נוכחים:

ב"כ המאשימה – עו"ד בן הרוש

הנאשם וב"כ – עו"ד צדוק חוגי

גזר דין

1. במסגרת הסדר דיוני הודה והורשע הנאשם בכתב אישום מתוקן בסרסרות למעשה זנות עבירה לפי סעיף 199(א)(1)+(2) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין).

מעובדות כתב האישום בהן הודה עולה, כי במהלך תקופה של כשנה ועד לתאריך 12.5.2009 עסקו הנשים; לילא מוסא, סמאח דואימה ונטלי אברוסימוב ועוד אחרות שזהותן לא ידועה למאשימה, במתן שרותי זנות וחלק מרווחיהן העבירו לנאשם אשר לצורך מתן שירותי הנשים, במהלך אותה תקופה, הסיע אותן ברכבים שהחזיק, פרסם את שירותי הזנות המוצעים על ידן, תיאם פגישות בינן לבין הלקוחות וסיפק סידורי לינה עבורן.

2. במסגרת ההסדר התבקש שירות המבחן להגיש תסקיר בעניינו, התסקיר הוגש אלא שבמועד שנקבע לשמיעת טיעונים לעונש (13.2.2012) ביקש וצרף הנאשם תיק נוסף פל"א 237628/11 הודה והורשע בעבירה נוספת של סרסרות למעשה זנות, לפי סעיף 199(א)(1) לחוק. עובדות כתב האישום בתיק המצורף מלמדות כי במהלך תקופה של 8 חודשים ועד לחודש יוני 2011, עסקו 4 נשים; אלינור פילדיש, מילן זרביאלוב, ראונד נאסררה וסבינה רפאל, במתן שירותי זנות תחת ניהולו של הנאשם, אשר הסיע את הנשים ברכבים שהוחזקו על ידו, פרסם הודעות בדבר שירותי הזנות, תיאם פגישות בינן לבין לקוחות, סיפק להן שירותי לינה ואמצעי מניעה, תוך שהוא מעסיק אדם נוסף – אחד דוד עטיה.

3. הנאשם יליד שנת 1969 ולחובתו שלוש הרשעות קודמות, האחרונה שבהן משנת 2005 בעבירה של איומים, שתי הרשעות קודמות, בעבירה של היזק לרכוש במזיד ותקיפה הגורמת חבלה, והפרת זכויות יוצרים.

4. תסקיר מיום 4.12.2011 מלמד כי הנאשם נשוי ואב לשני קטינים כבני 10 כיום, שותף בחברה להובלות, סיים 10 שנות לימוד, שירת שירות מילואים מלא ובתעודת שחרורו הוערך כבעל התנהגות טובה מאוד. המשיך לשרת בכוחות המילואים עד לחודש יוני 2006, לאחר שחרורו חזר לעבוד במפעל בו עבד טרם גיוסו. בשל תאונת דרכים בה היה מעורב עבד בעבודות נוספות ובאופן עצמאי. תסקיר שירות המבחן מיום 5.4.2012 מלמד כי הנאשם כיום עובד כעצמאי בתחום ההובלות ומעסיק 7 עובדים. המלצת שירות המבחן בשני התסקירים היא להשית על הנאשם מאסר קצר שירוצה בדרך של עבודות שירות לצד מאסר מותנה.

ביום 5.8.2012 הוגשה חוות דעת הממונה על עבודות השירות לפיה הנאשם נמצא מתאים לבצע עבודות שירות.

5. בטיעוניו לעונש עמד ב"כ המאשימה על חומרתן של העבירות, הקושי בחשיפתן ועתר להשית עונש מאסר שירוצה בעבודות שירות למלוא התקופה, מאסר מותנה, קנס וחתימה על התחייבות. הפנה לתסקיר תוך שהדגיש ששירות המבחן לא בא בהמלצה טיפולית. עוד עתר לחילוט הכספים שנתפסו אצל הנאשם וכל זאת בשים לב לכך שבמסגרת ההסדר הגבילה עצמה המאשימה לעונש מאסר שירוצה בדרך של עבודות שירות.

6. מנגד, ביקש ב"כ הנאשם להסתפק במאסר מותנה ובקנס בסך 2,500 ₪. טען כי הנאשם הודה לקח אחריות והביע חרטה כנה ואמיתית, ציין את עברו הפלילי הישן. הוסיף כי ההליך המשפטי חידד אצל הנאשם את החומרה שבמעשיו, וכי למעלה משנה וחצי חדל לחלוטין להתעסק בסרסרות לזנות, הקים חברה שמוציא לחמו בכבוד. הדגיש כי הנאשם מעסיקה 7 עובדים, נדרש לשלם חובות עבר, מזונות ונדרש להוצאות רבות, ומכאן שעונש מאסר שירוצה בעבודות שירות יביא לקריסתו הכלכלית וצבירת חובות נוספים ותמך טענות אלה במסמכים כגון הסכם שכירות, חובות ארנונה ותיקי הוצל"פ.

באשר לבקשת המאשימה לחלט את המוצגים עתר לדחות את הבקשה, כשבסיס נימוקו ההסדר אליו הגיעו הצדדים שלא כולל חילוט הכספים, עוד הוסיף כי בקשת החילוט נמחקה לאחר תיקון כתב האישום, ובחילוט יש משום אלמנט ענישה ואין להעניש את הנאשם פעמיים. עוד ציין שבהסדר דיוני בין הצדדים כבר לפני שנה וחצי נקבע כי הכספים יוחזקו רק לעוד חצי שנה, ומאז לא הוגשה כל בקשה וחלק מהכספים אף הושבו לנאשם.

7. על חומרתן וכיעורן של העבירות אותן ביצע הנאשם נאמר רבות על ידי בתי המשפט, חומרתן של העבירות גזרות גם מסיווגן כעבירות פשע כשלצד כל אחת מהן 5 שנות מאסר עונש מקסימאלי. הסרסרות לזנות מאופיינת בניצולן של הנשים העובדות בזנות - כאשר הסכמתן לעשות כן לא שוללת את ניצולן האישי והכלכלי כאחד, עוד מאופיינת בעשיית כסף קל תוך הפרה בוטה של החוק. בית המשפט העליון תאר את אופייה של עבירת הסרסרות הקלאסית:

"סרסרות למעשי זנות היא מן המכוערים שבמעשי אדם. מעשים מכוערים עושים אנשים מכוערים, פאראזיטים אנושיים - שמא נאמר תת אנושיים - שהמחוקק הורנו כי יש וראוי להיפרע מהם. וזו דמותו של הסרסור ה"קלאסי", הסרסור שהמחוקק שיווה לנגד עיניו: איש אלים, קשוח, אגוצנטרי, חסר רגשות וחסר מצפון, נעדר רגשי מוסר כלשהם. אדם השולח נשים צעירות וחלשות אופי לעבוד עבורו בזנות, נוטל מהן את כספן, נוהג בהן באלימות ובכפייה וחי חיים בזבזניים על חשבונן"

(ר' ע"פ 3520/91 תורג'מן נ' מדינת ישראל, פ"ד מז (1) 441, 458).

ב"כ הנאשם טען כי בשונה ממקרים אחרים, הנאשם במקרה זה לא סיפק לאותן נשים סמים, לא הכה אותן, לא כלא אותן, לא "צד" אותן והן אלה שפנו אליו. ציין כי שכר להן דירה ודאג לצורכיהן האישיים. דברים אלה נכונים, מתיישבים עם עובדות כתב האישום יילקחו בחשבון בגזר הדין, אולם בעיקר יש בהם כדי לקבל את ההסדר אליו הגיעו הצדדים אשר בפני עצמו, זמן שהמאשימה הגבילה עצמה לעונש מאסר בדרך של עבודות שירות – יש כדי להקל במידה ניכרת בעונשו של הנאשם.

תסקיר שירות המבחן מלמד על מי שבמהלך השיחות ניסה להבליט את חלקיו המתפקדים תוך מסירת מידע מגמתי וטשטוש חלקים שוליים מעברו, אשר לתפיסתו יקדמו אותו בהליך מול שירות המבחן. בהתייחסות לעבירות הודה בביצוען אך לצד זאת נטה להפחית מחומרת מעשיו ולנקוט עמדות מקלות ביחס לחלק מנסיבות העבירה. שירות המבחן התרשם כי מדובר באדם אשר מרוכז בסיפוק צרכיו המיידים תוך קושי בגילוי אמפתיה כלפי האחר.

לעומת זאת, בתסקיר המשלים מוסר השירות כי הנאשם הביע תחושות של צער וחרטה. להערכת שירות המבחן ההליך המשפטי חידד עבורו את חומרת מעשיו והשלכותיהן על עצמו ועל הזולת, כיום מודע לעצמו וסביבתו אך עדין מתקשה לגלות תחושות אמפתיה כלפי אותן נשים אשר נפגעו ממעשיו.

לקולא אקח בחשבון את עברו היחסית מקל של הנאשם, את העובדה שמזה כשנה ומחצה עובד לפרנסתו בעבודה המכבדת את בעליה, את הודאתו והחרטה אותה הביע. לחומרא אקח בחשבון את חומרת העבירות, אופיין וכיעורן. את העובדה כי לא מדובר בסרסור שמעסיק אישה אחת, אלא בסרסור שמפעיל עסק לזנות בו עובדות מספר נשים, מחזיק לשם כך רכבים ועובד נוסף וניכר כי הפעילות הייתה נרחבת. כן אקח בחשבון את הערכים המוגנים בהם פגע ובעיקר את העובדה כי ביצע עבירת סרסרות למעשה זנות בפעם השנייה ומשך 8 חודשים ועד ליוני 2011, זאת בזמן שמתנהל כנגדו הליך משפטי בעבירה דומה.

8. באשר לבקשת המאשימה לחילוט הכספים שנתפסו - דינה להידחות. תפיסת חפץ, החזקה בידי המשטרה וכן חילוט ע"י בית המשפט נבחנים לאור תכליתן של הוראות החוק, הזכויות המהותיות והאינטרסים השונים המשמשים בכל מקרה ומקרה. "חילוט אינו עונש במשמעותו המובהקת של מושג זה ותכליתו אינה "עונשית", אלא "הוצאת בלעו של גזלן מפיו" (ע"פ 7475/95, 7480, 7481, 7598 מדינת ישראל נ' בן שטרית ואח'). ומקרה דנן יכול והיה מתאים להוצאת הכספים מידו של הנאשם, אלא ומאחר שמסגרת ההסדר לא כללה את חילוטם של הכספים, על המאשימה להתכבד ולעמוד בהסדרים אליהם הגיעה טרם טיעוניה לעונש, ובעיקר עת מדובר במוצגים שבית המשפט נתן דעתו עליהם בבקשות שונות שבאו לפניו, ואין לחזור ולפתוח עניין זה במסגרת גזר הדין.

9. תחת כל האמור לעיל, לאחר ששקלתי את טיעוני ב"כ הצדדים, בחנתי את האיזונים בין אינטרס הציבורי אל מול נסיבות המקרה, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

מאסר לתקופה של 6 חודשים אשר ירוצה בעבודות שירות. המועד שנקבע בחוות דעת הממונה חלף, אשר על כן הממונה יודיע תוך 10 ימים באשר למועד אפשרי בו יחל הנאשם בביצוע עבודות השירות.

מאסר על תנאי לתקופה של 10 חודשים. הנאשם יישא בעונש זה אם בתקופה של שלוש שנים מהיום יעבור על עבירה נוספת בה הורשע.

הנאשם יחתום על התחייבות בסך 10,000 ש"ח אשר יהיה עליו לשלם באם בתוך שלוש שנים מהיום יעבור על עבירה נוספת בה הורשע. היה והנאשם לא יחתום על התחייבות כאמור בתוך 24 שעות – ייאסר בגין כך למשך 40 ימים.

קנס בסך 15,000 או מאסר למשך 60 יום תחתיו; הקנס ישולם מתוך הפיקדונות שהפקיד הנאשם בתיק מ"ת 22909-06-11, בתיק מ"י 1472/09 ובעמ"י 22469/09. יתרת הכספים, ככל שתהיה, תושב לחשבונו של ב"כ הנאשם.

ככל שלא קיימים כספים בתיקים הנ"ל, הקנס ישולם ב- 15 תשלומים, התשלום הראשון ישולם בתוך 30 ימים מהיום והיתר התשלומים מידי 30 יום לאחר מכן. פיגור בתשלום אחד מן השיעורים שנקבעו לעיל, יעמיד לפירעון מיידי את יתרת הקנס שטרם שולמה ויחייב את הנאשם בתשלום תוספת פיגורים כחוק.

למעט הכספים אשר יושבו לנאשם כפי החלטתי, באשר ליתר המוצגים אשר עליהם הסכימו הצדדים, תוגש בקשה מתאימה תוך פירוט המוצגים.

זכות ערעור תוך 45 ימים מהיום.

ניתן והודע היום י"ז שבט תשע"ג, 28/01/2013 במעמד הנוכחים.