1. לפני בקשת התובעת 2 (להלן:"התובעת") להורות על ביצוע בדיקתה החוזרת על ידי מומחה בית משפט.
2. בעניינו, עסקינן בתביעה בגין נזקי גוף מכוח חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה – 1975 (להלן: "הפלת"ד"), שאירעה לתובעת ביום 6.4.08. במסגרת התביעה נעתרה בקשת התובעת למינוי מומחה מטעם בית משפט בתחום האורטופדיה.
3. מומחה בית המשפט (להלן:"המומחה") בדק את התובעת ביום 26.9.11 וקבע בחוות דעתו כי התובעת "לא נותרה עם כל נכות אורטופדית צמיתה."
4. המומחה כתב בחוות דעתו כי על פי ממצאי הבדיקה לא ניתן לקבוע את הנכות שיש לתובעת בצוואר ובגב התחתון שכן התובעת הדגימה אי יכולת להזיז את הצוואר והגב התחתון ולו גם במעלות בודדות. לפיכך, ובהיעדר יכולת לקבוע את הנכות על פי ממצאי הבדיקה, נאלץ המומחה לקבוע את נכות התובעת על סמך התיעוד הרפואי.
5. התיעוד הרפואי העלה שמאז התאונה ובמשך מעל לשנה לא פנתה התובעת לקבלת עזרה רפואית בגין כאבים בצוואר ובגב התחתון. מסיבה זו קבע המומחה את אשר קבע. קרי, שבעקבות התאונה שעברה התובעת ביום 6.4.08 היא לא נותרה עם כל נכות אורטופדית צמיתה.
6. משכך, עתרה ב"כ התובעת להורות על בדיקתה החוזרת של התובעת על ידי מומחה בית המשפט. בבקשתה, שנתמכה בתצהיר, טענה התובעת, כי במהלך בדיקתה לחץ המומחה על נקודה בצווארה, דבר אשר גם לכאב ולסחרחורת חזקים עד כדי עילפון. אלה, לטענתה, הביאו את המומחה להפסקת הבדיקה ולקביעת המסקנה אשר נקבעה.
7. בתגובה לבקשה, עמדה ב"כ הנתבעת, על דחיית הבקשה ולו מן הטעם של התנהלות בלתי תקינה מצד התובעת בעת הבדיקה. התנהלות אשר כללה בין היתר הדגמת תנועה של עד מעלות בודדות לכל כיוון כאשר התבקשה להתכופף ולהתיישר ודיווחים על תסמינים נוירולוגים סובייקטיביים של ירידה בתחושה ברגליים ובידיים... שלא ניתן להסבירם על סמך פתולוגיות צוואריות או מותניות.
8. ברע"א 1360/09 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' אסף פוקס ואח', נכתב כי "על דרך הכלל, רק שינויים משמעותיים, הנתמכים בראיות המתאימות, יצדיקו בדיקה חוזרת על ידי המומחה הרפואי."
9. כן ראה לעניין זה רע"א 3906/95 אמר נ' הדר חברה לביטוח בע"מ, שם נקבע כי "כאשר לאחר קבלת דעתו של מומחה חלה התפתחות של ממש בנושא הרפואי, כגון אשפוזו של הנפגע, ניתוח שעבר וכיוצא בזה, הופכת חוות הדעת להיות בלתי שלמה ובלתי מעודכנת. במצב דברים זה, יש להמציא למומחה כל מסמך רפואי אותנטי (המותר להמצאה), המתעד את האירועים הרפואיים שאירעו לאחר מתן חוות הדעת. על המומחה לעיין במסמכים, ואם יש צורך בכך, לבדוק את הנפגע ולהשלים את חוות-דעתו. רק לאחר מכן מגיע שלב של שאלות הבהרה או חקירה בבית המשפט של המומחה."
10. בעמוד 699 לספרו, תאונת הדרכים, מהדורה רביעית, כתב המלומד א.ריבלין את הדברים הבאים" "מומחה שנתמנה עשוי להתבקש להמציא חוות דעת משלימה כעבור זמן מהגשת חוות הדעת הראשונה. לא כל שינוי במצבו הרפואי של הנפגע מצדיק בדיקה חוזרת, ולעיתים, כאשר השינוי אינו משמעותי, ניתן להסתפק בשאלות הבהרה או בחקירה כדי לעמוד על משמעות השינוי."
11. בענייננו, מעיון במסמכים שהוגשו ובחווה"ד של המומחה מטעם בית המשפט לא עולה כי חל שינוי משמעותי במצבה הבריאותי של התובעת, כזה המלמד על הצורך בביצוע בדיקה חוזרת שכן בלעדיו חוות הדעת אינה שלמה. לתובעת ניתן יומה על ידי מינוי מומחה מטעם בית המשפט והיא אף נבדקה על ידו.
12. לפיכך, מוצא אני, שלא להיעתר לבקשה שכן לא הוכח בנסיבות הקיימות כי חלה התפתחות רפואית ממשית במצבה הרפואי של התובעת לאחר מועד הכנת חווה"ד.
13. אולם, על מנת שלא לסתום את הגולל על אפשרותה של התובעת למצות את ההליך המשפטי וקבלת פיצוי בגין נזקי גוף, רשאית היא, בבקשה מתאימה, לבקש לחקור את המומחה או להפנות אליו שאלות הבהרה.

ניתנה היום, ה' חשון תשע"ג, 21 אוקטובר 2012, בהעדר הצדדים.