1. עניינה של התביעה שלפניי הוא נזק גוף, אשר נגרם לתובעת, ילידת 24.2.75, כתוצאה מארבע תאונות דרכים בהן היתה מעורבת בתאריכים: 2.12.01, 9.10.02, 22.6.05 ו- 2.12.08.

2. בתחילה הוגשה התביעה בגין שלוש התאונות הראשונות ועקב הצורך בשינוי שם אחת הנתבעות, תוקן כתב התביעה.

בהמשך, לאחר שביום 7.2.10 ניתנה החלטת בית המשפט בדבר מינוי מומחה מטעם בית המשפט בתחום האורתופדיה, לאחר שהתובעת עתרה למינוי מומחים בתחום האורתופדיה ובתחום הנוירולוגיה.

התובעת לא נבדקה על ידי מומחה בית המשפט וביום 13.4.11 עתרה לתיקון כתב התביעה בדרך של צירוף תאונה נוספת, היא התאונה מיום 2.12.08.

בית המשפט נעתר לבקשת התיקון, אלא שגם זו הפעם התובעת לא נבדקה על ידי מומחה בית המשפט, כאשר ניתן הסבר על ידי התובעת, כי טרם הוגש כתב ההגנה בנוגע לתאונה הרביעית.

עם הגשת כתב ההגנה מטעם הנתבעת השלישית (בגין התאונה הרביעית), הוגשה גם תגובת הנתבעת השלישית לבקשה למינוי מומחים ושם טענה נתבעת 3, כי ככל שהדבר נוגע לתאונה הרביעית צורפה תעודת חדר מיון בלבד ולכן, ככל שהדבר נוגע לתאונה זו- אין הצדקה למינוי מומחה.

בית המשפט קיבל את הטענה, אך ציין, כי כיוון שממילא מונה מומחה, אשר יבדוק את התובעת, יוכל המומחה להתייחס גם לתאונה זו.

אלא, שגם זו הפעם התובעת לא נבדקה על ידי מומחה בית המשפט וביום 17.3.13 הוגשה הודעה על חילופי ב"כ התובעת.

3. לאחר שהוחלף בא כחה של התובעת הוגשה בקשה לתיקון כתב התביעה, הכוללת שני סעדים, היא הבקשה שלפניי.

הסעד הראשון לו עותרת התובעת הינו תיקון כתב התביעה, זו הפעם בדרך של צירופה של תאונה חמישית, בה היתה מעורבת התובעת ביום 5.9.12.

הסעד השני הינו תיקון כתב התביעה והבקשה למינוי מומחים רפואיים, בדרך של הוספת מומחים רפואיים נוספים שלמינויים עותרת התובעת, כשזו הפעם עותרת התובעת למינוי מומחים בתחומים כדלקמן: אורתופדיה, נוירולוגיה או נוירוכירורגיה, פנימי או ראומטולוגיה, אורולוגיה, אף אוזן גרון, אופתלמולוגיה או נוירו אופתלמולוגיה, פסיכיאטריה ושיקום.

יצויין, כי זו הפעם, בניגוד לבקשות הקודמות, צורף תיעוד רפואי עדכני, רב, המיוחס בעיקר לתאונות המאוחרות, לרבות התאונות הרביעית והחמישית.

4. בישיבת יום 11.4.13, קבעתי, כי בקשות התובעת תתבררנה לאחר שזו תיבדק על ידי מומחה בית המשפט ולאחר שהנתבעות כולן תגבנה לבקשות התובעת.

ואמנם, התובעת נבדקה על ידי מומחה בית המשפט ובחוות דעתו מיום 12.12.13 העריך מומחה בית המשפט את נכותה של התובעת כדלקמן:

בגין הגבלה מזערית בטווח תנועות עמוד השדרה הצווארי- 2.5% נכות לצמיתות

בגין הגבלה מזערית בטווח תנועות עמוד השדרה המתני – 2.5% נכות לצמיתות.

המומחה חילק את נכותה זו של התובעת כדלקמן:-

הנכות בעמוד השדרה הצווארי- 10% לתאונה השניה, 30% לתאונה השלישית, 30% לתאונה הרביעית וכן ייחס המומחה 30% מהנכות לתאונה החמישית שאינה נכללת בכתב התביעה.

הנכות בעמוד השדרה המתני- 10% לתאונה הראשונה, 30% לתאונה השלישית, 30% לתאונה הרביעית וכן ייחס המומחה 30% מהנכות לתאונה החמישית שאינה נכללת בכתב התביעה.

עוד המליץ המומחה בחוות דעתו למנות מומחה בתחום הראומטולוגיה, שכן התרשם מהתפתחות "פיברומיאלגיה", אשר יכול ונגרמה כתוצאה מאירוע התאונות.

5. עתה, חוזרת התובעת על עתירותיה לתיקון כתב התביעה ומינוי מומחים נוספים, כאשר לטענתה, ממצאיו של מומחה בית המשפט מחזקים את טענותיה, היות וקשר את הנכות שנקבעה גם לתאונה הנוספת שבה היתה התובעת מעורבת.

הנתבעת 1, אשר השאירה את ההחלטה בבקשה לתיקון כתב התביעה בדרך של צירוף נתבעת נוספת, לשיקול דעת בית המשפט, מתנגדת לבקשה למינוי מומחים.

לטענתה, פגיעת התובעת בתאונה הראשונה היתה מינימאלית ואין כל הצדקה למינוי מומחים נוספים בגין תאונה זו.

הנתבעת מספר 2 טוענת, כי אין כל הצדקה להותיר את המחלוקות בין הצדדים גם בנוגע לתאונות המוקדמות.

לטענתה, על התובעת לסיים אל מול הנתבעות 1-2 את המחלוקות בנוגע לשלוש התאונות הראשונות ואת יתר טענותיה, שאליהן מיוחס התיעוד הרפואי, על התובעת לברר אל מול המבטחות הנוגעות לתאונות הרביעית והחמישית.

לטענת ב"כ הנתבעת 2, גם ב"כ התובעת לא טען ביחס לתאונות האמורות, כי נותר לתובעת נזק מעבר לנזק בתחום האורטופדי וגם את טענותיה הנוגעות למחלת הפיברומיאליה, ייחסה התובעת רק לתאונות הרביעית והחמישית.

הנתבעת מספר 3 השאירה לשיקול דעת בית המשפט את שאלת צירופה של נתבעת נוספת.

באשר למינוי מומחים, טוענת הנתבעת, כי תלונותיה של התובעת אינן ממוקדות ואינן רציפות ומשכך אינן מצדיקות מינוי מומחים נוספים.

6. הנני סבורה, כי הכרעה בשתי הבקשות שזורה זו בזו, כאשר הכרעתי בבקשה למינוי מומחים, יש בה כדי להשפיע על הכרעה בבקשה לתיקון כתב התביעה.

7. הנני סבורה, כי אין מקום להורות על מינוי מומחים נוספים ביחס לשתי התאונות הראשונות.

התאונה הראשונה הסתכמה בחמישה ביקורים במרפאה, הראשון שבהם ביום התאונה והאחרון שבהם כשבוע ימים לאחריה. תלונותיה של התובעת היו בתחום האורטופדי, הא ותו לא.

התאונה השניה, אשר התרחשה כעשרה חודשים לאחר התאונה הראשונה, הסתכמה בארבעה ביקורים במרפאה, הראשון שבהם ביום התאונה והאחרון שבהם כחודש וחצי לאחריה.

8. יצויין, כי בביקור האחרון התלוננה התובעת על רגל שנרדמת, אלא שתלונה זו לא חזרה על עצמה, גם לא בסמוך לאחר התאונה משנת 2005.

עוד יצויין, כי התובעת צרפה מסמך רפואי מיום 18.5.03, בדבר ביקור אצל הרופא, כשתלונותיה של התובעת היו כאבי ראש וחולשה, אלא שאין בתלונה זו, הן כעולה ממנה והן כעולה מהתיעוד הרפואי הסמוך למועד התאונה, כל קשר סיבתי בין התאונה ובין התלונות.

עוד צרפה התובעת מסמך רפואי בדבר ביקור אצל הרופא ביום 16.5.04, גם שם התלוננה התובעת על כאבי ראש ובחילות, אך צויין, כי מדובר בתאונת דרכים מיום 3.10.03, שאינה רלוונטית לתביעה שלפניי.

9. היות שכך, אין בתיעוד הרפואי שצורף כל ראשית ראיה למינוי מומחה רפואי בתחום נוסף לתחום האורתופדי.

מסקנתי האמורה, ביחס לשתי תאונות אלו, יש בה כדי להוות שיקול נכבד בהחלטתי בדבר תיקון כתב התביעה ולפיכך, הגם שטרם דנתי בבקשה למינוי מומחים בגין התאונות הנוספות, מצאתי מקום להכריע בבקשה לתיקון כתב התביעה בדרך של צירופה של תאונה נוספת.

10. בעת שהגישה התובעת את תביעתה כנגד הנתבעים, עשתה זאת התובעת, הגם שמדובר בתאונות שונות, שכל אחת מהן מגלה עילת תביעה שונה, כשהדבר מתאפשר בהתאם להוראות תקנה 22 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, המאפשרת צירופם של נתבעים, כאשר מדובר במעשה אחד או סדרה של מעשים, המעוררים שאלה משפטית או עובדתית משותפת, או במקרה בו יש לתובע ספק ממי הוא זכאי לתבוע.

נימוקים דומים מהווים שיקול לתיקון כתבי טענות, כאשר השיקול בתיקון הינו בהתאם להוראות תקנה 91 לתקנות האמורות "כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת שנויות במחלוקת בין בעלי הדין.

11. פעמים רבות, בוחרים תובעים, בתביעות נזקי גוף, לצרף נתבעים שונים לתביעה אחת, בשים לב לכך שעסקינן בתובע אשר נפגע במספר תאונות ופגיעתו האחת לעתים חופפת, או בעלת השלכה תפקודית מצטברת לנכותו כתוצאה מהפגיעה האחרת.

כך עשתה התובעת במקרה דנן, שעה שבתחילה הגישה תביעתה בגין שלוש תאונות ובית המשפט אף נעתר מהנימוקים האמורים לתיקון כתב התביעה בדרך של צירופה של תאונה נוספת.

12. אלא, שהנני סבורה, כי שעה שאין הכרח לדון בתאונות במאוחד, לא ניתן להתעלם משיקולים אחרים, המצדיקים דחיית הבקשה לצירופה של תאונה נוספת.

התאונות הראשונות, שתיהן התרחשו לפני למעלה מעשור ובגין כל אחת מהן קבע המומחה הרפואי שמונה בתיק, כי נותרה לתובעת נכות בשיעור של 0.25%.

כפי שפירטתי מעלה, אין הצדקה למנות מומחים נוספים בגין תאונות אלו ומשכך, על פניו, צירופה של תאונה נוספת, בפרט כאשר בתביעתה טוענת התובעת להשלכות ניכרות שיש לתאונה על תפקודה והיא אף עותרת למינויים של מומחים רבים ושונים בעניינה, יביא לסרבול ההליך והתמשכותו בעניינן של שתי התאונות הראשונות.

13. יש לזכור בנוסף, כי ההליך בעניינן של תאונות אלו נמשך זמן ארוך, התביעה בעניינה של התאונה הראשונה הוגשה על סף ההתיישנות ואיני סבורה, כי ישנה כל הצדקה להתמשכות ההליך בנסיבות אלו, כאשר שיקול זה בפני עצמו, אף הוא מהווה שיקול לדחיית הבקשה.

14. בנוסף, הנני סבורה, כי דחיית הבקשה אף לא תפגע בתובעת.

ייתכן, וצירופה של תאונה נוספת יביא לחיסכון כספי, שעה שימונה מומחה אחד לכל תחום פגיעה שנטענה, אך יש לזכור, כי לרוב, שכר טרחתם של מומחים שמינויים נמצא מוצדק, אינו מושת בסופו של יום על שכם התובע ובנוסף, שיקול זה אינו עומד לבדו, בוודאי לא כאשר ניהולו של ההליך במקרה דנן יביא להוצאה כספית מיותרת עבור חלק מהנתבעים, כך ששכרם עלול לצאת בהפסדם

15. גם אם תימצאנה קביעות סותרות על ידי מומחים שונים, אין הדבר מביא בהכרח לפגיעה בתובעת.

יש לזכור, כי התביעה דנן הוגשה בשנת 2008 ומינויו של מומחה בית המשפט נקבע כבר בשנת 2010.

לו היתה התובעת נבדקת על ידי מומחה בית המשפט בסמוך לאחר מינויו, ואף לו היו מתמנים מומחים נוספים, ניתן היה להביא תיק זה לכדי סיום עוד עובר לתאונה החמישית ובמקרה זה, ממילא יכולה היתה התובעת לתבוע את נזקיה בגין התאונה החמישית בנפרד.

מקרים כאלו הינם מקרים שכיחים וקביעות סותרות של מומחים אף הן מתקיימות וניתן להתמודד עמן, במסגרת ניהול ההליך, כפי שנעשה לרוב וכפי שנעשה גם במקרים בהם אדם נפגע בפגיעה קודמת, שאינה קשורה במזיק זה או אחר ומומחה בית המשפט המתמנה בגין התאונה המאוחרת נותן התייחסותו לאותה תאונה.

יש ל זכור, כי בשלב זה של הדיון, מסתבר, כי נכותה של התובעת, שעיקר תלונותיה מתייחסות לתחום המומחיות שבגינו כבר מונה מומחה, אינה בשיעור גבוה וממילא אין כל קושי להכריע בשאלת הנזק במאובחן ביחס לכל תאונה ותאונה בנפרד.

16. היות שכך, מסקנתי היא, כי השיקול של התמשכות ההליך והשיקול של סרבול ההליך, מטים את הכף באופן אשר מצדיק דחיית הבקשה לתיקון כתב התביעה בדרך של צירוף תאונה נוספת - וכך אני מורה.

17. אשר למינויים של מומחים בתחומים נוספים,

מומחה בית המשפט המליץ על מינוי מומחה בתחום הראומטולוגיה, שכן התרשם, כי יכול ותלונותיה של התובעת קשורות בתחום האמור וייתכן ויש קשר בין תלונותיה אלו ובין אירוע התאונה.

המלצתו של המומחה נתמכת גם בתיעוד הרפואי שצורף, כאשר ביום 21.12.08, ציין רופאה של התובעת "רגישות ניכרת בנקודות פיברומיאלגיה" (מסמך 75 לבקשה למינוי מומחים, וכן ראה מסמך 129-130 ומסמך 151-152, אשר אמנם נערך לאחר התאונה החמישית, אך יש בו גם התייחסות לתאונות קודמות).

לאור האמור, הנני סבורה, כי מתקיימת ראשית ראיה למינוי מומחה בתחום הראומטולוגיה ואני מורה על מינוי מומחה בתחום זה.

החלטת מינוי תינתן בנפרד.

מצאתי מקום להשית את שכרו של המומחה בחלקים שווים על הנתבעות 2 ו- 3, שכן הנני סבורה, כי ראשית הראיה נוגעת גם לתאונה השלישית, שלאחריה החלה התובעת לסבול מכאבים, שלא ניתן להם הסבר על ידי הרופאים האורטופדיים.

18. אשר למינוי מומחה בתחום הנוירולוגיה, הרי שלמרות שמתקיימת ראשית ראיה לנכות בתחום האמור, מצאתי מקום להכריע בבקשה זו לאחר מתן חוות דעתו של המומחה בתחום הראומטולוגיה.

ד"ר רנד, המומחה בתחום האורתופדיה אשר בדק את התובעת ערך לתובעת בדיקות נוירולוגיות בתחום מומחיותו ומצאן תקינות. ד"ר רנד אף לא מצא מקום להמליץ על מינוי מומחה בתחום האמור.

גם רופאיה של התובעת חככו בדעתם האם המקור לתלונותיה של התובעת נובע ממקור נוירולוגי או קשור במחלת הפיברומיאלגיה (ראה סיכום ביקור אצל ד"ר בוסקילה, מסמך 171-172) ומשכך הנני סבורה, כי נכון יהיה לדון בבקשה באופן מדורג.

אציין, כי בין יתר התיעוד הקיים בנוגע לתובעת קיימות תלונות על כאבי ראש וסחרחורות, אלא שדווקא ביחס לאלה, עיקר התלונות אינו קשור באירוע תאונתי זה או אחר, או מדובר בתלונות חולפות ועיקר תלונותיה הנוירולוגיות של התובעת קשורה דווקא בפגיעה בעמוד השדרה.

19. באשר למינוי מומחה בתחום האורולוגיה, קיימת תלונה בודדת על בריחת שתן אצל רופאת המשפחה ביום 4.11.10 (מסמך 115-119). אין לאחר תלונה זו תלונות נוספות או אף בדיקות שביצעה התובעת ולכן לא מצאתי מקום להורות על מינוי מומחה בתחום זה.

20. באשר למינוי מומחים בתחום אף אוזן גרון, ועיניים, לא מצאתי כי קיים תיעוד רפואי כלשהו בתחומים האמור. ככל שכוונת התובעת היתה לתעודה רפואית מיום 18.9.05 (מסמך, שם צויין: "...רעשים, לחץ באזניים, טשטוש ראיה..."), הרי שמדובר בתלונה הסמוכה לאירוע התאונה, אין רצף טיפולי בתחום, ממנו ניתן ללמוד, כי אין מדובר בתלונה שמטבעה חולפת בתקופה הסמוכה לתאונה ואין לפיכך כל הצדקה למינוי מומחים בתחומים האמורים.

21. באשר למינוי מומחה בתחום הפסיכיאטריה- ההתייחסות היחידה לעניין ניתנה לאחר התאונה החמישית ובקשר אליה ולפיכך, אין ראשית ראיה למינוי מומחה ביחס לתאונות שלפניי.

22. כמו כן, הנני סבורה, כי הבקשה למינוי מומחה בתחום השיקום היא מוקדמת וניתן יהיה לעוררה לאחר שתמוצינה מלוא בקשות התובעת למינויי מומחים בתחומי ההתמחות הספציפיים.

30. לאור מסקנותיי האמורות, תודיע התובעת בתוך 15 יום, מדוע לא יעשה בית המשפט סמכותו לפי תקנה 48 לתקנות סדר הדין האזרחי, ויורה על פיצול הדיון בין התאונות הראשונה והשניה ובין התאונות השלישית והרביעית.

בהעדר הודעה מטעם התובעת, תגיש התובעת בתוך 30 יום מהיום תחשיבי נזק ביחס לתאונות האמורות והנתבעות תגשנה תחשיבי נזק מטעמן בתוך 30 יום לאחר כן.

בית המשפט ישלח הצעתו לסילוק התביעה בגין תאונות אלה, ככל שהדבר ניתן, באמצעו הדואר.

התיק יקבע לתזכורת פנימית של בית המשפט ליום 10.3.14 (ביחס לשתי התאונות הראשונות) וכן יקבע לישיבת קדם משפט ליום 27.4.14 שעה 12:00.

ניתנה היום, ה' שבט תשע"ד, 06 ינואר 2014, בהעדר הצדדים.