או לסיבוכם יכול הוא שלא להיעתר לבקשה (פסקה 6 לפסה"ד).

ומן הכלל אל הפרט:

11. בענייננו מדובר כאמור בתובע שסך נכותו הרפואית הצמיתה המשוקללת הינה בשיעור של 45.6%.

12. מבלי לקבוע מסמרות ובהתחשב בגישה הליבראלית הנוהגת בכל הקשור לתיקון כתבי טענות בכלל ובשלב קד"מ בפרט ולאור טענות הצדדים, לא ראיתי למנוע מהתובע לתקן את תביעתו על דרך של הגדלת סכום התביעה וכפועל יוצא העברתה לבימ"ש המחוזי.

לטעמי, וזאת מבלי להביע עמדה או דעה באשר לתוצאות הדיון בטענות התובעת או לסכומים שיפסקו לזכותה בסופו של יום, דחיית בקשת התובע להעברת הדיון לבימ"ש המחוזי (אגה תיקון כתב התביעה) משמעה חסימת השער בפניו מלהוכיח את טענותיו. [ראה גם בר"ע (ב"ש) 679/08 מנורה נ' פרי (9/8/09)].

13. אשר על כן, הבקשה מתקבלת. הדיון בתובענה יועבר לבימ"ש המחוזי בתל אביב. התובע יגיש כתבי טענות מתוקנים בהתאם להוראות הקבועות בתקנות וזאת בתוך 30 יום מקליטת התיק בבימ"ש המחוזי בתל אביב.

14. ישיבת קד"מ הקבועה בפני ליום 24.1.13 מבוטלת.

15. המזכירות תעדכן היומן ותעביר העתק החלטתי זו לצדדים בדואר רשום.

ניתנה היום, ח' טבת תשע"ג, 20 דצמבר 2012, בהעדר הצדדים.