רקע כללי בתמצית

1. לפני בקשת התובעות לזמן את הנתבעים 1 ו- 2 (להלן: "הנתבעים") כעדים מטעמן.

2. בתיק זה הוגשו ראיות הצדדים בתצהירים, ואף הנתבעים הגישו תצהירי עדות ראשית (הנתבע 1 ביום 4.12.11 והנתבע 2 ביום 16.1.12).

3. ביום 24.3.13 נשמעו הראיות בתיק. לאחר גמר שמיעת ראיות התביעה, ביקשו ב"כ הנתבעים כי תתקיים הפסקה בדיון ומבוקשם זה ניתן להם. לאחר ההפסקה נשמעה עדותו של עד מטעם הנתבע מס' 1. עם גמר עדותו, הודיע ב"כ הנתבע 1 בשם הנתבעים כי הם מבקשים למשוך את תצהירי הנתבעים. ב"כ התובעות ציין כי הוא אינו מתנגד לכך שתצהירי הנתבעים יוצאו מתיק ביהמ"ש ובלבד שכל הודעותיהם של הנתבעים המופיעות בתיק המשטרה אשר הוגש כמוצג (ת/10), ישארו בתיק וכן ביקש הוא לזמן את הנתבעים כעדים מטעמו.

ב"כ הנתבעים התנגדו לבקשה מן הטעמים שמפורטים בעמ' 31 ש' 18-34.

4. בנסיבות הענין ובהתאם להחלטתי מיום 24.3.13 עם תום הדיון , הוריתי לב"כ התובעות להגיש בקשה בכתב ולאחר שיתקבלו תגובות הנתבעים ,תנתן החלטה מתאימה בגדרה יקבע המשך ההליכים בתיק.

דיון והכרעה

5. לאחר שנתתי דעתי לטיעוני הצדדים בכתב ובעל-פה , נחה דעתי כי יש מקום להיעתר לבקשה ולאפשר לתובעות להעיד את הנתבעים כעדים מטעמן.

להלן יפורטו הטעמים המובילים למסקנתי זו.

6. כפי שצויין לעיל, הנתבעים הגישו תצהירי עדות ראשית מטעמם. הגשת התצהיר במועד שנקבע, בהתאם להחלטות ביהמ"ש מיום 17.4.11 ו- 25.12.11, הינה תנאי מוקדם להצגתו במשפט בעת הבאת הראיות אם כי התצהיר אינו נחשב "מוגש" עד לשלב הגשת הראיות ורשאי בעל דין להודיע כי אין הוא מביא את נותן התצהיר לעדות, שאז התצהיר שנמסר לתיק אינו משמש כראיה (ר' א. גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי", מהד' 10, 330-331).

7. בשלב הראשון ולפי שהנתבעים הגישו תצהירי עדות ראשית לתיק ביהמ"ש , לא היה מקום שהתובעות יזמנו אותם כעדים מטעמן. זאת ועוד, עצם הגשת תצהירי העדות על ידי הנתבעים הינה בבחינת הודעה/אמירה כי בכוונתם להעיד מטעם עצמם.

8. ברע"א 4197/06 שירותי בריאות כללית ואח' נ' אהרון משה פ"ד סא(1) 834, נקבעו הכללים הבאים:

"א. בעל דין רשאי לזמן לעדות את בעל הדין שכנגד;

ב. אף על פי כן, אם בעל דין מודיע כי הוא יעיד מטעמו, אין להתיר זימנו כעד על ידי הצד שכנגד;

ג. היה ובעל דין שהודיע כי יתייצב למתן עדות מטעמו אינו עושה כן חרף הודעתו, אין מניעה שיוזמן כעד מטעם יריבו" (ס' 11 לפסה"ד).

9. בהסתמך על עצם הגשת תצהירי עדות הנתבעים לתיק והיותם פיזית באולם המשפט , ולאחר שהתובעות סיימו להביא ראיותיהן, הצהיר בא כוחן "אלו עדיי".

10. סעיף 1(א) לפקודת הראיות [נ"ח] התשל"א – 1971 קובע, כי "מותר להזמין כל אדם ליתן עדות שהיא קבילה ושייכת לענין; והוא, כשאין הוראה אחרת בפקודה זו".

סעיף 7 לפקודה מתייחס באופן מפורש לעדותו של בעל דין במשפט אזרחי וכן בזימון לעדות של הצד שכנגד בזו הלשון: "במשפט אזרחי יכול בעל דין להעיד לעצמו או להיות מוזמן להעיד ליריבו".

מכאן, שבאופן עקרוני רשאי תובע לזמן לעדות מטעמו את הנתבע (ר' פרשת שירותי בריאות כללי לעיל).

11. הלכה היא כי כללי סדר הדין אינם אלא אמצעי להשגת המטרה הנעלה של עשיית משפט צדק ואין להפוך את האמצעי למטרה בפני עצמה. בענין זה נפסק כי:

"הפרוצדורה אינה מיטת סדום שבה מקצצים את רגליו, או מתיזים את ראשו של בעל

דין, כדי להכניסו לתוכה כנכה או כבר מינן. הפרוצדורה היא מסגרת רחבה וגמישה למדי, המכוונת לתת לבעל דין, את מלוא האפשרות להציג ולפתח את עניינו בצורה מלאה ושלמה. היא חייבת להישאר כך, גם כאשר קורת תקלה, או שבעל דין עושה שגיאה במהלך המשפט, הניתנת לתיקון בלי לגרום עוול לבעל הדין האחר, ועל בית המשפט להרשות תיקון כזה בנדיבות וברחבות", "בעוול" מתכוון אני לעוול מהותי וממשי הפוגע בזכות מהותית, או מקפח לגוף העניין ולא רק לאי נוחיות נוהלית" (ר' ע"א189/66 ששון נ' קמה פ"ד כ(3) 477).

12. בנסיבות הענין, איני רואה כל מניעה לאפשר לתובעות, שפעלו בענייננו בתום לב ובדרך מקובלת, לחזור בהן מהצהרתן "אלו עדיי" ולזמן את הנתבעים כמבוקש למתן עדות מטעמן (ר' גם תקנה 524 לתקסד"א).

13. בפרשת שירותי בריאות כללית לעיל, נדרש ביהמ"ש העליון לשאלה הכיצד יפעל בעל דין כאשר יריבו משך לפני שלב ההוכחות תצהיר שהוכנס מטעמו לתיק ביהמ"ש והתשובה לכך : "ברי, שאם בעל דין, בין תובע ובין נתבע, מודיע שתצהירו לא ישמש כראיה, רשאי בעל הדין שכנגד לזמנו כעד" (סע' 9 לפסה"ד) (ר' גם רע"א 9179/09 טלראן תקשורת נ' פרנק (נבו-11.1.10); רע"א (מרכז) 46444-10-11 מ.א.ג.ב. השקעות ונכסים נ' נציגות הבית המשותף (נבו-24.11.11)).

14. אשר על כן ובהנתן האמור, מצאתי לקבל את בקשת התובעות.

15. הנני מתיר לתובעות לחזור בהן מהצהרתן "אלו עדיי" ולזמן כעדים מטעמן את הנתבעים.

16. ב"כ הצדדים יבואו בדברים ויודיעו בתוך 20 ימים האם עלה בידם לגבש הסדר דיוני בענין, שאם לא כן יקבע מועד מתאים לשמיעת עדות הנתבעים.

17. הנני מחייב כל אחד מהנתבעים בתשלום הוצאות התובעות בסך 1000 ₪.

18. תזכורת פנימית ליום 20.5.13.

19. המזכירות תשלח החלטתי זו לב"כ הצדדים בהקדם.

ניתנה היום, י"ג אייר תשע"ג, 23 אפריל 2013, בהעדר הצדדים.