1. זוהי תביעה על סך של 1,250,000 ₪ אשר הגישה חברה העוסקת בפתוח תכנה של קופה ממוחשבת על בסיס תכנת S.A.P. כנגד חברה אשר התחייבה בפני התובעת לשווק מוצריה, בהתאם לחוזה שערכו בשנת 2007, ואולם הנתבעת ביטלה את החוזה, מטעמיה, בשנת 2009.

רקע עובדתי

2. התובעת, חברת יופיטק בע"מ, עוסקת בפיתוח קופה ממוחשבת על בסיס תכנת .S.A.P למטרת הפצת הקופות בחנויות וברשתות שיווק בשוק הקמעונאי.

(להלן: "יופיטק"; "המוצר").

3. הנתבעת, חברת אומניטיק איכות בע"מ, התקשרה בהסכם ביום 10.1.07 לפרק זמן של שש שנים להפצה של הקופות באופן בלעדי, ואולם בשנת 2009 פרשה מן החוזה לאחר שנחתם ביום 7.6.09 חוזה לסיום יחסי הצדדים, בהתייחס לו נשלחה הודעת ביטול החוזה השני.

(להלן: "אומניטק").

4. התובעת גורסת כי יש לפצותה על פרישת הנתבעת אומניטק מן ההסכם הראשון בסך של 1,250,000 ₪ בגין אי מכירת מוצריה ואילו אומניטק טוענת כי החוזה הסתיים ע"י החוזה הנוסף וכי התובעת יופיטק חבה לה סך של 120,000 ₪ שהילוותה לה ולא הושב לה.

תביעה שכנגד

5. אומניטק הגישה תביעה שכנגד על סך של 415,247 ₪ כנגד יופיטק ובעלי מניותיה בגין אי עמידת אלו בהחזר חובות שחבו לה בסכום דלעיל וכן עבור שירותים שניתנו על ידה.

ראיות הצדדים

ראיות התובעת יופיטק

6. בעל השליטה והמנהל בחברת יופיטק מר בצלאל מרדכי העיד בתצהיר עדותו הראשית ת/3 אודות נסיבות העניין אשר נשטחו בתביעה ובתביעה שכנגד.

7. לעדותו, יופיטק פיתחה דגם קופה ממוחשבת על בסיס תכנת .S.A.P עבור חנויות ורשתות בשוק הקמעונאי.

(להלן: "המוצר").

8. ביום 10.1.2007 נחתם חוזה בין התובעת יופיטק לנתבעת אומניטק לתקופה של שש שנים לפיו ניתן לאומניטק רישיון בלעדי להפיץ ולשווק את מוצרי התובעת.

(להלן: "הסכם השיווק").

9. יופיטק העניקה לאומניטק רישיון הפצה בלעדי להפיץ ולמכור את המוצר כאשר מנגד התחייבה התובעת שלא להפיצו או למכרו בעצמה או ליתן שרותי תמיכה ללקוחות.

10. התובעת אף התחייבה כי תפעל לכך שהמוצר לא יופץ ללקוחות אלא באמצעות המפיצה.

11. בהתאם להסכם ההפצה ניתנה לנתבעת בלעדיות מוחלטת לשווק את מוצרי התובעת ולגישתו, התובעת היתה מנועה לחלוטין מלשווק מוצרים שלה.

12. בהתאם להסכם השיווק נקבע יעד מכירה לשנה ראשונה של 750 קופות מהן 500 במודלA.S.P. ו - 250 במודל LOCAL.

13. כן היה על הנתבעת לפעול במסגרת התכנית השיווקית כדלקמן:

א. השתתפות בשלוש תערוכות מרכזיות;

ב. יציאה בפרסום משותף עם S.A.P לפתרון קמעונאי לשותפים העסקיים של SAP BI.

ג. יציאה בפרסום עיתונות וכן עיתונות מקצועית.

ד. יציאה בפרסום אינטרנטי באתרים הרלוונטיים לעולם הקמעונאי בצירוף באנר פרסומי בגוגל.

ה. קיום שני כנסים לרשתות קמעונאיות לפי תחום (אופנה, מזון, פארם וכו') של עד 80 משתתפים.

14. הנתבעת לא עמדה בהתחייבויותיה, למעט פרסום בגוגל והשתתפות בתערוכות, והמכירות בתקופת קיום ההסכם בתוקף היו זעומות.

15. התובעת קיימה ההסכם ופעלה באמצעות אנשי תכנה ומפתחים בכל הקשור לפיתוח המוצרים.

16. התובעת היתה תלויה בנתבעת בכל הקשור בהפצה ובהכנסות השוטפות וכן בתזרים המזומנים כתוצאה מן ההפצה.

17. הנתבעת לא עמדה ביעדי המכירות שנקבעו בהסכם השיווק ועקב כך נקלעה התובעת לתזרים מזומנים שלילי שפגע ביכולתה לנהל עסקיה.

18. התובעת פנתה לנתבעת והביעה מורת רוחה מכך שבמספר שיחות עם מנהל הנתבעת דאז, מר עודד טל, התחייב זה לטפל במצב שנוצר, אך לא חלה, בפועל, התקדמות במכירת מוצרי התובעת.

19. בשנת 2009 פרש מר עודד טל מתפקידו, ובמקומו מונה מר אהוד ויינטראוב. עם מינויו הודיע לו האחרון כי ברצונו "להיפרד" ולבטל את הסכם השיווק.

20. הוברר לו כי במצב שנוצר אינו יכול להסכים לכך ולספוג הנזקים שנוצרו ודרש מן הנתבעת לפעול לקיום הסכם השיווק ולהעמידה ביעדי השיווק והמכירות על פיו.

21. הנתבעת ביטלה בהחלטה חד צדדית את הסכם השיווק, פיטרה את אנשי השיווק אשר היו אמורים לטפל בהפצת המוצרים וחדלה לחלוטין מלמכור ולהפיץ מוצרי התובעת, כך שאלו נעלמו מהשוק.

22. בחודש מאי 2009 הודיע מר ויינטראוב לאנשי המכירות והתמיכה על סגירת התחום וביום 3.10.09 הופסקה עבודתם באופן פורמאלי, לאמור, של שניים משלושה עובדי המכירות.

23. מתוך אילוץ, חתמה התובעת ביום 7.6.09, תחת מחאה, על "הסכם הפרוד", ואז הועבר הסך של 89,554 ₪ לידיה כחוב שוטף.

24. "הסכם הפרוד" בוטל ע"י התובעת ביום 7.1.10, ביטול כדין, לעמדתה, במשלוח הודעה על כך.

25. כן בוטלו שיקים שמסרה התובעת לנתבעת לאחר, שלדעתו, כבר בוטל ההסכם מכוחו מסרה לו הנתבעת שיקים אלה.

26. כן העידו על נסיבות זהות של התקשרות הצדדים מר אליהו קטן בתצהירו ת/1, מר מאיר פינקסון בתצהירו ת/2 וכן מר משה נרדיה בעדות ראשית בלא תצהיר, אשר היה בעבר עובד אומניטק.

(ראה: פרוטוקול עמ' עמ' 14-19).

ראיות הנתבעת

27. מטעם הנתבעת העיד מנהלה מר אודי ויינטראוב בתצהירו נ/5, לעדותו, כי כל כולה של התביעה הינה ניסיון מצד התובעת להוציא כספים מהנתבעת והתחמקות מתשלום כספים אותם חבה האחרונה לתובעת עקב אי פירעון הלוואה שניתנה לה.

28. ביום 10.1.07 התקשרו הצדדים בהסכם המעניק לנתבעת רישיון בלעדי להפצת מוצר תכנה בשני מודלים - A.S.P, השכרת שימוש ו – LOCAL, מכירת רישיון שימוש קבוע ורישיון שאינו בלעדי להפצת מוצרים נלווים למוצר.

(ׁלהלן: "ההסכם הראשון").

29. השיווק לא נועד, לדידו, להיות בבלעדיות מוחלטת של הנתבעת כאשר התובעת מנועה לחלוטין, כביכול, מלשווק מוצריה שלה.

30. ניתנה על פי ההסכם הראשון בלעדיות לנתבעת לשיווק מוצר אחד בלבד בשני מודלים פרי פיתוחה של יופיטק בישראל, ולא ניתנה בלעדיות באשר לשיווקם לאומניטק, דבר שאיפשר לתובעת למכור במקביל את מוצריה.

31. בשנת 2008 נזקקה יופיטק להלוואה כדי לעמוד בהתחייבויותיה להשלמת המוצר.

32. הנתבעת העניקה לתובעת הלוואה בסך של 120,000 דולר כדי שיהיו בידי התובעת די משאבים שהיו חסרים לה לפיתוח המוצר. הצדדים הסכימו כי ככל שהמוצר יימכר בהיקף שיאפשר את החזר ההלוואה - תושב זו.

33. עקב אי השלמת פיתוח המוצר בהתאם למצגי התובעת הסכימו הצדדים להסכם מתוקן ביום 7.6.09 שיסדיר עקרונות היפרדות של הצדדים, הוא ההסכם השני, ונוכח זאת ביקשה הנתבעת בחודש נובמבר 2009 החזר ההלוואה בתוך 60 יום.

34. ביום 11.2.09 השיבה התובעת לדרישת הנתבעת להשבת מלוא סכום ההלוואה כשבתשובתה לא כפרה התובעת בקבלת ההלוואה או בחיוב להחזיר את סך ההלוואה אולם טענה כי החזר ההלוואה יתבצע בהתאם למכירות המוצר, וזאת על אף שסוכם כי הנתבעת תוכל לדרוש פירעון מיידי של ההלוואה בכל עת.

35. ההסכם השני לא נחתם תחת "אילוץ", נהפוך הוא, מר מאיר חדד ז"ל שהיה אז מנהל התובעת פנה במכתב אליו ביום 3.6.09 ובו הציע בעצמו שייחתם מיידית הסכם בין הצדדים וישלחו לכל הלקוחות מכתבים על ההערכות החדשה.

36. לעדותו, אין לגלות "כפיה" או "אילוץ" ביחס ליופיטק אשר גם היתה מיוצגת על ידי עורכת דין מטעמה במגעיה עם אומניטק.

37. יופיטק מסרה במעמד חתימת ההסכם שתי המחאות על סך של 89,554 ₪ וב – 105,668 ₪ אשר נפרעו במועדן.

38. במסגרת התביעה שכנגד, תובעת אומניטק יתרת ההלוואה ועבור שירותים שניתנו לה לשביעות רצונה וסך החוב עומד, לחישובה, על סך של 415,247 ₪.

39. כן העיד מטעם הנתבעת מר עודד טל בתצהירו נ/6 כי בין השנים 2000-2009 כיהן כמנכ"ל אומניטק, ובתוקף תפקידו ניהל המגעים עם התובעת יופיטק.

40. דברי עדותו דומים ביותר לאלה של מר ויינטראוב בתצהיר עדותו הראשית.

41. לדבריו, בניגוד לדברי מר חדד ז"ל בתצהירו אומניטק מעולם לא קיבלה החלטה עסקית למזג את פעילותה עם זו של יופיטק. האחרונה עברה בשלב מאוחר של יחסי הצדדים למשרדי אומניטק אך הללו לא התמזגו.

הכרעה

42. התביעה והתביעה שכנגד אשר בפני, פרי מחלוקת הן בין שתי חברות מסחריות אודות יחסיהן המסחריים ועל תוצאתם החוזית והכספית.

43. התובעת פיתחה קופה ממוחשבת על בסיס תכנת S.A.P לניהול חנויות בשוק הקמעונאי, בשני מודלים, וביום 10.1.07 נחתם חוזה הפצה של המוצר בין התובעת לנתבעת לפרק זמן של שש שנים.

44. הסכם זה מכונה בין הצדדים "ההסכם הראשון" או "הסכם השיווק".

45. הנתבעת כמפיצה התחייבה בהסכם השיווק כי תפיץ באופן בלעדי המוצר בהתאם להתחייבות התובעת בסעיף 4.1 להסכם השיווק כדלהלן:

"שלא להפיץ או למכור את המוצר ו/או רישיון המוצר בשני המודלים ו/או ליתן שירותי תמיכה ללקוחות המפיצה".

46. הנתבעת לא עמדה ביעדי המכירות אשר נקבעו בהסכם השיווק והתובעת נקלעה לתזרים מזומנים שלילי אשר, לטענתה, פגע ביכולתה לנהל את עסקה.

47. בפגישה שנערכה בין מנהל התובעת לבין מנהל הנתבעת בתחילת שנת 2008 הבהירה התובעת כי אינה יכולה להמשיך ולהתקיים כלכלית כשהמוצר אינו נמכר ומופץ והיא אינה מקבלת תמורה עבורו.

48. בידי הנתבעת לא עלה לקדם המכירות ולפיכך הוסכם בין מנהל התובעת מר מרדכי בצלאל לבין מנהל הנתבעת דאז, מר עודד טל, כי הנתבעת תזרים לתובעת סך של 120,000 דולר לתפעולה השוטף.

49. הצדדים חלוקים על הצורך להחזיר סכום זה שניתן, לעמדת הנתבעת כהלוואה שיש להחזירה ולא כמענק, כפי עמדת התובעת.

50. מנהל התובעת מר מאיר חדד ז"ל כתב בשעתו למר אורי ויינטראוב ביום 19.3.2009 כי ישלם ההלוואה בהחזר של 5,000 דולר לחודש עד לסכום של 120,000 דולר כדלקמן:

"בהמשך לשיחותינו:

החל מיום 1.4.09 אני אשלם בכל חודש סך של 5,000 דולר להסדרת החוב עד לסכום של 120,000 דולר אלא באם נגיע להסדר של השקעה בהמשך.

דאג לשחרר לי את הכספים בהנהלת החשבונות".

(ראה: נספח י"ד לתצהיר מר ויינטראוב - נ/5).

51. משמע, המדובר בהלוואה במובנה התדיר בין הצדדים ולא במובן מענק או פיצוי שהעניקה אומניטק לתובעת.

52. תימוכין נוספים לכך מהווה מכתב נוסף ששיגר מר חדד ז"ל ביום 11.2.09 שזה לשונו:

"שלום רב,

בהתאם לבקשתך מתחילת החודש לגבי החזר ההלוואה, ברצוני ליידע אותך שבמסגרת לקיחת ההלוואה מאומניטק, ההבנות שהיו עם המנכ"ל הקודם עודד טל הינם החזר ההלוואה בהסתמך על מכירות שחברת אומניטק תעשה, לאור האמור אבקש להגיע להסדר של החזר ההלוואה בתנאים הגיוניים שלא סותרים את ההבנות של המנכ"ל הקודם.

הייתי רוצה לדעת האם בכוונתך להמשיך בהסכם הנוכחי. במידה וכן, אבקש להסדיר את תשלומי השרות עבור שנת 2009.

בהמשך, הייתי רוצה לקבל לידיי את תחזית המכירות ותכנית השיווק לשנת 2009 וכל זאת בכדי לדעת כיצד אחזיר לאומניטק את ההלוואה".

(ראה: נספח ה' לתצהיר מר ויינטראוב – נ/5).

53. עולה מאלה, כי הסכום של 120,000 דולר אכן הועבר, כטענת הנתבעת, כהלוואה, אותה על בעל דין להשיב למלווה.

54. טענת התובעת לפיה החזר ההלוואה אמור היה להיעשות, כביכול, מתוך רכישה עתידית של יופיטק ע"י אומניטק לא הוכחה על ידה. מגעי הצדדים לא הבשילו להחלטה שכזו ואף מטעם זה לא בא לעולם "המיזוג" שהוזכר בכתבי הטענות של יופיטק, אף שזו שכרה בתשלום מושכר מאומניטק, כנגד חיובי שכירות שוטפים שהוצאו לה.

(ראה: נספח ח' לתצהיר ויינטראוב = נ/5).

55. ועוד, אף אם לא נערך הסכם הלוואה מפורש, הרי שבהסכם השני, הסכם ההפרדות, נקבע באופן מפורש ובכתב כי על יופיטק להשיב לאומנטיק את ההלוואה שניתנה לה.

אלה דברי ההסכם השני לעניין זה:

"החברה תחזיר למפיצה את ההלוואה שקיבלה מהמפיצה בסך 120,000 דולר ארה"ב. ההלוואה תוחזר בעשרים וארבעה תשלומים בסך 5,000 דולר ארה"ב כל אחד. במועד חתימת הסכם זה תמסור החברה למפיצה עשרים וארבע המחאות למשך עשרים וארבעה חודשים עוקבים."

(ראה: סעיף 7 להסכם).

56. מר עודד טל העיד ביחס לדרך בה נקשרה ההסכמה למתן ההלוואה בעדותו בפני, בחקירה נגדית, כדלהלן:

"ש. כאשר העברת את הכסף לנתבעת לא החתמת אותה ולו על מסמך אחד. פשוט ביצעת העברה?

ב. היתה החלפת מיילים בינינו לתובעת. היתה שיחה ביני לבין מאיר חדד, ולדעתי גם גולן היה נוכח בשיחות, רן גביש - מנהל הכספים של אומניטק אולם לא נחתם הסכם. היה הסכם בעל פה".

ש. "איך אומניטק שהיא חברה גדולה של מנהל כספים ויועמ"ש שנותן הלוואה בסכום של 120,000 דולר לא מחתימה את מקבל הכסף על סכום ההלוואה?

ת. אין חתימה על הסכם ההלוואה, יש תיעוד על כך שניתנה הלוואה. יש שיקים שנמסרו על שם חב' יופיטק ויש מיילים שהוחלפו. ישבנו בפגישה עם עדים כאשר נתנו את ההלוואה...".

(ראה: פרוטוקול עמ' 58 מיום 21.6.12 שורות 2-4; 24-28).

57. יופיטק פרעה חמש המחאות בלבד בסכום כולל של 99,500 ₪ מתוך 24 ההמחאות שנמסרו על ידה לנתבעת, היא אף התובעת שכנגד, בהתאם לסעיף 7 להסכם ההפרדות, וזאת לאחר חילולה של ההמחאה השישית, לה לא היה כיסוי, וביטולה של ההמחאה השביעית, ועל כן נותרה יתרת חוב לעניין ההלוואה בסכום של 378,100 ₪ ליום הגשת התביעה שכנגד.

58. החוזה על פיו נפרדו הצדדים מיום 7.6.09 נערך על פי רצונם ההדדי ולא ראיתי בתכנו ובלשונו משום כפיה או לחץ כלשהם או רמז לאלה.

בפתחו של הסכם זה נאמר כדלקמן:

"והואיל והצדדים מעוניינים לבטל את ההסכם המקורי באופן שהסכם זה יחליף את הוראות ההסכם המקורי, למעט הוראות בהסכם זה שיוותרו בתקפן והכל בהתאם לאמור בהסכם עקרונות זה;

אשר על כן הוצהר והוסכם בין הצדדים כדלקמן:

החל ממועד חתימת הסכם זה יבוטלו הוראות ההסכם המקורי וההסכם המקורי יהיה בטל ומבוטל... סוכם בין הצדדים כי החל מיום 7.6.09... המפיצה תחדל מלהיות בעלת רישיון ו/או רישיון בלעדי להפצה ולמכירת המוצר...".

ובסיומו נאמר כדלהלן:

"8.1. הסכם זה כולל את כל ההסכמות בין הצדדים בנוגע ליחסי הצדדים בקשר עם ההסכם המקורי החל מיום 7.6.09 ואינו נועד להסדיר את יחסי משכיר – שוכר בין הצדדים ו/או מתן שירותים מסחריים אחרים ע"י המפיצה לחברה".

59. מילים אחרות, הסכם זה נעשה בהסכמה, בהבנה, ומתוך שיתוף פעולה בין הצדדים אשר היו מיוצגים שניהם ע"י עורכי דין כדבעי.

60. יופיטק שלחה הודעת ביטול לגבי הסכם זה ביום 20.1.10 לאחר ששולמו לה מלוא הכספים על פי הסכם ההיפרדות ולאחר חילול של ההמחאה השישית שניתנה לאומניטק וביטולן של ההמחאות השביעית והשמינית.

61. בהודעה זו לא ביטלה יופיטק, לגישתי, את הסכם ההיפרדות אלא אך ורק ניסתה לבטל את החיובים שהוטלו עליה מכוחו, ונראה הוא שזו לא נשלחה בתום לב כמחצית השנה לאחר כריתת הסכם ההיפרדות, פרק זמן ארוך שאינו סביר, לכל הדעות.

62. באם היו לחץ או כפיה בדבר, הרי שיש להודיע על כך בסמוך לקיום לחץ או כפיה אלו, וזאת על פי סעיפים 17 ו-20 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 , אשר זהו לשונם:

"17. כפיה

(א) מי שהתקשר בחוזה עקב כפיה שכפה עליו הצד השני או אחר מטעמו, בכוח או באיום, רשאי לבטל את החוזה.

(ב) אזהרה בתום לב על הפעלתה של זכות אינה בגדר איום לעניין סעיף זה."

"20. דרך הביטול

ביטול החוזה יהיה בהודעת המתקשר לצד השני תוך זמן סביר לאחר שנודע לו על עילת הביטול, ובמקרה של כפיה - תוך זמן סביר לאחר שנודע לו שפסקה הכפיה."

63. בענייננו, לא נשלחה הודעה על קיום לחץ או כפיה כנדרש בחוק בתוך זמן סביר, שכן, להתרשמותי, מעדויות התובעים לא ארע כדבר הזה כלל.

64. משכך, הודעת הביטול לא נשלחה בהתאם לחוק ואין לראות בה מסמך המבטל כדין את הסכם ההיפרדות מיום 7.7.09 אשר הינו שריר וקיים, ועל הצדדים לפעול על פיו, לרבות החובה להחזיר ההלוואה שנטלה התובעת מן הנתבעת.

65. אשר על כן, סבורתני כי יש לדחות תביעת יופיטק ולקבל התביעה הנגדית של אומניטק בתביעה שכנגד גדי שיעור של יתרת ההלוואה בסך של 120,000 דולר, קרי, סך של 378,100 ₪.

66. איני סבורה כי בתביעה שכנגד יש לפסוק לטובת התובעת שכנגד סכומים נוספים על סכום החזר ההלוואה בגין טענה למתן שירותים שונים, שכן טענה זו לא נתמכה בראיות של ממש.

סיכום

1. התביעה העיקרית - נדחית.

2. התביעה שכנגד מתקבלת על סך של 378,100 ₪.

הנתבעת שכנגד תשלם לתובעת שכנגד הסך של 378,100 ש"ח. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה שכנגד ועד התשלום המלא בפועל.

כן תשלם הנתבעת שכנגד בשתי התביעות הוצאות לתובעת שכנגד בסך של 20,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

ניתן היום, 31.10.2013 - בהעדר הצדדים.