פסק דין

1. תביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה - 1975. התובעת ילידת 15.05.1981. התאונה קרתה ביום 21/01/2003 כאשר התובעת הייתה הנוסעת ברכב. התובעת אושפזה עד ליום 22.01.2003 במעקב במחלקת יולדות כי הייתה בחודש שביעי להריונה. בקבלתה בחדר מיון נמצאה המטומה גדולה בשד שמאל והרושם היה חבלה חזקה אך לא ישירה לבטן. מעבר לכך לא נמצא ממצא חריג.

התובעת עתרה למנות מומחה בתחום הפסיכיאטריה.

2. המומחה מטעם בית המשפט בתחום הפסיכיאטריה, פרופ' שלמה נוי, קבע לתובעת נכות רפואית זמנית בשיעור של 5% נכות מיום התאונה ועד לסוף שנת 2008 על פי סעיף 34 א' - ב' לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז - 1956. הוא לא קבע לה נכות צמיתה. הנכות הזמנית היא בין: סימנים קלים ללא הפרעה סוציאלית וכושר עבודה לא מוגבל [סעיף 34 (א)] לבין: סימנים אוביקטיבים וסוביקטיבים המגבילים באופן בינוני את ההתאמה הסוציאלית וכושר העבודה [סעיף 34 (ב)].

המומחה שלל נכות צמיתה של הפרעה בתר חבלתית (PTSD).

לפיכך אני קובעת לתובעת 0% נכות רפואית.

3. בעת התאונה התובעת הייתה נשואה. מאז נישואיה היא הייתה עקרת בית. ההריון בעת התאונה היה ההריון החמישי שלה. גם לאחר התאונה התובעת לא עבדה.

אבן כושר ההשתכרות: בהעדר נכות רפואית אינני פוסקת בין אבדן כושר השתכרות לעתיד ובין כושר השתכרות לעבר.

הפסד לא ממוני: לאור התקופה הארוכה שהוכרה לתובעת כנכות זמנית אני פוסקת לה בראש נזק זה לפי 10% נכות סך של: 27,430 ₪ משוערך להיום.

הוצאות רפואיות לעתיד: בא כח התובעת טען לאפשרות החמרה ועל כן עתר לפסיקת הוצאות רפואיות עתידיות. לכך התנגד בא כוח הנתבעים. משנקבע שבגין התאונה לא נותרה לתובעת נכות רפואית צמיתה מאז 2009 אין מקום לפסוק בראש נזק זה. התביעה נדחית.

הוצאות רפואיות לעבר: התובעת טוענת שנזקקה לטיפולים שחלקם כללו רפואה אלטרנטיבית וחלקם ברפואה הבדואית ואין בידה קבלות. ע"פ התיעוד הרפואי שעמד בפני המומחה עולה שהתובעת קיבלה טיפול תרופתי והרפייתי חלקי במרפאה לבריאות הנפש בביה"ח ע"ש "סורוקה", לאור חוסר שיתוף הפעולה שלה.

התובעת לא העידה עדים מבין נותני טיפולים ברפואה אלטרנטיבית או בדואית. התובעת לא הגישה קבלות. אני פוסקת לתובעת סכום גלובאלי - סך של 2,000 ₪. סכום זה נכון להיום.

נסיעות לעבר: התובעת לא הציגה קבלות. לטענתה נסעה לבאר שבע בהסעות מקומיות ובתחבורה ציבורית. אני פוסקת לה בראש הנזק הזה סכום גלובאלי של 2,000 ₪ נכון להיום.

נסיעות לעתיד: התביעה נדחית בהעדר נכות צמיתה.

עזרת זולת לעתיד: בהעדר נכות התביעה נדחית.

עזרת זולת לעבר: לטענת התובעת בחודשיים הראשונים הייתה באי כושר מוחלט ונזקקה לעזרה. יצויין שאלו החודשים האחרונים להריון עם הצורך במעקב יותר מעמיק בגלל התאונה. התובעת לא העידה עדים. אני פוסקת לה סכום גלובאלי בסך של 2,000 ₪.

5. סוף דבר:

הנתבעים ישלמו לתובעת את הסכומים הבאים:

א. עבור ראשי הנזק הבאים :

• הפסד לא ממוני: - 27,430 ₪
• הוצאות רפואיות לעבר : -2,000 ₪
• נסיעות לעבר : - 2,000 ₪
• עזרת זולת לעבר: - 2,000 ₪
• סה"כ: - 33,430 ₪ סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

ב. הוצאות משפט בצרוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום ההוצאה ועד ליום התשלום המלא בפועל.

ג. שכר טרחת עו"ד כדין בצרוף מע"מ כדין . סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כדין
מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום לביהמ"ש המחוזי.

המזכירות תשלח העתק פסק הדין לצדדים בדואר.

ניתנה היום, י"א חשון תשע"ד, 15 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים.