1. הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בעובדות כתב-אישום מתוקן, אשר הוגש במסגרת הסדר טיעון חלקי, בביצוע עבירות של הודעת אי שימוש לפי תקנה 308(ד) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 (להלן: "תקנות התעבורה"), נהיגה ללא רישיון נהיגה לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה (נוסח חדש), תשכ"א-1961 (להלן: "פקודת התעבורה), נהיגה ללא ביטוח לפי סעיף 2(א) לפקודת ביטוח רכב מנועי (נוסח חדש), תש"ל-1970, מעשה פזיזות ורשלנות תוך שימוש ברכב לפי סעיף 338(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"), מסירת ידיעה כוזבת לפי סעיף 243 רישא לחוק העונשין.

יוער, כי הכרעת-הדין ניתנה ביום 11.1.12, בטרם כניסתו לתוקף של תיקון 113 לחוק העונשין.

2. על-פי עובדות כתב-האישום המתוקן, ביום 31.12.09 נהג הנאשם ברכב שנאסר השימוש בו, ומבלי שהיה בידו רשיון נהיגה בתוקף. שוטר, אשר חשד כי הנאשם נוהג ברכב תוך שהוא מדבר במכשיר סלולרי, הורה לו לעצור וקרא לו במערכת הכריזה מספר פעמים. הנאשם לא עצר את הרכב ואף החל בנהיגה פרועה תוך עקיפת כלי רכב בנוסעו על השול הימני, בעוד השוטר דולק אחריו. הנאשם המשיך בנהיגתו עד שרכבו שקע בבוץ, אז יצא מהרכב והחל להתרחק רגלית מהשוטר על אף קריאותיו לעצור. הנאשם החל להתקדם לעבר השוטר בריצה ובאופן מאיים, אז שלף השוטר גז פלפל והודיע לנאשם כי הוא עצור. כאשר הבחין הנאשם בגז הפלפל, נמלט מהמקום בריצה כשהשוטר בעקבותיו וכשהצליח להתקרב אליו, ריסס השוטר לעבר פניו של הנאשם גז פלפל, אך הנאשם המשיך במנוסתו. פחות משעה לאחר מכן, הגיע הנאשם לתחנת המשטרה והגיש תלונה כוזבת לפיה רכבו נגנב, על-מנת לשבש הליכי חקירה.

3. במסגרת ההסדר, הוסכם על שליחתו של הנאשם לקבלת תסקיר בעניינו, ואף התאפשר לב"כ הצדדים להידבר ביניהם לאחר קבלתו.

4. מתסקיר שירות המבחן מיום 11.6.12 למדתי, כי המדובר באדם בן 39, נשוי, אב לתינוקת, אשר עבד בתחום הבניין והשיפוצים עם מעסיקים שונים וכעצמאי למשך 4 שנים, אך הפסיק לעבוד כעצמאי בעקבות משבר כלכלי וחובות כספיים. כיום עובד בתחום כשכיר בחברה השייכת למשפחת אשתו.

שירות המבחן מתייחס לקיומן של הרשעה פלילית בתחום התכנון והבניה ו – 15 הרשעות בתחום התעבורה. באשר לעבירות דנן, מתואר כי הנאשם התייחס באופן ילדותי ולא בשל, הודה מילולית בביצוע המעשים, כשלדבריו פעל מתוך לחץ ומצוקה כלכלית. כשעומת הנאשם עם התנהגותו הבעייתית, החוזרת ונשנית, התקשה לתת לה הסבר ומיזער אותה.

קצין המבחן התרשם מהנאשם כאדם לא בשל רגשית, אשר מתקשה לגלות מודעות לכישלונו ההתנהגותי ולבדוק את חלקו בביצוע העבירות. התייחסויותיו היו שטחיות וקונקרטיות, תוך התמקדות במצבו האישי והקורבני ופחות היה פנוי לבדיקה עצמית מעמיקה. קצין המבחן מתאר, כי במהלך השיחה עימו, בלטו מנגנוני מינימיליזציה לחומרת העבירות, רציונאליזציה ואף לגיטימציה למניעים העומדים בבסיס התנהגותו. כן מצויינת התרשמותו, כי הנאשם מתקשה לקבל סמכות, כאשר סנקציות עונשיות שהוטלו על הנאשם עד כה לא הועילו ולא היה בהן כדי להציב בעבור הנאשם גבול ברור.

להערכת קצין המבחן יש בכל האמור לעיל להגביר את הסיכון להישנות התנהגות בעייתית ופורצת גבולות מצד הנאשם. לאחר שקצין המבחן ניסה לשקף לנאשם את התרשמותו ממנו, תוך כדי בדיקת אופציות טיפוליות, הנאשם חזר והדגיש את החלקים החיוביים שבאישיותו תוך התעלמות והימנעות לבוא במגע עם חלקים בעייתיים באישיותו, ציין כי למד את הלקחים הנדרשים מהסתבכותו ואינו חש צורך במעורבות טיפולית בחייו.

לאור האמור, המליץ קצין המבחן כי יושת על הנאשם עונש מוחשי אשר יחדד עבורו את גבולות התנהגותו ויהווה גורם מרתיע ומציב גבולות לעתיד.

5. במסגרת הראיות לעונש, הגישה ב"כ הפרקליטות גליון ר.פ. (ת/1), אשר אכן כולל הרשעה בגין אי-ביצוע צו משנת 1995; כן הוגש פלט הרשעות תעבורה (ת/2), אשר כולל 15 הרשעות תעבורה בין השנים 1996 – 2011, לרבות בעבירות של נהיגה ללא רשיון נהיגה, פקיעת רשיון רכב ופקיעת רשיון נהיגה.

6. מטעמו של הנאשם הוגשה חוות-דעת (נ/1) שנערכה ביום 2.2.13 על-ידי סאמר עתאמנה, עובד סוציאלי, אשר העיד בבית המשפט. המדובר במי שהיה קצין מבחן למבוגרים במשך 9 שנים, טיפל בנפגעי סמים ואף ניהל מרכז יום למכורים נקיים, עסק באבחון עברייני מין והנחיית קבוצות טיפוליות לעברייני מין וגברים אלימים. משנת 2009, עוסק באבחון וטיפול פרטי לעוברי חוק.

על-פי חוות-הדעת והעדות בבית-המשפט, מר עתאמנה נפגש עם הנאשם 3 פעמים, ביקר בביתו ונפגש עם אשתו. חוות-הדעת שופכת אור על סוגיית מצבו הכלכלי של הנאשם בעת ביצוע העבירות, כשכיום הוא נתמך על-ידי אשתו ומשפחתה, ועובד אצל גיסו כשכיר.

מר עתאמנה מתאר את הנאשם כמי שהיה מוצף רגשית במהלך האבחון, ביטא חשש מתוצאות ההליך המשפטי והשלכותיו, וכן תחושות בדידות, חוסר אונים וייאוש, חוסר וודאות ותסכול.

באשר לעבירות נשוא האישום דנן, הנאשם הודה, נטל אחריות מלאה על ביצוען והביע תחושות חרטה ואשמה, תוך שהוא מבין ומודע לחומרת מעשיו הפסולים, האסורים והמסוכנים והשלכותיהם.

בניגוד לדברים שעלו בתסקיר שירות המבחן, בפני המומחה מטעם ההגנה הנאשם לא נטה למזער או להפחית מחומרת מעשיו והשלכותיהם או להשליך אחריות על אחרים או נסיבות חייו. לדבריו, על אף קשייו המתוארים כתוצאה מהסתבכותו בחובות, היה עליו לנהוג אחרת. במהלך האבחונים הצליח הנאשם לערוך תהליך התבוננות עצמית מעמיקה, להתחבר לחומרת מעשיו ולצורך לערוך שינוי.

עורך חוות-הדעת התרשם כי ההליכים המשפטיים שננקטו נגדו עד כה הפגישו את הנאשם עם חומרת מצבו והצורך לערוך מפנה משמעותי בחייו. הנאשם ביטא בפניו רצון לשקם את אורחות חייו ולהשתלב בתהליך טיפולי שיסייע לו להתמודד עם קשייו השונים, כשלהתרשמותו, המוטיבציה של הנאשם להשתלב בתהליך טיפולי הינה כנה ואמיתית. להערכתו, הסתבכותו זו הינה בבחינת נקודת מפנה בחייו, שגרמה לו להבין את חומרת מצבו, לשנות את תפיסתו בכל הקשור לבעיותיו ולצאת מהתחבטות שהיה שרוי בה.

עוד מתואר הנאשם כאדם וורבאלי, עסוק בכאבו וסבלו האישיים הנובעים מעצם הסתבכותו בעבירות דנן וממצבו הכלכלי. כמו כן, עלתה התרשמות מאדם בעל תחושות חוסר ערך ובטחון עצמי ירוד, מתקשה לעמוד על דעתו ונוהג לרצות אנשים מתוך רצון להיות מקובל ואהוד, מה שגורם לעיתים, להערכת המומחה, לכך שהינו מנוצל כספית.

לסיכום, בשל חלוף הזמן, השינוי החיובי שחל בחייו של הנאשם לרבות נישואיו ולידת בתו, החרטה הכנה והרצון לשיקום שהביע, לצד ההערכה כי ההליכים המשפטיים שננקטו נגדו עד כה לימדו אותו לקח חשוב ומשמעותי, לגישת מר עתאמנה יש מקום ליתן לנאשם הזדמנות להוכיח רצינות כוונותיו על ידי כך שיושת עליו צו מבחן בן שנה ולהימנע מהשתת עונש מאסר בפועל. להערכתו, עונש מאסר בפועל עלול לדרדר את מצבו הנפשי של הנאשם ואף "להביאו לידי פגיעה פיזית בעצמו".

עורך חוות-הדעת נחקר אודותיה בדיון מיום 18.6.13. בחקירתו על ידי ב"כ המאשימה, נשאל המומחה, בין היתר, אודות השוני במסקנותיו לעומת המסקנות שעלו מתסקיר שירות המבחן. הוא הסביר, כי ערך לנאשם 3 אבחונים, כל אבחון ארך כשעתיים, בנוסף ביקר בביתו, נפגש עם אשתו – פעולות אשר לא בוצעו על-ידי קצין המבחן. המומחה הדגיש והסביר את מסקנותיו באשר לחרטה שהביע הנאשם תוך נטילת אחריות על מעשיו ועל עברו, לצד השוני שהתחולל בכל מישורי חייו מאז האירוע ועד עריכת חוות-הדעת, בדמות שיקומו הכלכלי בעזרת אשתו ומשפחתה, נישואיו והקמת משפחה.

7. אשתו של הנאשם, שהינה מורה, העידה כי סייעה לבעלה יחד עם משפחתה, גייסה כוח ואנשים על מנת לסייע לו לצאת מהמצב בו היה שרוי, הפנתה להיותם הורים לילדה קטנה ולהשלכת מאסר בפועל על חייהם באומרה : "זה יהרוס את כל מה שעשיתי". ביקשה את רחמי בית המשפט והתחשבותו במצב בני הזוג ובתם הקטנה.

8. ב"כ המאשימה תיארה את חומרת רצף מעשי הנאשם, אשר סיכן את המשתמשים בדרך, זלזל באוכפי החוק, ובקור רוח ניגש לתחנת המשטרה זמן קצר לאחר תום המרדף על-מנת להגיש תלונה כוזבת.

הדגישה את עברו התעבורתי העשיר של הנאשם כשעונשים שהוטלו עליו בעבר לא הרתיעוהו מלשוב לסורו.

ב"כ המאשימה חזרה על הלכות ידועות בדבר תפקידו ומהותו של שירות המבחן העורך תסקיר, לעומת חוות הדעת המוגשת מטעם ההגנה אשר לגישתה כפופה לכללי קבילות ומשקל. עתרה כי בית-המשפט יבכר את האמור בתסקיר, תוך קביעה כי יש ליתן משקל נמוך לחוות-הדעת שהוגשה מטעם ההגנה. הדגישה במיוחד את התייחסותו הילדותית של הנאשם לעבירות ולהשלכת האחריות לביצוען על מוקדי שליטה חיצוניים, לצד הקושי שלו לקבל את סמכות החוק כאשר עונשים שהושתו עליו בעבר לא היוו עבורו גורם מרתיע. עוד הפנתה להמלצת קצין המבחן.

לאור נסיבות ביצוע העבירות והתסקיר השלילי, עותרת ב"כ המאשימה להשית על הנאשם עונש מאסר בפועל, מאסר על תנאי, קנס, פסילה בפועל ופסילה על תנאי, ולתמיכה בעתירתה הגישה פסיקה בה עיינתי.

9. ב"כ הנאשם הפנה לנסיבותיו המשפחתיות כפי שאלו פורטו בתסקיר ובחוות-הדעת, למצבו הכלכלי של הנאשם, להודייתו, לנטילת האחריות המלאה, לחרטה העמוקה שהוא מביע ולשינוי החיובי שחל בו בפן האישי ובפן התעסוקתי. עוד הדגיש את חלוף הזמן מאז ביצוע העבירות, ובאשר לנסיבות ביצוען, מסר כי מרשו פעל מתוך לחץ, נבהל כשראה את השוטר, איבד את עשתונותיו ולא ידע כיצד לפעול.

הסנגור הגיש מספר אסמכתאות רלבנטיות, מהם עולה כי בבתי-משפט שונים הושתו עונשי מאסר על תנאי ומאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות בנסיבות דומות.

על כן, עותר הסנגור להימנע מהשתת מאסר על מרשו ולחילופין להסתפק בהשתת שני חודשי מאסר לריצוי על דרך עבודות שירות.

10. בדברו האחרון לבית-המשפט, התנצל הנאשם על מעשיו, טען כי הינו אדם אחר כיום, תיאר כי הקים משפחה, עובד באופן מסודר והחזיר את כל חובותיו. הביע רצון להשתקם, ותיאר באופן חיובי את שיחותיו על מר עתאמנה ופניותיו אליו לשם קבלת ייעוץ והדרכה. הנאשם הוסיף כי לא ישוב ויבצע מעשים דומים וביקש את רחמי בית המשפט.

11. הצדק עם ב"כ הפרקליטות, כי הנאשם במעשיו סיכן את המשתמשים בדרך, זלזל באופן בוטה בחוק ובאוכפיו, והגדיל לעשות עם הגשת התלונה הכוזבת זמן קצר לאחר שנמלט משוטר אשר נאלץ לרסנו בעזרת גז פלפל. אכן, נסיבות ביצוע העבירות לצד עברו התעבורתי מבססים את הצורך בהטלת ענישה מוחשית אשר תעביר לנאשם הפעם מסר ברור לבל יחזור לסורו.

12. עם זאת, מקבלת אני את גישת ההגנה, כי נוכח חלוף הזמן מאז האירוע, העדר הסתבכויות קודמות בפלילים, ולקיחת אחריות מלאה בפני בית-המשפט, לא יהא זה מידתי להטיל היום על הנאשם עונש מאחורי סורג ובריח. די בנתונים אלו כדי להביא אותי לקביעה, כי ראוי להטיל עונש מוחשי של מאסר שירוצה בדרך של עבודות שירות בהיקף מתון לצד ענישה כלכלית ופסילות, באופן אשר ישרת את כל תכליות הענישה. מבלי להכריע בין הערכות העובדים הסוציאליים, עיננו הרואות כי המדובר באדם המצוי במיטב שנותיו, אשר הקים משפחה ומוקף במערכת תמיכה, לרבות אשתו ומשפחתה, שוקם מבחינה כלכלית ומנהל אורח חיים יציב באופן אשר מפחית את הסיכון לביצוע עבירות.

13. ייאמר מעבר לצורך, כי קצין המבחן והתסקיר שערך הינם אכן בעלי מעמד מיוחד בהליך הפלילי, ומהווים זרועו הארוכה של בית-המשפט, תוך הבאת מידע פסיכו-סוציאלי רלבנטי על-מנת לסייע בהכרעה השיפוטית ובגזירת העונש ההולם. עם זאת, אין המדובר ב"מדע מדוייק", ונראה, כי מר עתאמנה הצליח ליצור קשר מעמיק יותר עם הנאשם, בחן את הסביבה הטבעית שלו, ובסופו של יום קשר זה הביא להתרשמות שונה מזו של קצין המבחן, אשר נתמכת בנסיבות אובייקטיביות. התרשמתי מאיש מקצוע רציני והגון, אך אציין שוב, שהתוצאה היתה נותרת בעינה גם אם אותו תסקיר "שלילי" היה מצוי בפניי לבדו.

14. לאור האמור לעיל, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

מאסר בפועל של 3 חודשים אשר ירוצו בדרך של עבודות שירות. עבודות השירות יבוצעו במשטרת מחוז צפון בימים ובשעות המפורטים בחוות-הדעת מיום 18.7.13 והחל מיום 16.9.13. במועד זה, על הנאשם להתייצב עד השעה 8:00 במפקדת מחוז צפון, יחידת עבודות השירות.

מובהר לנאשם, כי עליו לעדכן את משרד הממונה בכל שינוי, אם יחול, בכתובת מגוריו. כמו-כן, עליו לעמוד בתנאי הפיקוח ובביקורות הפתע. מובהר, כי כל הפרה בעבודות השירות תביא להפסקה מנהלית וריצוי העונש במאסר ממש.

מאסר על תנאי של 6 חודשים למשך 3 שנים מהיום, שלא יעבור עבירה בה הורשע.

קנס בסך 5000 ₪ או 50 ימי מאסר תמורתו, אשר יקוזז מפקדון קיים בתיק, ויתרה, אם ישנה, תוחזר לידי המפקיד. בהעדר פקדון, הקנס ישולם עד ליום 1.3.14.

פוסלת את הנאשם מלהחזיק ו/או מלקבל רשיון נהיגה לתקופה של 6 חודשים.

פוסלת את הנאשם מלהחזיק ו/או לקבל רשיון נהיגה לתקופה של 12 חודשים באם בתוך 3 שנים מהיום יעבור עבירות של מעשה פזיזות ורשלנות תוך שימוש ברכב לפי סעיף 338(א)(1) לחוק העונשין ו/או נהיגה ללא רשיון נהיגה.

משום עיכוב ביצוע המאסר (בעבודות שירות) ועל מנת להבטיח את התייצבות הנאשם לריצוין והשלמתן – תיאסר יציאת הנאשם מהארץ עד לתום ביצוע העבודות ותיחתם ערבות עצמית על סך 5,000 ₪.

הודעה זכות ערעור לבית-המשפט המחוזי בתוך 45 יום.

המזכירות תשלח העתק מגזר הדין לממונה על עבודות השירות.

ניתן היום, כ"ו אלול תשע"ג, 01 ספטמבר 2013, במעמד הנוכחים.